שעבוד התייחסותי (Relational Subjugation) בהקשר של נרקיסיזם מתאר תהליך פסיכולוגי בו נרקיסיסט מפעיל שליטה מתמשכת ועמוקה על הקורבן ביחסים.
תהליך זה נועד לשמר את מנגנוני ההגנה הפרימיטיביים של הנרקיסיסט ולהעביר את הפגיעות והתלות שלו, אותן הוא מנתק מעצמו, אל הקורבן.
במהות, שעבוד התייחסותי הוא אסטרטגיה פסיכולוגית בה הנרקיסיסט מערער באופן שיטתי את יכולתו של הקורבן לתקף את חוויותיו האישיות. פעולה זו מובילה להפרעה משמעותית בתחושת העצמי והאוטונומיה של הקורבן, יוצרת ספק עצמי כרוני ומגבירה תלות.
הנרקיסיסט משתמש במגוון טקטיקות מניפולטיביות כדי לשמר את השעבוד ההתייחסותי. אלה יכולות לכלול גזלייטינג, השפלה, בידוד חברתי, ושליטה כלכלית. דרכן, הנרקיסיסט מצליח לשמר את הקורבן בתפקיד ה"אובייקט הרע" לו הוא זקוק כדי לתחזק את הדימוי העצמי המנופח שלו.
חשוב לציין כי רוב התוכן ברשתות החברתיות העוסק בנרקיסיזם מתמקד בתיאור הטקטיקות השונות המשמשות לשעבוד אחרים. עם זאת, הבנה מעמיקה יותר של התהליך חושפת את המורכבות הפסיכולוגית שמאחורי התנהגויות אלו.
השעבוד ההתייחסותי גורם לנזק רגשי משמעותי לקורבן. הוא מוביל לתחושה מתמשכת של חוסר ודאות עצמית, ערעור על המציאות הסובייקטיבית, ופיתוח תלות עמוקה בנרקיסיסט. קורבנות של שעבוד התייחסותי עלולים לאבד את היכולת לסמוך על תפיסותיהם ורגשותיהם, מה שמקשה עליהם מאוד לזהות את ההתעללות ולצאת ממערכת היחסים הפוגענית.
בטיפול בנפגעי שעבוד התייחסותי, המיקוד הוא על שיקום תחושת העצמי והאוטונומיה. זה כולל עבודה על זיהוי והכרה בחוויות האישיות, בניית גבולות בריאים, ופיתוח מיומנויות לתיקוף עצמי. תהליך ההחלמה מורכב וממושך, אך הוא מאפשר לקורבן להשתחרר בהדרגה מהשליטה הנרקיסיסטית ולבנות מחדש זהות עצמאית ובריאה.
הבנת מנגנון השעבוד ההתייחסותי חיונית עבור מטפלים לא פחות מנפגעים. היא מאפשרת זיהוי מוקדם יותר וליישם אסטרטגיות טיפול יעילות ומדויקות להתמודדות עם ההשלכות ארוכות הטווח של החפצה נרקיסיסטית.