מהי הגנה אינטלקטואלית?
מנגנון ההגנה אינטלקטואליזציה מבוסס על בידוד הרגש מהחשיבה, אלא שבניגוד למנגנון הבידוד הרגשי כאן נותן האדם ביטוי מילולי לממד הרגשי אך ביטוי זה נותר חיצוני ומעביר הרגשה ברורה שאין לאדם באמת קשר עם ממד זה. החיבור לרגש מבטא יכולת גבוהה של האגו, לחוות אירוע מסעיר ומפחיד, להתבונן עליו, לזהות את הרגש.
מה ההבדל בין רציונליזציה לאינטלקטואליזציה?
אינטלקטואליזציה היא מנגנון הגנה בו האדם מתבסס על רכיבים אינטלקטואליים על מנת להקל על החרדה.
רציונליזציה, לעומת זאת, היא מנגנון הגנה בו האדם בונה הצדקה הגיונית כדי להפחית את החרדה.
מהם שימושים חיוביים באינטלקטואליזציה?
כל עוד האדם משתמש באינטלקטואליזציה כדי להתמודד ברגע עצמו עם חוויה מאיימת ובהמשך הוא מעבד את הרובד הרגשי, הרי שמנגנון זה נחשב כאדפטיבי- הוא מאפשר מרווח נשימה מול חוויות מסעירות, כמו buffer, שנותן שהות לעכל את הדברים בזמנם.
מהם שימושים בעייתיים באינטלקטואליזציה?
אם האדם אינו מצליח להגיע לעיבוד הרגשי גם בשלב מאוחר יותר ונשאר תקוע בעמדה האינטלקטואלית, אזי כל האמצעים של האדם הבוגר לשמר את מרחב המשחק, את האזור הפוטנציאלי הילדי, אזור היצירה ומקור לחוויות של עושר פנימי, מתקצצים ומתכווצים. למשל – משחק, מין, בדיחות הדעת, ביטוי אומנותי ועוד.
כתיבה:
מילי רביד, פסיכולוגית קלינית מומחית,
פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית
״הגנה באמצעות אינטלקטואליזציה, שמשתמשת בחשיבה מופשטת במאמץ למנוע מודעות לרגשות סותרים, היא לעתים קרובות ההגנה השלטת בקרב אנשים אינטליגנטים מאוד, שיכולתם לחשיבה מופשטת היא בעלת שימושים סתגלניים משמעותיים. עבור האנליטיקאי, בפירוש ההיבט ההגנתי בלבד (״אתה מבצע אינטלקטואליזציה במקום להרגיש״) יש סכנה של השארת המטופל בתחושה שדבר מה ביכולת החשיבה שלו או שלה לקוי. ההבחנות המדויקות של הארטמן הציעו למטפלים ייחודיות רבה יותר בהצבעה הן על ההיבט הסותר והן על ההיבט הסתגלני של תפקוד נפשי״.
- סטיבן מיטשל. פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המוכרת לנו
קראו על מנגנוני הגנה נוספים המופיעים בטיפול פסיכולוגי ובחיים: