מה הקשר בין ADHD לבין התמכרות לאינטרנט? | סקירה עדכנית

 

 

קשר בין ADHD

לבין התמכרות לאינטרנט

 

  

 

מאמר זה בוחן את הקשר בין ADHD לבין התמכרות לאינטרנט, בקרב ילדים ובני נוער. 

 

תחילה תוצג הספרות הקיימת אודות קיום הקשר ולאחר מכן תוצגנה שתי השערות המציעות הסבר לקשר בין הפתולוגיות. 

 

לבסוף, יוצע דיון המנסה ליישב בין שתי הגישות ומדגיש את חשיבות המחקר הנוסף, על מנת להרחיב את הטיפול המשולב ב-ADHD ובהתמכרות לאינטרנט. 

 

 

מהי התמכרות לאינטרנט?

התמכרות לאינטרנט (Internet Addiction - IA) היא תחום נחקר ביותר בספרות, אך המחלוקות לגביו נרחבות. 

 

השאלה בדבר קיומה של הפרעה זו היא מקור אחד למחלוקת, אך גם בקרב אלו המסכימים על עצם קיום הפתולוגיה, קיימת מחלוקת על הגדרתה (Weinstein & Lejoyeux, 2010).

 

התמכרות לאינטרנט אינה מוגדרת באופן רשמי ב-DSM וההגדרה המקובלת ביותר בספרות מבוססת על ההגדרה של התמכרות להימורים (Milani et al., 2009). 

 

התמכרות לאינטרנט מוגדרת כחוסר יכולת של היחיד לשלוט על השימוש באינטרנט אשר מובילה למצוקה משמעותית ולפגיעה בתפקוד היום יומי בתחומים שונים ביניהם: האקדמי, החברתי (Davis, 2001). 

 

על פי קימברלי יאנג (1998) ההתמכרות כוללת שבעה קריטריונים:

 

 1) התעסקות יתר באינטרנט

 2) טולרנטיות, צורך לגלוש זמן ממושך יותר על מנת להשיג אפקט דומה של הנאה כמו בעבר.

 3) מאמצים חוזרים, אך לא מוצלחים, לצמצם את השימוש ברשת.

 4) עצבנות או דיכאון כאשר הגישה לאינטרנט מוגבלת.

 5) הידרדרות בתפקוד המקצועי או החברתי.

 6) הצגת שקרים לאחרים כאשר נשאלים על הפעילות באינטרנט.

 7) שימוש ברשת כדי לווסת את מצב הרוח. 

 

המחקרים הראשונים אודות התמכרות לאינטרנט הגיעו ממדינות אסיה אך הספרות הקיימת מראה כי התופעה היא עולמית (Chou et al., 2005) . שכיחות הפתלוגיה משתנה בין מאמר למאמר ונעה, לפי סקירה מקיפה, בין 1% לבין 36.7%, כאשר האוכלוסיות הפגיעות ביותר הם ילדים ובני נוער (Ko et al., 2012). ניתן לראות כי להתמכרות לאינטרנט קומורבידיות עם הפרעות שונות ביניהן: התמכרות לסמים ולאלכוהול (Hwang et al., 2014), דיכאון (Akin & Iskender, 2011) והפרעת קשב וריכוז (Wang et al., 2017)

 

 

הפרעת קשב וריכוז (ADHD Attention Deficit/Hyperactivity Disorder) היא הפרעת הילדים השכיחה ביותר וכ-5-10% סובלים ממנה בקרב ילדים ובני נוער (Roberts et al., 2015).

התסמינים העיקריים כוללים חוסר יכולת לקשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות (American Psychiatric Association [APA], 2013) . כ

מו התמכרות לאינטרנט, גם ADHD עשויה להביא לפגיעה בתחומי חיים שונים כאשר אצל ילדים ובני נוער הפגיעה העיקרית באה לידי ביטוי בלימודים וביחסים בין אישיים (DuPaul et al., 2014).

 

השכיחות הגבוהה במיוחד בקרב ילדים ובני נוער הביאה חוקרים רבים לבחון את הקשר בין ADHD להתמכרות לאינטרנט בקרב אוכלוסייה זו. מרבית המחקרים מראים כי קיים קשר חזק ויציב, המשתחזר בסוגי מחקרים שונים, מדדים שונים של ADHD ו-התמכרות לאינטרנט ובמדינות שונות ((Bielefeld et al., 2017; Evren et al., 2019; Kahraman & Demirci, 2018; Li et al., 2016; Panagiotidi & Overton, 2018; Wang et al., 2017; Weiss et al., 2011; Yoo et al., 2004). 

 

ברדנרדי ופולונטי (2009) מצאו כי 14% אחוזים מבין הנבדקים המאובחנים בהתמכרות לאינטרנט, מאובחנים גם ב-ADHD, בעוד הו ועמיתיו (2014) מצאו כי שכיחות הקומורבידיות גבוהה אף יותר ועומדת על 21.7%. מספר מחקרים הראו כי חומרת הסימפטומים של ADHD נמצאו במתאם מובהק עם שעות השימוש באינטרנט, כך שככל שהסימפטומים של ADHD חמורים יותר, מספר שעות הגלישה עולה (Weiss et al., 2011) בהשוואה לפתולוגיות אחרות, כמו דיכאון וחרדה חברתית, נמצא כי ADHD הוא המנבא החזק ביותר של התמכרות לאינטרנט. מחקר אורך אשר בדק מעל 2,000 ילדים במשך שנתיים על מנת לבחון האם קיומן של פתולוגיות שונות עשויות לנבא התפתחות התמכרות לאינטרנט בעתיד. בעוד הממצאים אודות דיכאון וחרדה חברתית לא היו חד משמעיים, הממצא אודות ADHD היה מובהק ונמצא כי הסובלים מ-ADHD הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לפתח התמכרות לאינטרנט (Ko et al., 2009)

 

הספרות אינה מתמקדת בקשר בין שתי הפתולוגיות בלבד, וחוקרים שונים מנסים להסביר את מקור הקשר.

 

הספרות הקיימת כיום מתבססת על מקור הקשר בין ADHD להתמכרות לחומרים כמו לסמים ולאלכוהול ומסבירה את הקשר באמצעות אימפולסיביות המאפיינת את הסובלים משתי האבחנות.

 

גישה נוספת ופחות נפוצה שקיימת בספרות מבקשת לבחון את הקשר באופן רחב יותר ולשים דגש על הפן החברתי המקשר בין ADHD להתמכרות לאינטרנט.

 

ADHD, התמכרות לאינטרנט ואימפולסיביות

 

השערה זו מתבססת על הקשר המבוסס היטב בין ADHD והתמכרות לחומרים.

 

הן מכורים והן מאובחנים ב-ADHD מאופיינים ברמות גבוהות של אימפולסיביות וכאן מודגשת אימפולסיביות כמקור הקשר. 

 

מהי אימפולסיביות? 

אימפולסיביות היא הנטייה לפעול בפזיזות, באופן מיידי לאור גירוי מסויים, בדרך כלל ללא תכנון מראש או חשיבה לטווח הארוך, ובהיעדר יכולת לשלוט באותה תגובה, גם אם היא אינה הרצויה על האדם המגיב (Evenden, 1999).

 

היעדר התכנון והחשיבה הוא גם ההסבר לכך שאנשים אימפולסיביים מתאפיינים בהעדפה לתגמול מיידי לעומת תגמול עתידי (Białaszek et al., 2015; Wulfert et al., 2002).

 

אימפולסיביות כשלעצמה אינה פתולוגיה אך רמות גבוהות של אימפולסיביות עשויות לפגוע בתפקוד ומאפיינות פסיכופתולוגיות רבות (Moeller et al., 2001; Nandagopal et al., 2011).  

 

 

מחקרים שונים מצביעים על כך שאימפולסיביות משחקת תפקיד בהתמכרות לחומרים (Belin et al., 2008; Garavan, 2011; Kreek et al., 2005).

התמכרויות נכללות תחת הספקטרום של הפרעות שליטה בדחפים, הפרעות אשר מאופיינות בין היתר באימפולסיביות רבה (Goodman, 1990). נטייה זו נפוצה ביותר בקרב אנשים עם התמכרות שלא מצליחים לוותר על התגמול המיידי שההתמכרות מספקת להם (Brewer & Potenza, 2008). בהתאם לכך, מחקרים על התמכרויות לחומרים מצאו באופן עקבי רמות גבוהות של אימפולסיביות בקרב אנשים עם התמכרות (Belin et al., 2008; Tziortzis et al., 2011; Verdejo-García et al., 2008)

 

באופן דומה, פרופיל זה הוא גם נפוץ מאוד ב-ADHD ואימפולסיביות מהווה את אחד המרכיבים המרכזיים ב-ADHD (Winstanley et al., 2006). על פי התיאוריה של Sonuga‐Barke's (2002) ליקויים קונטיביים-מוטיבציוניים הקיימים אצל המאובחנים עם ADHD משנים באופן כמותי ואיכותי את תפקודם ההתנהגותי, ומובילים למצב של העדפת תגמולים מידיים. הסברה היא שהאימפולסיביות המאפיינת את הסובלים מ-ADHD מהווה גורם סיכון להתנהגויות לא מיטיבות ומסוכנות, כמו התמכרות לחומרים (Crunelle et al., 2013). 

 

עד לפני שני עשורים הגדרת ההתמכרות כהפרעת שליטה בדחפים הייתה שמורה להתמכרות לחומרים בלבד, אך בשנים האחרונים התרחבה ההגדרה וכיום נהוג לכלול גם התמכרויות התנהגויות (כמו התמכרות לאינטרנט) תחת ההגדרה של הפרעת שליטה בדחפים (Mazhari, 2012). מחקר שהשווה את רמת האימפולסיביות של מכורים לאינטרנט לזו של מכורים להימורים, לאלכוהול ולקבוצת ביקורת מצא שכל קבוצות המכורים מראים רמות גבוהות של אימפולסיביות לעומת קבוצת הביקורת. ממצאי מחקר זה ומחקרים נוספים (Hwang et al., 2014; Lee et al., 2012; Zhou et al., 2016) מחזקים את ההשערה כי ניתן להשתמש במודל המסביר את הקשר בין התמכרות לבין ADHD ולהחילו גם התמכרויות התנהגויות ובפרט על התמכרות לאינטרנט. 

 

נמצא כי בקרב אלה הסובלים מתחלואה כפולה של ADHD והתמכרות לאינטרנט רמת האימפולסיביות נמצאה גבוהה יותר לעומת קבוצת הביקורת (Cao et al., 2007). מחקרים נוספים מצאו ממצאים דומים תוך שימוש בכלים שונים, כמו שאלוני דיווח עצמי (Cudo et al., 2020; Rafiei & Ghassemi, 2014) ומדדים התנהגותיים (Dong et al., 2012)  צורת מחקר נוספת בוחנת שאלה זו תוך דגש על מדידת פעילות מוחית. גם במדדי הפעילות המוחית נמצא כי קיים פרופיל דומה של פעילות אצל הסובלים מ-ADHD ומהתמכרות לאינטרנט ושונה מקבוצות ביקורת (Park et al., 2017). המחקרים האלו מהווים עדויות שתומכות בהשערה שהאימפולסיביות שמאפיינת את שתי הפתולוגיות, היא זו שעומדת מאחורי הקומורבידיות. 

 

קו ועמיתיו (2012) הציעו הסבר סיבתי לקשר זה המוסבר באמצעות מנגנון ביו-פסיכולוגי. המנגנון מתייחס לנטייתם של אנשים הסובלים מ-ADHD להזדקק לגירויים מהירים, מידיים ותכופים. צורך זה, מתקשר גם לנטייתם להשתעמם בקלות והאינטרנט, שמאפשר תגובות מהירות, גירויים תמידיים ואפשרויות מגוונות, מספק אמצעי להפחתת השעמום. הם מסבירים גם כי היעדר היכולת לשלוט בתגובה, המאפיינת אימפולסיביות, תורמת לנטייה ההתמכרותית מאחר והיא מקשה על בקרה וויסות השימוש באינטרנט. שילוב זה בין חוסר יכולת לדחות סיפוקים וחוסר יכולת לווסת את ההתנהגות את ההתנהגות הוא שילוב בעייתי המהווה מקור סיכון להתמכרות לאינטרנט

 

חשוב לציין כי קיימים מחקרים המראים קשר סיבתי הפוך. מחקר אחד הראה כי התמכרות לאינטרנט מגבירה סימפטומים של ADHD (McArthur et al., 2020). הקשר הסיבתי אינו ברור ומרבית החוקרים מאמינים שמכיוון ש-ADHD מתפתח בגיל מוקדם הוא מהווה גורם סיכון להתמכרות לאינטרנט ולא להיפך אך הנחה זו לא נבחנה באופן מקיף מספיק (צריך להכניס ציטוט?). 

 

לסיכום חלק זה, נראה כי האימפולסיביות, בהיותה מרכיב דומיננטי המשותף להתמכרות לאינטרנט ול-ADHD , נתפסת על ידי הספרות כבעלת תפקיד מרכזי בקשר שבין שתי הפתולוגיות, ואף נתפסת על ידי חלק מהחוקרים כמהווה גורם לקשר סיבתי בין השתיים, כך ש-ADHD עלול להיות גורם סיכון להתמכרות לאינטרנט.

 

 

ADHD, התמכרות לאינטרנט ובדידות

 

מה מלמדת הספרות המקצועית על ההסבר החברתי לקשר בין ADHD לבין התמכרות לאינטרנט?

בעוד שהתמכרות לאינטרנט הולכת ותופסת מקום של הפרעה התמכרותית, יש הטוענים כי לא מדובר בהפרעה ראשונית אלא בהפרעה המתעוררת על רקע סימפטומים רגשיים קודמים.

על רקע דיון זה, קיים הסבר בספרות, הרואה את הלקויות החברתיות של המאובחנים ב-ADHD כסיבה לקומורבידיות בין ADHD לבין התמכרות לאינטרנט. 

 

מיומנויות חברתיות לרוב נרכשות בתהליך של למידה ספונטנית ואינטואיטיבית.

אולם, אצל ילדים עם ADHD קיים קושי ברכישת מיומנויות חברתיות תקינות והיכולת שלהם לפתח קשרים עם בני גילם לוקה בחסר (Hoza et al., 2005).

נמצא כי ילדים המאובחנים עם ADHD סובלים מנידוי חברתי (Mrug et al., 2012), מבדידות רבה יותר לעומת בני גילם בלי הפרעת קשב וריכוז (Houghton et al., 2015) ומדווחים על פחות חברים קרובים (Hoza, 2007).

 

כאשר בוחנים את היחס של ילדים אחרים כלפי ילדים עם,ADHD נמצא כי ילדים עם ADHD פחות אהודים, מה שמוכיח כי תחושת הדחייה החברתית אינה סובייקטיבית (Mrug et al., 2009).

 

הסבר מקובל אחד עומד על הסימפטומים של ADHD כגורם משמעותי לקשיים החברתיים ולדחייה החברתית.

חוסר קשב מגביל את הזדמנויות לרכישת יכולות חברתיות שכן נפגעת היכולת ללמוד מתוך צפייה ולהיות קשובים לרמזים חברתיים.

התנהגויות של היפאראקטיביות ואימפולסיביות עשויות להפוך את הילד ללא נעים עבור הסובבים אותו וכך המוטיבציה ליצור עימו קשרים פוחתת (Hoza, 2007).

עם זאת, גם לאחר טיפול תרופתי או התנהגותי בסימפטומים של ADHD, ההשלכות החברתיות נותרות (Mikami & Normand, 2015)

 

השימוש באינטרנט יכול להוות כפלטפורמה שעוזרת לחפות על קושי ביחסים בין אישיים ובמיומנויות בין אישיות בסביבה שאינה וירטואלית.

 

דיוויס (2001) הציע כי מרכיב מרכזי בהתמכרות לאינטרנט הוא בדידות.

על פי גישתו, אנשים בודדים מרגישים שאינם מצליחים לבטא את עצמם במפגשים פנים אל פנים ועל כן הם פונים לתקשורת ברשת, שם הם מרגישים שהם יכולים להביא את עצמם לידי ביטוי בצורה טובה יותר.

כאשר אנשים אלו לא מצליחים לבסס קשרים מחוץ לרשת, הם מייחסים זאת לחוסר היכולת החברתית שלהם.

כך, כאשר התקשורת הבינאישית הופכת למאיימת, גובר השימוש שלהם בתקשורת מקוונת . (Kim et al., 2009) 

 

מאמר מטה אנליזה בחן 94 מאמרים מ-22 מדינות ומצא קשר יציב בין בדידות לשימוש מוגבר ברשת (Tokunaga & Rains, 2010).

מחקר שבחן את הקשר בין בדידות להתמכרות לאינטרנט מצא כי אלה שדיווחו על עצמם כבודדים או שנמצאו כבעלי יכולות חברתיות לקויות, הראו רמות גבוהות יותר של שימוש קומפולסיבי באינטרנט.

לפי הכותבים, בעקבות השימוש המוגבר באינטרנט עלול להתפתח מעגל של תלות, כשהוא מגביר את תחושת הבדידות, מה שבתורו מגביר את השימוש באינטרנט .(Kim et al., 2009)

 

הממצאים המקשרים כל אחת מהפתולוגיות בנפרד לקשיים חברתיים ובדידות, הביאו חוקרים לשער כי את הקשר בין ADHD להתמכרות לאינטרנט ניתן להסביר באמצעות הליקוי החברתי והבדידות הנוצרת בעקבות אותם ליקויים.  

 

לעומת ילדים ללא ADHD המעדיפים תקשורת פנים מול פנים, נמצא כי ילדים עם ADHD מעדיפים תקשורת מקוונת (Khalis & Mikami, 2018).

יתר על כן, ככל שילדים מדווחים על קשיים חברתיים רבים יותר, כך הם מראים העדפה רבה יותר לשימוש באינטרנט (Dawson, 2018) .

נראה כי כפי שאמר קפלן (2003), הבדידות החברתית אצל הסובלים מ-ADHD קשורה בהעדפתם את התקשורת המקוונת, וכי ההשלכות של השימוש המוגבר באינטרנט הן חלק ממעגל בו הבדידות והשימוש באינטרנט מגבירים זה את זה. 

 

ואכן, מתבגרים עם ADHD והתמכרות לאינטרנט נמצאו כבעלי יותר קשיים חברתיים מאשר אלו ללא התמכרות לאינטרנט.

בעוד שסביר היה להניח כי דיכאון או חרדה חברתית יתווכו את הקשר בין יכולות חברתיות והתמכרות לאינטרנט אצל אנשים הסובלים מ-ADHD, מחקרים מצאו כי לא כך הדבר וכי הקשר נשאר מובהק גם לאחר שהם הוחזקו כקבועים (Chou et al., 2016).

אם כן, נראה כי הקשיים החברתיים שמאפיינים את הסובלים מ-ADHD והתמכרות לאינטרנט, מקורם אינו בפתולוגיות אחרות שנמצאות איתן בקומורבידיות ומתאפיינות בתחושת בדידות וקשיים חברתיים.

 

ממצאיו של מחקר שבחן את הקשר בין בדידות לביו שימוש מוגבר באינטרנט,  מעידים כי אצל הסובלים מ-ADHD, הקשר בין בדידות ושימוש באינטרנט חזק יותר.

בנוסף למשתנה הבדידות הם גם בחנו שני משתנים נוספים: הצורך באישור של אחרים והצורך בתגובה מיידית של אחרים.

המחקר מצא כי אלה הסובלים מ-ADHD מראים רמות בדידות גבוהות יותר, וכן רמות גבוהות יותר של שני המשתנים הנוספים.

הם מסבירים ממצאים אלו בכך שהבדידות מובילה את הסובלים מ-ADHD לחוש צורך חזק יותר לאישור של אחרים,

בשל המחסור שלהם באינטראקציות חברתיות. צורך זה מתקשר לצורך בתגובה מיידית של אחרים, מה שמחייב חיבור תמידי לרשת ומתקשר בהתאמה לשימוש אובססיבי ובלתי נשלט באינטרנט (Kim, 2018).

 

השערה זו מציעה כי לא מאפייניה הסימפטומטיים המשותפים של ADHD והתמכרות לאינטרנט הם המקור לקשר עם התמכרות לאינטרנט, אלא ההשלכות של ADHD.

יש כאן הנחה ש-ADHD קודם להתמכרות לאינטרנט אך, בדומה להשערה הקודמת, אין מידע מספק בדבר הסיבתיות.

יחד עם זאת, השערה זו חדשה יחסית בספרות ומספקת הסתכלות שונה על הקשר בין ADHD להתמכרות לאינטרנט, אשר שמה דגש על מרכיבים נוספים ב-ADHD שלא תמיד נמצאים במרכז הדיון על הפתולוגיה. 

 

דיון

בשל העלייה המתמדת בשיעור המכורים לאינטרנט והקשר היציב והחזק שנמצא בין התמכרות לאינטרנט לבין ADHD, יש חשיבות רבה להבנת המנגנונים המסבירים קשר זה. נראה כי על אף שמרבית המחקרים שמים דגש על האימפולסיביות כגורם המרכזי המסביר את הקשר, קיים הסבר נוסף בספרות, המבקש להסתכל על התמונה הרחבה יותר ולהסתכל גם על מאפיינים חברתיים-סביבתיים, בדגש על יכולות חברתיות.  

 

עם זאת, שתי ההשערות הללו יכולות להתקיים במקביל זו לזו ולהסביר חלקים שונים בקשר בין התמכרות לאינטרנט לבין ADHD. מחקר מצא כי התמכרות לאינטרנט נמצאת במתאם חזק גם עם אימפולסיביות וגם עם בדידות גבוהה (Ryu et al., 2018). כמו כן, נמצא כי בנוסף לקשרים של כל אחד עם התמכרות לאינטרנט, קיים קשר ישיר בין אימפולסיביות לבדידות (Savci & Aysan, 2016). מכיוון שאחד ההסברים הנפוצים הוא שאימפולסיביות היא אחת הסיבות לדחייה החברתית של ילדים עם ADHD ייתכן שדחייה חברתית מתווכת, לפחות באופן חלקי, את הקשר בין אימפולסיביות להתמכרות לאינטרנט. 

 

 הסבר אפשרי נוסף לממצאים השונים אודות הקשר בין ADHD לבין התמכרות לאינטרנט יכול להיות קשור להגדרת ההתמכרות. ייתכן כי קיימים סוגים שונים של התמכרות לאינטרנט ושתת סוגים אלה משתייכים להסברים השונים. מאמר סקירה בנושא של התמכרות לאינטרנט קבע כי קיימים לפחות 3 תת סוגים של התמכרות לאינטרנט- התמכרות למשחקים ברשת, התמכרות לתכנים מיניים ברשת והתמכרות לרשתות חברתיות (Weinstein & Lejoyeux, 2010). 

 

בין אם הקשר מוסבר באמצעות אימפולסיביות ובין אם באמצעות ליקויים חברתיים,  חשוב להמשיך ולחקור את הקומורבידיות בין הפתולוגיות על מנת לפתח הבנה מעמיקה יותר גם בשדה הטיפולי, הבנת הקשר חשובה גם לטיפול המשולב אך גם לטיפול בכל פתולוגיה בנפרד. אם ל-ADHD יש פגיעות מיוחדת וסיכוי מוגבר להתמכר לאינטרנט, חשוב להבין את הפגיעות הזו ולאפיין אותה על מנת לתת להם את הטיפול הטוב ביותר. מתוך הסקירה, עולה האפשרות כי השימוש המוגבר באינטרנט הוא אחת הדרכים בהן הסובלים מ-ADHD מתמודדים עם הקשיים שניצבים בפניהם. פתרון זה, עלול להגביר את הקשיים איתם הם מתמודדים ואת התלות שלהם בעזרים כמו תקשורת אינטרנטית במקום לפתח יכולות חשובות.

 

הבנה טובה יותר את הקשר בין ADHD להתמכרות לאינטרנט חשובה גם בהקשר של הטיפול בהתמכרות. על פי הופמן ועמיתיו (2012) קשה יותר לטפל בהתמכרות לאינטרנט מאשר התמכרות לסיגריות או לאלכוהול בגלל הזמינות של האינטרנט והמחיר הכלכלי הנמוך של חיבור לאינטרנט. כיום מוצעים טיפולים מועטים להתמכרות לאינטרנט ואלה הקיימים מתבססים בעיקר על טיפול תרופתי (Kuss & Lopez-Fernandez, 2016). מאמר סקירה בנושא הטיפול בהתמכרות לאינטרנט קבע כי במקביל לטיפול התרופתי יש לשלב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שיעזור בשינוי ההרגלים הבעייתיים של המכורים וכן טיפול שישים דגש על סביבת המכור (Przepiorka et al., 2014).  הבנה טובה יותר של הקשר בין ADHD להתמכרות לאינטרנט, בדגש על הפן החברתי, תוכל גם לאפשר לפתח גישות טיפוליות חדשות אשר שמות דגש לא רק על תסמיני ההתמכרות אלא גם על המאפיינים החברתיים שמתקשרים להתמכרות. 

 

לסיכום סקירה זו, נראה כי הקשר בין ADHD להתמכרות לאינטרנט נחקר מאוד בספרות, בעיקר בעשורים האחרונים, וקיים דיון בספרות המקצועית אודות קשר זה. עם זאת, נראה כי תחום הטיפול המתייחס לקשר זה עדיין לא מפותח דיו ויש לחקור בצורה רחבה ומעמיקה יותר את הפן הטיפולי. הסתכלות מקיפה ורחבה על המקורות הקוגניטיביים, יחד עם המקורות החברתיים לקשר, תאפשר לטפל בקומורבידיות בצורה הנכונה ביותר. 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

כתיבה:

 

גלי יפה,

תלמידת MA לפסיכולוגיה קלינית 

 

מקורות:

Akin, A., & Iskender, M. (2011). Internet addiction and depression, anxiety, and stress. International Online Journal of Educational Sciences (IOJES), 3, 138–148.

 

American Psychiatric Association. (2013). Cautionary statement for forensic use of DSM-5. In Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). doi:10.1176/appi.books.9780890425596.744053

 

Belin, D., Mar, A. C., Dalley, J. W., Robbins, T. W., & Everitt, B. J. (2008). High Impulsivity Predicts the Switch to Compulsive Cocaine-Taking. Science, 320(5881), 1352–1355. https://doi.org/10.1126/science.1158136

 

Bernardi, S., & Pallanti, S. (2009). Internet addiction: A descriptive clinical study focusing on comorbidities and dissociative symptoms. Comprehensive Psychiatry, 50(6), 510–516. https://doi.org/10.1016/j.comppsych.2008.11.011

 

Białaszek, W., Gaik, M., McGoun, E., & Zielonka, P. (2015). Impulsive people have a compulsion for immediate gratification—Certain or uncertain. Frontiers in Psychology, 6. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2015.00515

 

Bielefeld, M., Drews, M., Putzig, I., Bottel, L., Steinbüchel, T., Dieris-Hirche, J., Szycik, G. R., Müller, A., Roy, M., Ohlmeier, M., & Wildt, B. T. te. (2017). Comorbidity of Internet use disorder and attention deficit hyperactivity disorder: Two adult case–control studies. Journal of Behavioral Addictions, 6(4), 490–504. https://doi.org/10.1556/2006.6.2017.073

 

Brewer, J. A., & Potenza, M. N. (2008). The neurobiology and genetics of impulse control disorders: Relationships to drug addictions. Biochemical Pharmacology, 75(1), 63–75. https://doi.org/10.1016/j.bcp.2007.06.043

 

Cao, F., Su, L., Liu, T., & Gao, X. (2007). The relationship between impulsivity and Internet addiction in a sample of Chinese adolescents. European Psychiatry, 22(7), 466–471. https://doi.org/10.1016/j.eurpsy.2007.05.004

 

Caplan, S. E. (2003). Preference for Online Social Interaction: A Theory of Problematic Internet Use and Psychosocial Well-Being. Communication Research, 30(6), 625–648. https://doi.org/10.1177/0093650203257842

 

Chou, C., Condron, L., & Belland, J. C. (2005). A Review of the Research on Internet Addiction. Educational Psychology Review, 17(4), 363–388. https://doi.org/10.1007/s10648-005-8138-1

 

Chou, W.-J., Huang, M.-F., Chang, Y.-P., Chen, Y.-M., Hu, H.-F., & Yen, C.-F. (2016). Social skills deficits and their association with Internet addiction and activities in adolescents with attention-deficit/hyperactivity disorder. Journal of Behavioral Addictions, 6(1), 42–50. https://doi.org/10.1556/2006.6.2017.005

 

Crunelle, C. L., Veltman, D. J., van Emmerik-van Oortmerssen, K., Booij, J., & van den Brink, W. (2013). Impulsivity in adult ADHD patients with and without cocaine dependence. Drug and Alcohol Dependence, 129(1), 18–24. https://doi.org/10.1016/j.drugalcdep.2012.09.006

 

Cudo, A., Torój, M., Demczuk, M., & Francuz, P. (2020). Dysfunction of Self-Control in Facebook Addiction: Impulsivity Is the Key. Psychiatric Quarterly, 91(1), 91–101. https://doi.org/10.1007/s11126-019-09683-8

 

Davis, R. A. (2001). A cognitive-behavioral model of pathological Internet use. Computers in Human Behavior, 17(2), 187–195. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0747563200000418

 

Dawson, A. E. (2018). Exploring Technology-Mediated Social Interactions among Adolescents with ADHD [Ohio University]. https://etd.ohiolink.edu/apexprod/rws_olink/r/1501/10?clear=10&p10_accession_num=ohiou1534265933110574

 

Dong, G., DeVito, E. E., Du, X., & Cui, Z. (2012). Impaired inhibitory control in ‘internet addiction disorder’: A functional magnetic resonance imaging study. Psychiatry Research: Neuroimaging, 203(2), 153–158. https://doi.org/10.1016/j.pscychresns.2012.02.001

 

DuPaul, G. J., Reid, R., Anastopoulos, A. D., & Power, T. J. (2014). Assessing ADHD symptomatic behaviors and functional impairment in school settings: Impact of student and teacher characteristics. School Psychology Quarterly: The Official Journal of the Division of School Psychology, American Psychological Association, 29(4), 409–421. https://doi.org/10.1037/spq0000095

 

Evenden, J. L. (1999). Varieties of impulsivity. Psychopharmacology, 146(4), 348–361. https://doi.org/10.1007/PL00005481

 

Evren, C., Evren, B., Dalbudak, E., Topcu, M., & Kutlu, N. (2019). Relationships of Internet addiction and Internet gaming disorder symptom severities with probable attention deficit/hyperactivity disorder, aggression and negative affect among university students. ADHD Attention Deficit and Hyperactivity Disorders, 11(4), 413–421. https://doi.org/10.1007/s12402-019-00305-8

 

Garavan, H. (2011). Impulsivity and addiction. In Neuroimaging in addiction (pp. 159–176). Wiley-Blackwell. https://doi.org/10.1002/9781119998938.ch7

 

Goodman, A. (1990). Addiction: Definition and implications. British Journal of Addiction, 85(11), 1403–1408. https://doi.org/10.1111/j.1360-0443.1990.tb01620.x

 

Ho, R. C., Zhang, M. W., Tsang, T. Y., Toh, A. H., Pan, F., Lu, Y., Cheng, C., Yip, P. S., Lam, L. T., Lai, C.-M., Watanabe, H., & Mak, K.-K. (2014). The association between internet addiction and psychiatric co-morbidity: A meta-analysis. BMC Psychiatry, 14(1), 183. https://doi.org/10.1186/1471-244X-14-183

 

Hofmann, W., Baumeister, R., Förster, G., & Vohs, K. (2012). Everyday temptations: An experience sampling study of desire, conflict, and self-control. Journal of Personality and Social Psychology, 102, 1318–1335. https://doi.org/10.1037/a0026545

 

Houghton, S., Roost, E., Carroll, A., & Brandtman, M. (2015). Loneliness in Children and Adolescents With and Without Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder. Journal of Psychopathology and Behavioral Assessment, 37(1), 27–37. https://doi.org/10.1007/s10862-014-9434-1

 

Hoza, B. (2007). Peer Functioning in Children With ADHD. Journal of Pediatric Psychology, 32(6), 655–663. https://doi.org/10.1093/jpepsy/jsm024

 

Hoza, B., Mrug, S., Gerdes, A. C., Hinshaw, S. P., Bukowski, W. M., Gold, J. A., Kraemer, H. C., Pelham, W. E., Wigal, T., & Arnold, L. E. (2005). What aspects of peer relationships are impaired in children with attention-deficit/hyperactivity disorder? Journal of Consulting and Clinical Psychology, 73(3), 411–423. https://doi.org/10.1037/0022-006X.73.3.411

 

Hwang, J. Y., Choi, J.-S., Gwak, A. R., Jung, D., Choi, S.-W., Lee, J., Lee, J.-Y., Jung, H. Y., & Kim, D. J. (2014). Shared psychological characteristics that are linked to aggression between patients with Internet addiction and those with alcohol dependence. Annals of General Psychiatry, 13(1), 6. https://doi.org/10.1186/1744-859X-13-6

 

Kahraman, Ö., & Demirci, E. Ö. (2018). Internet addiction and attention-deficit–hyperactivity disorder: Effects of anxiety, depression and self-esteem. Pediatrics International, 60(6), 529–534. https://doi.org/10.1111/ped.13573

 

Khalis, A., & Mikami, A. Y. (2018). Talking face-to-Facebook: Associations between online social interactions and offline relationships. Computers in Human Behavior, 89, 88–97. https://doi.org/10.1016/j.chb.2018.07.033

 

Kim, J., LaRose, R., & Peng, W. (2009). Loneliness as the Cause and the Effect of Problematic Internet Use: The Relationship between Internet Use and Psychological Well-Being. CyberPsychology & Behavior, 12(4), 451–455. https://doi.org/10.1089/cpb.2008.0327

 

Kim, J.-H. (2018). Psychological issues and problematic use of smartphone: ADHD’s moderating role in the associations among loneliness, need for social assurance, need for immediate connection, and problematic use of smartphone. Computers in Human Behavior, 80, 390–398. https://doi.org/10.1016/j.chb.2017.11.025

 

Ko, C. -H., Yen, J.-Y., Yen, C.-F., Chen, C.-S., & Chen, C.-C. (2012). The association between Internet addiction and psychiatric disorder: A review of the literature. European Psychiatry, 27(1), 1–8. https://doi.org/10.1016/j.eurpsy.2010.04.011

 

Ko, Chih-Hung, Yen, J.-Y., Chen, C.-S., Yeh, Y.-C., & Yen, C.-F. (2009). Predictive values of psychiatric symptoms for internet addiction in adolescents: A 2-year prospective study. Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine, 163(10), 937–943. https://doi.org/10.1001/archpediatrics.2009.159

 

Kreek, M. J., Nielsen, D. A., Butelman, E. R., & LaForge, K. S. (2005). Genetic influences on impulsivity, risk taking, stress responsivity and vulnerability to drug abuse and addiction. Nature Neuroscience, 8(11), 1450–1457. https://doi.org/10.1038/nn1583

 

Kuss, D. J., & Lopez-Fernandez, O. (2016). Internet addiction and problematic Internet use: A systematic review of clinical research. World Journal of Psychiatry, 6(1), 143–176. https://doi.org/10.5498/wjp.v6.i1.143

 

Lee, H. W., Choi, J.-S., Shin, Y.-C., Lee, J.-Y., Jung, H. Y., & Kwon, J. S. (2012). Impulsivity in Internet Addiction: A Comparison with Pathological Gambling. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 15(7), 373–377. https://doi.org/10.1089/cyber.2012.0063

 

Li, W., Zhang, W., Xiao, L., & Nie, J. (2016). The association of Internet addiction symptoms with impulsiveness, loneliness, novelty seeking and behavioral inhibition system among adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Psychiatry Research, 243, 357–364. https://doi.org/10.1016/j.psychres.2016.02.020

 

Mazhari, S. (2012). Association Between Problematic Internet Use and Impulse Control Disorders Among Iranian University Students. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 15(5), 270–273. https://doi.org/10.1089/cyber.2011.0548

 

McArthur, B. A., Browne, D., Tough, S., & Madigan, S. (2020). Trajectories of screen use during early childhood: Predictors and associated behavior and learning outcomes. Computers in Human Behavior, 113, 106501. https://doi.org/10.1016/j.chb.2020.106501

 

Mikami, A. Y., & Normand, S. (2015). The Importance of Social Contextual Factors in Peer Relationships of Children with ADHD. Current Developmental Disorders Reports, 2(1), 30–37. https://doi.org/10.1007/s40474-014-0036-0

 

Milani, L., Osualdella, D., & Di Blasio, P. (2009). Quality of interpersonal relationships and problematic Internet use in adolescence. Cyberpsychology & Behavior: The Impact of the Internet, Multimedia and Virtual Reality on Behavior and Society, 12(6), 681–684. https://doi.org/10.1089/cpb.2009.0071

 

Moeller, F. G., Barratt, E. S., Dougherty, D. M., Schmitz, J. M., & Swann, A. C. (2001). Psychiatric aspects of impulsivity. The American Journal of Psychiatry, 158(11), 1783–1793. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.158.11.1783

 

Mrug, S., Hoza, B., Gerdes, A. C., Hinshaw, S., Arnold, L. E., Hechtman, L., & Pelham, W. E. (2009). Discriminating Between Children With ADHD and Classmates Using Peer Variables. Journal of Attention Disorders, 12(4), 372–380. https://doi.org/10.1177/1087054708314602

 

Mrug, S., Molina, B. S. G., Hoza, B., Gerdes, A. C., Hinshaw, S. P., Hechtman, L., & Arnold, L. E. (2012). Peer Rejection and Friendships in Children with Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: Contributions to Long-Term Outcomes. Journal of Abnormal Child Psychology, 40(6), 1013–1026. https://doi.org/10.1007/s10802-012-9610-2

 

Nandagopal, J. J., Fleck, D. E., Adler, C. M., Mills, N. P., Strakowski, S. M., & DelBello, M. P. (2011). Impulsivity in Adolescents with Bipolar Disorder and/or Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder and Healthy Controls as Measured by the Barratt Impulsiveness Scale. Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 21(5), 465–468. https://doi.org/10.1089/cap.2010.0096

 

Panagiotidi, M., & Overton, P. (2018). The relationship between internet addiction, attention deficit hyperactivity symptoms and online activities in adults. Comprehensive Psychiatry, 87, 7–11. https://doi.org/10.1016/j.comppsych.2018.08.004

 

Park, J. H., Hong, J. S., Han, D. H., Min, K. J., Lee, Y. S., Kee, B. S., & Kim, S. M. (2017). Comparison of QEEG Findings between Adolescents with Attention Deficit Hyperactivity Disorder (ADHD) without Comorbidity and ADHD Comorbid with Internet Gaming Disorder. Journal of Korean Medical Science, 32(3), 514–521. https://doi.org/10.3346/jkms.2017.32.3.514

 

Przepiorka, A. M., Blachnio, A., Miziak, B., & Czuczwar, S. J. (2014). Clinical approaches to treatment of Internet addiction. Pharmacological Reports: PR, 66(2), 187–191. https://doi.org/10.1016/j.pharep.2013.10.001

 

Rafiei, S., & Ghassemi, F. (2014). Could ADHD symptoms make individuals susceptible for Internet addiction? In 2014 21st Iranian Conference on Biomedical Engineering, ICBME 2014. https://doi.org/10.1109/ICBME.2014.7043944

 

Roberts, W., Milich, R., & Barkley, R. A. (2015). Primary symptoms, diagnostic criteria, subtyping, and prevalence of ADHD. In Attention-deficit hyperactivity disorder: A handbook for diagnosis and treatment, 4th ed (pp. 51–80). The Guilford Press.

 

Ryu, H., Lee, J.-Y., Choi, A., Park, S., Kim, D.-J., & Choi, J.-S. (2018). The Relationship between Impulsivity and Internet Gaming Disorder in Young Adults: Mediating Effects of Interpersonal Relationships and Depression. International Journal of Environmental Research and Public Health, 15(3), 458. https://doi.org/10.3390/ijerph15030458

 

Savci, M., & Aysan, F. (2016). Relationship between Impulsivity, Social Media Usage and Loneliness. Educational Process: International Journal, 5(2), 106–115. http://dx.doi.org/10.12973/edupij.2016.52.2

 

Sonuga-Barke, E. J. S. (2002). Psychological heterogeneity in AD/HD—a dual pathway model of behaviour and cognition. Behavioural Brain Research, 130(1), 29–36. https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0166432801004326

 

Tokunaga, R. S., & Rains, S. A. (2010). An Evaluation of Two Characterizations of the Relationships Between Problematic Internet Use, Time Spent Using the Internet, and Psychosocial Problems. Human Communication Research, 36(4), 512–545. https://doi.org/10.1111/j.1468-2958.2010.01386.x

 

Tziortzis, D., Mahoney, J. J., Kalechstein, A. D., Newton, T. F., & La Garza, R. D. (2011). The relationship between impulsivity and craving in cocaine- and methamphetamine-dependent volunteers. Pharmacology Biochemistry and Behavior, 98(2), 196–202. https://doi.org/10.1016/j.pbb.2010.12.022

 

Verdejo-García, A., Lawrence, A. J., & Clark, L. (2008). Impulsivity as a vulnerability marker for substance-use disorders: Review of findings from high-risk research, problem gamblers and genetic association studies. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 32(4), 777–810. https://doi.org/10.1016/j.neubiorev.2007.11.003

 

Wang, B., Yao, N., Zhou, X., Liu, J., & Lv, Z. (2017). The association between attention deficit/hyperactivity disorder and internet addiction: A systematic review and meta-analysis. BMC Psychiatry, 17(1), 260. https://doi.org/10.1186/s12888-017-1408-x

 

Weinstein, A., & Lejoyeux, M. (2010). Internet Addiction or Excessive Internet Use. The American Journal of Drug and Alcohol Abuse, 36(5), 277–283. https://doi.org/10.3109/00952990.2010.491880

 

Weiss, M. D., Baer, S., Allan, B. A., Saran, K., & Schibuk, H. (2011). The screens culture: Impact on ADHD. ADHD Attention Deficit and Hyperactivity Disorders, 3(4), 327–334. https://doi.org/10.1007/s12402-011-0065-z

 

Winstanley, C. A., Eagle, D. M., & Robbins, T. W. (2006). Behavioral models of impulsivity in relation to ADHD: Translation between clinical and preclinical studies. Clinical Psychology Review, 26(4), 379–395. https://doi.org/10.1016/j.cpr.2006.01.001

 

Wulfert, E., Block, J. A., Ana, E. S., Rodriguez, M. L., & Colsman, M. (2002). Delay of Gratification: Impulsive Choices and Problem Behaviors in Early and Late Adolescence. Journal of Personality, 70(4), 533–552. https://doi.org/10.1111/1467-6494.05013

 

Yoo, H. J., Cho, S. C., Ha, J., Yune, S. K., Kim, S. J., Hwang, J., Chung, A., Sung, Y. H., & Lyoo, I. K. (2004). Attention deficit hyperactivity symptoms and Internet addiction. Psychiatry and Clinical Neurosciences, 58(5), 487–494. https://doi.org/10.1111/j.1440-1819.2004.01290.x

 

Young, K. S. (1998). Internet Addiction: The Emergence of a New Clinical Disorder. CyberPsychology & Behavior, 1(3), 237–244. https://doi.org/10.1089/cpb.1998.1.237

 

Zhou, Z., Zhou, H., & Zhu, H. (2016). Working memory, executive function and impulsivity in Internet-addictive disorders: A comparison with pathological gambling. Acta Neuropsychiatrica, 28(2), 92–100. https://doi.org/10.1017/neu.2015.54