היוריסטיקת הזמינות | האם התשובה שקופצת לך לראש היא הנכונה?

היוריסטיקת הזמינות, שמכונה גם הטיית הזמינות, היא קיצור דרך מנטלי, במסגרתו האדם נשען על אסוציאציות מיידיות שעולות בראשו בעת ​​הערכה של נושא, מושג, שיטה או החלטה ספציפיים.

המונח ״היוריסטיקת זמינות״ נטבע לראשונה על ידי הפסיכולוגים זוכי פרס נובל, עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, שהציעו כי ההטיה מתרחשת באופן לא-מודע ופועלת במסגרת העיקרון של ״אם אפשר לחשוב על זה – זה כנראה חשוב״:

החומר שעולה בתודעה בקלות רבה יותר נתפס על ידינו כשכיח הרבה יותר, או ככזה שמשקף את העולם האמיתי במידת דיוק גבוהה יותר. לפי טברסקי וכהנמן,

איזו עבודה מסוכנת יותר: שוטר או חוטב עצים?

לפי שכיחות המקרים הקשים שאנחנו שומעים עליהם השנה, שהכי מפורסם בהם הוא מותו של ג׳ורג פלויד, אפשר להניח שפעילות משטרתית מסוכנת, ודאי מסוכנת יותר מעבודה של חוטבי עצים. 

אלא שהסטטיסטיקה מלמדת כי דווקא לחוטבי עצים יש סיכוי גבוה יותר למות או להיפצע במהלך עבודתם.

כאשר מבצעים שיפוטים אודות סיכונים וסכנות יחסיים, הקוגניציה נסמכת על מספר אסטרטגיות לביצוע קיצור דרך מחשבתי, שיעזור לו לקבך פלט של הערכה מהירה, אך לעתים שגויה.

יש סוגים שונים של קיצורי דרך מנטליים, אחד הנפוצים שבהם כולל הסתמכות על מידע ש״עלה בראש״ במהרה, מה שידוע בשם ״זמינות״:

אם אנו מסוגלים לחשוב במהרה על מספר דוגמאות לאירוע, למשל יריות במסגרת פעילות משטרתית, טבעי שנאמין שהוא נפוץ יותר.

היוריסטיקת הזמינות והיוריסטיקות סמוכות

היוריסטיקת הזמינות מתכתבת עם היוריסטיקות אחרות, למשל, עם היוריסטיקת עיגון והתאמה (Anchoring and adjustment), קיצור דרך קוגניטיבי שמשמש אותנו במצבים בהם אנו מתבקשים לאמוד מספר. אנחנו מתחילים בד״ ממספר זמין - שהוא "העוגן" - ואז מסיטים אותו כלפי מעלה או כלפי מטה כדי להגיע לתשובה שנראית סבירה. 

גם טעות שיעור הבסיס (Base rate fallacy) רלוונטית כאן:

היא מתבטאת בנטייה שלנו להתעלם מנתונים סטטיסטיים רלוונטיים, כאשר אנחנו מעריכים את הסיכוי שאירוע מסוים יתרחש.

היוריסטיקת הזמינות וקבלת החלטות

היוריסטיקת הזמינות יכולה להיות מועילה וחשובה בקבלת החלטות.

כאשר אנו ניצבים בפני צומת של החירות, לא תמיד עומדים לרשותנו הזמן והמשאבים שמאפשרים לנו לחקור את הנושא לעומק.

מול הצורך לקחת החלטה מיידית, היוריסטיקת הזמינות מאפשרת לאנשים להגיע למסקנות במהרה.

מחקר הראה, למשל, שאנשים שנזכרו בקלות רבה יותר שראו פרסומת לתרופות נוגדות דיכאון, היו בעלי סבירות גבוהה יותר לתת הערכה גבוהה לשכיחותו של דיכאון.

מצד שני, היוריסטיקת הזמינות יכולה להוביל לקבלת החלטות גרועה מכיוון שרוב הזיכרונות שעולים בקלות ובמהירות לתודעה אינם מספיקים כדי להבין עד מהי הסבירות שתסריט העבר יתרחש שוב בעתיד. בסופו של דבר זה משאיר את מקבל ההחלטות עם מידע לא איכותי כדי להוות בסיס להחלטתם. ביקורת ידועה על הפיקוד בצה״ל, למשל, הוא שהצבא מתכונן למלחמה הקודמת, בהתבסס על מה שאירע וזמין לאלופים ולרמטכ״ל, אולם המציאות מאוד שונה בכל מלחמה. הדבר היחיד שניתן לנבא וחוזר על עצמו זה ההלקאה העצמית בעקבות קבלת ההחלטות שמתבססת על העבר. 

גם דיווחים חדשותיים אודות חטיפות ילדים ותאונות מטוסים, למשל, מובילים לעתים קרובות לאמונה שאירועים כאלה שכיחים הרבה יותר ממה שהם באמת. וגם, כשאנחנו רואים מכונית הפוכה לצד הכביש, יש סיכוי גדול יותר שנאמין כי הסבירות שתקרה לנו תאונה דומה גבוהה מאוד.

דוגמאות להיוריסטיקת הזמינות 

הכלל הוא שככל שנמשיך להיות מוטרדים מהאירוע, כך הוא יהיה זמין יותר לתודעתנו ותגבר אמונתנו בו.

הבעיה היא שאירועים מסוימים נוטים לבלוט יותר מאחרים:

סיקור תקשורתי מוגזם עלול לגרום לאפקט כזה, אך לפעמים החידוש או הדרמה שאופפים אירוע יכולים להפוך אותו לזמין יותר לתודעה.

מכיוון שהאירוע יוצא דופן, הוא מקבל משמעות גדולה יותר, שמובילה בתורה להנחה השגויה שהוא נפוץ הרבה יותר ממה שהוא באמת.

דוגמאות יומיומיות להטיה זו היא עולם השיווק:

על ידי מתן הדגמות לתפוקות חיוביות שהמוצר שלו מספק, המשווק מקל על לקוחות פוטנציאליים לדמיין תוצאה בה ישיגו מטרה בחייהם, אם רק יבחרו לרכוש את המוצר. 

עוד דוגמא היא צפייה בחדשות אודות אנשים שאיבדו את מקום עבודתם, המובילה את הצופה ללילות חסרי שינה, מתוך דאגה מפיטורים ואבטלה.

היוריסטיקה משחקת תפקיד חשוב בקבלת ההחלטות שלנו ופועלת בהתאם למידע המגיע אלינו מהעולם הסובב אותנו.

היא יכולה להיות כלי יעיל, אך חשוב לזכור שלעתים היא עלולה להוביל להערכות שגויות.

רק בגלל שדבר מה תופס מקום ניכר בזיכרון, לא מעיד על היותו נפוץ / יעיל / כל מילה שתבחרו... יותר.

לכן, בבואנו לקבל החלטה, יהיה נכון להסתמך על מספר אסטרטגיות וכלים רלוונטיים.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022