כשאנחנו מחפשים טיפול פסיכולוגי, עבורנו או עבור אדם יקר, טבעי ומתבקש שתעלה בנו השאלה -
מהם ההבדלים בין מטפל סביר למטפל מעולה?
המחקרים בפסיכולוגיה מציעים כמה גורמים מבחינים:
-
הקשר הטיפולי הוא המנבא החזק ביותר להצלחת הטיפול. מטפלים יעילים במיוחד מצליחים ליצור ברית טיפולית טובה עם מגוון רחב של מטופלים, בלי קשר לדפוסי ההתקשרות הראשוניים של המטופל.
-
המרכיב האמפתי קריטי - היכולת להרגיש את עולמו הפנימי של המטופל ולשקף אותו באופן מדויק ומותאם.
-
ניסיון קליני והדרכה מקצועית טובה מאפשרים למטפלים לפתח מיומנות טיפולית איכותית יותר.
-
הטיפול יעיל יותר כאשר המטפל מתמקד בגורמי הבעיה המצויים בשורש הסימפטומים, ולא רק בסימפטומים עצמם.
-
מטפלים מעולים יודעים לזהות רגעים משמעותיים בטיפול - "חלונות הזדמנות" בהם המטופל פתוח במיוחד לשינוי רגשי מעמיק. היכולת לקלוט ולנצל רגעים אלה ביעילות, תוך חתירה לחוויה רגשית מתקנת, היא אחד המאפיינים המבחינים בין מטפל טוב למעולה (Guazzo, 2024).
נרחיב:
הברית הטיפולית
מה יותר חשוב - הגישה הטיפולית או המטפל?
מחקרים מגלים פעם אחר פעם שהגורם הקריטי בטיפול הוא לאו דווקא הגישה הטיפולית עצמה, אלא הקשר בין המטפל למטופל.
הברית הטיפולית היא אותה תחושה של חיבור, אמון וביטחון שנוצרת בין השניים - נמצאה כאחת התחזיות החזקות ביותר להצלחת טיפול.
למעשה, נמצא כי גם כאשר מטפל משתמש בגישה מסוימת, חלק ניכר מההצלחה מגיע דווקא מהגורמים הלא-ספציפיים בטיפול, כמו הקשר האנושי, האמון והסביבה התומכת (Bozok & Bühler, 1988).
אמפתיה
אחד הגורמים המרכזיים שמשפיעים על הצלחת הטיפול הוא היכולת האמפתית של המטפל.
אמפתיה היא לא רק "להיות נחמד" או להנהן בהבנה (מה שיכול להיות די מתסכל עבור המטופל).
מדובר ביכולת עמוקה ואותנטית להרגיש את עולמו הפנימי של המטופל ולשקף לו תוכן ורגש בצורה שגורמת לו להרגיש מובן באמת.
מחקר ותיק מצא כי אמפתיה, יחד עם זיהוי הסוגיה המרכזית בפגישה, ועידוד המטופל להתבוננות ואקספלורציה פנימית, הם בין הגורמים החשובים ביותר להצלחתו של טיפול נפשי (Bachar, 1998).
ניסיון
לצד האמפתיה, יש ערך רב לוותק -
מחקרים מצביעים על כך שמטפלים מנוסים משיגים תוצאות טובות יותר.
למה?
לא בהכרח בזכות הידע שצברו, אלא בזכות הקילומטרז׳:
מטפלים מנוסים מפתחים אינטואיציה מקצועית שמאפשרת לזהות במהירות את הדינמיקה העכשווית בחדר ולנווט את הטיפול באופן יעיל יותר (Chow et al., 2015).
סופרוויז'ן
הדרכה מקצועית בפסיכותרפיה (סופרוויז'ן) היא הרבה יותר מ"התייעצות עם מומחה.
מדובר במרחב למידה מטפח עבור המטפל. במחקרים נמצא שמטפלים שמשתתפים בהדרכה סדירה ואיכותית מפתחים לא רק ביטחון מקצועי גבוה, אלא גם יכולת טובה יותר לזהות דפוסים מורכבים בטיפול ולהגיב אליהם נכון (Šefarová & Šlepecký, 2017).
למעשה, הדרכה מקצועית היא חלק בלתי נפרד מהדרך המקצועית של כל מטפל, שאינה נגמרת אף פעם.
ההדרכה על פסיכותרפיה מספקת למטפל כמה יתרונות משמעותיים:
-
הדרכה מאפשרת זוג עיניים נוספות על התהליך הטיפולי - מבט סובייקטיבי נוסף (יש מי שיטען גם אובייקטיבי) שעוזר לזהות , ׳שטח מת׳, לקונות או הזדמנויות שהמטפל מפספס.
-
הדרכה מספקת תמיכה רגשית חיונית למטפל, שכן המפגש היומיומי עם סבל אנושי מכביד על כל מטפל ובאופן עקיף גם על כל מדריך.
-
מסגרת הדרכתית טובה מספקת מרחב בטוח לחקור ולהתמודד עם נקודות עיוורון אצל מטפלים - בהם הטיות אישיות משפיעות בצורה לא תכליתית על הטיפול.
מעניין במיוחד לראות איך ההדרכה משפיעה על יכולתו של המטפל להוביל את התהליך.
פסיכולוגים שנמצאים בהדרכה מקצועית בפסיכותרפיה מדווחים על יכולת טובה יותר לנווט מצבים מורכבים בטיפול, לקבל החלטות מושכלות בזמן אמת, ולהתמודד ביעילות עם משברים או נקודות מפנה לאורך הדרך.
זה לא רק עניין של ביטחון עצמי, אלא יכולת מעשית שמשתפרת ומתחדדת באמצעות הפקת לקחים ורפלקציה.
הדרכה טובה מציעה איזון עדין בין תמיכה רגשית, תיקוף והכלה לבין אתגור מקצועי המתבטא במשוב, בין למידה תיאורטית לבין התמודדות עם סוגיות מעשיות מהשטח.
מדריך טוב יודע לזהות את נקודות החוזק והחולשה של המטפל ולעזור לו להתפתח בדרכו הייחודית, תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים.
צפייה בפגישות טיפוליות בהדרכה
מטפלים שממשיכים להתפתח ולתרגל את הכישורים שלהם באופן ממוקד, כמו למשל באמצעות ניתוח צילומי וידאו של מפגשים (מה שמקובל כיום בגישות דינמיות קצרות מועד כמו EDT), מצליחים באופן משמעותי יותר מאחרים.
יכולת לזהות ולהשתמש בצוהר רגשי לשינוי
מטפלים מצוינים יודעים לזהות רגעים קריטיים בטיפול, בהם המטופל "פתוח" לשינוי משמעותי. מחקרים בתחום הנוירופסיכולוגיה מראים שכאשר זיכרונות רגשיים עולים בטיפול, נפתח "חלון הזדמנויות" בו ניתן לעדכן ולשנות את המשמעות הרגשית של החוויה (Guazzo, 2024).
מטפלים מיומנים יודעים לזהות רגעים אלה ולהשתמש בהם ביעילות ליצירת שינוי עמוק ויציב. הם מצליחים לייצר חוויה רגשית מתקנת בדיוק בעיתוי הנכון, מה שמאפשר למטופל להגיע הרחק מעבר להבנה קוגניטיבית של הדפוסים הבעייתיים, אלא גם לחוות שינוי רגשי עמוק.
בסופו של דבר, פסיכותרפיסט מצוין הוא לא בהכרח זה ששולט היטב בתיאוריה.
חשוב להקפיד להמשיך ולצמוח מקצועית, אבל מה שבאמת עושה את ההבדל זה מי שיודע להתחבר עם המטופלים שלו ממקום נכון, להרגיש אותם באמת ולנוע באופן דיאלקטי בין קבלה וחיזוק לבין גיוס עמידה על הצורך בשינוי.
תאמו שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -
עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
מקורות:
Bachar, E. (1998). Psychotherapy--an active agent: Assessing the effectiveness of psychotherapy and its curative factors. The Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, 35(2), 128-135. Retrieved from
Bozok, B., & Bühler, K. (1988). Efficiency factors in psychotherapy--specific and nonspecific influences. Fortschritte der Neurologie-Psychiatrie, 56(4), 119-132. Retrieved from
Chow, D., Miller, S. D., Seidel, J. A., Kane, R., Thornton, J., & Andrews, W. P. (2015). The role of deliberate practice in the development of highly effective psychotherapists. Psychotherapy, 52(3), 337-345. https://doi.org/10.1037/pst0000015 Retrieved from
Guazzo, G. M. (2024). The role of memory in psychotherapeutic treatment. European Journal of Medical and Health Research. https://doi.org/10.59324/ejmhr.2024.2(4).29 Retrieved from
Romero-Moreno, A., Paramio, A., Cruces-Montes, S. J., Zayas, A., & Guil, R. (2021). Attributed contribution of therapist’s emotional variables to psychotherapeutic effectiveness: A preliminary study. Frontiers in Psychology, 12. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.644805 Retrieved from
Romero-Moreno, A., Paramio, A., Cruces-Montes, S. J., Zayas, A., Gómez-Carmona, D., & Merchán-Clavellino, A. (2021). Development and validation of the psychotherapeutic effectiveness attribution questionnaire (PEAQ-12) in a Spanish population. International Journal of Environmental Research and Public Health, 18. https://doi.org/10.3390/ijerph181910372 Retrieved from
Šefarová, I., & Šlepecký, M. (2017). Self-efficacy of the psychotherapist in the context of supervision. European Psychiatry, 41, s506-s506. https://doi.org/10.1016/j.eurpsy.2017.01.645 Retrieved from