מכון טמיר לפסיכותרפיה
זוגיות עם בן/בת זוג עם מאניה דיפרסיה
נדבר כאן על טיפים לניהול מערכות יחסים בריאה עם בן/ת זוג שמתמודד/ת עם הפרעה דו-קוטבית.
אז, זכיתם באהבה גדולה, התמקמתם, אולי התחתנתם והקמתם כבר משפחה להתעטף בה.
מה קורה כאשר הפרעה נפשית כמו מאניה דיפרסיה מצויה בקביעות במערכת היחסים, בזוגיות ובהורות, ביחסים עם המשפחה המורחבת ועם חברים?
אתם הרי יודעים שההפרעה אינה מגדירה את אהוב לבכם, אבל גם שלא ניתן להתעלם ממנה מבלי שתהיה נוכחת, לפחות ב-Back of the Mind:
כשמתכננים להביא ילדים, כשמבחינים אצל הפרטנר בעליות חדות במצב הרוח או במורדות כשהוא נראה כבוי.
בהמשך למאמרים שכתבנו על זוגיות עם פוסט-טראומה וזוגיות עם ADHD, אספנו כמה נקודות שנראות לנו חשובות להתקיימות מתמשכת של זוגיות עם הפרעה דו-קוטבית:
שיתוף האבחנה בזוגיות ומעבר לה
תקשורת גלויה וכנה עושה טוב במערכת יחסים בריאה, גם בשלב בו כל צד חושף את ״העיזים״ שלו,
אותם פרטים שיש לכולם/ן ושלעולם לא יופיעו בפרופיל הטינדר...
לא לכל אחד יתאים לשתף על התמודדותם הנפשית בדייט ראשון, אבל בגדול חשוב לשוחח על הסוגיה בשלבים מוקדמים של הקשר.
לאנשים יש כל מיני סטיגמות לגבי מתמודדים עם הפרעות נפשיות כרוניות כמו מאניה דיפרסיה.
מי שהכיר כבר אדם אחר עם הפרעות נפשיות יודע שהשד לא כזה נורא ושאפשר לחיות מצוין, אבל יש רבים אחרים שהנושא זר להם והם עמוסים בדעות קדומות שהתעצבו אחרי עשרות שנים בהן צרכו רק את ההבטים הדרמטיים על הפרעות נפשיות באמצעי התקשורת (כמו שיגעון, אלימות או חריגות).
גם כאשר בן/בת זוג מיודע, התקדמות הקשר תוביל לשיתוף ההפרעה במעגלים רחבים יותר.
תמיד יהיה מישהו/י שירימו גבה בשם הדאגה ״לפרטנר הבריא״.
נסו להסתכל על זה כביטוי של בורות זמנית ולצד זה תנו למסתייג הכרה לחששות (אפשר להבין אם זה זר לעולמו).
תמכו בעקביות בטיפול
נכון להיום, הפרעה דו-קוטבית היא פרטנר לכל החיים.
ואם היא פרטנר קבוע של בן/בת הזוג שלכם, אז היא גם שלכם.
כמו במחלות כרוניות גופניות, כמו סוכרת, הדרך היעילה ביותר לחיות נכון היא להיות במעקב רפואי, במקרה שלנו מעקב פסיכיאטרי.
שילוב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי עובד עבור רוב המתמודדים, ואחרי קצת ניסוי ותעיה, אפשר לדבר על מצב נפשי מאוזן, כזה שחשוב לשמור עליו, גם כאשר החיים לוקחים אותנו לכל מיני מקומות ומצבים.
כבני/ות זוג, חשוב שתתמכו בהתמדה בפעילות גופנית מבוקרת ,יש מיליון אפשרויות.
אם אתם מצליחים לשריין לכם שעתיים בשבוע של פעילות גופנית משותפת בהליכה או בסקווש, אז בכלל שיחקתם אותה.
אמצעים חיוביים אחרים שתורמים לרווחה הנפשית עם כתיבה שוטפת ביומן, או פיתוח תחביב שנותן ערך או משמעות.
שיתוף בשינויים במצב הרוח
בעת אפיזודה מאנית, המתמודדים עם הפרעה דו קוטבית עשויים לעסוק גם בהתנהגויות מסוכנות, למשל בזבוז כספים או יחסים מחוץ לנישואין.
במהלך פרקי דיכאון, בן / בת הזוג עשויים להימנע לחלוטין ממגע מיני.
לכן, שיתוף בזמן אמת יעזור לשני בני הזוג לזהות ולהגיב לתקופות של ״היי״ או של ״דאון״ עוד לפני שהן מחמירות.
כדאי להבהיר לפרטנר למה לצפות במהלך אפיזודות מאניות או דיכאוניות, ולהסביר לו על סימני האזהרה, כדי שלא יאשים את עצמו.
למשל, אם ביפולרי שמתחיל להרגיש במצב רוח ירוד ידווח על כך לפרטנר בשלב מוקדם, הוא לא רק יסייע לבן הזוג לתמוך בו אלא גם ימנע ממנו להסיק שהדבר מעיד על ירידה במוטיבציה שלו להתקרב ולהשקיע במערכת היחסים.
מצד אחד, ״הפרטנר הבריא״ יכול להיות ׳מדחום נפשי׳ שעוזר לזהות תנודתיות במצב הרוח ולהרים דגל אדום כשצריך.
מצד שני, עליו לדאוג שלא כל האחריות תיפול עליו, אחרת הוא הופך למטפל/ת בקשר, תפקיד כפוי-טובה שמגיע לבסוף לתסכול ולהתקוממות.
אם הגעתם למצב בו בן הזוג אומר לפרטנר עם ההפרעה שהבחין/ה בסימנים לא רגילים של שינוי במצב הרוח, סכמו מראש שחיוני להקשיב לו ושוחחו על הפידבק בלי התגוננות ובלי אשמה.
בסופו של יום, תקשורת אישית כל כך עשויה להגביר את האינטימיות בכמה רמות.
כמובן שלא כל שינוי במצב הרוח מקורו בהפרעה ביפולרית – טבעי לחוש שמחה או עצב בתגובה לאירועים בחיים - אבל זו הבחנה שבן/ת זוג אוהב יידע לעשות.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
