טיפול CBT בפחד מדם | מדריך למטופל

פרוטוקול CBT לטיפול בפחד מדם

פחד מדם, זריקות ופציעות (המכונה Blood-Injection-Injury phobia או BII) הינו אחד מסוגי הפוביות הספציפיות הנפוצים. בניגוד לפוביות אחרות, פחד מדם מאופיין בתגובה פיזיולוגית ייחודית הכוללת ירידה בלחץ הדם ודופק (וזו-ואגאלית) שעלולה להוביל להתעלפות. טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT) הוכח כיעיל ביותר בטיפול בפחד זה, בשילוב עם טכניקות ייחודיות למניעת התעלפות. פרוטוקול זה מציג תוכנית טיפולית מובנית ויעילה.

הבנת פחד מדם וייחודיותו

פחד מדם הוא פוביה ייחודית שמתבטאת בחרדה עזה ממראה דם, זריקות, ניתוחים או פציעות. בניגוד לרוב הפוביות, שבהן מערכת העצבים הסימפתטית מופעלת (תגובת "הילחם או ברח"), פחד מדם מאופיין בתגובה דו-פאזית:

  1. פאזה ראשונה: עוררות סימפתטית - עלייה בדופק ובלחץ דם, הזעה מוגברת, תחושת חרדה.
  2. פאזה שנייה: תגובה וזו-ואגאלית (פרה-סימפתטית) - ירידה חדה בלחץ הדם ובדופק, חיוורון, בחילה, סחרחורת ועד להתעלפות.
"בניגוד לפוביות אחרות שבהן הגוף נמצא במצב של 'הילחם או ברח', בפחד מדם הגוף 'מתכבה' באופן פרדוקסלי - כאילו הוא מכין את עצמו לפציעה על ידי הפחתת זרימת הדם ומניעת דימום מוגבר."

סימנים נפוצים של פחד מדם:

  • פחד וחרדה עזים: ממראה דם, זריקות, פציעות או הליכים רפואיים פולשניים.
  • תסמינים פיזיולוגיים: סחרחורת, בחילה, הזעה, חיוורון, ראייה מטושטשת, דופק איטי.
  • התעלפות או תחושת עילפון: כ-75% מהאנשים עם פחד מדם חוו התעלפות לפחות פעם אחת בהקשר זה.
  • התנהגויות הימנעות: הימנעות מבדיקות רפואיות, בדיקות דם, חיסונים או טיפולים רפואיים נחוצים.
  • חרדה ציפייתית: דאגה וחשש ממושכים לפני אירועים שעלולים לחשוף את האדם לדם.
  • תגובות גועל: תחושת גועל עזה למראה דם או פציעות, לעיתים אף יותר מפחד.

מעגל הפחד מדם

הבנת מעגל הפחד והשימור שלו חיונית לטיפול יעיל:

טריגר: מראה דם, זריקה, פציעה או אפילו מחשבה עליהם
מחשבות אוטומטיות: "אני הולך להתעלף", "זה נורא", "לא אוכל לשאת זאת"
תגובה פיזיולוגית דו-פאזית: עוררות ראשונית ואז ירידה בלחץ דם ובדופק
תחושות גופניות: סחרחורת, בחילה, חולשה, ראייה מטושטשת
התנהגות: הימנעות, בריחה, התעלפות או שימוש באסטרטגיות ביטחון
חיזוק המעגל: ההימנעות וההקלה המיידית מחזקות את הפחד לטווח ארוך

טיפול CBT לפחד מדם משלב טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות סטנדרטיות (כמו חשיפה ואתגור מחשבות) עם התערבויות ייחודיות למניעת התעלפות, כגון מתח שרירים יישומי (Applied Tension) - טכניקה שפותחה במיוחד עבור פוביה זו.

מבנה הטיפול

טיפול CBT בפחד מדם כולל בדרך כלל 8-12 מפגשים שבועיים, בהתאם לחומרת הפחד והתקדמות המטופל:

שלבמפגשיםנושאים מרכזיים
הערכה והמשגה 1-2 הערכה מקיפה, פסיכו-חינוך, המשגת הבעיה, הצבת מטרות
כלים פיזיולוגיים 3-4 לימוד והתנסות בטכניקת מתח שרירים יישומי, זיהוי סימני אזהרה מוקדמים להתעלפות
התערבויות קוגניטיביות 5-6 זיהוי ואתגור מחשבות אוטומטיות, הפחתת רמת הגועל והפחד
חשיפה הדרגתית 7-10 חשיפה מדורגת לגירויים מעוררי פחד, תוך שילוב מתח שרירים יישומי
מניעת הישנות 11-12 תרגול מיומנויות בסיטואציות מהחיים האמיתיים, בניית תוכנית למניעת הישנות, סיכום

שלב 1: הערכה והמשגה

מטרות:

  • הערכה מקיפה של היסטוריית הפחד, הטריגרים הספציפיים והתסמינים
  • בניית ברית טיפולית ואמון
  • פסיכו-חינוך על פחד מדם ומנגנון התגובה הפיזיולוגית הייחודי
  • המשגת הבעיה באמצעות מודל קוגניטיבי-התנהגותי
  • הצבת מטרות טיפוליות ספציפיות ומדידות

תרגיל 1: מיפוי פחד מדם אישי

ענה על השאלות הבאות כדי למפות את דפוסי הפחד האישיים שלך:

  1. טריגרים ספציפיים: אילו סיטואציות או גירויים ספציפיים הקשורים לדם מעוררים אצלך פחד? (למשל: ראיית דם שלך, דם של אחרים, זריקות, תיאורים מילוליים, תמונות, עבודת רופאים, סרטים וכו')
  2. תסמינים פיזיולוגיים: אילו תחושות גופניות אתה חווה לפני ובמהלך החשיפה לטריגרים?
  3. היסטוריית התעלפות: האם אי פעם התעלפת בעקבות חשיפה לדם? אם כן, באילו נסיבות?
  4. מחשבות אוטומטיות: מה עובר לך בראש כאשר אתה חושף לטריגרים?
  5. התנהגויות הימנעות: ממה אתה נמנע בשל הפחד? (למשל: בדיקות דם, טיפולי שיניים, ביקורים רפואיים)
  6. השפעה תפקודית: כיצד הפחד משפיע על חייך היומיומיים והתפקוד שלך?
דוגמה להערכה ראשונית:
טריגרים עיקריים: בדיקות דם (במיוחד ראיית המחט חודרת לעור), ראיית דם שלי, פציעות פתוחות, סרטי ניתוחים
תסמינים פיזיולוגיים: סחרחורת חזקה, הזעה קרה, תחושת חולשה ברגליים, בחילה, טשטוש ראייה, דופק מואץ בהתחלה ואז מואט
היסטוריית התעלפות: התעלפתי פעמיים - פעם בבדיקת דם בגיל 14 ופעם כשנחתכתי עמוק בגיל 21
מחשבות אוטומטיות: "אני הולך להתעלף", "אני לא מסוגל לסבול את זה", "אני חלש/פחדן", "זה מגעיל", "משהו נורא יקרה"
התנהגויות הימנעות: דחיית בדיקות דם שנתיות, נמנע מלהסתכל כשעושים לי זריקה, מסובב את הראש בסצנות אלימות בסרטים, נמנע מטיפולי שיניים
השפעה תפקודית: הפחד מונע ממני לעבור בדיקות רפואיות חשובות, גורם למתח רב לפני ביקורים רפואיים, הפסדתי שני קורסים באוניברסיטה שכללו התנסות מעבדתית עם דגימות דם

שלב 2: כלים פיזיולוגיים

מטרות:

  • לימוד והתנסות בטכניקת מתח שרירים יישומי (Applied Tension)
  • פיתוח יכולת לזהות סימני אזהרה מוקדמים להתעלפות
  • רכישת אסטרטגיות אפקטיביות למניעת התעלפות

טכניקת מתח שרירים יישומי:

זוהי טכניקה שפותחה במיוחד לטיפול בפחד מדם, שמטרתה להעלות את לחץ הדם ולמנוע את הירידה החדה שגורמת להתעלפות. היא מבוססת על כיווץ מכוון של קבוצות שרירים גדולות בגוף להעלאת לחץ הדם.

תרגיל 2: טכניקת מתח שרירים יישומי (Applied Tension)

עקוב אחר ההנחיות הבאות לתרגול הטכניקה:

  1. שב על כיסא במצב נוח עם גב ישר.
  2. כווץ את שרירי הרגליים, הבטן, הזרועות והגב בו-זמנית למשך 10-15 שניות. כווץ ברמה בינונית - חזק מספיק כדי להרגיש את המתח, אך לא עד כדי רעד או כאב.
  3. הרגש את החום עולה לפנים (זה סימן שלחץ הדם עולה).
  4. שחרר את הכיווץ לחלוטין למשך 20-30 שניות, אך המשך לשבת זקוף.
  5. חזור על התהליך 5 פעמים ברציפות.
  6. תרגל את הטכניקה 3 פעמים ביום למשך שבוע, לפני שתתחיל להשתמש בה במצבים מעוררי חרדה.

הנחיות ליישום במצבי אמת:

  • התחל בתרגול הטכניקה לפני החשיפה לטריגר (למשל, לפני כניסה לחדר בדיקות דם).
  • המשך לבצע את הטכניקה בזמן החשיפה, במיוחד כשאתה מתחיל לחוש בסימני אזהרה ראשונים (חום, סחרחורת קלה).
  • אל תחכה להופעת סימפטומים חמורים - התחל בכיווץ מיד עם הרגשת הסימנים הראשונים.

זיהוי סימני אזהרה מוקדמים:

פיתוח מודעות לסימנים מוקדמים של תגובה וזו-ואגאלית חיוני למניעת התעלפות:

  • חום פתאומי: תחושת חום שמתפשטת בגוף, במיוחד בפנים.
  • הזעה: הזעה קרה, במיוחד בכפות הידיים, במצח או בעורף.
  • בחילה קלה: תחושת אי-נוחות בבטן.
  • שינויים בראייה: טשטוש קל, ראייה מנהרתית.
  • קלות בראש: תחושה קלה של "ריחוף" או קלות בראש.
  • חיוורון: שינוי בצבע העור, במיוחד בפנים.
תיעוד אישי של סימני אזהרה מוקדמים:
הסימן הראשון שאני מרגיש: תחושת חום פתאומית בפנים ובצוואר
הסימן השני: הזעה קרה בכפות הידיים ובמצח
הסימן השלישי: תחושת "ערפול" קל בראייה
הסימן הרביעי: בחילה קלה וחולשה ברגליים
הסימן החמישי: צלצול באוזניים ותחושה ש"הכל מתרחק"
תוכנית פעולה: להתחיל בטכניקת מתח שרירים מיד בהופעת הסימן הראשון והשני. אם מופיע הסימן השלישי - לשבת ולהוריד את הראש בין הברכיים תוך המשך מתח שרירים.

טכניקות נוספות למניעת התעלפות:

    • שכיבה או ישיבה: להוריד את הראש מתחת לגובה הלב.
    • הסחת דעת קוגניטיבית: פתרון בעיות חשבון, שירה פנימית או התמקדות במשימה מנטלית מאתגרת.
    • שתייה קרה: שתיית מים קרים יכולה לעורר את מערכת העצבים.
  • נשימה מבוקרת: נשימות איטיות ועמוקות (יש להיזהר מנשימות מהירות מדי שעלולות להחמיר סחרחורת).
  • צביטת/לחיצת הגוף: צביטה חזקה של האמה או לחיצה על העור יכולה לעזור בהסחת דעת ובהגברת עוררות.

שלב 3: התערבויות קוגניטיביות

מטרות:

  • זיהוי מחשבות אוטומטיות שליליות הקשורות לפחד מדם
  • אתגור מחשבות לא מועילות ופיתוח חשיבה מאוזנת יותר
  • הפחתת רמת הגועל והפחד דרך עיבוד קוגניטיבי
  • עבודה על אמונות ליבה הקשורות לחולשה, בושה או פגיעות

תרגיל 3: זיהוי ואתגור מחשבות

השתמש בטבלה הבאה לזיהוי ואתגור מחשבות שליליות הקשורות לפחד מדם:

  1. זהה את המצב או הטריגר המעורר חרדה
  2. רשום את המחשבות האוטומטיות שעולות
  3. זהה את הרגש ועוצמתו (0-100)
  4. זהה עיוותי חשיבה (קטסטרופיזציה, הגזמה, חשיבה דיכוטומית)
  5. בחן ראיות התומכות במחשבה ונגדה
  6. נסח מחשבה חלופית מאוזנת יותר
  7. בדוק את הרגש החדש ועוצמתו
דוגמה לרישום ואתגור מחשבות:
מצב/טריגר: קביעת תור לבדיקת דם
מחשבה אוטומטית: "אני בטוח אתעלף ואתבייש", "לא אוכל לשאת את זה", "אני חלש שאני כל כך נבהל מדבר כזה פשוט"
רגש ועוצמה: חרדה (85/100), בושה (70/100)
עיוות חשיבה: קטסטרופיזציה, הכללת יתר, התייחסות רגשית
ראיות תומכות: התעלפתי בעבר בבדיקת דם, אנשים אחרים לא נראים מודאגים מבדיקות
ראיות סותרות: למדתי טכניקת מתח שרירים שיכולה למנוע התעלפות, גם אם אתעלף - זו תגובה פיזיולוגית ולא סימן לחולשה, רבים סובלים מפחד דומה, הרבה פעמים הצלחתי לעבור בדיקות דם בלי להתעלף
מחשבה חלופית: "יש לי פחד מדם שהוא תגובה פיזיולוגית מוכרת, אך כעת יש לי כלים להתמודד איתו. גם אם יהיה לי קשה, אוכל להשתמש בטכניקות שלמדתי. זו לא חולשה אלא תגובה גופנית שאני לומד לשלוט בה."
רגש חדש ועוצמתו: חשש (50/100), תקווה (60/100)

עבודה על תגובת הגועל:

בפחד מדם, תגובת הגועל היא לעיתים קרובות מרכזית ומשמעותית אף יותר מהפחד עצמו:

  • נרמול תגובת הגועל: הבנה שגועל הוא תגובה אנושית נורמלית ומגנה (מתפתחת כמנגנון הגנה מפני מחלות).
  • הפרדה קוגניטיבית: לימוד להפריד בין תחושת הגועל לבין הסכנה הנתפסת.
  • שינוי משמעות: עיבוד מחדש של משמעות הדם (למשל: "דם הוא מרכיב חיוני בגוף שמאפשר לי לחיות").
  • מסגור מחדש: חשיבה על הקשר רפואי/מדעי במקום על האספקט הרגשי (למשל: להתמקד בהיבטים הביולוגיים של דם).

שלב 4: חשיפה הדרגתית

מטרות:

  • בניית היררכיית חשיפה מותאמת אישית
  • חשיפה הדרגתית בדמיון ובמציאות לגירויים מעוררי פחד
  • שילוב טכניקת מתח שרירים יישומי בחשיפות
  • הפחתת התנהגויות הימנעות

עקרונות החשיפה בפחד מדם:

חשיפה לפחד מדם שונה מחשיפה לפוביות אחרות בשל הצורך למנוע התעלפות. יש לשלב באופן קבוע את טכניקת מתח השרירים היישומי במהלך החשיפות:

  • התחל במתח שרירים לפני החשיפה לטריגר.
  • המשך בתרגיל במהלך החשיפה, בייחוד בהופעת סימני אזהרה ראשוניים.
  • עבור חשיפות אמיתיות (למשל: בדיקת דם), תרגל קודם עם המטפל את תרחיש החשיפה המלא.
  • השתמש בהסחות דעת קוגניטיביות משלימות בשלבים המתקדמים יותר של היררכיית החשיפה.

תרגיל 4: בניית היררכיית חשיפה

עקוב אחר ההנחיות הבאות ליצירת היררכיית חשיפה מותאמת אישית:

  1. רשום את כל המצבים הקשורים לדם, זריקות או פציעות שמעוררים אצלך פחד.
  2. דרג כל מצב בסולם מ-0 (ללא חרדה) עד 100 (חרדה קיצונית).
  3. סדר את המצבים בסדר עולה של עוצמת חרדה.
  4. התחל בתרגול עם פריטים בדרגת קושי בינונית-נמוכה (30-40 מתוך 100).
  5. בכל חשיפה, שלב את טכניקת מתח השרירים היישומי.
  6. תרגל כל שלב מספר פעמים, או עד שרמת החרדה יורדת לפחות ב-50%.
  7. רק אז התקדם לפריט הבא בהיררכיה.
דוגמה להיררכיית חשיפה:
רמה 30/100: צפייה בתמונות של מבחנות דם סגורות
רמה 40/100: צפייה בסרטון של לקיחת דם (ללא סאונד)
רמה 50/100: צפייה בסרטון של לקיחת דם עם סאונד
רמה 60/100: אחיזת מזרק (ללא מחט) וסימולציה של זריקה בתפוז
רמה 70/100: ישיבה בחדר המתנה במרפאה לבדיקות דם וצפייה באנשים יוצאים מבדיקה
רמה 80/100: כניסה לחדר בדיקות דם וצפייה במישהו אחר עובר בדיקה
רמה 90/100: ביצוע בדיקת דם בעצמי

סוגי חשיפות מומלצים לפחד מדם:

  1. חשיפה בדמיון: דמיון מודרך של סיטואציות כמו בדיקת דם או פציעה, תוך שימוש במתח שרירים יישומי.
  2. חשיפה לתמונות וסרטונים: התחל מתמונות סטטיות של דם או ציוד רפואי והתקדם לסרטוני וידאו של פרוצדורות רפואיות.
  3. חשיפה לאביזרים רפואיים: מגע והתנסות עם ציוד רפואי כמו מזרקים (ללא מחט), כפפות, חוסם עורקים וכו'.
  4. סימולציות: משחקי תפקידים עם המטפל המדמים פרוצדורות רפואיות.
  5. חשיפה במציאות: ביקור במרפאה, צפייה באחרים עוברים בדיקות, ולבסוף עבירת הפרוצדורה בעצמך.

טיפ חשוב: בשלבים המתקדמים של החשיפה, כאשר מתקיימת חשיפה במציאות, רצוי לשתף את הצוות הרפואי בפחד שלך ובטכניקות ההתמודדות שלמדת. לעיתים קרובות, הנחת המטופל בתנוחה שכיבה במהלך הפרוצדורה יכולה להפחית את הסיכון להתעלפות.

שלב 5: מניעת הישנות

מטרות:

  • תרגול מיומנויות בסיטואציות מהחיים האמיתיים
  • בניית תוכנית למניעת הישנות
  • הכנה להתמודדות עם מצבים עתידיים
  • סיכום הטיפול וחגיגת ההתקדמות

תרגיל 5: בניית תוכנית למניעת הישנות

פתח תוכנית אישית להתמודדות עם מצבים עתידיים:

  1. זיהוי מצבים מאתגרים: צפה אילו מצבים עתידיים הקשורים לדם/זריקות אתה צפוי להתמודד איתם.
  2. תכנון מפורט: לכל מצב, תכנן את האסטרטגיות הספציפיות שתשתמש בהן (למשל: מתח שרירים, טכניקות הסחה, תמיכה חברתית).
  3. תרחישי "מה אם": חשוב על תרחישים אפשריים של קושי והתמודדות.
  4. תוכנית גיבוי: הכן תוכנית למקרה של קושי מוגבר (למשל: מתי להודיע לצוות רפואי, מתי לקחת הפסקה).
  5. חיזוקים עצמיים: תכנן כיצד תתגמל את עצמך על התמודדות מוצלחת.
דוגמה לתוכנית מניעת הישנות:
מצב צפוי: בדיקת דם שנתית בעוד חודשיים
הכנה מראש:
  • תרגול מתח שרירים יישומי פעמיים ביום בשבוע שלפני הבדיקה
  • יידוע האחות מראש לגבי הפחד מדם
  • לקבוע את התור לשעות הבוקר המוקדמות (כשאני רענן יותר)
  • לבקש ליהיות בתנוחת שכיבה בזמן הבדיקה
  • להביא אדם תומך איתי
ביום הבדיקה:
  • לאכול ארוחת בוקר קלה ולהגיע שתוי היטב
  • להביא בקבוק מים קרים ופריט הסחה (משחק בטלפון/פודקאסט)
  • להתחיל במתח שרירים כבר בחדר ההמתנה
  • להמשיך במתח שרירים גם בזמן הבדיקה
  • להסיט את המבט ולהשתמש בטכניקת האחת-שתיים-שלוש לספירה פנימית
תרחישי "מה אם":
  • אם אתחיל להרגיש סחרחורת - אפעיל מיד את טכניקת מתח השרירים המוגברת ואודיע לאחות
  • אם יש לי קושי רב - אבקש הפסקה קצרה ואשתמש בטכניקות הנשימה
  • אם התגברתי בהצלחה - אתגמל את עצמי בארוחת בוקר במסעדה האהובה עליי
משפטי עידוד: "הצלחתי בעבר להתמודד עם בדיקות, יש לי עכשיו כלים טובים יותר מבעבר", "זו פרוצדורה קצרה שתסתיים תוך דקות ואני יכול להתמודד איתה"

שימור ההישגים לטווח ארוך:

  • תרגול מתמשך: המשך לתרגל את טכניקת מתח השרירים גם כשאינך נחשף לטריגרים, כדי לשמר את המיומנות.
  • חשיפה יזומה: במידת האפשר, חשוף את עצמך לתוכן בריאותי (סדרות רפואיות, תמונות) באופן יזום כדי לשמר את ההתקדמות.
  • שיתוף מידע: שתף את הצוות הרפואי בפחד שלך ובטכניקות ההתמודדות שלמדת.
  • מפגשי רענון: שקול מפגשי רענון עם המטפל לפני פרוצדורות רפואיות משמעותיות.

סיכום וטיפים נוספים

פחד מדם הוא פוביה ייחודית הדורשת שילוב של טכניקות התמודדות שונות. זכור את הנקודות המרכזיות הבאות:

  • התגובה הפיזיולוגית היא טבעית: זו אינה חולשה או כישלון אישי, אלא תגובה גופנית אוטומטית שניתן ללמוד לשלוט בה.
  • שילוב טכניקות: השילוב בין מתח שרירים יישומי, עבודה קוגניטיבית וחשיפה הדרגתית הוא המפתח להצלחה.
  • סבלנות והתמדה: ההתקדמות עשויה להיות איטית והדרגתית. חגוג הצלחות קטנות לאורך הדרך.
  • תמיכה: תמיכה חברתית או משפחתית יכולה לסייע רבות, במיוחד בשלבי החשיפה המתקדמים.
  • תרגול עקבי: תרגול עקבי של הטכניקות שלמדת הוא המפתח לשימור התוצאות לאורך זמן.

הסתייגות חשובה:

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2025