משחקי מחשב אלימים מגבירים תוקפנות, אבל רק אצל מניפולטיביים

משחקי מחשב ופלייסטיישן ביססו את עצמם היטב כמדיום של בידור, עם תרבות שלמה של גיימינג.

אינספור ז'אנרים זמינים בקצות האצבעות שלנו, החל מקרבות ירי אינטנסיביים בפלייסטיישן וכלה בסימולציות מרגיעות, מגוון עשיר שנותן מענה למגוון רחב של טעמים והעדפות.

אבל שאלה אחת נותרה לא סגורה:

האם משחקי וידאו אלימים מגבירים אגרסיביות?

ובכן, מחקר מ-2024 מלמד כי משחקי וידאו אלימים אינם משפיעים על מידת התוקפנות, אבל בהחלט משפיעים על מידת הלחץ הנפשי (Wagener et al, 2024).

המערך המחקרי כלל שתי קבוצות סטודנטים:

• בקבוצה אחת שיחקו במשחק וידאו אלים.

• קבוצה שנייה במשחק וידאו לא אלים.

אחרי חצי שעה של משחק נמדדו רמות הורמונים בגוף שמבטאים לחץ (קורטיזול) ותוקפנות (טסטוסטרון), אצל השחקנים בשתי הקבוצות.

מה יצא?

השפעה על רמת התוקפנות 

התוצאות מגלות כי משחקי וידאו אלימים לא השפיעו על רמות הטסטוסטרון,  כלומר, החשיפה לאלימות במשחקי המחשב לא עשתה שינוי במידת האגרסיביות בין שתי הקבוצות. 

החוקרים משערים שזה יכול להיות בגלל ששחקני משחקי מחשב אלימים מפתחים עם הזמן מנגנונים קוגניטיביים שמאפשרים הביטואציהל אלימות. הם לומדים להבחין בין מציאות לבדיה, וכך מצליחים להישאר רגועים גם כשהם נחשפים לזוועות, חיסולים ושלל מוראות מזעזעים על המסך. 

השפעה על רמת הסטרס

כאן החוקרים מצאו כי האלימות במשחקי וידאו בהחלט משפיעה על שיעור הקורטיזול בדם אצל השחקנים, כלומר על מידת הלחץ הנפשי.

 נראה כי עבור חלק מאיתנו משחקי וידאו אלימים מעלים לחץ, בעוד שעבור אחרים הם מפחיתים לחץ. 

בחיפוש אחר הסבר להבדלים התגלתה משוואה מרתקת: 

• משחקי וידאו אלימים מפחיתים את רמות הקורטיזול אצל אנשים עם נטייה למניפולטיביות.

• אצל אנשים פחות מניפולטיביים, משחק מחשב אלים דווקא מעלה את רמות הקורטיזול.

המשתנה האישיותי היחיד שנמצא קשור להבדלים בתגובה ההורמונלית למשחקי וידאו אלימים הוא מניפולטיביות, אחד מרכיבי השילוש האישיותי האפל.

אנשים עם אופי מניפולטיביים, הידועים גם בשם "מקיאווליסטים", נוטים להיות יצירתיים, יזמים ומצליחים בחיים החברתיים והמקצועיים.

הם גם נוטים להבין היטב את העולם החברתי, ולדעת איך להשפיע על אנשים אחרים.

החוקרים משערים שמשחקי וידאו אלימים יכולים לסייע למקיאווליסטי להשתחרר מהלחץ שנוצר אצלו בחיים האמיתיים.

הם רואים במשחקים הזדמנות לממש את הנטיות הנפשיות, וכך להרגיש מרוכזים יותר ובשליטה.

לעומת זאת, אנשים פחות מניפולטיביים נוטים לחוות משחקי וידאו אלימים כמאיימים למדי. הם נוטים להזדהות עם הדמויות שנפגעות במשחק, ולכן להרגיש חרדה או פחד, מה שגורם לרמות הקורטיזול שלהם לעלות.

עדכון אחרון:

20 בינואר 2024

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Wagener, G. L., Schulz, A., & Melzer, A. (2024). Games, hormones, and “dark” personalities: Dark tetrad and the effects of violent gaming on aggression, cortisol, and testosterone. Physiology & Behavior, 274, Article 114421. https://doi.org/10.1016/j.physbeh.2023.114421