מכון טמיר לפסיכותרפיה
טיפול רגשי לילדים
על הספקטרום האוטיסטי
והדרכת הורים
בנתניה והשרון
הורים יקרים,
אנו מזמינים אתכם לקרוא ולהכיר.
מאמר זה מתייחס לתועלות לצד תופעות הלוואי השליליות של טיפולים הקיימים ב-PDD, עבור ילדים בגילאי 3 עד 12 שמצויים ומאובחנים על הספקטרום האוטיסטי.
המטרה היא לאפשר לכם, כהורים צעירים בנתניה, עמק חפר ומושבי השרון, להכיר את התחום הטיפולי, לקרוא מה הולך בעולם הטיפולי באוטיזם ולפתח שפה משותפת עם אנשי המקצוע המומחים באבחון ובטיפול בהפרעות על הקשת האוטיסטית, אודות טיפולים רגשיים, התנהגותיים, תרופתיים ותכניות התערבות אלטרנטיביות רלוונטיות.
מהי הפרעת ASD?
הפרעות תקשורת על הספקטרום האוטיסטי נמצאות בחזית המחקר לאורך 30 השנים האחרונות.
ההפרעה החליפה עם הזמן אבחנות שונות (כמו אספרגר, או PDD שנעלמו להן) והתחום עבר לא מעט מהפכות, שינויים, עדכונים ותובנות, לגבי האטיולוגיה (הסיבות), האבחון, הטיפול והמניעה.
בסופו של יום, ועד היום, צריך להודות שרב עדיין הנסתר על הגלוי לגבי אוטיזם, אולם אנחנו הולכים ומתקדמים כל הזמן, עם השערות פסיכולוגיות חדשות, עם שיטות טיפול שנבחנות בקפידה במחקרים קליניים ושיטות ישנות שנגנזות להן.
בואו נדבר על הפרעות תקשורת על הספקטרום האוטיסטי:
מה התסמינים של אוטיזם?
הפרעת ASD, שכונתה עד לפני מספר שנים PDD, כולל מגוון של סימפטומים התנהגותיים, כאשר שני תסמיני הליבה המשותפים הם:
-
קושי באינטראקציה חברתית ותקשורת
-
התנהגויות, תחומי עניין ופעילויות המתאפיינים בחזרתיות (רפטטיביות). מדובר לרוב בהתנהגויות מוגבלות שחוזרות על עצמן בקצב משתנהאצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי. הן יכולות לכלול תנועות גוף חוזרות על עצמן, התנדנדות קדימה ואחורה ועוד.
מה השכיחות של אוטיזם?
בארה״ב, 1 מ-70 ילדים נמצא על הספקטרום האוטיסטי, כאשר הדבר נפוץ פי 4 אצל בנים ואינו פוסח על אף קבוצה אתנית או מעמד חברתי.
עד לאחרונה, ההערכה הייתה כי בישראל, השכיחות של אבחון אוטיזם אצל ילדים נמוכה בהרבה מארה״ב.
אולם נתונים אפידמיולוגיים עדכניים, אותם פרסם משרד הרווחה ב-2016, ניתן ללמוד כי אבחון ילדים על הספקטרום טיפס בשנים האחרונות ב-200% (!), ולפי נתוני עמותת אלו״ט, 1 מתוך 100 ילדים יאובחן כסובל מאוטיזם, כאשר 83% מהמאובחנים הם בנים.
נתונים מ-2019, לגבי שיעור אבחון ההפרעות על הספקטרום האוטיסטי מלמדים על עליה של 177% בעשור 2007-2017, כאשר אצל בנות מדווחת עליה מתונה יותר, אך חמורה לא פחות - 136%.
מבחינה גאוגרפית, שכיחות האוטיזם גבוהה הרבה יותר במרכז הארץ, כולל בנתניה ובשרון. כמו כן, נמצא קשר חיובי בין מעמד כלכלי וחברתי גבוה יותר לבין שיעור גבוה יותר של אבחונים.
לפי נתונים עדכניים, כ-70% מהילדים המתמודדים עם אוטיזם עומדים בקריטריונים האבחוניים של לפחות הפרעה פסיכיאטרית אחת נוספת.
מה גורם לאוטיזם?
אין הסכמה בקרב החוקרים באשר לגורמים לאוטיזם.
למעשה, אוטיזם מכיל ספקטרום כל כך רחב של תסמינים ודרגות חומרה, שעשויים להשתנות עם התבגרותו של הילד, עד שמוסכם כי ״אין שני ילדים שהם אוטיסטים באותו אופן״.
על הקשת האוטיסטית נמצאים הפרעת אוטיזם בתפקוד גבוה ונמוך, הפרעת אוטיזם לא ספציפית (PDD NOS) וסינדרום אספרגר (שכבר אינו קיים אבחונית, אך מוכר היטב בשפה הקלינית).
המציאות המבלבלת הזו מקשה על ההורים וגם על מטפלים, בהבנת ההפרעה ובמציאת טיפול מותאם אישית עבורה.
לכן כתבנו מאמר זה, שנועד לסייע להורים לילדים על הספקטרום.
אנו מתחייבים לעדכן את הנתונים בו מדי פעם לאור פרסום מחקרים חדשים.
סוגי טיפול באוטיזם
את הטיפול בילדים ובני נוער שמאובחנים על הרצף האוטיסטי ניתן לסווג לארבע קבוצות:
-
טיפולים התנהגותיים.
-
טיפולים רגשיים.
-
תכניות חינוכיות ולימודיות.
-
טיפול תרופתי.
בהתאם לצרכיו של הילד, תכנית הטיפול יכולה לשלב אלמנטים מכל אחת מהקטגוריות.
טיפולים התנהגותיים באוטיזם
טיפולים התנהגותיים לילדים עם ASD מכוונים לכישורים חברתיים, קשב, שינה, משחק, טיפול בחרדה, אינטראקציה הורית והתנהגויות מאתגרות, ובחלק מהטיפולים אפילו התפתחות כללית.
טיפולים התנהגותיים מועברים על ידי מומחים, פסיכולוגים לילדים ומטפלים מוסמכים, שהוכשרו לכך במיוחד, שעובדים עם ההורים והילד עד 25 שעות בשבוע, בד״כ במשך 12 שבועות, עד 3 שנים.
הטיפולים יכולים להתקיים בבית, בבית הספר או בקליניקה.
בין סוגי הטיפולים ההתנהגותיים הקיימים ניתן למצוא את הטיפול המוכר ביותר בישראל, שיטת ABA, המועברת בבית המשפחה עם צוות מטפלים ייעודי בהנחיית מטפלת ABA מוסמכת.
לצידה, שכיחה גם שיטת טיפול התנהגותית דומה, שנקראת DTT -
(Discrete Trail Treatment) בה רוכש הילד ומתרגל מיומנויות התנהגויות ותקשורתיות שדורשות עבודה.
גם טיפול CBT, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לילדים, הוא דרך מצוינת שמסייעת לילד בניהול והפחתת חרדות לצד אימון בכישורים חברתיים (מתמקד בפיתוח כישורים חברתיים, בקשב ובמשחק).
לבסוף, התערבות התנהגותית אינטנסיבית מוקדמת (EIBI, טיפולים המכוונים להתפתחות הכללית של הילד).
לכל אחד מהטיפולים ההתנהגותיים להלן יש מודלים קליניים שונים המיושמים בפועל על ידי מטפלות ופסיכולוגיות מומחיות בתחום.
מה אומרים המחקרים?
א. טיפולים שכוללים התערבות התנהגותית אינטנסיבית מוקדמת חותרים לשפר את כישורי ההיקש והתקשורת של ילדים קטנים, אך תוצאות המחקרים אינן ברורות בנוגע ליכולתן לשפר את כישוריו החברתיים או היומיומיים של הילד, או להפחית את חומרת התסמינים.
ב. תכניות המלמדות הורים כיצד לסייע לילדיהם מעוררות תקוות, אך עדיין לא הוכח אם הן באמת עובדות.
ג. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לילדים מפחית את החרדות אצל חלק מהילדים הבוגרים יותר, שאינם לוקים בעיכוב התפתחותי, והם בעלי כישורי היקש ושפה ממוצעים ומעלה.
ד. תכניות לכישורים חברתיים עשויות לעזור לטווח קצר לילדים בגילאי בית הספר שאינם לוקים בעיכובים התפתחותיים או שפתיים אחרים. דרוש מחקר מעמיק יותר על מנת לקבוע אם הילדים משמרים את הכישורים הללו גם לאחר סיום הטיפול.
ה. יתכן ותכניות המתמקדות באופן בו ילדים משחקים עשויות לשפר את האינטראקציות החברתיות של הילד.
חשוב לדעת: תכניות מסוג זה צורכות זמן ומשאבים, מה שעשוי להצריך שינויים בלו״ז המשפחתי.
טיפולים רגשיים באוטיזם
קיים שפע ניכר של טיפולים רגשיים המיועדים לילדים על הספקטרום האוטיסטי, ביניהם:
-
קלינאית תקשורת
-
טיפולים באמנות
-
טיפול במוזיקה
-
טיפול בתנועה
-
ריפוי בעיסוק
-
תקשורת חלופית באמצעות תמונות (PECS)
-
הוראה סביבתית רספונסיבית קדם-לשונית (Responsive Prelinguistic Milieu Teaching)
-
אימון לשינה
ועוד...
טיפול DIR
מודל ה-DIR הוא מודל התפתחותי רגשי שפותח על ידי הפסיכיאטר ד"ר סטנלי גרינשפן והפסיכולוגית הקלינית ד"ר סרינה וידר בארה"ב לטיפול בילדים עם אוטיזם והפרעות תקשורת קשות.
המודל, בשמו ובמהותו, כולל שלושה רכיבים סביבם מתבוננים ביכולות, צרכים וקשיים של כל ילד ומתאימים "חליפה" מותאמת אישית של תוכנית טיפול אינטנסיבית:
-
Developmental - D : נקודת המוצא היא שקיימים שישה שלבים מרכזיים בהתפתחות המוקדמת, המתקיימים על פי לוחות זמנים, קבועים פחות או יותר בהתפתחות תקינה. הלקויות המולדות של ילדים על הספקטרום מקשות עליהם להתמודד עם שלבי ההתפתחות. המטפל מאבחן בכל עת את השלב ההתפתחותי בו נמצא הילד, ומתאים את ההתערבות והאינטראקציה עימו לשלב זה, על מנת לסייע לו לטפס בשלבים.
-
Individual based - I: העיקרון הוא הבנה מעמיקה ורחבה של מאפייניו הייחודיים והספציפיים של הילד ומשפחתו והתאמת הטיפול בהתאם לכך.
-
Relationship Based – R: ההנחה היא שקשר ואינטראקציה הם המאפשרים התפתחות, ומהווים מקור לוויסות חושי רגשי ואת הדרך להבנת העולם ולמידה. מסיבה זו, ההורים על פי מודל זה הם שותפים מלאים בתהליך.
מתוך שלושה רכיבים אלו נגזרים שלושה רכיבי הטיפול:
-
"זמן – יחד" (Floortime) – רכיב ליבה ב-DIR - המטפל / ההורה מצטרף ומתחבר לילד סביב מוקד העניין שלו בצורה של משחק שמושכת את הילד לאינטראקציה. מפגשים אלו מאפשרים גירוי חיצוני שמסייע לילד להתקדם בהדרגה בשלבים ההתפתחותיים .Floortime מתבטא במפגשים יזומים, בני חצי שעה כ״א, שמתקיימים 6-8 פעמים ביום בין הילד להורה / המטפל.
-
מרכיב העבודה החצי מובנית – עבודה שמכוונת לקידום מטרות הטיפול הספציפיות, בעיקר
-
קשיים בתחומים הספציפיים של כל ילד – תקשורתי/ שפתי, מוטורי, קוגניטיבי וכדומה.
-
מרכיב הפעילות הסנסומוטורית תפקודית – עבודה על ויסות חושי וויסות רגשי, ברצף ובהתארגנות וכן בהתמודדות מרחבית בעולם ובחשיבה.
מה אומרים המחקרים?
אף אחת מהשיטות הללו לא נחקרה מספיק על מנת להסיק על יעילותה או על תופעות הלוואי שעשויות להיות לה.
לכן, רצוי להתייעץ עם רופא או איש מקצוע אחר לפני שפונים אליהן.
תכניות חינוכיות ולימודיות
תכניות ספציפיות מועברות בבתי ספר ובמרכזי למידה ומתמקדות בכישורי למידה והיקש ובגישות כוללות לחיים.
תכניות אלו עשויות להשתמש בכלים וירטואליים, או לדרוש סידור של הכיתה באופן שיתאים לילד הנמצא על הרצף האוטיסטי.
מה אומרים המחקרים?
התכנית TEACCH (גישה לימודית מובנית) עשויה להביא לשיפור בכישורים המוטוריים, בקואורדינציית עין-יד ובחשיבה והיקש, אך המחקרים שנערכו אינם מספיקים בכדי לקבוע זאת בוודאות.
תכניות חינוכיות ולימודיות אחרות לא נחקרו די הצורך על מנת שיהיו נתונים בנוגע ליעילותן.
טיפול תרופתי
התרופות שבהן נעשה שימוש לטיפול בילדים עם PDD או ASD בתסמינים האופייניים לספקטרום האוטיסטי הן:
-
תרופות אנטי-פסיכוטיות - כמו ריספרידון, זיפרקסה או Abilify
-
תרופות מקבוצת SSRI - תרופות נוגדות דיכאון כמו פרוזאק, ציפרלקס, מירו וציפרמיל
-
סטימולנטים ותרופות מעוררות אחרות (למשל ריטלין, אדרל ואטנט)
-
סקרטין - תרופה לבעיות בעיכול אשר ישנם חוקרים הסבורים שעשויה להיות יעילה גם עבור סימפטומים של ילדים אוטיסטים
-
תרופות המבוססות על תהליך של כלציה כימית (ניקוי מתכות) - שימוש בחומרים המנקים מתכות כבדות מהגוף, שכן יש המאמינים שהדבר גורם לאוטיזם.
מה אומרים המחקרים?
א. נמצא כי שתי תרופות אנטי-פסיכוטיות, ריספרידון ואריפיפרזול, עשויות לסייע בהפחתת מצוקה נפשית, אגרסיה, היפראקטיביות ופגיעה עצמית, אך בד בבד ייתכנו תופעות לוואי של עלייה במשקל, ישנוניות, צמרמורות, ותנועות אנורמליות.
לכן, תרופות אלה הן אופציה רק אם הילד סובל מסימפטומים חמורים יותר או עלול לפגוע בעצמו.
ב. תרופות ממשפחת SSRI ותרופה היפראקטיבית ממשפחת המתילפנידט (ריטלין) לא נחקרו מספיק בהקשר של טיפול בסימפטומים של הספקטרום האוטיסטי.
ג. מחקרים הראו שסקרטין אינו יעיל בשיפור סימפטומים של אוטיזם.
ד. על פי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, ישנן שאלות כבדות משקל בנוגע לבטיחות של כלציה, ונראה שהטיפול כולל מוצרים העלולים לגרום לנזקים קשים, ביניהם התייבשות, אי-ספיקת כליות ומוות.
המחקרים אינם תומכים בשימוש בטיפול תרופתי בלבד עבור סימפטומים של אוטיזם.
למה ידוע כל כך מעט על הספקטרום האוטיסטי ועל הטיפולים האפשריים?
מחקרים מראים שישנם טיפולים העשויים לשפר את האופן בו הילד חושב ופועל, אך לחוקרים אין מספיק מידע בכדי לדעת אם טיפול אחד יעיל יותר בהשוואה לטיפול אחר.
כמו כן, עבור מרבית הטיפולים החוקרים עדיין אינם יודעים איזה מהם יהיה יעיל יותר עבור ילדים מסוימים, למשל עבור ילדים צעירים או מתבגרים.
ואולם, אין פירוש הדבר שהטיפולים לא יניבו תוצאות חיוביות.
איך בוחרים טיפול מתאים לילד שלי?
לפני שבוחרים בסוג הטיפול, כדאי לדבר עם אנשי מקצוע ולשאול את השאלות הבאות:
איזו תכנית טיפולית הכי טובה עבור הילד שלי?
האם התערבות התנהגותית אינטנסיבית מוקדמת תעזור לו?
אילו תכניות עשויות להתאים לו?
האם לדעת איש המקצוע תרופות יועילו לילד?
אילו אפשרויות טיפוליות זמינות בנתניה והאיזור?
האם תכניות של התערבות התנהגותית אינטנסיבית מוקדמת קיימות באזור המגורים שלי?
האם בבתי הספר באזור ישנן תכניות לילדים על הספקטרום האוטיסטי?
אילו קבוצות תמיכה להורים זמינות באזור?
מהן העלויות?
מהי עלות ההשתתפות בטיפולים הללו?
האם ישנה עזרה כספית מצד בתי הספר או גופים ציבוריים?
האם קופת החולים שלי מכסה חלק מהעלויות האלה?
אילו שינויים עלינו להכניס לחיינו וללו״ז העבודה שלנו?
כמה זמן נצטרך להשקיע בכל אופציה?
איך משפחות אחרות הכניסו את השינויים הללו לחייהן?
איך עוד נוכל לעזור לילדנו?
איזו תרופה, אם בכלל, היא הטובה ביותר עבור הילד שלנו?
באילו סימפטומים יטפלו התרופות?
תוך כמה זמן אוכל לראות שינויים בתסמינים שמהם סובל הילד?
מהם סימני האזהרה לכך שהילד סובל מתופעות לוואי מזיקות?
אילו עוד אפשרויות קיימות במקרה שהילד יזדקק לתרופה אחרת?
הכתוב אינו מחליף ייעוץ פסיכיאטרי ונוירולוגי
התייעצו איתנו
על התמודדות עם ASD
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
קרין אמיתי, MSW, עו״ס קלינית
יחד עם מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
12 בדצמבר 2023
במכון טמיר בנתניה וכפר יונה מוצע טיפול, ייעוץ ותמיכה
פסיכולוגיים לילדים, הדרכת הורים ואחים המתמודדים עם אוטיזם במשפחה -
אונליין או בקליניקה.
מקורות:
Martini MI, Kuja-Halkola R, Butwicka A, et al. Sex Differences in Mental Health Problems and Psychiatric Hospitalization in Autistic Young Adults. JAMA Psychiatry. Published online October 26, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.3475
Martínez-Pedraza, F., & Carter, A. S. (2009). Autism spectrum disorders in young children. Child and adolescent psychiatric clinics of North America, 18(3), 645–663
Smith, T. (2001). Discrete Trial Training in the Treatment of Autism. Focus on Autism and Other Developmental Disabilities, 16, 86-92.
Comparative Effectiveness of Therapies for Children With Autism Spectrum Disorders and Therapies for Children With Autism Spectrum Disorder: Behavioral Interventions Update. Vanderbilt Evidence-based Practice Center with funds from the Agency for Healthcare Research and Quality (AHRQ), 2014
המלצות על עמיתים - מטפלים באוטיזם באיזור נתניה והשרון
מידע להורים לילדים על הספקטרום האוטיסטי - מועצת עמק חפר
טיפולים מקדמי בריאות לילדים בספקטרום האוטיזם - העמותה לילדים בסיכון בנתניה - דו״ח משרד הבריאות