קונסיליום מטפלים: כלים וטיפים להתמודדות עם מגיפת הקורונה

התמודדות עם

חרדת הקורונה 

מטפלי מכון טמיר משתפים

התקופה האחרונה משרה עלינו את האיום הגדול ביותר שיש על נפש האדם- חוסר הידיעה.

בנוסף, ההתמודדות עם נגיף הקורונה מביאה עימה שינויים רבים, ואנו נאלצים להסתגל לשגרת חיים חדשה.  דבר זה יכול לגרום למשבר אך עם הגישה הנכונה, גם להתחזקות.

כמכון פסיכותרפי חברתי אנו שמחים שיש לנו את היכולת להביא את דבריהם של קומץ ממטפלינו, שנאותו לשתף מליבם ומניסיונם הטיפולי, ופשוט לעזור.

מוזמנים לקחת אליכם, אל בתיכם ואל יקיריכם את העצות הכתובות לעיל, חלקן יישומיות וחלקן נועדו פשוט לחזק את הנפש.

מאחלת לכולנו שנחזור למה שתמיד עושה לנו הכי טוב- השגרה המבורכת.

אופיר ברגמן פרי, MA,  

מאבחנת לקויות למידה, 

לשעבר מנהלת קהילת העמיתים במכון

גזירת הבידוד?

דניאל זיסלמן, עו"ס קליני ומטפל משפחתי וזוגי בכפר סבא:

אני עולה היום על טיסה עם המשפחה שלי לחתונה בארה"ב, וזאת בידיעה ברורה שכולנו נכנסים לבידוד של שבועיים עם חזרתנו לארץ.  

תחילה חששתי מאוד מ-"גזירת הבידוד".  באופן כללי אני "טיפוס של חוץ", כלומר אני במיטבי ובמלוא כוחי בתפקוד בעבודה כמו גם במטלות מחוץ לבית. דווקא בבית, אני נוטה לעסוק יותר בדאגות וחששות סביב "הקורונה",  ובכלל.  

התלבטתי רבות, אך בסופו של דבר החלטתי שהערך של השתתפות באירוע משפחתי משמעותי עולה על הישארות במרחב היותר בטוח שלי בארץ. מאותו רגע שהחלטתי לאתגר את עצמי בדיוק במקום שבמיוחד קשה לי, התמלאתי באנרגיה חיובית שטרם הכרתי.  שמחה וכוח עוצמתי מילאו אותי, ונטייה לחרדה ופחד נמוגו. ראייתי הפכה חיובית- פתאום שמתי לב כי גם בארץ,בכל רגע נתון, אני יכול "להיקלע" למסלול של חולה או נשא, ולהישלח לבידוד בכל מקרה. 

יתירה מזו, "ירד לי האסימון" כי זו בדיוק המהות של תהליך טיפולי – לחשוף ולגעת במקום של "הפגיעות" שלנו, כדי בסופו של דבר להרגיע את הכאב הרגשי ובכך להעצים את הכוחות והאושר בחיים.  

בנוסף, חשבתי על דרכים יצירתיות להפיק את מירב התועלת מ"המשבר", ואף להרחיב את האופקים. למשל, אני מתכנן להמשיך לעבוד ולטפל באמצעות סקייפ.  כמו כן, למרות שלא אוכל להשתתף בקבוצת הריצה הקבועה שלי, גייסתי את הבן הצעיר, שהוא אלוף נינג'ה, לשמש לי כמנטור על מנת לחזק את הגוף במקומות שהריצה פחות מועילה.   

לסיכום, אין ספק שההתמודדות האישית שלי סביב הקורונה, כבר שינתה לי את החיים – ולטובה. ההתמודדות מעצימה את החזקות שלי, ובכך מקרבת אותי לעולם של הפסיכולוגיה החיובית, שמהותה למצוא ולטפח תכונות חיוביות וכישרון אנושי ובכך להפוך את החיים למספקים יותר. 

קורונה… מה עושים?? 

לירון יניב, עו"ס קלינית ומטפלת קוגניטיבית התנהגותית (CBT) ברעננה

אני שומעת את השאלה הזו בקליניקה והתשובה היא-

במצבים של חוסר שליטה, עמימות וחוסר ודאות חשוב למצוא מקומות בהם יש לנו שליטה. כדאי לבנות סדר יום ושגרה חדשה. מומלץ להיות עסוקים ולצקת משמעות לעשייה שלנו.

מדוע לא כדאי להתמקד בדאגה?

הדאגה הראשונית מסייעת להתארגן ולהתכונן. לאחר מכן הדאגה לא מועילה אלא מזיקה. העיסוק בדאגה גורם לתחושת אשליה של שליטה ועל כן מפחית את הסיכוי להיות בשליטה בפועל. בנוסף, מחשבות שליליות עלולות לפגוע במצב הרוח ואף לגרום לתחושות גופניות לא טובות.

אין לנו יכולת לשנות חלקים מסויימים במציאות או למנוע ממחשבות מסויימות להגיע לתודעה אבל יש לנו בחירה לא לשתף פעולה עם המחשבות הללו. העדר שיתוף הפעולה עימן תגרום להחלשתן ותסייע לנו להתחזק מחדש.

התמודדות עם חרדה

ענבר קונטס, עו"ס קלינית בתל אביב ותלמידת המסלול לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת תל אביב:

התמודדות עם חרדה דרך שלושה מישורים עיקריים:

מידע

התעדכנות אינטנסיבית במידע ובמספרים מזינה את החרדה ולכן חשוב לצמצם את ההתעדכנות המסיבית בחדשות. בנוסף, לחפש מידע שמצביע גם על אופטימיות. אם כל הצצה בחדשות מעלה את מפלס החרדה, אפשר למנות אדם קרוב שיעדכן בכל פעם שיש הודעה משמעותית.

חברה

סביבה חברתית מאד משפיעה על תחושת הלחץ או הרוגע ולכן חשוב לשהות בסביבה חברתית רגועה. גם במחיר של התרחקות זמנית מאלה המלחיצים, או לחילופין לבקש שלא לדבר על הנושא בנוכחותכם.

שליטה

אפשר לפעול באופן שיקנה תחושת שליטה כמו שמירה על ההגיינה, שטיפת ידיים ועוד. בנוסף, חשיבה "רק להיום"- האם היום המצב סביר?

אם כן, אפשר להיות אופטימיים וחיוביים, זה גם ככה בריא יותר למערכת החיסונית שלנו :)

נקודות אור

חגית טייבר, עו"ס קלינית ומטפלת זוגית ומשפחתית ברמת השרון:

כמה נקודות קטנות שעשויות להאיר את הימים הללו:

1. לשמור עד כמה שאפשר על סדר יום קבוע. לקום בשעה יחסית קבועה, להתארגן, ולאכול בשעות מסודרות.

2. אם בן/ בת הזוג בבידוד, לכתוב לו בכל יום משהו זוגי מנחם אחר.

3. לתאם שעה קבועה פנויה יחסית בסוף כל יום, לשיחת וידאו משותפת.

4. לדבר את התחושות אחד עם השנייה ועם הילדים, ולתת מקום לכל קשת הרגשות.

התמודדות רגשית מקדמת

איילת כהן תדהר, עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית בגישה הדינמית בהרצליה:

מתוך ניסיון אישי ומקצועי, ותפיסת עולמי כמטפלת, הנה שלוש המלצות להתמודדות רגשית מקדמת לימים מאתגרים אלו:

1. תאהבו והימנעו מקונפליקטים מיותרים-רמות חרדה גבוהות עשויות להוביל לעלייה בתוקפנות (כסוג של מנגנון הגנה). חשוב לזכור את הקשר בין השניים, לשמור על תקשורת מכבדת, מקרבת ומשתפת בין בני המשפחה ונסו לדבר בעיקר בשפת הדאגה והאהבה, מדובר בשפה עולמית. 

2. ההנאה שבפשטות-הזמן הנוכחי מאפשר לכולנו להיות יותר פשוטים, פחות עסוקים בפסאדות וניראות, פחות בתחרות. כולנו באותה סירה. תהנו מהחופש לעבוד בפיג'מה, ממשחק כיפי עם הילדים והקרובים, מלעשות שטויות, מהטבע, ומפעילויות ספורטיביות קלות. האושר נמצא בקשרים משמעותיים עם אנשים, ובדברים הקטנים והפשוטים (לא רק בקניונים).

3. ראש פתוח ויצירתי-מדעני העולם עומלים על מציאת חיסון או תרופה שיביאו שקט ומזור לכולנו, ובינתיים, מצאו אתם פתרונות יצירתיים, חדשים, מקוריים,  להעברת הזמן בנינוחות ובכיף, עד כמה שניתן. השתמשו בהומור, תתחברו לילד בתוככם, תשחקו, תקראו, תכתבו, תציירו, תרקדו, תשירו, תנגנו, תמציאו ותמצאו את עצמכם מחדש. ואל תשכחו לשתף אחרים, שכולנו נהנה ונשכיל.

יום יבוא וכל זה יהיה מאחורינו. אני מאמינה שבידינו היכולת לנצל את התקופה הזו לצמיחה, ללמידה ולגדילה אישית, זוגית, משפחתית וחברתית. כוחנו באנושיותנו ובאחדותנו.

ולסיום,

מידע מותאם בעידן הקורונה

שגית יוסף, עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית (מומחית לילדים ומתבגרים) באשדוד:

קבוצת הווטסאפ הכיתתית של הבת שלי, בת העשר, רועשת וגועשת. ישנם עדכונים כל כמה דקות על מספר החולים, נדבקים, הסגר וכו'.

השאלה מה הילדים עושים עם כל המידע הזה, עם עומס המידע?

עלינו לזכור כי יכולת עיבוד המידע אצל ילדים היא שונה מהותית מיכולת עיבוד המידע שלנו. לנו יש שנים של ניסיון בעיבוד מידע, ובעיקר בסינון מידע- רלוונטי, לא רלוונטי, אמיתי/לא אמיתי, מוגזם/לא מוגזם.

לילדים אין עדיין את כל היכולות הללו.

והיום בעידן התקשורתי הם מוצפים במידע, שאינו מותאם לגילם, שאינו רלוונטי עבורם כלל.

אז מה כן אפשר לעשות?

1. לא להקשיב לחדשות ליד הילדים, עדיף לא להדליק טלוויזיה לידם . המלצה חמה – ערוץ 23, חינוכית. שם המידע מותאם, לא עמוס והמון תכניות מצחיקות ומותאמות לכל גיל.

2. לבדוק את המידע שמגיע אליהם, לדבר איתם על כך, לבדוק איזה מידע הגיע אליהם בווטס, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד… הורים – קחו אחריות על המידע שמגיע לילדים שלכם, אפליקציית חמ"ל – לא מיועדת לילדים, היא לא אמורה להיות אצלם בנייד.

3. לדבר איתם על מידע מותאם גיל (פתאום אפילו מידע על מחלה הופך למידע לא מותאם גיל)

4. ולהרגיע, לדבר בכנות ובגובה העיניים (שוב מותאם גיל), מי כן בקבוצת הסיכון (ילדים לא!), לדבר על ההבדל בין נשא, חולה, וחולה בקבוצת סיכון.

5. אם הם דואגים לסבא וסבתא – כן הדאגה מוצדקת, אבל לדבר על מה שאתם והסבים כן עושים כדי לדאוג לבריאות שלכם, שלהם. שסבא וסבתא עושים הכל כדי לדאוג לבריאות שלהם.

וכעת, לפעילות מהנה שניתן לעשות עם הילדים בבית :)

"פיקניק רצפה" - לצאת מהקופסה ב"הסגר"

סגרו את בתיה"ס והילדים בבית, אז מה עוד אפשר לעשות?

אפשר לערוך ארוחה קצת אחרת, אצלנו קוראים לזה פיקניק רצפה. אפשרות להפעיל את כל הבית בהכנות לקראתו ואז ליהנות כל המשפחה יחד.

תוציאו את המפה היפה, הכלים היפים (לא חד פעמי) ועכשיו את כל הסידור תעשו ברצפה, כאילו אתם באמצע יער פורח.

הילדים ישמחו לעזור בהכנות- תנו לכל אחד תפקיד:

האחד אחראי על שאיבת הרצפה לפני המפה, השני פורס את המפה, השלישי מסדר את הצלחות והסכו"ם.

שתפו את הילדים בהכנות, חלקו תפקידים.

וזכרו כי ההכנה היא חלק מההנאה.

עכשיו תתחברו להנאה שלהם ושלכם, ביציאה מהשגרה, ביציאה מהקופסא .

פיקניק רצפה הוא הזדמנות להיות משוחררים, בלי להעיר על השוקו שנשפך, ישיבה ישרה, אפילו המתבגרים יצאו בשמחה מהחדר לארוחה כזו.

רעיונות לפיקניק רצפה- ארוחת קינוחים, ארוחת טעימות- דברים חדשים, אפשר גם להכין תפריט מסודר- ולתכנן ולהכין את הפיקניק מהבוקר עד ארוחת הצהריים, ה-ביחד הוא שעושה את האוכל טעים.

איך מסתגלים חזרה לשגרה אחרי הקורונה?

תחושת חוסר האונים וחוסר הישע בעקבות אירועי הקורונה משותפת לרבים מאיתנו. טבעי - ההתנהגות שלנו השתנתה פלאים, ומסגנון חיים חריג שחשבנו שיימשך שבוע-שבועיים, מצאנו את עצמנו חיים משך חודשים במצב חדש לגמרי. חזרה אל סגנון החיים הישן, אם בכלל, צריכה להיעשות בהדרגה, על מנת להפחית את הלחצים הפסיכולוגיים שכרוכים בתהליך כזה. ואולם תוך כדי ההסתגלות מחדש, כדאי להמשיך בפעילויות אקטיביות שעדיין התאפשרו במהלך המגפה, כמו פגישות מקצועיות ב״זום״ וזמן איכות עם המשפחה.

החזרה ״בבת אחת״ לסגנון החיים הקודם עלולה למחוק את הלקחים החיוביים שהופקו מסגנון החיים של תקופת הקורונה. הרי למדנו שם כמה דברים, בלית ברירה, אבל למדנו. בשל האופי הגלובלי של המשבר, רבים מרגישים שקשה להם, אך האמת היא שתגובתנו לקורונה מראה שיש ביכולתנו לבצע שינויים דרמטיים כאשר אנו נדרשים אליהם.

נקיטת פעולה כלשהי – שינויים בחיינו האישיים, פעילות פוליטית, חיזוק הקהילה או הצטרפות לקבוצת תמיכה – מסייעת להתגבר על תחושת חוסר האונים ובכך לשפר את מצבנו הנפשי.

שתהיה שיבה הדרגתית וטובה לחיים.