חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder - SAD) אינה מסתכמת באי-נוחות קלה במצבים חברתיים, מדובר במערכת מורכבת של דפוסי חשיבה, אמונות ליבה ותהליכים מנטליים המתקיימים לפני, במהלך ואחרי אינטראקציות חברתיות.
הבנת התהליכים הקוגניטיביים המניעים את החרדה החברתית היא המפתח לטיפול יעיל בה, ודאי בטיפול CBT.
דפוסים אלה יוצרים מעגל קסמים המזין את עצמו, כאשר כל רכיב מחזק את האחרים ומשמר את החרדה לאורך זמן.
להלן המחשבות, האמונות והתהליכים המנטליים המאפיינים חרדה חברתית:
-
פחד משיפוט/הערכה שלילית (Fear of Judgment/Negative Evaluation): זוהי הליבה הקוגניטיבית של SAD. האדם חווה פחד עז ומתמשך מכך שאחרים יבחנו אותו, ישפטו אותו לרעה, ילעגו לו, ידחו אותו, או יראו בו אדם מביך, משפיל, טיפש, משעמם או לא חביב.
-
מחשבות שליליות אוטומטיות (Automatic Negative Thoughts - ANTs): מחשבות ספונטניות, מהירות ושליליות שעולות בתגובה למצבים חברתיים או בציפייה להם. מחשבות אלו מתמקדות לרוב בכישלון צפוי, בביקורת מצד אחרים, או בפרשנות שלילית של התנהגות עצמית או של אחרים (למשל, "אני אגיד משהו טיפשי", "כולם מסתכלים עליי וחושבים שאני מוזר", "הם בטח משועממים ממני"). מחשבות אלו נחוות לעיתים קרובות כאמיתיות ובלתי נמנעות, למרות שלעיתים קרובות הן מוטות או מוגזמות.
-
ריכוז עצמי מוגבר / תשומת לב ממוקדת בעצמי (Increased Self-Focused Attention / Self-Consciousness): נטייה להפנות את הקשב פנימה במהלך מצבים חברתיים, תוך התמקדות יתר בתחושות גופניות (דופק, רעד, הסמקה), במחשבות וברגשות אישיים, ובאופן שבו האדם נתפס על ידי אחרים. מיקוד פנימי זה מגביר את המודעות לתסמיני החרדה, מפריע לעיבוד מידע חיצוני מהסביבה החברתית (כמו רמזים חברתיים חיוביים או ניטרליים), ומחזק את התפיסה העצמית השלילית.
-
דימוי עצמי שלילי / הערכה עצמית נמוכה (Negative Self-Image / Low Self-Esteem): אנשים עם SAD נוטים להחזיק בתפיסות שליליות לגבי יכולותיהם החברתיות, מידת האטרקטיביות שלהם בעיני אחרים, וערכם העצמי הכללי. כישלונות חברתיים נתפסים מחזקים אמונות אלו.
-
ציפייה לכישלון / תוצאות שליליות (Anticipation of Failure / Negative Outcomes): נטייה לצפות שהאינטראקציות החברתיות יסתיימו באופן שלילי, בכישלון, דחייה או השפלה. ציפייה זו תורמת לחרדה המקדימה (Anticipatory Anxiety) לפני אירועים חברתיים.
-
פרפקציוניזם / סטנדרטים גבוהים לביצוע חברתי (Perfectionism / High Standards for Social Performance): החזקת סטנדרטים נוקשים ובלתי מציאותיים לגבי האופן שבו יש להתנהג במצבים חברתיים. הפחד מלא לעמוד בסטנדרטים אלו מגביר את החרדה ותורם לתחושת כישלון גם כאשר הביצוע אובייקטיבית תקין.
-
עיבוד מידע מוטה (Biased Information Processing): נטייה לעבד מידע חברתי באופן מוטה. כולל פרשנות שלילית של מצבים עמומים (למשל, הבעת פנים ניטרלית מתפרשת ככועסת או ביקורתית), קשב מוגבר לרמזי איום או דחייה פוטנציאליים בסביבה, ונטייה לזכור אירועים חברתיים שליליים באופן בולט יותר מאירועים חיוביים או ניטרליים.
-
עיבוד מידע לאחר אירוע / רומינציה (Post-Event Processing / Rumination): חשיבה חזרתית, שלילית וביקורתית על אירוע חברתי שהתרחש. האדם "מריץ" את האירוע בראשו שוב ושוב, מתמקד בפגמים נתפסים בהתנהגותו, במבוכה שחש, ובאופן שבו אחרים כביכול שפטו אותו לרעה. תהליך זה מחזק אמונות שליליות, מגביר חרדה לקראת אירועים עתידיים, ומעוות את הזיכרון האובייקטיבי של האירוע.
שיחת ייעוץ על טיפול בחרדה חברתית
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מציע דרך מובנית ומוכחת מחקרית לשבור את מעגל החרדה החברתית ולבנות חיים חברתיים מספקים יותר.
מחקרים מלמדים שטיפול בהתאמה אישית משפר את התוצאות ב-21%.
אם בשלו התנאים לטיפול, בואו נדבר:
מקורות:
Rose GM, Tadi P. Social Anxiety Disorder. [Updated 2022 Oct 25]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2025 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK555890/