היקשרות טראומטית והשלכותיה | מילון הנרקיסיזם המושלם

היקשרות טראומטית בהקשר של נרקיסיזם מתארת תופעה פסיכולוגית קומפולסיבית, מעגלית ועמוקה, בה מתפתח קשר רגשי פתולוגי בין קורבן לבין אדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית. 

קשר זה מתאפיין בתלות רגשית קיצונית ומהווה למעשה סוג של התמכרות פסיכולוגית, למרות ההתעללות המתמשכת שחווה הקורבן מצד הנרקיסיסט. היקשרות זו מתפתחת כתוצאה ממחזור מתמשך של התעללות רגשית, השפלה, ותגמול חיובי לסירוגין, כאשר הנרקיסיסט מפגין מיומנות גבוהה במניפולציה רגשית ומשתמש בטקטיקות התקרבות מניפולטיביות בשלבים הראשוניים של הקשר, ולאחר מכן מזגזג בין רגעי חום ואהבה לבין תקופות של ביקורת קשה, השפלה וניצול רגשי.

במערכת יחסים כזו, הקורבן מפתח תלות רגשית קיצונית בנרקיסיסט ורואה בו מקור בלעדי לתיקוף ואישור, תוך שהוא נאחז בזיכרונות של מ״תקופות טובות״ ומאמין שהנרקיסיסט יוכל לשוב ולהיות מי שלא היה באמת מעולם. הקורבן מתחיל להפנים ולהזדהות עם הביקורת הבוטה של הנרקיסיסט והדימוי עצמי שלו צונח, תוך כניסה למעגל אינסופי של תקווה ואכזבה.

אחד המאפיינים הבולטים של היקשרות טראומטית בהקשר של נרקיסיזם הוא הקושי של הנפגע לזהות את הדגלים האדומים שמסמנת המציאות ולהבחין בין אהבה אמיתית לבין מניפולציה. הנפגע מצדיק את ההתנהגות הפוגענית ולעתים קרובות מאשים את עצמו ולצד זה מפתח חרדה עמוקה מנטישה.

מבחינה ביולוגית, ההיקשרות הטראומטית לנרקיסיסט מושפעת מתנודות הורמונליות קיצוניות, כאשר מצבי המתח והפחד גורמים לשחרור אדרנלין וקורטיזול, בעוד שרגעי ה"פיוס" מובילים לשחרור דופמין ואוקסיטוצין. תנודות אלו יוצרות מעין "התמכרות" למערכת היחסים, שדומה במאפייניה להתמכרות לחומרים ממכרים.

החלטה סופית על פרידה הופכת את היוצרות - הנרקיסיסט הופך בתחושתו האישית לקורבן חרד במקום בעל הבית של היחסים.  במצב כזה הוא ישתמש בכל הטקטיקות האפשריות כדי למנוע את עזיבת הפרטנר, כולל איומים, מניפולציות רגשיות והבטחות שווא לשינוי.

טיפול פסיכולוגי אישי או קבוצתי מסייע בהיחלצות מהקשר הטראומטי ובבניית דפוסי התקשרות בריאים יותר. 

הקשר בין היקשרות טראומטית לצורך בקבלת תשובות ברורות

מחקר שנערך בניגריה חושף תובנה מרתקת על הדינמיקה הפסיכולוגית בתוך מערכות יחסים אלימות. 

בלב המחקר עומד הקשר המפתיע בין היקשרות טראומטית והצורך בסגירות (need for closure).

הצורך בסגירות מתאר את הרצון העז שלנו לקבל תשובות ברורות כדי להימנע מאי ודאות או עמימות. זהו בעצם קושי לשאת חוסר ודאות, או גוונים המייצגים מורכבות ביחסים בין בני אדם. אנשים עם צורך גבוה בסגירות צריכים לשמוע ״כן״ או ״לא״. 

ובכן, המחקר מגלה שככל שהצורך בסגירות גובר, כך מתחזקת גם ההיקשרות הטראומטית.

במקרה של קורבנות אלימות במערכות יחסים, הצורך בסגירות יכול להתבטא בכמה דרכים:

• חיפוש הסברים: הקורבן מנסה להבין מדוע בן/בת הזוג מתנהג/ת באלימות.

• ניסיון לצפות התנהגות: הרצון לדעת מתי ומדוע תתרחש האלימות הבאה.

• חיפוש פתרונות: ניסיון למצוא דרך לשנות את המצב או לגרום לאלימות להיפסק.

• הצדקת המצב: לעתים, הצורך בסגירות יכול להוביל לניסיונות להצדיק את ההתנהגות האלימה, כדי "להבין" אותה.

מה יכול להסביר את הקשר הזה? 

התשובה טמונה כנראה באופי הכאוטי של מערכות יחסים מתעללות.

בסביבה בה מתקיימת אי-ודאות מתמדת, הקורבן מחפש נואשות אחר הסברים ומשמעות.

לחיפוש הזה יש מאפיינים השרדותיים, והוא עלול להוביל להיצמדות חזקה יותר למתעלל - שנתפס כמקור היחיד לתשובות - אפילו אם התלות במתעלל כואבת.

כך מתגבש מעגל אכזרי, בו אלימות מגבירה את הצורך בסגירות, וזה בתורו מחזק את ההיקשרות הטראומטית, מה שעלול להקשות עוד יותר על הקורבן לעזוב את מערכת היחסים הפוגענית.

הבנת הקשר הזה מעוררת מחשבה על התערבויות טיפוליות חדשות.

למשל, אולי על ידי חיזוק הנפגעים ביכולת להתמודד עם אי-ודאות ומציאת דרכים חלופיות לספק את הצורך בסגירות, ניתן לצאת מהמעגל הזה ולהשתחרר מהקשר המזיק.

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Isaiah, U. S., Effiong, J. E., Udokang, I., Ogwuche, S., Udoukok, E. N., & Iorfa, S. K. (2024). Need for closure is linked with traumatic bonding among victims of intimate partner violence: A mediation approach. Journal of Social and Personal Relationships, 41(7), 2006-2022. https://doi.org/10.1177/02654075241234074