מכון טמיר לפסיכותרפיה
עוד לא הספקנו לעכל את דור ה-Z וההתמכרות שלו למסכים ולרשתות חברתיות, אנחנו ניצבים היום מול תופעה מתוחכמת יותר: התמכרות למערכות בינה מלאכותית, כמו ChatGPT.
זו אינה רק עוד התמכרות טכנולוגית - אלא בדפוס חדש של תלות רגשית וקוגניטיבית, שמאתגר את ההגדרות המסורתיות של התמכרות התנהגותית.
שימוש יתר ב-GPT מלווה בסימנים קלאסיים של התמכרות: עיסוק אובססיבי, תסמיני גמילה, והסלמה בהיקף השימוש הנדרש לשם סיפוק. זו לא רק העדפה טכנולוגית - אלא תבנית התנהגותית שיכולה לשבש את האיזון הנפשי ולפגוע באיכות החיים.
בניגוד להתמכרות למסכים, בה המשיכה היא בעיקר לגירוי חזותי ולתגמול מיידי, התמכרות ל-ChatGPT מערבת רבדים עמוקים יותר של התודעה.
היא נוגעת בצורך האנושי שלנו בהכוונה, בתמיכה רגשית, בתחושת ביטחון שעוזרת לנו לתחזק אשליית ביטחון מול חיים מלאי אי-ודאות.
מערכות LLM מספקות חוויה של "מומחה שזמין תמיד". היא מפחיתה בדידות, מרגיעה חרדות ותמיד שולפת תשובות - אך בה בעת מחליש את יכולתנו להתמודד עצמאית עם אתגרי החיים.
מתי שימוש יתר ב-ChatGPT הופך להתמכרות?
יש כמה סיבות מהותיות שתומכות בהגדרה של שימוש מוגזם ב-ChatGPT כהתמכרות התנהגותית:
-
ראשית, המנגנון הנפשי דומה מאוד להתמכרויות מוכרות - המשתמשים חווים דחף בלתי נשלט לחזור לשימוש, למרות ההשלכות השליליות. בדיוק כמו אדם המכור להימורים או לקניות, המשתמש ממשיך בהתנהגות גם כשהיא פוגעת בתפקוד היומיומי שלו.
-
שנית, מתפתחת תלות פסיכולוגית עמוקה. המשתמשים מרגישים צורך הולך וגובר להתייעץ עם המערכת, לחפש את אישורה, ולהסתמך עליה במצבים שבעבר התמודדו איתם באופן עצמאי. זו תבנית מוכרת של אובדן אוטונומיה רגשית.
-
מתפתח מעגל קסמים של הקלה זמנית וחרדה מתגברת. השימוש במערכת מספק הרגעה מיידית של חרדות וספקות, אבל בטווח הארוך מחליש את היכולת להתמודד איתם באופן עצמאי. זה יוצר תלות שהולכת ומעמיקה עם הזמן.
ההבנה הזו חשובה כי היא מסמנת את הצורך בגישה טיפולית מתאימה, שמתייחסת לתופעה לא רק כהרגל רע אלא כביטוי של קושי נפשי עמוק יותר שדורש התייחסות מקצועית ורגישה.
מחקר שפורסם בכתב העת Acta Psychologica מעלה תובנות מטרידות על הקשר בין שימוש ב-ChatGPT לבין בריאות נפשית (Duong et al, 2024).
מתברר שלצד ההתלהבות מהטכנולוגיה החדשה, יש לה גם צד שלילי:
החוקרים עקבו אחרי יותר מ-2,600 משתמשים וגילו דפוס מדאיג לפיו שימוש כפייתי במערכת מוביל לשרשרת של תגובות פסיכולוגיות.
זה מתחיל בחרדה, ממשיך לשחיקה נפשית ןמגיע עד הפרעות שינה המשתלבות עם שני התסמינים האחרים.
מה שמעניין במיוחד הוא שהתהליך הזה הוא מעגלי - השימוש המוגזם מייצר חרדה, החרדה מובילה לשחיקה, והשחיקה פוגעת באיכות השינה.
שינה גרועה, בתורה, מחמירה את החרדה והשחיקה, וכך הלאה.
איך שימוש יתר ב-ChatGPT מגביר חרדה?
שימוש יתר ב-ChatGPT יכול להוביל להתפתחות של חרדה באופן מעגלי ומתעצם. התהליך מתחיל בצורה תמימה: אנחנו מגלים כלי נגיש ונוח שעוזר לנו לפתור בעיות ולקבל תשובות מהירות. אבל בהדרגה, משהו בנפש משתנה.
ככל שאנחנו נשענים יותר על המערכת, אנחנו מתחילים לפתח חששות שקשה לבטל: האם התשובה שקיבלנו באמת מדויקת? האם המידע האישי שהעלינו בטוח? והחשש הכי גדול - האם הולכת לנו לאיבוד היכולת לחשוב ולהחליט בעצמנו?
אז מה עושים?
כרגיל, גישה מאוזנת.
קביעת גבולות ברורים לשימוש ופיתוח מודעות לסימנים המעידים על שימוש יתר.
בסופו של דבר, ChatGPT הוא כלי עזר שאנחנו אדוניו - האחריות על השימוש הנבון בו מוטלת עלינו.
החוקרים מציעים שלושה מעגלי התערבות שמשלימים זה את זה:
-
ברמה הטכנולוגית: פיתוח כלים חכמים לניטור ובקרת שימוש, כמו מדדי שימוש בזמן אמת, התראות על שימוש מוגזם, ומערכות שמזהות דפוסי שימוש בעייתיים. הממשק עצמו צריך להיות מתוכנן כך שיעודד שימוש מאוזן ובריא.
-
ברמה המקצועית: שילוב ידע מעולם בריאות הנפש בתכנון מודלים, כולל התייעצות עם אנשי מקצוע בפיתוח התערבויות מניעתיות. הדגש הוא על זיהוי מוקדם של דפוסים בעייתיים והטמעת כלים להתמודדות.
-
ברמה החברתית: העלאת מודעות ציבורית לסכנות של שימוש יתר, פיתוח הנחיות ברורות לשימוש בריא, וקידום שיח פתוח על ההשפעות הפסיכולוגיות של הטכנולוגיה. סביר שזה הכי פחות יעיל.
בסוף, המטרה היא ליצור מערכת תמיכה הוליסטית שתאפשר למשתמשים ליהנות מיתרונות הטכנולוגיה ויחד עם זה לשמור על שפיות.
תאמו שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -
עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
מקורות:
Duong, C. D., Dao, T. T., Vu, T. N., Ngo, T. V. N., & Tran, Q. Y. (2024). Compulsive ChatGPT usage, anxiety, burnout, and sleep disturbance: A serial mediation model based on stimulus-organism-response perspective. Acta Psychologica, 251, Article 104622. https://doi.org/10.1016/j.actpsy.2024.104622