מכון טמיר לפסיכותרפיה
הטיית הצופה המשתתף (Actor–observer asymmetry) היא מונח בפסיכולוגיה חברתית המתייחס לנטייה לייחס לפעולות שלנו לסיבות חיצוניות, ולפעולות של אחרים – סיבות פנימיות.
סוג זה של הטיית ייחוס משחק תפקיד באופן בו אנו תופסים אחרים ומתקשרים עמם. בהכרח, אנשים נוטים לבצע ייחוסים שונים באופן התלוי בעמדתם בסיטואציה כ״שחקן״ או כ״צופה״.
מבחינת השפעתה של ההטיה, מטבע הדברים היא עלולה ליצור בעיות, כמו אי-הבנות ואפילו וויכוחים. בוויכוח, פעמים רבות כל צד רואה עצמו כמגיב למעשיו של הצד השני. הטיעון ״הוא התחיל!״ הוא נפוץ, משום שכל צד מייחס את התנהגותו שלו לסיטואציה, ואת התנהגותו של האחר לתכונותיו ולנטיותיו, נוסח ״הוא רב איתי כי הוא מרושע; אני רב איתו כי הוא תקף אותי״.
״אצלי זה כישלון נסיבתי, אצלך כישלון אישיותי...״
הטיית הצופה המשתתף נוטה להיות בולטת יותר במצבים בהם התוצאה שלילית.
למשל, במצב בו אדם חווה דבר מה שלילי, לעתים קרובות הוא יאשים את הסיטואציה או את הנסיבות. מאידך, כאשר דבר שלילי קורה לאחר, הוא ייטה להאשים אותו בשל בחירותיו, התנהגותו ופעולותיו. לדוגמה, כשרופא מבשר למטופל שרמת הכולסטרול בדמו עלתה, המטופל עשוי להאשים בכך גורמים חיצוניים שאין לו שליטה עליהם, כמו גנטיקה. ואולם כאשר רמות הכולסטרול של אדם אחר גבוהות מהרצוי, אנשים ייטו לייחס את הדבר לתזונה לקויה או להיעדר פעילות גופנית. במילים אחרות, מה שקורה לנו – אינו בשליטתנו; מה שקורה לאחרים – קורה באשמתם.
חוקרים מצאו שאנשים נוטים להיכנע להטיות בתדירות נמוכה יותר ביחס לאנשים שהם מכירים היטב, וזאת משום שיש להם יותר מידע אודות צרכיהם, מניעיהם ומחשבותיהם. הדבר גורם להם לקחת בחשבון יותר כוחות חיצוניים שיכולים להשפיע על התנהגות.
מה גורם להטיית הצופה המשתתף?
מבחינת הגורמים להטיה, אפשרות אחת היא שכאשר אנשים נמצאים בתפקיד השחקן בסיטואציה, הם אינם יכולים לראות את פעולותיהם, בעוד שכאשר הם צופים - הם מצליחים לראות בקלות את התנהגויותיהם של אחרים. אי לכך, סביר יותר שאנשים יחשיבו כוחות מצביים כאשר מדובר בפעולותיהם, אך יתמקדו במאפיינים פנימיים להסבר התנהגויות של זולתם.
הטיית צופה משתתף בהקשר של מלחמת חרבות ברזל
סביר שאנחנו, כאזרחי ישראל, נתייחס למתקפת רקטות מעזה כהתקפה ישירה על מי ומה שאנחנו, תוך שאנו רואים את עצמנו כקורבן של פעולות טרור. במילים אחרות, נסביר את התופעה (המתקפה) על ידי נסיבות חיצוניות (פעולת הטרור של חמאס) ונתייחס אל הפעולות כיוזמה אנושית מכוונת.
ראיית האחרים כאחראים באופן מלא למעשיהם היא בעצם החלק הראשון של הטיית צופה משתתף, וזה עובד לשני הכיוונים:
בתוך זירת הקונפליקט, כל צד נוטה לייחס את הפגיעה שמוביל הצד השני לגורמים פנימיים. ממש כמו האזרח הישראלי, גם הפלסטיני תושב הרצועה תופס את מתקפות צה"ל כאיום על חייו ועל חיי יקיריו, תוך שהוא מייחס את פעולות הצבא למהלכים מונעי אסטרטגיה המתבצעים ע״י אנשים במודעות פוגענית מלאה.
דוגמה זו תואמת את ההגדרה של הטיית הצופה המשתתף, שמציינת כיצד אנו נוטים לראות את עצמנו כקורבנות של נסיבות (ניתן להסביר את הפעולות שלנו בגישה זו) ולראות את האחרים כאחראים באופן מלא למעשיהם (ניתן להסביר את פעולות הצד השני בגישה זו).
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
12 בפברואר 2024
