איך לזהות האם הפסיכולוג שלך נוטה יותר מדי לנרקיסיזם?

 

פעם אמר לי פסיכולוג חצי ידידותי בחצי חיוך, ש״כל הפסיכולוגים נרקיסיסטיים, חוץ ממני כמובן...״.

 

הנה כי כן, צפה את העתיד. כיום מלאה הארץ בהאשמת האחר.ת בבעיות אישיותיות כרוניות:

פסיכופת, מיזוגן, נרקיסיסט סמוי, גרנדיוזי, פאסיב אגרסיב.

 

מה קורה באמת כשהמטפל, מי שאמור להוביל ולהנחות ביושר, הוא נרקיסיסט מופנם?

כנראה שלא תיפלו על אחד כזה, אבל בכל זאת ולשם הדיון, איך נדע האם המטפל אינו משתמש בקליניקה שלו כתחנת דלק למילוי צרכים רגשיים קמאיים וריקנות בלי תחתית?

 

 

נדבר על זה רגע:

 

נרקיסיזם לא בריא של מטפל מתבטא בצורך של הפסיכולוג לזכות בתשומת לב והערצה מהמטופל.

קשר כזה עשוי להיראות קרוב ואישי, אך בפועל הוא פוגע במטופל, שכן הוא מטשטש גבולות וממקד את הטיפול בצרכי המטפל במקום בצמיחתו של המטופל.

 

 

 

נרקיסיזם חיובי של מטפלים

 

אפשר לקבל את זה שלכל מטפל יש מאפיינים נרקיסיסטיים חיוביים והוא עדיין מקצועי ואתי. לפעמים אנשים שואלים ״איך אתם מקשיבים לאנשים 8 שעות ביום?״. אחת התשובות הטובות היא שהעיסוק בפסיכותרפיה מציעה למטפל הרגשה שהוא מאוד חשוב, הוא זוכה להמון אישורים לכך שהמטופלים זקוקים לו במקומות הכי עמוקים ומשמעותיים, מה שבסופו של יום ניתן לארוז ולהבין כהזנה נרקיסיסטית.

 

אך ישנו הבדל מהותי בין מטפל שמודע לצרכים הנרקיסיסטיים ומווסת אותם, לבין מטפל שמשחזר את הדרמה של ילדותו שלו דרך מטופליו. המטפל הבריא עבד קשה כדי לפגוש את פצעיו העמוקים ולכן יכול להיות עד אמיתי לכאב הנפשי של המטופל, בעוד שמטפל שלא עיבד מספיק את טראומות הילדות עלול להשתמש במטופלים כ"קהל שבוי" להצגה במחזה הפרטי שלו, בדיוק כפי שההורים הנרקיסיסטיים שו השתמשו בו בילדותו.

 

לפי אליס מילר, רבים מהמטפלים היו "ילדים מחוננים" - אלה שפיתחו רגישות יוצאת דופן לצורכי הוריהם הפגיעים ולמדו להקשיב, להכיל ולטפל כדרך הישרדות. היום, כמטפלים, אנחנו הופכים את אותה רגישות מוקדמת למקצוע, אבל הפעם מתוך בחירה, מודעות וגבולות בריאים, ולא מתוך הכרח הגנתי של ילדות.

 

העיסוק בטיפול גם מהווה הזדמנות לריפוי עבורנו כמטפלים - "המרפא הפצוע", מושג שפיתח קרל יונג, מחפש תיקון דרך עבודה קלינית. שאלת המפתח היא האם אנחנו מודעים לצורך הזה ומכילים אותו בצורה בריאה, או נכנעים לפיתוי להשתמש באהבת המטופל כתחליף לריפוי הפצעים שלנו עצמנו. המטפל האתי יודע שהמטופל אינו אמור למלא את החסך הרגשי שלו, גם אם הצורך הזה הוא שהוביל אותו במקור למקצוע.

 

 

 

נרקיסיזם לא בריא בטיפול

 

נרקיסיזם לא בריא בטיפול מתבטא בצורך של המטפל להשיג תשומת לב, הערצה ואפילו תגמול כספי מופרז מהמטופל.

במקרים כאלה, המטופל עשוי להתרשם מקשר הקרוב שנוצר עם המטפל ואפילו לשמוח על כך שהמטפל משתף אותו בחוויות אישיות.

אך דינמיקה כזו פוגעת בהכרח בבריאותו הנפשית של המטופל, שכן היא מטשטשת את הגבולות וממקדת את הטיפול בצרכי המטפל במקום בצמיחתו האישית של המטופל.

 

 

למטפל נרקיסיסטי יש דפוסים ברורים, כמו צורך בהערצה מתמדת.

במהלך הפגישה הטיפולית הוא עשוי להיסחף במחשבות ולא להקשיב באמת, להשתמש בכריזמה שלו כדי להראות שהוא מיוחד וחכם, להיפגע או לכעוס אם יקלוט וויב של ביקורת, להבהיר שיש לו איתך "קשר מיוחד", לבטל פגישות באופן שרירותי ואפילו להיות מחויב פחות לגבולות ולהשתמש בהטבות האפשרויות בקשר.

 

 

 

סימנים למטפל נרקיסיסט

 

זיהוי מוקדם של דפוסים בעייתיים בקשר הטיפולי יכול למנוע הרבה תסכול ולעזור לך לקבל את הטיפול המיטבי.

מהם הסימנים שיכולים להעיד על נטיות נרקיסיסטיות מופרזות אצל מטפל, וכיצד ניתן להבחין בין קשר טיפולי בריא לכזה שעלול לעכב התפתחות ואף להזיק?

 

להלן כמה סימנים שיכולים להעיד על מאפיינים נרקיסיסטיים שליליים אצל מטפל, וכן דרכים לבחון את הדינמיקה בקשר הטיפולי:

 

 

 

מיקוד עצמי של המטפל

 

כאשר המטפל מרבה לדבר על עצמו במהלך הפגישות או משתף באירועים אישיים שאינם קשורים לטיפול, ניתן לתהות האם מדובר בחשיפה עצמית שתכליתה לשרת את המטופל, או שמדובר בסך הכל באדם שמחפש מיכל רגשי כמזור למכאוביו. לא מן הנמנע שמענה חיוני כזה אינו מצוי בחייו האישיים של המטפל, ושהוא משתמש במקצוע כמקור לתדלוק רגשי נחוץ והישרדותי.

הסנדלר, כידוע, הולך יחף, אבל במקרה דנן בולטת היעדרות המודעות לאותה יחפנות, מה שמכפיל את האבסורד שמאפיין את הסיטואציה (שילוב מעניין בין סנדלר יחף לגמל שלא רואה את דבשתו).

שים לב - האם תשובות המטפל לשאלותיך מחזירות את השיחה אליו?

האם הוא משתמש בסיפוריו האישיים לעיתים קרובות מדי?

 

מטפל טוב מכיר במגבלות ובחוזקות שלו:

במרחב הטיפולי יש מקום לשיתוף עצמי מדוד ושקול מצד המטפל. שיתוף כזה יכול לשמש להבהרת נקודה או להראות למטופל שהוא מובן.

כשזה נעשה נכון, שיתוף עצמי יכול בהחלט להרגיע ולחזק את הקשר.

 

 

 

צורך להיראות כ"מציל"

 

מטפל בעל נטיות נרקיסיסטיות עשוי להציג את עצמו כדמות "מושיעה", סוג של קוסם, מישהו ש״הציל לי את החיים״.

אבל אם הוא מדגיש את העובדה שרק הוא יכול לעזור לך, ואינו מעודד אותך לפתח כישורים עצמאיים, הדבר עשוי להיות קשור לצורך הפסיכולוגי שלו בהזנה נרקיסיסטית.

 

יש משהו יפה בהדגשת הייחודיות של המטפל. היינץ קוהוט, שפיתח את פסיכולוגיית העצמי, מתייחס לאידיאליזציה של המטפל כסוג של ׳העברה׳ טבעית וחיונית שהמטופל זקוק לה.

אבל לאורך זמן שווה לראות האם התופעה מתקבעת והמטפל סבור ומסביר שכל ניסיון שלך לפנות לעזרה אחרת יהיה "פחות טוב" או "פחות יעיל". י

האם הוא גורם לך להרגיש שהוא היחיד שיכול להבין אותך?

קצת מטריד לחשוב על זה ככה, כי פה נרקיסיזם עלול לתקוע את המטופל ולהאריך לשווא את התהליך, זאת בעוד שבפועל צריך לסיים את הטיפול ולהמשיך הלאה.

 

 

 

צמצום של תחושת מסוגלות עצמית

 

בהמשך לסעיף הקודם, מטפל בריא שואף לעזור לך להרגיש מסוגל יותר:

המטפל מחזק את יכולתו של המטופל לפתח תחושת ביטחון בכך שהוא יכול להתמודד עם אתגרי חייו בכוחות עצמו, ללא תלות מתמשכת במטפל. מסוגלות עצמית היא תחושת שליטה ייחודית הקושרת בין מה שהאדם עושה לבין ההשלכות של המעשים על חייו.

בניגוד לכך, מטפל נרקיסיסטי עשוי דווקא לטפח תלות בטיפול ולהימנע מלעודד עצמאות.

 

שים לב - האם המטפל מדגיש שוב ושוב שאתה זקוק לעזרתו ושתתקשה להצליח לבד?

האם הוא נמנע מלספק לך כלים ומיומנויות להתמודד בכוחות עצמך?

 

 

 

״אין אדם מתקנא בבנו ותלמידו״

 

את המשפט החכם הזה ממסכת סנהדרין ניתן להרחיב:

 

אין אדם מתקנא בבנו, תלמידו ״ומטופלו״

האדם הזה אמור להרגיש סיפוק וגאווה בבן, ושמחה על היותו אב ומורה שהצליח במשימתו.

כך גם המטפל עם המטופל שלו.

 

אבל מה קורה במצבים בהם המטופל מגיע להישגים שטרם הושגו בחיי המטפל?

למשל, במצב לא נדיר בו המטופל זוכה בשגשוג עסקי בעוד המטפל ספון במרפאתו ואינו שמח בחלקו.

המטפל הנרקיסיסט יקנא ויתכחש, בעוד שהמטפל הבריא יבדיל ויפרגן.

 

 

 

תגובה לא פרופורציונלית לביקורת

 

נרקיסיסטים מתקשים לקבל ביקורת, ולעיתים יגיבו בכעס, עלבון או בהגנה מוגזמת כשהם חשים מאוימים.

שים לב- אם אתה משתף את המטפל בתחושותיך לגבי הקשר הטיפולי או נותן למטפל משוב שמצפה לשינוי, האם הוא מקבל את הפידבק ברוח טובה, או מתגונן מייד?

מטפל נרקיסיסטי עשוי להיות נעול על הצורך לשמר תדמית "מושלמת" ולא יהיה פתוח להערות בונות.

 

 

חשיבות עצמית מוגזמת

 

מטפלים נרקיסיסטיים נוטים לראות את עצמם יוצאי דופן או בעלי כישורים ייחודיים, ולעיתים ימעיטו בערכם של מטפלים אחרים או יפחיתו מערך ההצלחות שאינן קשורות בתרומתם (למשל, כאלה הישגים שהגעת אליהם לפני שהכרתם, או בטיפול קודם).

שים לב - האם המטפל מדבר בזלזול על קולגות או על גישות טיפול אחרות?

האם הוא מעביר תחושה שהוא ורק הוא מבין באמת אותך ואת הצרכים שלך?

 

 

 

גבולות מטושטשים

 

למטפלים נרקיסיסטיים קשה לפעמים לזכור שהרגשות הטובים בחדר הם אמיתיים לגמרי, אבל באותה עת גם פועל יוצא של קשר מקצועי.

מטפלים אלו מתקשים לשמור על גבולות בריאים בטיפול ונוטים להתערב יתר על המידה בחיים האישיים של המטופל.

לעיתים הם מנסים להפוך את הקשר הטיפולי לאינטימי יותר מהנדרש, מה שעלול לפגוע בהפרדה החשובה בין טיפול פסיכולוגי לחיים אישיים.

האם המטפל יוזם קשר מחוץ לשעות הטיפול למרות שאין בכך צורך מקצועי?

האם הוא מנסה ליצור קרבה רגשית מופרזת?

 

המטפל הנרקיסיסט עשוי לראות במטופל מקור לאישור אישי, מה שמוביל למתיחת גבולות שעלולה להיות בעייתית, גם אם הכוונות חיוביות. חשוב לזכור שגם כששני הצדדים רוצים, חברות שנרקמת בתוך הקשר הטיפולי מתקשה לעמוד בתנאים ההדדיים הנדרשים למערכת יחסים בריאה שאינה טיפולית.

 

 

 

תחושה שהמטפל רואה את המטופל כשלוחה של האגו שלו

 

מטפלים עלולים לראות מטופלים כשלוחה נרקיסיסטית של עצמם, כדרך לממש את הערכים וההצלחות שלהם.

הם עשויים לכוון אותך להשיג מטרות התואמות את ציפיותיהם, ולא בהכרח את מה שנכון לך.

שים לב - האם המטפל דוחף אותך להשיג מטרות שנראות חשובות עבורו? לעיתים קיימת תמימות דעים לגבי הירככיית המטרות, אבל מה אם אין הלימה?

וכהמשך, האם המטפל מחזק בעיקר הצלחות שמתכתבות עם הערכים האישיים שלו?

 

 

 

מה עושים?

 

אם אתה מרגיש שהמטפל שלך עשוי להיות בעל נטיות נרקיסיסטיות מדי, יש כמה צעדים והמלצות:

 

 

בחן את החוויה שלך בטיפול

 

שאל את עצמך אם אתה מרגיש שהטיפול תורם לצמיחתך האישית, או שמא הוא בעיקר משרת את הצרכים של המטפל. שאלות כמו "האם אני מקבל כלים עצמאיים להתמודד?" או "האם הטיפול עוסק בצרכים שלי?" יכולות לעזור להבין את הדינמיקה.

 

 

 

דבר עם המטפל על התחושות שלך

 

אם אתה מרגיש בנוח, אפשר לשקול להעלות את התחושות שלך בפניו בצורה פתוחה, ולבחון איך הוא מגיב.

תגובתו עשויה לספק רמזים חשובים לגבי יכולתו לנהל טיפול בריא.

 

 

 

התייעץ עם מטפל אחר

 

התייעצות עם איש מקצוע יכולה להעניק לך נקודת מבט מקצועית חיצונית לגבי הדינמיקה הקיימת ולהאיר גם מקומות שהחושך מבלבל בהם.

מטפל אחר יוכל לסייע לך להבין אם הדפוסים שאתה מרגיש בקשר הם אכן חריגים או שהם מתאימים לטיפול פסיכולוגי טוב דיו.

 

 

 

קח בחשבון אפשרות לפרידה

 

אם הדינמיקה לא משתנה ואתה מרגיש שהקשר לא תורם, או ש״אין עם מי לדבר״, יהיה נכון לסיים את הטיפול ולעבור למטפל אחר שיסייע לך בצרכים שלך בצורה טובה ומותאמת יותר.

 

מטפל טוב ישים את צרכיך במרכז ויכוון אותך לקראת צמיחה ועצמאות רגשית.

אם אתה מרגיש שהמטפל מתמקד בעצמו ולא בך, חשוב להקשיב לאינטואיציה ולבחון אם הקשר הטיפולי עונה על הציפיות והצרכים.

 

תכלס מגיע לך יותר.

 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

* אם אני גזלייטר שמאשים אותך בגזלייטינג, אני עושה Counter-gaslighting - אני גזלייטר שמשליך את הבעיה שלי על הצד השני.

הוא התוקפן ולפיכך אני הקורבן. אני גם מוסרי וזכאי לחמלה.  

 

 

 

 

 

  

מקורות:

 

Moss, D., (2013, November 15). The narcissistic therapist: When the therapist is too self-centered. Psychology Today. https://www.psychologytoday.com/intl/blog/narcissism