מכון טמיר לפסיכותרפיה
בטיפול VNS, גירוי עצב הוואגוס (העצב התועה), עושים שימוש לטיפול באפילפסיה, אבל מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר אותו ב-2005 כאופציה לטיפול בדיכאון עמיד.
בתהליך VNS, טיפול באמצעות קוצב וגאלי שמושתל בצוואר, מגורה עצב הוואגוס בצורה מבוקרת על ידי אותות חשמליים, מה שמביא ליציבות פעילות עצבית אבנורמלית.
כפי הנראה, הגירוי הזה משנה את הדפוסים של גלי המוח ובכך עוזר להפחית תסמינים של דיכאון.
ישנם שני עצבי ואגוס, אחד בכל צד של הגוף, שניהם מתחילים מבסיס הצוואר ויורדים מגזע המוח עד לחזה.
VNS כולל השתלה כירורגית בחזה של מכשיר, קוצב, שנקרא ״מחולל פולסים״.
הקוצב הזה קצת יותר גדול ממטבע של 10 ש״ח, אבל מחיר הניתוח, לפי הדיונים בוועדת סל הבריאות, מגיע ל-90,000 ש״ח.
השאלה אם טיפול VNS ייכנס לסל הבריאות נמצאת ממש בימים אלו על סדר היום וההחלטה בהחלט יכולה להציל חיים עבור קבוצה נואשת את מטופלים.
איך מתבצע ההליך הרפואי?
הקוצב מחובר לעצב הוואגוס השמאלי דרך חוט שמושחל מתחת לעור.
מחולל הפולסים מתוכנת להעביר זרם חשמלי במעגלים מתמשכים.
הוא מגרה את העצב בזמנים קבועים ועוצר לכמה דקות לפני שהוא מעביר את הפולסים הבאים.
רופאים לא לגמרי בטוחים איך גירוי של עצב הוואגוס מפחית סימפטומים של דיכאון אבל נראה ש-VNS יכול לעזור לאתחל את חוסר האיזונים במרכזי מצב הרוח במוח.
הרבה מומחים רפואיים משווים את זה לטיפול בנזעי חשמל (ECT), שכולל גירויים ממוקדים בחלקים נבחרים במוח, באמצעות פולסים חשמליים.
שיטת VNS נכנסה לשימוש כטיפול בדיכאון רק בשנים האחרונות ועדיין בודקים מחקרית עד כמה זה באמת עוזר וכיצד.
בגדול, גרייה וגאלית נחשבת לטיפול של המוצא האחרון, וברופאים ממליצים לנסות טיפול בנוגדי דיכאון וטיפול פסיכולוגי לפני שמועלית האפשרות הזו.
למי מתאים טיפול בגרייה וגאלית?
טיפול וגאלי מומלץ רק למבוגרים מגיל 18 שמצבם לא השתפר, כאמור, אחרי טיפולי קו ראשון בדיכאון, תרופתיים ופסיכותרפיים.
גם לאחר ההשתלה, ב-FDA ממליצים להמשיך במקביל עם טיפול אחרים, כמו תרופות SSRI ו/או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).
יש גם התוויות נגד:
סביר שלנשים בהריון ולמתמודדים עם בעיות נוירולוגיות לא יומלץ על טיפול VNS.
הרופא אמור לקבוע האם הטיפול הזה הוא אופציה עבור המטופל, תהליך שמתקיים לעיתים בקונסוליום מומחים.
תופעות לוואי של ניתוח VNS
VNS כולל ניתוח גדול כדי להשתיל את הקוצב, ויכולים להיות סיבוכים בניתוח ואחריו, הנפוצים הם זיהום, כאב, בעיות נשימה ונזק לעצב הוואגוס.
עוד סיכון שיכול להיות לניתוח VNS הוא האפשרות של שיתוק במיתרי הקול. זה יכול לקרות אם המכשיר זז לאחר ההשתלה.
במקרים רבים עולה צורך להפסיק ליטול תרופות כמה ימים לפני הניתוח.
מטופלים שעוברים את הניתוח יכולים לחוות כל מיני תופעות לוואי אחריו, למשל כאבים בחזה או בגרון, קושי לבלוע וקושי לנשום.
אצל חלק מהמטופלים הדיכאון יכול אפילו להחמיר.
נראה שחולל הפולסים עלול גם להישבר ובמקרים מסוימים יהיה צורך להתאים אותו מחדש, מה שיחייב ניתוח נוסף.
לבסוף, תיתכן גם תגובת-יתר ואזוווגאלית עקב לחץ או גירוי יתר של העצב. במצב כזה לחץ הדם יורד דרמטית, קצב הלב מואט וכלי הדם ברגליים מתרחבים, מה שעלול לגרום לבחילה או התעלפות.
אז מה לסיכום?
קוצב וגאלי הוא אמצעי התערבות חדש ומסקרן, שיוכל לשרת מטופלי קצה שמתמודדים עם דיכאון עקשן ועמיד במיוחד, אצלם ההפרעה לא שככה גם אחרי 4 סוגי התערבות מבוססות ראיות.
עם זאת, נכון להיום, היעילות והבטיחות של VNS לדיכאון עדיין לא ברורים.
נדרשים ניסויים מבוקרים אקראיים נוספים בכדי לוודא את היעילות והבטיחות של השיטה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
16 בדצמבר 2023
מקורות:
רן רזניק. הניתוח שמצית את הדמיון: נוגד דיכאון בשלט רחוק. פורסם ב-19.12.21 בישראל היום: https://www.israelhayom.co.il/health/article/6379115
Lv, H., Zhao, Y. H., Chen, J. G., Wang, D. Y., & Chen, H. (2019). Vagus Nerve Stimulation for Depression: A Systematic Review. Frontiers in psychology, 10, 64