מכון טמיר לפסיכותרפיה
פסיכואדוקציה
פסיכו-חינוך בטיפול
פסיכואדוקציה, שנקראת גם חינוך פסיכולוגי, היא כל הליך בו ניתן חינוך ומידע לאנשים שמחפשים טיפול פסיכולוגי או למי שכבר נמצאים בטיפול.
פסיכואדוקציה, פסיכו-חינוך, עשויה להתאים לכל אדם שמעוניין לקבל ידע מבוסס על הפרעות נפשיות, תהליכים טיפוליים, מידע פיזיולוגי והסברים אפשריים על סיבה ותוצאה בקשרים שבין רגש, מחשבה, התנהגות ותחושות.
היא מקושרת יותר לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, שנתן לה דרור ולגיטימציה, אבל פסיכואדוקציה היא חלק חיוני מכל תהליך של התפתחות וצמיחה אישית.
המטופל הגיע גם על מנת ללמוד.
למרות שלאורך המאה ה-20 היה שימוש במונח פסיכואדוקציה, הוא לא היה פופולרי עד שהתחילו תנועות שמתייחסות לסטיגמות על הפרעות נפשיות והתחילה עבודה רצינית להגברת המודעות לבריאות הנפש.
עם המהפכה הקוגניטיבית, הצטיידו מטפלים באיוונטר של טכניקות, דפי עבודה, כלים ואמצעים דידקטיים, שכל תכליתם לעזור למטופל ללמוד על עצמו.
ידע זה כוח
המטרה של פסיכואדוקציה היא לעזור לאנשים להבין יותר טוב קשיים נפשיים ולחיות איתם יותר טוב.
אני זוכר את הטיפול הדינמי שהייתי בו כ-7 שנים. בשלב מסוים של התהליך הפסיכואנליטיקאית שלי הגיבה בצורה מפתיעה למבטים ששלחתי לעבר כוננית הספרים.
ידע... ביקשתי להנות מהחיבור האינסופי למה שאנשים חכמים חשבו וכתבו. ההפתעה הייתה שהמטפלת החכמה שלי קמה מהכורסא לכוננית, בחרה לי ספר, דפדפה רגע בתוכו, הרימה מבט ואמרה: ״הנה, איתן, תקרא מכאן עד כאן עד הפגישה הבאה״.
למה מפתיע?
כי הייתה תקופה ארוכה שהפסיכולוגיה והפסיכותרפיה המסורתיות הפנו קצת את גבן להקניית ידע.
כאילו אומרים, למידה דקלרטיבית, בה רוכשים ידע, זמינה לכל אחד. היא רדודה.
בטיפול פסיכולוגי מקצועי המטופל הגיע כדי לרכוש תובנות, לא כדי לדקלם ערכים באנציקלופדיה.
חוצמזה ידע זה גם הגנתי, ו״אצלי בקליניקה לא עושים יותר מדי אינטלקטואליזציה״.
התפיסה הזו חלפה לשמחתי מהעולם:
מטפלים טובים מכל הגישות הטיפוליות, שבוטחים באיכות מרכולתם, יודעים היום לשקול מהו העיתוי הנכון לספק למטופל ידע ומתי נכון יותר להתייחס לבקשה כהגנה מפני משהו אחר.
פסיכוחינוכיות נחשבת להיבט מהותי בתכניות טיפול.
מתוך רציונל פשוט - מטופלים עם הבנה מקיפה יותר לגבי האתגרים שהם עומדים בפניהם מצוידים בידע על יכולות ההתמודדות האישיות שלהם, על משאבים פנימיים וחיצוניים ועל החוזקות האישיות – הרבה פעמים יכולים להתייחס לקשיים ולהרגיש יותר בשליטה על המצב. יש להם גם יכולת פנימית חזקה יותר לעבוד ולהתקדם לעבר רווחה מנטלית ורגשית.
למשל, מחקר הראה שפסיכואדוקציה עזרה למתמודדים עם סכיזופרניה להפחית גם את שיעור האשפוזים החוזרים וגם את מספר ימי האשפוז בבתי חולים.
גם ברוב הטיפולים בטראומה משתמשים בפסיכואדוקציה, וטוב שכך.
סקירת יעילות של מספר מחקרים מבוקרים תומכת אף היא ביתרונות של התערבויות משפחתיות פסיכו-חינוכיות עבור הפרעות פסיכיאטריות, כולל הפרעה דו-קוטבית, דיכאון מג'ורי, הפרעה טורדנית-כפייתית, שימוש בסמים והפרעת אישיות גבולית (Zhao et al, 2015).
ככה, פשוט ועובד.
לפני כמעט 20 שנה הנחיתי קבוצת תמיכה ממש מאתגרת: סבים וסבתות של נכדים שחולים במחלה פרוגרסיבית, מחלה שממיתה ילדים. היה לי קשה, סוחט, הזמנתי את המשתתפים לספר ולשתף וחלקם עשו כן. אבל היו שניים, פרופסורים אמריטוס, שכל חייהם חקרו וכתבו. הם לקחו על עצמם תפקיד קבוצתי, לפתוח כל מפגש עם סיכום של עדכונים מחקריים שפורסמו בחודש שחלף מאז הפגישה הקודמת של הקבוצה. הם האירו וחיזקו ממקום יקר מאין כמותו, וקולם, כיד מושטת של אצילות וחמלה... בדרכם הייחודית, הם טיפלו בקבוצה...
הרבה אנשים שסובלים מבעיות נפשיות לא יודעים הרבה על המצב שבו הם מאובחנים, למה לצפות מהטיפול בשיחות או מה ההשפעות החיוביות והשליליות של הטיפול התרופתי שקיבלו, והמקורות הספרותיים שקראו עליהם בגוגל יכולים להיות מבלבלים או קשים להבנה.
איך מועברת פסיכואדוקציה?
פסיכואדוקציה מוצעת ברמת הפרט, הזוג והקבוצה והיא מועילה למטופל, להוריו, לבני משפחה אחרים, למטפלים, בני זוג ולחברים.
בקיצור, לכולם.
פסיכואדוקציה יכולה להיות כללית או ספציפית מאוד. כשלעצמה היא אינה גישה טיפולית מובחנת, אולם היא מהווה צעד חיוני בתחילת כל טיפול ובמהלכו, שכן היא מציעה למעורבים בו שקיפות, כנות וידע על התכנית הטיפולית והאסטרגטגיה של המטפל.
היא נותן לאנשים הזדמנות לפתח הבנה נרחבת של המצב הנפשי שמשפיע עליהם ועל מי שקרוב להם.
מטרות של פסיכואדוקציה
לפסיכואדוקציה יש לפחות 4 מטרות, כולן מקדמות את התהליך הטיפולי:
-
להעביר מידע - מדוע הגוף שלך מגיב במצבי חרדה בדיוק הפוך ממה שאתה מבקש ממנו?
-
לתמוך בתרופות ובטיפול - מהם החידושים האחרונים ומה הממצאים העדכניים המחקר על ההפרעה ממנה אתה סובל?
-
לאמן ולתמוך בעזרה עצמית ובטיפול עצמי - אילו אפליקציות וסרטונים יייתנו לך חומר למחשבה אחרי הפגישה שלנו?
-
לתת מקום בטוח לאוורור תסכולים רגשיים - איזו קבוצת פייסבוק מומלצת כמרחב קולגיאלי לשיתוף, מעבר לזמן המוגבל של הטיפול?
דוגמאות לפסיכואדוקציה
מטפל שמנרמל ומסביר למטופל כיצד הפרעה נפשית משפיעה על התפקוד שלו בעבודה.
בי״ח פסיכיאטרי שמספק תמיכה וחינוך לבני משפחה של מאושפזים.
שיעורים פורמליים לתיכוניסטים על הפרעות אכילה (יש כאן סייגים של תכניות מניעה שחייבות להתקיים בתבונה, כדי לא לת רעיונות).
עזרה עצמית וקבוצות תמיכה לעידוד המאובחנים לשתף ביניהם אסטרטגיות ומידע.
יש אנשים שיכולים לקבל פסיכואדוקציה אונליין או בפורמט אלקטרוני כמו סרטון וידאו, או חומרים אודיו-ויזואליים אחרים, ויש אנשים שבוחרים להשתתף בפגישות קבוצתיות עם איש מקצוע.
לא משנה איך פסיכואדוקציה ניתנת - במרפאה, בבי״ס, בחדר המתנה של בית חולים, בטלפון או באינטרנט, היא יכולה להוביל לעלייה בהיענות לדרישות הטיפול.
כשאנשים שמאובחנים בהפרעוה נפשית מבינים מה פירוש ומשמעות האבחנה, גובר הסיכוי שהם יראו את ההפרעה כברת- לטיפול ולא משהו להתבייש בו, שמעיד שהם ״לא נורמלים״. תענוג לשמוע מתמודדים כרוניים שמדברים על ההפרעה ממנה הם סובלים בצורה, מאוזנת, מושכלת, יודעת.
ממש כפי שטיפול ביופידבק מעניק לאדם משוב ביולוגי על מצבו הגופני, כך עושה פסיכואדוקציה לתודעה.
מעורבות משפחתית בפסיכואדוקציה יכולה להגביר היענות ומוטיבציה לטיפול ולהבטיח תמיכה מתאימה במאובחן בזמן הטיפול.
חוץ מלעזור למאובחנים להבין יותר טוב את הנושאים שבטיפול, פסיכואדוקציה גם משחקת תפקיד חיוני בהפחתת הסטיגמה שמאפילה על הפרעות נפשיות.
כשאנשים מבינים ויודעים יותר על מצבים נפשיים ושזו לא תוצאה של בחירות גרועות, למשל, אז יותר קל להם לקבל אנשים עם הפרעה נפשית.
פסיכואדוקציה בקבוצות
פסיכו-חינוך אינו מוגבל למפגשים אישיים בלבד.
ניתן להעביר מידע גם בפורמט קבוצתי.
קבוצות פסיכו-חינוכיות עוזרות למטופלים להישאר מחויבים לטיפול בעיקרי שלהם.
הן מלמדות את המטופלים להימנע מהתנהגויות לא מסתגלות תוך יצירת שינוי התנהגותי חיובי.
בעת ארגון קבוצה פסיכו-חינוכית, על המנחה לעקוב אחר תכנית מובנית ככל הניתן ולפתח תכנית לימודים (עדיף עם מצגות ו/או חומרים מודפסים).
מפגשי הקבוצה אמורים להימשך בין רבע שעה לשעה וחצי ומומלץ לסדר את הכיסאות בצורת ״ח״ ולא במעגל או בשורות.
במהלך מפגשים קבוצתיים פסיכו-חינוכיים, המנחה/ים מנהלים הדרכה אקטיבית ממוקדת ודידקטית.
כדי להבטיח מעורבות של המטופל, על המנחה לעודד תרבות שיח של אינטראקציה, על ידי יצירת סביבה בבה המטופלים מרגישים בנוח לדבר, אך מודעים למגבלות שכופה מטרת הקבוצה (העברת ידע).
מומלץ לשלב סגנונות למידה שונים, זה יותר מעניין. למשל, בגיוון של למידה חזותית, שמיעתית ובאמצעי וידאו.
לסיכום, פסיכואדוקציה עוזרת מאוד לבאר את הטבע של בעיות נפשיות ורגשיות ולבער דעות חשוכות לגביו.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
מקורות:
Sarkhel, S., Singh, O. P., & Arora, M. (2020). Clinical Practice Guidelines for Psychoeducation in Psychiatric Disorders General Principles of Psychoeducation. Indian journal of psychiatry, 62(Suppl 2), S319–S323. https://doi.org/10.4103/psychiatry.IndianJPsychiatry_780_19
Zhao S, Sampson S, Xia J, Jayaram MB. Psychoeducation (brief) for people with serious mental illness. Cochrane Database Syst Rev. 2015;9:CD010823