מהי אמפתיה? איך להיכנס לנעלי האחר ולעזור לו להרגיש טוב?

אמפתיה

בטיפול פסיכולוגי

 

 

 

מה ההגדרה של אמפתיה?

 

אמפתיה כמנגנון נפשי שואפת לייצר חיבור וקשר בין עולמות פנימיים נפרדים, לייצר מקום מפגש בין סובייקטים במהלך טיפול פסיכולוגי המבוסס על הבנה הדדית של האחד את השני. אמפתיה משמעה להכיר ברגשות ובמחשבות העצמאיות של האחר כשלב ראשון ואז לנסות ולמקם את עצמנו בתוך עולמו הפנימי של האחר ולהזדהות עם החוויה הפנימית שלו. לנסות לחוש את מה שהוא חש ומרגיש, לנסות לחשוב את המחשבות שעוברות בראשו, לנסות להתבונן על העולם מנקודת-המבט שלו.

 

מבחינה התפתחותית, האמפתיה ממלאה תפקיד מרכזי בקשר שבין האם והתינוק. במידה והכל מתנהל כשורה תחילת הקשר  בין האם והתינוק מתאפיינת במושקעות אמפתית בצורתה הקיצונית ביותר – כלומר, בהפיכתם של השניים לאחד. האם מוותרת באופן לא-מודע על הסובייקטיביות שלה ומבטלת אותה למען ההשקעה בהתפתחות הסובייקטיביות של התינוק. בכל פעם שהיא מוותרת על שעת שינה שלה בכדי להזין/להרדים/לחמם את תינוקה היא מעמידה את צרכיו לפני צרכיה, או במילים אחרות מעמידה את הסובייקטיביות שלו בעדיפות גבוהה יותר מהסובייקטיביות שלה. כאשר דבר זה מתרחש לאורך זמן, נבנית אצל התינוק תחושה פנימית של עצמי מגובש ומלוכד.

  

כמובן שההתפתחות מהולה גם בכשלים אמפתיים רבים של האם.  ישנם רגעים שבהם האם אינה מצליחה למרות מאמציה למנוע מהתינוק כאב פיסי ונפשי. במידה ומצבים אלו מתרחשים בתדירות ובעצמה סבירים, הם הופכים לחוויות של צמיחה וגדילה. ברגעים אלו התינוק לומד שהחוויות שלו נפרדות מחוויותיה של האם, שהכאב שלו הוא רק שלו לפעמים. זוהי למידה הכרחית גם אם קשה, ובסופו של דבר תאפשר לתינוק להפוך אוטונמי ונפרד רגשית מהאם.

 

לעומת זאת, אם הכשלים האמפתיים תדירים ועצמתיים הם עלולים להפוך טראומטיים ולעכב את הנכונות של התינוק להכיר בנפרדות שלו מהאם. במצבים פתולוגיים קיצוניים האדם המבוגר ימשיך לחיות בעולם שבו אנשים הם רק אובייקטים שנמצאים שם לשימושו, כמו האם המוקדמת, ללא יכולת להכיר בעולמם הפנימי או אפילו לשער את קיומו.

 

על-פי היינץ קוהוט, אמפתיה היא שמגדירה את המפגש הטיפולי.  בלעדיה לא יכולה להתקיים סיטואציה טיפולית כלל. האמפתיה היא שמאפשרת להכיר ולכבד את העולם הפנימי של האחר. היא שמגייסת אותנו לפעול באופן מיטיב כלפי האחר. היא שמכווינה אותנו בבחירות הטיפולית שלנו, במילים שאנו אומרים ובמעשים שנבחר לעשות במהלך הטיפול. בנוסף, היא שמאפשרת למטפל להבין את המטופל ולהצליח לראות את העולם כאילו "הוא צועד בנעליו". לבסוף, ההבנה של המטפל את המטופל  באמצעות המושקעות האמפתית  מהווה תהליך מגדל בשביל המטופל שלא חווה במהלך שנות חייו הראשונות  מושקעות אמפתית מספקת.

 

אם כן,  התפקיד של האמפתיה בטיפול הוא נרחב ומשמעותי לאין שיעור. עם זאת, ידוע לכולנו שהאמפתיה הינה מנגנון נפשי שנתון לתנודות ולשינויים. הוא מופעל בעצמה במקרים מסויימים ומול מטופלים מסויימים ובמקרים אחרים נראה שהוא פועל באופן חלקי או חסר לחלוטין.

 

נראה שיש צורך בהתכווננות ומאמץ על מנת לפגוש את העולם הפנימי של המטופל ואת החלקים הלא פשוטים שהוא מעורר בנו.   

 

דבר זה מעורר מספר שאלות בהן נרצה לדון במהלך הפגישה שלנו:

מדוע במצבים מסויימים המטפל אינו מצליח להיות אמפתי מספיק למטופל שלו?

מדוע מטופלים מסויימים מעוררים אמפתיה באופן ספונטני ואחרים לא?-

מה על המטפל לעשות במצבים בהם האמפתיה אינה צומחת באופן טבעי?

האם עליו להניח שאינו יכול לטפל במטופל מסויים או שעליו לעבוד באופן אקטיבי בכדי לעורר אמפתיה כלפיו?

ואם בחרנו באפשרות השנייה, באילו כלים עלינו להשתמש בכדי לעורר אמפתיה?   

 

 

מה זה כשל אמפתי?

 

Empathic Failure - כשל אמפתי - הוא מונח שטבע היינץ קוהוט, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי אמריקאי, מייסד פסיכולוגיית העצמי.  בגישתו, התפתחות עולמו הפנימי של הילד היא תלויית קשרים מיטיבים ותגובות מתאימות מצב מדמויות מפתח בחיי הילד. כשל אמפתי מתרחש במצבים בהם הסביבה אינה מביעה כלפיו אמפתיה מתאימה ואינה מספקת את צרכיו הרגשיים באופן הולם. 

 

כשל אמפתי הוא מושג מרכזי אצל קוהוט, והתיקון שאמור להופיע לאחריו בטיפול מרכזי לא פחות. קוהוט מזמין את המטפלים להתמקם בדריכות מול תגובתו הרגשית של המטופל.

לפי קוהוט, כשהתינוק נולד- הוא זקוק לכך שדמויות המפתח בחייו יספקו את כל צרכיו. בהדרגה, עם התפתחות עצמאותו ועצמיותו, נזקק הילד לפחות ופחות היענות מצד ההורה. עם זאת, כשההורה אינו נותן לילד את המענה המותאם לשלב ההתפתחותי בו נמצא, עלול להיווצר כשל אמפתי. המחיר של כשל אמפתי על חיי הילד משתנה ותלוי בגורמים שונים, ביניהם יכולתו של ההורה לזהות את שכשל ולבצע תיקון מתאים, ביסוס הקשר בין הילד להורה עוד לפני כן, אופי הכשל ומידת עצמאותו של הילד.

 

כאשר מדובר בכשל אמפתי שגרתי ומקומי (למשל, כאשר ההורה אינו ניגש לתינוק בן שנה מיד כשבוכה, כי אם לאחר דקה-שתיים של בכי), הילד חווה תסכול שגרתי, ממנו יוכל ללמוד לדחות סיפוקים, לווסת רגשות, להתחזק ולפתח עצמאות. עם זאת, כאשר מדובר בחוסר מענה מתמשך על צרכים חשובים של הילד, חוסר קשב חמור אליו, הכשל האמפתי עשוי להיות טראומתי ובעל השפעה מתמשכת על הילד ולעיתים גם על המבוגר שיגדל להיות.

לפי קוהוט, בכל קשר משמעותי בחיי האדם, הן הצעיר והן המבוגר, קיימים כשלים אמפתיים. גם כאן, מידת השפעת הכשלים על האדם תלויה ביכולת לתקן את הכשל, בטיב הקשר עד כה ובכוחות שברשות האדם. חוקרים רבים סבורים, בדומה לקוהוט, כי הכשל האמפתי הוא תופעה נורמאלית בקשרים אנושיים, ומכאן גם בחוויית הטיפול הנפשי.

 

גם בטיפול נפשי מתרחשים כשלים אמפתיים, וגם הם- כמו בקשר בין הילד הצעיר לדמויות החשובות בחייו- חד צדדיות, המטפל עלול להיקלע לכשל אמפתי כלפי המטופל. כשל אמפתי בטיפול עשוי להתרחש כאשר המטפל אינו מזהה כהלכה את צרכיו של המטופל, או מגיב אליהם באופן שאינו נכון עבור המטופל. כשל אמפתי מצד המטפל אינו בהכרח הרסני עבור התהליך הטיפולי, בעיקר כאשר הוא איננו חוזר על עצמו וכשהמטפל מצליח לזהות את הכשל ולהימנע ממנו להבא.

בטיפול הנפשי קיימים סוגים שונים של כשלים אמפתיים. בראשם, עומדים כשלים אמפתיים אותם מסוגל המטופל לזהות ולהעלות בשיחה, כמובן לא בשמם המקצועי. במקרים אלו, לרוב מופגנת אכזבה או כעס כלפי המטפל. במקרים אחרים, המטופל עשוי להרגיש ולהביע חוסר נוחות, על אף שלא ידע לדווח על הכשל האמפתי.

 

במקרים אלו, יוכל המטפל לזהות סממנים מסוימים כמו תזזיתיות, שתיקה, הימנעות מקשר עין, דיבור מואץ, חוסר סבלנות, החסרת פגישות, הפרת ההסכם הטיפולי וכיוצא באלה.

קיימות סיבות שונות בגינן מתרחש כשל אמפתי בטיפול הנפשי, אשר במרבית המקרים לא ניתן לחזות את התרחשותו מראש ולא ניתן למנועו מבעוד מועד.

 

כשהכשל האמפתי מזוהה ע"י המטפל, לעיתים נכון להעלות את הכשל למרחב הטיפולי, לדון בו, לבדוק את מידת הנזק שהסב ולתכנן כיצד ניתן להימנע ממנו בהמשך. במצבים אלו, הכשל האמפתי עשוי לקדם את התהליך הטיפולי, להעצים את הקשר שבין המטפל למטופל ואת ההתקשרות שביניהם.

עוד על היינץ קוהוט ופסיכולוגיית העצמי: http://www.tipulpsychology.co.il/articles/self-psychology.html

 

 

מה ההבדל בין סימפתיה לאמפתיה?

 

סימפתיה היא יכולת להבין את רגשות האחר, להזדהות ולגלות אכפתיות.

אמפתיה היא מסוגלות להרגיש את רגשותיו של האחר כאילו הם שלו, לספוג את האנרגיות של אחרים, להבין ברמה העמוקה את התחושות שלהם, גם בלי לדבר עליהן בגלוי. 

רבים חווים אמפתיה כמניפולציה, לא מאמינים בה, לא חווים את העולם כמקום שיש בו באמת אמפתיה. הם חושבים שנחמדות היא מופע מזויף. אבל אמפתיה היא החומר הקיומי שאנחנו מעבירים זה לזה.

אמפתיה היא לא רק ״להיות אמפתי״, היא גם להביא את האחר לתחושה שאתה אמפתי כלפיו. 

 

 

אמפתיה זה להרגיש עם האחר ולא להרגיש בשבילו

 

אמפתיה שונה מסימפטיה, שהיא בעיקרה צורת ביטוי של ענין וחמלה. יש בסימפטיה מימד הגנתי של מרחק מהאדם הסובל. לעיתים קרובות נעשה שימוש מוטעה באמפתיה כדי לבטא חום, קבלה, שהן למעשה תגובות סימפטיות כלפי האחר,ללא קשר לאופן בו הוא מתקשר.  אמפתיה, לעומת זאת, היא יכולת המטפל להרגיש את מה שהמטופל מרגיש (מבלי להזדהות עמו באופן מלא).

 

אם כך, אמפתיה אינה שווה לתחושה נעימה, מנחמת ועוטפת.

 

יש הרבה מטפלים בתחילת דרכים שמגלים בתוכם תגובות עוינות או חרדות כלפי המטופל  ומבקרים את עצמם על היותם "חסרי אמפתיה".

 

חשוב להודות בכך שהתהליך הטיפולי כולל בתוכו גם הרבה רגשות שליליים, ולהכיר בהם. מטפלים שמגיבים לרגש שלילי מביעים דווקא אמפתיה גבוהה ולא נמוכה, כי הם באמת מרגישים יחד עם המטופל, גם רגשות שלא נוח לאיש להרגישם.  

 

 

אמפתיה רגשית ואמפתיה קוגניטיבית

 

בספרות המקצועית קיימת הבחנה בין שני סוגי אמפתיה: 

 

אמפתיה רגשית שמה דגש על הפן הרגשי של האמפתיה. ההתייחסות היא לתחושות של שמתעוררות בקרב האדם האמפתי והן לזיהוי תחושותיו ומצוקותיו של האדם האחר.

 

אמפתיה קוגנטיבית, לעומת זאת, שמה דגש על הפן הקוגניטיבי של האמפתיה. הדגש כאן הוא על היכולת לשים את עצמי בנעליו של האחר ולהבין מה הוא חושב. ההבדל נעוץ בכך שניתן להבין את מקומו של האחר מבלי להתייחס לרגש שלו, מדובר על הבנה של מצבו המנטלי.

 

מחקר מ-2023 ביקש לבחון את הקשר בין אמפתיה וזיכרון (שנמצא קשור בעבר לאמפתיה) במהלך תקופת הקורונה (Cho et al, 2023).

ככלל, נמצא כי לא היה קשר בין אמפתיה לבין זיכרון מדויק יותר. יחד עם זאת כאשר נעשתה הפרדה בין אמפתיה רגשית לבין אמפתיה קוגניטיבית נמצא כי אמפתיה רגשית גבוהה יותר קשורה לזיכרון מדויק יותר. 

 

 

חידושים בחקר האמפתיה

 

מחקרים שנערכו בעשור או שניים האחרונים, בייחוד בתחום מדעי המוח, תרמו להבנה מדויקת יותר של אמפתיה.

 

במונחים עכשוויים, אמפתיה היא היכולת להבין, לעבד ולשתף את המצב הרגשי והחוויות של אחרים. מעורבות אמפתית תלויה הן ב׳הדבקה רגשית׳ והן ב-Theory of Mind, כמו גם בתהליכי ויסות עצמי של רגשות והערכה עצמית, במוטיבציה ובכישורים והחלטות בין-אישיות.

 

DSM-5, המהדורה האחרונה של ספר האבחנות הפסיכיאטרי, ממשיג אמפתיה כמימד של תפקוד אישיותי שקשור להבנה והערכה של חוויות ומוטיבציות של אחרים, סובלנות כלפי נקודות מבט שונות והבנת השפעות ההתנהגות האישית על אחרים.

 

 

הבדלים אינדיבידואליים באמפתיה

 

כולנו שונים אחד מהשני במידת הפעילות המוחית הקשורה לאמפתיה המתרחשת כאשר אנו עדים לכאב של מישהו אחר.

מחקרים מעניינים מתארים את הורמון האמפטיה - אוקסיטוצין - כבעל השפעה רבה על עניין וקרבה לאחרים, בעיקר אצל יונקים. 

 

 

מקצוע

 

רופאים בבתי חולים אשר חשופים באופן שוטף לכאבם של מטופלים, מראים תגובה מוחלשת באזורים הקשורים לאמפתיה, ייתכן בשל הצורך להתמודד ו"לשרוד" את המקצוע בצורה יעילה.

אם אכן התגובה האמפתית מושפעת מן המקצוע בו אנשים עובדים, עולה השאלה האם האמפתיה יכולה להיות קשורה גם לאורח חיים מסוים?

 

 

העדפה מינית

 

במחקר הנערך באוניברסיטה בסין, נבחנה מידת האמפתיה אצל אנשים המנהלים אורח חיים סאדו-מאזוכיסטי, הידוע כ- BDSM.

החוקרים הריצו מחקר ראשוני על משתתפים בפורום BDSM אינטרנטי, ומצאו שנשים בתפקיד ה"כנוע" הראו תגובה מופחתת לכאבם של אחרים, וקיבלו ציונים נמוכים בשאלון המודד אמפתיה.

 

 

איך אוכל לפתח יותר אמפתיה?

 

הקשבה לאחרים, עיסוק במעשים שמערבים נתינה לאחר, צפייה בהתנהגויות אמפתיות של אחרים וניסיון לדמיין את עצמך בנעלי האחר  - כל אלה אסטרטגיות שיכולות לעזור לבנות אמפתיה.

 

 

כתיבה:

 

ד"ר אילן ערן,  פסיכולוג קליני מומחה,

עם מומחי מכון טמיר

 

  

 

עדכון אחרון:

 

7 ביוני 2023

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

מקורות:

 

גלי וינרב (2018). על רומנטיקה של נברנים ותרופה ללב שבור של בני אדם. מתוך אתר גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001256131

 

טייטל, א (2015). הכשל האמפתי בטיפול קבוצתי. https://ebooks.psik.io/book?book_id=3260

 

סיון, י. (2019). אמפתיה בטיפול: בין חלחול למלאכת כריה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 15/1/2019, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3763

 

Cho I, Cunningham TJ, Daley RT, Kensinger EA, Gutchess A. Empathy, memory, and aging during the COVID-19 pandemic. Curr Res Ecol Soc Psychol. 2023;4:100105. doi: 10.1016/j.cresp.2023.100105. Epub 2023 Apr 17. PMID: 37091210; PMCID: PMC10110281.

 

Decety, J., & Moriguchi, Y. (2007). The empathic brain and its dysfunction in psychiatric populations: implications for intervention across different clinical conditions. BioPsychoSocial medicine, 1, 22

 

Lerner, S., & Jimenez, X. (2015). Empathic Failures from the Patient Perspective: Validation in the Acute Setting. Journal of Patient Experience, 2(1), 29–31 

 

Luo S., and Zhang X., (2018). Empathy in female submissive BDSM practitioners. Neuropsychologia. ;116(Pt A):44-51

 

Song, M.-K., Choi, S.-H., Lee, D.-H., Lee, K.-J., Lee, W. J., & Kang, D.-H. (2018). Effects of Cognitive-Behavioral Therapy on Empathy in Patients with Chronic Pain. Psychiatry Investigation, 15(3), 285–291.

 

https://www.sciencedaily.com/releases/2014/07/140730093516.htm

 

http://www.news-medical.net/news/20170609/Study-finds-evidence-that-genes-influence-empathy.aspx