מיגרנות וכאבי ראש | סימפטומים, מחקר וטיפולים פסיכולוגיים (2024)

 

מהי מיגרנה?

 

מיגרנה היא תופעה שכיחה ומגבילה המתבטאת בכאבי ראש חדים, לרוב במחצית אחת של הראש. התקף מיגרנה מלווה לעיתים קרובות בתסמינים גופניים, כמו תחושות בחילה ו/או הקאה, רגישות מוגברת לרעשים ולאור, סחרחורות וכאבי בטן, ואאורה (Aura) שמתבטאת בפגיעה בראייה. 

 

בצורתה החריפה, מיגרנה גורמת לחולשה כללית ולעיתים נדירות לשיתוק זמני והפיך בחצי גוף. במיעוט מהמקרים תופענה הלוצינציות (הזיות) ויזואליות ואודיטוריות.

 

מבחינה אפידמיולוגית, מיגרנה פוגעת בכ- 12% מהאמריקאים מדי שנה. היא שכיחה פי 3 בקרב נשים בהשוואה לגברים (17.1% לעומת 5.6% בהתאמה) ושיא שכיחותה בין הגילים 25-55.

 

מיגרנה יכולה להיות מוגדרת כאפיזודית (פחות מ-15 ימים בחודש), או כמחלה כרונית (מעל 15 יום) ופרוגרסיבית.

 

מאמר זה מתמקד במיגרנות אצל מבוגרים.

 

קראו כאן על מיגרנות אצל ילדים ובני נוער.

 

 

המקורות ההיסטוריים של הקשר בין הנפש למיגרנות

 

הראשונים לדבר על כאב ראש פיזי ממשי, שאינו נובע מבעיה בריאותית היו פרויד, אשר נחשב בעיניי רבים לאבי הפסיכולוגיה , ועמיתו ג'וזף ברויר.

 

בספרו של ארווין יאלום, כשניטשה בכה, מתואר הטיפול הדמיוני של ברויר בניטשה, אשר סבל ממיגרנות קשות שקשורות ליחסי אהבה כושלים. 

 

פרויד וברויר היו הראשונים לדבר על כך שקשיים רגשיים עשויים לגרום לכאבים פיזיים ממשיים.

לאחר הצעתם, הנושא נחקר רבות ומכיוונים רבים, וכיום ידוע שכאבי ראש פסיכוסומטיים עשויים לנבוע מקשיים רגשיים, מחסכי ילדות, חוסר סיפוק דחפים, אובדן, דרך להביע רגשות שהאדם אינו מצליח להביע בדרכים אדפטיביות, והפרעות נפשיות כמו דיכאון.

 

יתר על כן, כאבים פסיכוסומטיים, או כאבים כרוניים, עשויים להיות אחד הסימפטומים הנלווים לדיכאון. 

חשוב לדעת שכיום קיימים כלים פסיכותרפיים רבים ומגוונים לטיפול בכאב כרוני, לנסות לחקור את מקורותיו ולפתור אותו. 

חשוב לא להיכנע לחיים aמלווים בכאב כרוני וסבל מתמשך, ולנסות להשתמש בכל האמצעים הקונבנציונליים, הרפואיים והנפשיים, על מנת להקל על התחושות הקשות.

 

צפו בסרטון מצוין שמסביר על

המקורות המוחיים של מיגרנות:

 

 

 

איך מרגישה מיגרנה?

       

במקרים רבים המיגרנה מלווה באאורה (Aura), תופעה ויזואלית מתעתעת המתבטאת בשינויים במערכת הראיה.

אאורה מתבטאת למשל בחזות של אורות מהבהבים, קווי זיגזג ועיוותים בתפיסת הגופים במרחב.

 

כאב ראש מקבצי מופיע כאוסף של התקפים מרובים, חדים ועוצמתיים ביותר הנמשכים תקופת זמן קצרה, שלאחריה חלה הפוגה של חודשים ואף שנים.

זהו כאב נדיר בעל שכיחות גבוהה יותר בקרב גברים. עם זאת, מחקרים אחרונים מלמדים על ההשפעה המרובה של מיגרנות גם על נשים, בעיקר סביב גיל הבלות. מידע ממחקר אחר מלמד על כך שכל אשה עשירית נוטה לדחיית הריונות ראשונים בגלל התמודדות עם הקשיים שמעוררות מיגרנות.

כמו כן, התכווצות (או מתח) של שרירי הראש, הצוואר והכתפיים עלולה להתבטא בכאבי ראש, היות והיא משפיעה על ספיגת החמצן והחומרים התזונתיים בשרירים, מצמצמת את אספקת הדם אליהם ופוגעת ברגישותם. כאב כתוצאה ממתח מופיע בהדרגתיות בשני צדי הראש ונחווה כעמום וממושך.

 

כאבי ראש עשויים להיות סימן לבעיה בריאותית רצינית ולכן חשוב לפנות לרופא מומחה לאבחון התסמינים, במיוחד במקרים בהם מדובר בכאבים חדשים או במידה והכאבים מחמירים ומופיעים בתדירות גבוהה יותר.

מספר בתי חולים בישראל מציעים אבחונים נוירו-פסיכולוגיים במטרה לזהות את מקור כאבי הראש והטיפול המתאים.

 

מהו סינדרום הראש המתפוצץ? <

 

 

מהי מיגרנה ביטנית (Abdominal Migraines)?

 

מיגרנות בבטן אינן כאבי ראש, אבל בכל זאת מיגרנה.

מיגרנה ביטנית גורמת לכאבי בטן, נפיחות וקשיי אכילה. מעניין שלעיתים קרובות ההתקפים מתרחשים בתגובה לאותם טריגרים כמו אלו שמעוררים כאבי ראש של מיגרנה.

התקפי מיגרנה בטנית יכולים לגרום לבחילות, התכווצויות ולעיתים קרובות הקאות. אם אתם ממש מרגישים צורך לדעת איך זה מרגיש תוכלו לבלוע הרבה אוויר, מה שיעורר כנראה תסמיני בטן דומים.

 

 

גורמים למיגרנות

 

לכאבי ראש ולמיגרנות מקורות מגוונים: ביולוגיים, גנטיים, נוירופסיכולוגיים, פסיכולוגיים, התנהגותיים (אורחות חיים והרגלים) ואישיותיים: 

 

 

אורח חיים

 

לפי אתר ABCT , ומתוך מקורות מקצועיים נוספים באינטרנט, ניתן לציין כמה גורמים שעלולים להוביל להופעה או להחרפה של מיגרנות:

 

• מזונות המכילים קפאין.

• גלולות למניעת היריון.

• מאמץ גופני.

• רגישויות חושיות.

• צריכת אלכוהול מופרזת.

• שינה לא מספקת - למעשה, שינה, מצבי רוח וכאבי ראש נשלטים כולם על ידי אותם אזורים במוח ומווסתים על ידי מוליכים עצביים דומים. הקשר בין בעיות שינה לבין מיגרנות מבוסס ומוכח.

• שינויים ברמות ההורמונים, כמו בעת מחזור או גיל הבלות.

• נטילת תרופות נגד מיגרנות במינונים גבוהים.

• חוסר בנוזלים עד לרמה של התייבשות.

• ברוקסיזם - חריקת שיניים בלילה שקשורה לפריצת התקף מיגרנה בבוקר.

• לחץ נפשי אינטנסיבי ומתחים נפשיים נקודתיים.

 

יש גם קשר עם התפתחות של מחלת מעי דלקתית (IBD) -  מחקר מצא כי למתמודדים עם מיגרנה יש סיכון גבוה פי 1.3 לפתח IBD בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (Lee et al, 2024).

 

 

 

הנה 10 הטריגרים המובילים להופעה של מיגרנה,

לפי מידע של אגודת המיגרנות האמריקאית:

 

 

 

גורמים נפשיים 

 

אוליבר סאקס היה מי שזיהה את ההשפעה של מצב רגשי על קיום וחומרת התקפי מיגרנה, והצביע למעשה על האופי הפסיכוסומטי של התסמונת.

במשך השנים נמצא קשר בין מיגרנה אצל ילדים לבעיות כגון פוביה מבית ספר, היפראקטיביות, חרדה, דיכאון, קשיי שינה ואלרגיות שונות. והנה, מחקר ישראלי מרתק שפורסם לאחרונה, מסמן קשר ברור בין תדירות התלונות של ילדים על כאבי ראש טורדניים, שמתוארים כמו מיגרנות על רקע רגשי, לבין קשיי למידה והופעה עתידית של הפרעת קשב וריכוז. 

 

הקשר הקרוב בין סטרס להתקפי מיגרנות, והשכיחות של תחלואה פסיכיאטרית נלווית, מצביעים אולי על קשר גם בין גורמים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים לגבי מיגרנות.

בראשם עומד לחץ נפשי, אבל חוקרים לא סגורים עד הסוף על המאפיינים המדויקים של הקשר בין סטרס ומיגרנות ונראה שהתהליכים הסטרסוגניים הגורמים לפריצת מיגרנה הם די מורכבים.

סקירה מ- 2021 מציינת כי למרות הראיות חזקות לקשר בין השניים, לא ברור כיצד הם משפיעים זה על זה (Stubberud et al, 2021).

 

 

מיגרנות מופיעות בקומורבידיות עם הפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, חרדה, הפרעת פאניקה והפרעה דו-קוטבית (Buse et al, 2020).

בקרב ילדים צעירים, מצבים המעוררים חוסר- נוחות, בעיות פסיכולוגיות או מצוקה רגשית, שלרוב אינם מוצאים ביטוי מילולי ישיר, יכולים במקום זאת למצוא להם ביטוי דרך סימפטומים גופניים.

 

ככל הנראה יש לכך קשר גם להתנהגות הורית מסוימת, משום שמחקרים מצביעים על כך שהאווירה במשפחתם של ילדים הסובלים ממיגרנה היא לרוב קפדנית ונוקשה וכן שיש קשר בין מיגרנה אצל הילדים לדכאון בקרב האמהות. גם לארועי חיים טראומטיים כגון התעללות פיזית או מינית, ואפילו גירושים, ישנה השפעה מסויימת על הסיכויים של הילד לסבול ממיגרנות ועל מידת הכרוניות של התופעה. 

 

 

קשר בין חרדה, דיכאון ומיגרנות

 

במחקר שנערך במרפאה לכאבי ראש, נבדקו כמעט 600 מטופלים - חלקם סובלים מסימפטומים של דיכאון וחרדה וחלקם בריאים מבחינה נפשית.

הממצאים מראים כי בקרב אנשים הסובלים מחרדה ודיכאון ישנה תכיפות גבוהה יותר של התקפי מיגרנה.

החוקרים מצאו כי גורמים כמו דחק פסיכולוגי ושכיחות כאבי הראש משפיעים זה על זה באמצעות מנגנונים מתווכים שונים.

אחד הגורמים המתווכים, הוא תגובות רגשיות שמשנות את תפיסת הכאב ואת דרכי הוויסות שלו. 

לכן, אדם שסובל מדיכאון עלול להרגיש כאב ראש בעוצמה רבה יותר לעומת אדם שאינו דיכאוני.

ממצא מעניין נוסף העולה מהמחקר הוא כי איכות שינה גרועה מהווה גורם מנבא לסימפטומים חמורים של דיכאון וחרדה.

 

רופאים הבחינו כי לחץ עשוי להפעיל תהליכים ביולוגיים המעורבים בהיווצרות כאבי ראש ואף להחמיר כאבים קיימים.

ואכן,  כאב ראש הנמשך תקופה ממושכת עלול בעצמו לגרום ללחץ פסיכולוגי, מה שעשוי להסביר חלק מהגורמים להפרעות דיכאון וחרדה מופיעות לעיתים קרובות בקרב אנשים הסובלים מכאבי ראש ממושכים ובלתי פוסקים.

  

 

רגישות לאור

 

רגישות גבוהה לאור (פוטופוביה) תורמת אף היא למיגרנה.

 

פוטופוביה נגרמת כתוצאה משתי סיבות מרכזיות: 

 

• האחת היא ראיה בינקולארית פגומה. מנגנון זה מאפשר ראיית עומק, באמצעות שילוב גירויים הנקלטים משתי העיניים לכדי תמונה תלת-ממדית.

• מנגנון סיבתי שני הוא אקומודציה לאור. ממש כמו מצלמה שמכווננת עם צמצם אוטומטי את האור הנכנס, כך פועלת גם העין האנושית המסתגלת לרמות תאורה משתנות. כשמנגנון זה פועל לאט יותר נחווית "הצפה" חושית ברגעי המעבר מחושך לאור -  למשל, כשמדליקים אור בלילה בשירותים או כשמתעוררים בבוקר.

 

קיימים מצבים פיזיולוגיים נוספים, חיצוניים למנגנון הראיה, בהם רגישות לאור מהווה סימפטום דומיננטי.

למשל, דלקת במוח או בקרום המוח, מנינגיטיס (מחלה זיהומית בגזע המוח ועמוד השדרה) ודימומים תוך-מוחיים. 

 

תחלואה נלווית שכיחה של מיגרנות מחלות נוירולוגיות (למשל, אפילפסיה), קשיי שינה ומצבים קשורים כמו אינסומניה, תסמונת הרגל חסרת המנוחה, דום נשימה בשינה, איכות ומשך שינה גרוע ומצבי כאב כרוניים כמו פיברומיאלגיה (Buse et al, 2020).

 

 

טיפול נפשי במיגרנות

 

סקר עדכני מצא שכמעט שליש מהמשתתפים (30.5%) מהמתמודדים.ות עם מיגרנה מהססים לפנות לעזרה רפואית.

 

יש כמה סיבות מרכזיות להימנעות זו:

 

• חשש מדחיית התלונות שהם מתארים על ידי הרופאים.

• אמונה שאנשי מקצוע לא יכולים לעזור להם מעבר למה שהם עושים כבר בעצמם.

• ניסיון קודם לא מוצלח עם רופא. 

 

 

הטיפול הפסיכולוגי המומלץ ביותר למיגרנה יתמקד בהתקפים שניתן לזהותם ככאלה המגיעים ממקור נפשי, וגם בהתקפי מיגרנה המגיעים ממקורות אחרים, כיוון שמצב נפשי מחריף את עוצמת ההתקפים האלה.

מטרת הטיפול הנפשי היא למנוע התקפי מיגרנה ע"י זיהוי מוקדם של הגעתם, מבעוד מועד, לצד הקניית כלים וטכניקות להפחתה של עוצמת ההתקפים. 

 

 

ביופידבק

 

אחת משיטות הטיפול היעילות ביותר להתמודדות עם מיגרנות נקראת ביופידבק.

 

שיטת ביופידבק, כשמה בן היא - היא משלבת בין משתנים גופניים אותם חווה המטופל לבין משוב הניתן באמצעים טכנולוגיים מגוונים, פשוטים יותר או מורכבים יותר, אשר מודדים מספרית את אותם משתנים במצבים שונים: במהלך התקף מיגרנה קשה, במהלך תרגול הרפיה או נשימה סרעפתית ועוד.

 

במהלך המפגשים הטיפוליים, המטופל לומד תוך כדי התנסות ובאמצעות המשוב, על תהליכים גופניים שמתרחשים במצבים של לחץ נפשי, רגיעה ומצב סטנדרטי. גישת ביו-פידבק יעילה במיוחד להפרעות פסיכוסומטיות, בהן מתקיים קשר משמעותי בין תפקוד גופני לבין חוויות נפשיות, ולכן רלוונטי מאוד לטיפול בהפחתת התקפי מיגרנה.

 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

 

עבור רבים ורבות המתמודדים עם התקפי מיגרנה, ההפניה השכיחה ביותר לטיפול פסיכולוגי תהיה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי , שנקרא גם CBT.

 

בטיפול CBT נוכל גם לשים לב לחרדה המלווה את האדם הסובל ממיגרנות, חרדה מפני התקף מיגרנה חוזר, ונטפל בחרדה זו, אשר כשלעצמה עלולה לגרום להתקף מיגרנה. נלמד לזהות התקף מתקרב ולמנוע אותו, או להפחית את עוצמתו, ע"י טיפול קוגניטיבי התנהגותי שכולל תרגילי הרפיה, תרגילי הפחתת לחצים  ופעילות גופנית.

 

הטיפול מציע דרכים מוכחות בהן ניתן לסגל הרגלי סגנון חיים בריאים יותר, ללמוד באילו מצבים רגשיים מופיע התקף מיגרנה ומדוע, וכיצד לשלוט טוב יותר במצבים אלה.

לפי מחקר שפורסם לאחרונה, פתיחות לחוויות חדשות עשוי למנוע מיגרנה אצל מטופלים שסבלו בעבר מדיכאון.

 

 

מיינדפולנס

 

תרגול מיינדפולנס יכול לצמצם את הסבל מהתקף מיגרנה, הן על ידי מתן כלים להתמודדות והן ע"י הפחתת חשיבה קטסטרופלית.

 

מחקר הערכה שביצעו Grazzi ועמיתיו (2023) בחן את היעילות של של טכניקת מדיטציה זו כטיפול מסייע למתמודדים עם מיגרנה: 

במחקר השתתפו שישה חולי מיגרנה במפגשי מיינדפולנס לאורך שבועיים. בנוסף, הם תרגלו מיינדפולנס כל יום לכמה דקות וקיבלו טיפול רפואי.

המשתתפים הראו שיפור יוצא דופן בתדירות כאבי ראש ובהשפעתם, בצריכת תרופות, בניהול זמן יעיל יותר ובעלויות בריאות מופחתות (עקיפות וישירות).

 

למה זה עובד?

מיגרנות מופעלות לרוב על ידי עומס חושי כמו אורות בהירים, מתח או שינויים הורמונליים. במיינדפולנס יש התמקדות לא שיפוטית ברגע הנוכחי והתרחקות מסביבות מעוררות, מה שעשוי להרגיע פעילות עצבית המצויה בבסיס הכאב.

 

השיטה נמצאה יעילה גם בהקלה על מכאובים פיזיים ובהתמודדות עם תסמונות אחרות, כמו גלי חום בגיל המעבר ואפילפסיה.

למרות שמיינדפולנס לא יעילה בכל מצב רפואי, היא בהחלט יכולה לשמש תוספת חשובה לטיפול תרופתי (וזה המון).

 

 

טיפול דיגיטלי

 

מעט מאוד אפליקציות לטיפול פסיכולוגי מתמקדות בטיפול בבעיות נוירולוגיות, אולם יש ממצאים חדשים:

התערבות המבוססת על אפליקציות סמארט-אפ, RELAXaHEAD, עשויה להיות בעלת פוטנציאל לטפל במתמודדים עם מיגרנות, בעיקר עבור מי שטיפול פסיכולוגי אינו נגיש עבורו. 

 

במחקר ניסויי חדש בדקו חוקרים את ההיתכנות ואת ההיענות של הרפיית שרירים מתמשכת (PMR) מבוססת אפליקציה עבור מיגרנה, והתוצאות נראות מעודדות ומבטיחות.  

 

כלי הדמיה ממוחשב חדש שמטרתו לייעל תקשורת בין מטופלים למטפלים, לגבי גורמי סיכון בהתקדמות ההפרעה - ממיגרנות אפיזודיות ועד כרוניות.

הכלי מצוי עדיין בשלב בדיקת אב-הטיפוס, אך בסופו של דבר המטרה היא שיוכל לסנתז את תגובות המטופלים לשאלון משולב וכך להפיק תרשים ויזואלי שמתאר היכן עומד המטופל ביחס למגוון גורמי סיכון הניתנים לשינוי, כמו דיכאון, שימוש-יתר בתרופות, נדודי שינה ומסת גוף.

 

 

טיפול תרופתי במיגרנות  

 

על מדפי בית המרקחת קיימות מספר תרופות מרשם שהוכחו יעילות לטיפול במיגרנות. תרופות אלו נכנסות תחת הקטגוריה של טיפולים אבורטיביים.

 

• שתי תרופות חדשות ומבטיחות לטיפול במיגרנה הן Fremanezumab (פוקוס) של חברת טבע ו- Erenumab - נוגדן ספציפי שפותח נגד הקולטן לחלבון CGRP, שאחראי לכאב. 

• טוקסין הבוטולינום, שמוזרק בהליך מרפאתי פשוט לאיזורים ספציפיים בגולגולת המטופל, נמצא יעיל להפחתת התסמינים של התקף מיגרנה קשה.

• גירוי חשמלי נוירולוגי קל, שמועבר באיזורים ייחודיים במערכת העצבים, למשל, גרייה בעצב הואגוס (העצב התועה).

• קיימות עדויות המתארות יעילות של טיפול באמצעות בוטוקס להפחתת מיגרנות.

• קנאביס רפואי המכיל THC ו-CBD ונשאף דרך אידוי, מציע הקלה מהירה ומתמשכת לכאבי מיגרנה חריפים ללא תופעות לוואי חמורות. משתתפים בניסוי שהשתמשו בתערובת THC-CBD חוו הקלה גבוהה משמועתית בכאב, זאת בהשוואה לפלסבו. ההשפעה החיובית הגיעה לשיאה שעתיים לאחר השימוש, אך נצפו יתרונות עד 48 שעות לאחר מכן. 

• קצת מפתיע, אבל במקרים של כאבי ראש חריפים וחריגים, מתן התרופה הפסיכיאטרית (נוגדת פסיכוזה ותיקה) הלפורידול עשוי לעזור, כך לפי מחקר שפורסם במאי 2020, שהתקיים עם יותר מ-50 נבדקים בחדרי מיון.

• מחקר מ-2023 מלמד כי תרופות להפחתת לחץ דם עשויות להועיל לטיפול במיגרנה אפיזודית.

• ולסיום, קטמין, תרופה חדשה, סם מסיבות המשמש יותר ויותר לטיפול בדיכאון, עשויה לסייע בהפחתת כאבי מיגרנה במטופלים שמצבם אינו משתפר בטיפולים אחרים. 

 

 

רבים מרגישים טוב יותר לאחר מנוחה קלה, חופשה מרגיעה ו/א נטילת תרופות לטווח זמן קצר.

כל ההמלצות מחייבות ייעוץ עם רופא. 

 

קיימים טיפולים מבוססי מחקר במיגרנות, כולל טיפולים אלטרנטיביים, כמו דיקור (אקופונקטורה), אבל לא נצליח להיכנס כאן להכל.

 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

  

 

 

 

   

   

עדכון אחרון:

 

24 ביוני 2024 

 

 

מקורות:

 

Brooks, M. (2024, April 17). Vaporized cannabis for acute migraine yields rapid, sustained relief. Medscape Medical News. Retrieved from https://www.medscape.com/viewarticle/vaporized-cannabis-acute-migraine-yields-rapid-sustained-2024a10007fb

 

Bullock, G. (2017, August 31). Light Sensitivity and Anxiety. TheraSpecs. https://www.theraspecs.com/blog/light-sensitivity-anxiety/

 

Buse, D.C., Reed, M.L., Fanning, K.M. et al. Comorbid and co-occurring conditions in migraine and associated risk of increasing headache pain intensity and headache frequency: results of the migraine in America symptoms and treatment (MAST) study. J Headache Pain 21, 23 (2020). https://doi.org/10.1186/s10194-020-1084-y

 

Carcel, C., Haghdoost, F., Shen, J., et al. (2023). The effect of blood pressure lowering medications on the prevention of episodic migraine: A systematic review and meta-analysis. Cephalalgia, 43(6). https://doi.org/10.1177/03331024231183166

 

Delgado, A. (2019, October 2). What Causes Light Sensitivity? Healthline. Medically reviewed by Griff, A. M., O.D. https://www.healthline.com/health/photophobia

 

Digre, K. B., & Brennan, K. C. (2012). Shedding Light on Photophobia. Journal of Neuro-Ophthalmology : The Official Journal of the North American Neuro-Ophthalmology Society, 32(1), 68–81

 

Guidetti, V., Faedda, N., & Siniatchkin, M. (2016). Migraine in childhood: biobehavioural or psychosomatic disorder?. The journal of headache and pain, 17(1), 82. https://doi.org/10.1186/s10194-016-0675-0

 

Grazzi, L., D’Amico, D., Guastafierro, E., et al. (2023). Efficacy of mindfulness added to treatment as usual in patients with chronic migraine and medication overuse headache: a phase-III single-blind randomized-controlled trial (the MIND-CM study). The Journal of Headache and Pain, 24(1), 86. https://doi.org/10.1186/s10194-023-01630-0

 

Lee, C.H., Han, K., Lee, H.J. et al. Migraine is associated with the development of adult patients with inflammatory bowel disease: a nationwide, population-based study. Sci Rep 14, 1157 (2024). https://doi.org/10.1038/s41598-024-51455-3

 

Okusanya BO, Lott BE, Ehiri J, McClelland J, Rosales C. Medical Cannabis for the Treatment of Migraine in Adults: A Review of the Evidence. Front Neurol. 2022 May 30;13:871187. doi: 10.3389/fneur.2022.871187. PMID: 35711271; PMCID: PMC9197380.

 

Stubberud, A., Buse, D.C., Kristoffersen, E.S. et al. Is there a causal relationship between stress and migraine? Current evidence and implications for management. J Headache Pain 22, 155 (2021). https://doi.org/10.1186/s10194-021-01369-6

 

Vickers AJ, Cronin AM, Maschino AC, et al. Acupuncture for Chronic Pain: Individual Patient Data Meta-analysis. Arch Intern Med. 2012;172(19):1444–1453. doi:10.1001/archinternmed.2012.3654

  

Weatherall M. W. (2015). The diagnosis and treatment of chronic migraine. Therapeutic advances in chronic disease, 6(3), 115–123. https://doi.org/10.1177/2040622315579627

 

http://www.news-medical.net/news/20170628/Openness-to-new-experiences-may-reduce-risk-of-migraine-in-people-withc2a0historyc2a0of-depression.aspx

 

ABCT. (2023). Headache Fact Sheets. Retrieved from https://www.abct.org/fact-sheets/headache/

 

Editorial Team. (2023, March 10). Coping With Mental Health: Psychotherapy. Migraine.com. Reviewed by HU Medical Review Board. Last reviewed: March 2023. Retrieved from https://migraine.com/mental-health/coping-psychotherapy

 

The Vision Therapy Center. (n.d.). Photophobia: A Surprising Reason Why You’re Experiencing Light Sensitivity. Retrieved from https://www.thevisiontherapycenter.com/discovering-vision-therapy/bid/78475/Two-Surprising-Causes-of-Photophobia