גלובוס וחרדה | תחושה שמשהו נתקע לך בגרון

גלובוס היסטריקוס - שם מוזר למצב שמטריד רבים מאיתנו:

אותה תחושה מעיקה של גוש בגרון, שלא הולכת לשום מקום, גם כשאנחנו מכחכחים את עצמנו לדעת.

כדי להבין יותר על התופעה המסתורית הזו, דיברנו עם גלי, מטפלת CBT המתמחה בטיפול בהפרעות פסיכוסומטיות במכון. 

עם הניסיון הרב שלה בתחום גלי מציעה זווית ייחודית על הבעיה - כזו שמשלבת בין הגוף והנפש. הנה השיחה המרתקת שלנו:

גלובוס היסטריקוס נשמע כמו מונח מפחיד. מה זה בדיוק?

גלי: אתה צודק, השם אכן נשמע מאיים, אבל המציאות פחות מפחידה. גלובוס היסטריקוס, או בשמו העדכני יותר גלובוס פרינגאוס, הוא תחושה של גוש או לחץ בגרון שאינה מלווה בכאב. זו תופעה שכיחה למדי, שיכולה להיות מתמשכת או להופיע לסירוגין. חשוב להבין שלמרות השם ההיסטורי, אין לזה קשר להיסטריה או לבעיות נפשיות. זהו מצב פיזי אמיתי שמשפיע על כ-4% מהפונים למרפאות אף-אוזן-גרון, ועד 46% מהאוכלוסייה הכללית מדווחים שחוו תחושה כזו בשלב כלשהו בחייהם.

מה גורם לתופעה הזו?

גלי: זו שאלה מורכבת, כי למעשה אין לנו תשובה חד משמעית. המחקר בתחום מצביע על מספר גורמים אפשריים. הגורם המוביל שנחקר הוא רפלוקס קיבתי-ושטי, או בשמו הפחות רשמי - צרבת. מחקרים מראים שבין 23% ל-68% ממקרי הגלובוס עשויים להיות קשורים לרפלוקס. אבל זה לא הכל. יש גם אפשרות של בעיות בתפקוד השריר הטבעתי העליון של הוושט, הפרעות בתנועתיות הוושט, ואפילו גורמים אנטומיים כמו בלוטת תריס מוגדלת או עצמות צוואר בולטות. 

בנוסף, וזה החלק שמעניין אותי במיוחד כמטפלת CBT, יש גם היבט פסיכולוגי. מחקרים מצאו שאנשים עם גלובוס נוטים להראות רמות גבוהות יותר של מתח נפשי, חרדה, ותחושות סומטיות. יש גם עדויות לקשר בין אירועי חיים מלחיצים להופעת התסמינים. למעשה, עד 96% מהמטופלים מדווחים על החמרה בתסמינים בתקופות של עומס רגשי גבוה.

זה נשמע מורכב. איך בכלל מאבחנים את זה?

גלי: האבחון והטיפול בהפרעה מתבצעים ע״י רופא מומחה. האבחון אכן מורכב ומצריך גישה רב-תחומית.

הצעד הראשון הוא תמיד שיחה מעמיקה עם המטופל ובדיקה גופנית יסודית. בדרך כלל, הרופא יבצע בדיקת אנדוסקופיה של האף והגרון כדי לשלול בעיות אנטומיות או גידולים. 

במקרים מסוימים, במיוחד אם יש חשד לרפלוקס, ייתכן שיבוצעו בדיקות נוספות כמו בדיקת pH ממושכת או בדיקת אימפדנס רב-ערוצית. אלה בדיקות שמאפשרות לנו לראות אם יש החזר חומצי או לא חומצי מהקיבה לוושט ולגרון.

חשוב לציין שהאבחון הוא גם תהליך של שלילה. המאבחנים רוצים לוודא שאין מצבים רפואיים אחרים שעלולים לגרום לתסמינים דומים. זה כולל שלילה של גידולים, בעיות בבלוטת התריס, או הפרעות תנועה של הוושט.

ומה לגבי הטיפול? יש דרך להיפטר מזה?

גלי: הטיפול בגלובוס היסטריקוס הוא מאתגר כי אין פתרון אחד שמתאים לכולם. הגישה הטיפולית משתנה בהתאם לגורם המשוער ולחומרת התסמינים.

אם יש חשד לרפלוקס, הטיפול הראשוני כולל בדרך כלל תרופות לדיכוי חומצה, בעיקר מעכבי משאבת פרוטונים (PPIs). אלה ניתנים בדרך כלל למשך 3 עד 6 חודשים. במקביל, ממליצים על שינויים בתזונה ובאורח החיים, כמו הפחתת צריכה של מאכלים המגבירים רפלוקס, הימנעות מארוחות כבדות לפני השינה, הפסקת עישון ועוד.

אבל הטיפול לא מסתכם רק בתרופות. יש לנו כלים נוספים:

1. טיפול בדיבור: זה כולל תרגילי הרפיה לשרירי הגרון והצוואר, תרגילי קול ולימוד היגיינה קולית. מחקרים הראו שטיפול כזה יכול לשפר משמעותית את התסמינים.

2. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT): כאן אני נכנסת לתמונה. ה-CBT יכול לעזור בהתמודדות עם החרדה והמתח שמלווים את התסמינים, וללמד טכניקות להרפיה ולהתמודדות עם מחשבות שליליות.

3. תרופות נוגדות דיכאון: במקרים מסוימים, במיוחד כשיש רקע של חרדה או דיכאון, תרופות אלה עשויות לעזור.

4. במקרים נדירים, כשיש בעיה אנטומית ברורה, כמו בעיה בבלוטת התריס, ייתכן שיומלץ על התערבות כירורגית.

חשוב לזכור שהטיפול הוא תהליך, ולפעמים לוקח זמן עד שרואים תוצאות. סבלנות והתמדה הם מפתח להצלחה.

נשמע כמו דרך ארוכה. כמה זמן בדרך כלל לוקח עד שרואים שיפור?

גלי: אתה צודק, זה יכול להיות תהליך ארוך, וחשוב שאנשים יבינו את זה כדי לא להתייאש. המהלך הטבעי של גלובוס היסטריקוס משתנה מאוד מאדם לאדם. 

יש לנו כמה מחקרי מעקב ארוכי טווח שנותנים לנו תמונה טובה. באחד המחקרים שעקב אחרי מטופלים למשך כ-7 וחצי שנים, נמצא שאצל 45% מהמטופלים התסמינים נמשכו לאורך כל תקופת המעקב. זה נשמע מדכא, אבל חשוב לזכור שזה אומר שאצל 55% חל שיפור משמעותי או החלמה מלאה.

מחקר אחר, שעקב אחרי מטופלים למשך 5 שנים, מצא תוצאות מעודדות יותר. בקבוצה הזו, 60% מהמטופלים חוו שיפור משמעותי או היעלמות מלאה של התסמינים. 

מעניין לציין שהמחקר הזה גם זיהה כמה גורמים שמנבאים סיכוי טוב יותר להחלמה: גברים, אנשים שסבלו מהתסמינים פחות משלושה חודשים, ואלה שלא דיווחו על תסמינים נוספים בגרון, היו בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להחלמה.

אבל חשוב להדגיש - גם אם התסמינים נמשכים, יש דרכים רבות לנהל אותם ולשפר את איכות החיים. זה בדיוק המקום שבו טיפול CBT יכול לעזור, בלימוד אסטרטגיות התמודדות והפחתת המצוקה הנפשית שמלווה את התסמינים.

לסיום, מה המסר העיקרי שהיית רוצה להעביר לאנשים שמתמודדים עם גלובוס היסטריקוס?

גלי: המסר העיקרי שלי הוא - אתם לא לבד, ויש תקווה. גלובוס היסטריקוס הוא מצב שכיח הרבה יותר ממה שאנשים חושבים, והוא ניתן לטיפול. כן, זה יכול להיות מתסכל ומפחיד, אבל חשוב לזכור שזה מצב שפיר שאינו מסכן חיים.

הדבר החשוב ביותר הוא לא להתבייש ולפנות לעזרה מקצועית. אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים לעשות את כל ההבדל. אל תחכו שזה "יעבור מעצמו".

בנוסף, אני ממליצה לאמץ גישה הוליסטית להתמודדות. זה כולל טיפול רפואי, כמובן, אבל גם עבודה על הפן הנפשי - למידת טכניקות הרפיה, התמודדות עם מתח וחרדה, ואולי אפילו שינויים קטנים באורח החיים.

ולבסוף, היו סבלניים עם עצמכם. ההחלמה היא תהליך, ולפעמים יש עליות וירידות. זה בסדר. כל צעד קטן הוא התקדמות, וכל יום שבו אתם מתמודדים עם האתגר הזה הוא ניצחון. אתם חזקים יותר ממה שאתם חושבים, ועם הזמן והטיפול הנכון, רוב האנשים מצליחים להשיג שיפור משמעותי באיכות החיים שלהם.