מכון טמיר לפסיכותרפיה
ניתוק מגע הוא אסטרטגיה תרפויטית המשמשת להתגוננות מפני אדם נרקיסיסט, בעיקר בהקשר של סיום מערכת יחסים פוגענית.
זוהי פעולה מכוונת ומתוכננת של לחתוך את היחסים:
הפסקת כל זיקה עם הנרקיסיסט, במטרה להגן על הרווחה הנפשית של האדם הנפגע ולאפשר תהליך החלמה.
מהותו של ניתוק המגע היא יצירת חיץ מוחלט בין הנפגע לנרקיסיסט. זה כולל חסימה שלו בכל ערוצי התקשורת האפשריים - שיחות טלפון, הודעות טקסט, רשתות חברתיות, ואפילו מניעת קשר דרך צד שלישי. המטרה היא לשלול מהנרקיסיסט כל אפשרות להמשיך במניפולציות רגשיות או בהתעללות פסיכולוגית.
ניתוק מגע אינו רק פעולה טכנית של ניתוק קשר פיזי. הוא מלווה בתהליך פנימי של התנתקות רגשית וקוגניטיבית.
זה אומר שגם מחשבות נתפסות כהתנהגות, והמתנתק מקפיד גם על הימנעות מחשיבה אובססיבית על הנרקיסיסט, ויתור על נוסטלגיה ומיקוד מחודש בעצמי ובצרכים האישיים.
ניתוק מגע הוא כלי רב עוצמה, אך גם מאתגר ביותר.
הוא דורש נחישות רבה ותמיכה חיצונית, שכן נרקיסיסטים נוטים להגיב בחריפות לניסיונות ניתוק, לעתים תוך שימוש בטקטיקות מניפולטיביות כמו "love bombing" (הצפה באהבה) או גזלייטינג, ובמקרים קיצוניים אף באיומים או מעקב.
חשוב להדגיש כי ניתוק מגע אינו פתרון שמתאים בכל מצב. בהקשר של יחסי הורה-ילד, למשל, או בהורות משותפת, ניתוק מוחלט עלול לפגוע גם באדם המתגונן. במקרים אלה, אסטרטגיות חלופיות כמו "תקשורת מינימלית" או "גבולות ברזל" עשויות להיות יעילות יותר.