שילוב בין הפרעה ביפולרית להתמכרות | טיפול והתמודדות

 

 

לפי NAMI, יותר ממיליון אמריקאים מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית. 

 

SAMHSA מציגה נתונים לפיהם 21-59% מאותם מתמודדדים יפתחו לאורך החיים גם הפרעת התמכרות.

 

הפרעה דו-קוטבית היא בעיה נפשית המתבטאת בשינויים קיצוניים במצב הרוח.

אדם המתמודד עם הפרעה דו-קוטבית מצוי בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת התמכרות לחומרים.

לפי נתונים אפידמיולוגיים עכשוויים, למעלה ממחצית מהמתמודדים/ות עם הפרעה דו-קוטבית (56%) נושאים עמם היסטוריה של שימוש בסמים, כאשר 44%  פיתחו גם תלות באלכוהול. 

 

נדבר פה על תחלואה כפולה בין השתיים האלה, מצב בו הפרעה דו-קוטבית והפרעת התמכרות מתקיימות במקביל.

 

איך התמכרויות והפרעה ביפולרית פוגשות זו את זו?

 

מחקר עדכני מצא כי הפרעת התמכרות לאלכוהול (AUD) שכיחה ביותר בקרב מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית והפרעת התמכרות.

עם זאת, אצל ביפולריים קיימת גם נטיה לשימוש תדיר בסמים, כמו ניקוטין, קנאביס או קוקאין.

 

פשוט יותר לאבחן הפרעת התמכרות מאשר לאבחן הפרעה דו קוטבית.

אנשים שחוו אפיזודות מאניות או היפומאניות, עוד לפני ההתמכרות, נוטים יותר לזהות שקיימת בעיה נפשית בסיסית. עם זאת, כאשר ההפרעה מתפתחת כתוצאה מהתמכרות, קשה יותר לדעת. 

 

 חוקרים עדיין לא הבינו עד הסוף את היחסים בין הפרעה דו-קוטבית ל-הפרעת התמכרות, אבל ידוע על כמה כיוונים שיכולים להסביר את הקומורבידיות הגבוהה: 

 

 

טיפול עצמי

 

בניסיון לווסת את השינויים במצב הרוח ובאנרגיה, מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית עשויים להשתמש לרעה בסמים או באלכוהול. 

 

למשל, אדם עם מצב זה עשוי להשתמש בקנאביס להפחתת תחושות מאניות או לקחת קוקאין כדי להרגיש מלא אנרגיה במהלך תקופות דיכאוניות. הדבר יכול להוביל אותו להישען על סמים כדי להרגיש ״נורמלי״.

 

 

הבדלים במבנה המוח

 

מחקר מעניין בדק את הקשר בין אנומליה מוחית אצל מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית ואצל מכורים (Lippard, et al, 2017). הם גילו כי הבדלים מבניים בקליפת המוח הפרה-פרונטלית עשויים להיות אחראים הן להפרעה דו-קוטבית והן להפרעת התמכרות.

 

מעניין שהאזור הזה במוח חיוני לכמה תפקודים:

 

• קשב.

• שליטה בדחפים.

• זיכרון.

• גמישות קוגניטיבית (היכולת לסגל את ההתנהגות לסביבה הנוכחית).

 

 

גנטיקה

 

גם הפרעה דו-קוטבית וגם הפרעת התמכרות נוטות להיות בין-דוריות, מה שמוביל את החוקרים לשער כי בבסיס שתיהן עומדים גורמים גנטיים דומים.

 

מחקר שהתחקה אחר הכיוון הזה מצא שקיימת היתכנות למשתנים גנטיים משותפים להפרעה דו-קוטבית ולהפרעת התמכרות ( Reginsson et al, 2017), אבל צריך ללבדוק את זה יותר לעומק.

 

האם תרופות להפרעה דו-קוטבית ממכרות?

 

תרופות מאזנות מצב רוח

 

כשלעצמן, תרופות להפרעה דו-קוטבית אינן ממכרות, אבל יכולה להיגרם פה השפעה עקיפה:

 

אם אדם מפסיק לקחת אותן, קיימת סכנה להישנות ההפרעה, כלומר שהסימפטומים הדיכאוניים ו/או המאניים יחזרו. 

  

 

בנזודיאזפינים

 

לפעמים אנשים משתמשים בבנזודיאזפינים ובתרופות מקבוצה Z לטיפול בסימפטומים של הפרעה דו-קוטבית. 

 

בנזודיאזפינים הן תרופות נוגדות חרדה, שיכולה להיות סימפטום של הפרעה דו-קוטבית, בעוד שתרופות מקבוצה Z מטפלות באינסומניה, שיכולה להופיע כחלק מהעוררות האינטנסיבית של אפיזודה מאנית.

 

הבנזודיאזפינים מצלצלים מוכר, רושמים את התרופות הללו יותר מדי::

 

• קסנקס (אלפראזולאם).

• אסיוואל / דיאז / ואליום (דיאזפאם).

• לוריוון / אטיבן  (לוראזפאם).

• דורמיקום (מידאזולאם).

 

בנזודיאזפינים הם ממכרים ביותר, וחברות תרופות שיווקו תרופות מקבוצת Z כאלטרנטיבה לא ממכרת.

אבל מחקרים עדכניים מעידים כי גם לתרופות מקבוצת Z יש פוטנציאל לניצול לרעה ולפיתוח תלות. 

 

מחקר מהשנים האחרונות מצביע על כך שגם לבנזודיאזפינים וגם לתרופות מקבוצת Z יש סיכונים בשימוש לטווח ארוך בקרב אנשים עם הפרעה דו-קוטבית.

 פירוש הדבר הוא שמי שיש לו הפרעה דו-קוטבית צריך להגביל את השימוש בתרופות אלה.

 

תרופות מקבוצה Z כוללות:

 

• נוקטורנו (זופיקלון).

• סונאטה (זלפלון).

• סטילנוקס (זולפידם).

 

איך מטפלים בהתמכרות אצל אדם שסובל גם מהפרעה דו-קוטבית?

 

הפרעה דו קוטבית היא גורם סיכון להתמכרויות לחומרים ולהתנהגויות מתמכרות. 

בעוד שהימצאות של הפרעת התמכרות והפרעה דו-קוטבית ביחד מקשה על הטיפול, חיפוש מוקדם אחר טיפול יכול להועיל. 

 

נראה שהדרך המתאימה ביותר לטיפול באנשים עם הפרעה דו-קוטבית והפרעת התמכרות היא טיפול מותאם אישית (Preuss et al, 2021)..

בחירת האמצעים הטיפוליים תתבסס על הערכת הנתונים האינדיבידואליים של המטופל.

 

חוקרים מציעים כי שימוש בליתיום ואלפרואט לטיפול באדם עם הפרעה דו-קוטבית והפרעת התמכרות לקנאביס או התמכרות לקוקאין.

 

מדענים מצאו גם שהתרופה סיטיכולין יכולה להפחית שימוש בקוקאין אצל אנשים עם הפרעה דו-קוטבית, אך השפעות הטיפול עשויות לפחות עם הזמן. 

  

 

טיפול פסיכולוגי

 

טיפול פסיכולוגי, או פסיכוסוציאלי, יכול לסייע לטפל בבעיות נפשיות שמתקיימות במקביל להפרעת התמכרות,.

 

למשל, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא אמצעי פסיכותרפי בו ניתן לסייע לסובלים מהתמכרות והפרעה דו-קוטבית.

טיפול CBT ממוקד במחשבות וברגשות עמם מתמודדים אנשים במצבים אלו.

 

על ידי בחינת המחשבות והרגשות המובילות להתנהגויות מאניות ודיכאוניות, אנשים מכורים עם הפרעה דו קוטבית יכולים להבין טוב יותר את התנהגותם.

הטיפול גם מכין אותם לעליות והמורדות במצב הרוח, כדי שיוכלו לנהל את התנהגותם ביעילות רבה יותר. 

 

בואו נתקדם לאסטרטגיה 

 

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

למפגש ייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

לחידוד הבעיה, הערכה מותאמת אישית, 

והכוונה מדויקת למטפל.ת 

 

עלות: 140 ש"ח

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביב / אונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

 

 

  

 

 

 

מניעה

 

אדם עשוי להיות מסוגל להפחית את הסיכויים לפתח הפרעת התמכרות לצד הפרעה דו-קוטבית ע״י מעקב טיפולי שוטף.

 

איזון היא מילת המפתח בהפרעה ביפולרית.

 

ניקיון היא מילת המפתח בהפרעת התמכרות.

 

נטילת תרופות לטיפול בהפרעה דו-קוטבית לפי הנחיות איש מקצוע מתחומי הבריאות יכולה לעזור להשיג איזון ביוכימי ולשמור על ויסות ושליטה.

 

הדבר עשוי גם לסייע להפחית את הצורך בטיפול עצמי עם סמים ואלכוהול. אם אדם יודע שקיימת אצלו נטייה להתמכרות, חשוב שישמור על עצמו ויימנע ככל הניתן מפיתויים, למשל לא להיכנס לברים, או לבחור להסתובב עם אנשים שאינם משתמשים. 

פרוגנוזה

 

הפרעה דו-קוטבית והפרעת התמכרות זה לצד זה הוא מצב שעשוי להיות קשה.

אבל אם נצמדים לתכנית טיפול, המטופל יכול לסייע לניהול הסימפטומים.

אנשים שלוקים בשתי ההפרעות ביחד עשויים להיות בעלי נטייה גבוהה יותר למעידה בחזרה, כך שחשוב לעקוב אחר תכנית הטיפול.

 אם יש לו קושי להיצמד לטיפול, חשוב ששמטופל ישתף את הפסיכיאטר המטפל.

 

אם אתה סבור שלהתמכרות שלך יש גם היבטים נפשיים לא אופייניים חשוב לפנות לאיש/ת מקצוע לאבחון אפשרי של אבחנה כפולה.

 

  

 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

 

מקורות:

 

Reginsson GW, Ingason A, Euesden J, Bjornsdottir G, Olafsson S, Sigurdsson E, Oskarsson H, Tyrfingsson T, Runarsdottir V, Hansdottir I, Steinberg S, Stefansson H, Gudbjartsson DF, Thorgeirsson TE, Stefansson K. Polygenic risk scores for schizophrenia and bipolar disorder associate with addiction. Addict Biol. 2018 Jan;23(1):485-492. doi: 10.1111/adb.12496. Epub 2017 Feb 23. PMID: 28231610; PMCID: PMC5811785.

 

Lippard, E. T., Mazure, C. M., Johnston, J. A., Spencer, L., Weathers, J., Pittman, B., Wang, F., & Blumberg, H. P. (2017). Brain circuitry associated with the development of substance use in bipolar disorder and preliminary evidence for sexual dimorphism in adolescents. Journal of neuroscience research, 95(1-2), 777–791. https://doi.org/10.1002/jnr.23901

 

Preuss, U.W.; Schaefer, M.; Born, C.; Grunze, H. Bipolar Disorder and Comorbid Use of Illicit Substances. Medicina 2021, 57, 1256. https://doi.org/10.3390/medicina57111256

 

Wingård L, Taipale H, Reutfors J, Westerlund A, Bodén R, Tiihonen J, Tanskanen A, Andersen M. Initiation and long-term use of benzodiazepines and Z-drugs in bipolar disorder. Bipolar Disord. 2018 Nov;20(7):634-646. doi: 10.1111/bdi.12626. Epub 2018 Feb 16. PMID: 29450954.