מה הקשר בין ADHD להתמכרויות? סקירה, מחקר וטיפול

 

למתמודדים/ות עם הפרעת קשב,ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) יש סיכון מוגבר להתמכרויות לחומרים ולהתנהגויות מתמכרות. 

  

 

הקשר בין ADHD להתמכרויות מורכב, אבל מחקרים רבים תומכים בו: 

 

הפרעת קשב וריכוז היא התחלואה הפסיכיאטרית השכיחה ביותר בקרב משתמשים התלויים בקנאביס (Gujska et al, 2023).

למשל, מחקר שבחן את הקשר בין הפרעות קשב בין התמכרות לקנtביס אצל מתבגרים מצא כי 33-38% מהמשתתפים לקו בשתי ההפרעות גם יחד (DeMaria, 2016).

בקרב מבוגרים עם ADHD המחפשים טיפול, 34-46% מאובחנים במקביל כסובלים מהפרעת תלות בקנאביס (Loflin et al, 2014).

זאת ועוד, אנשים עם ADHD שעושים שימוש לרעה בקנאביס מתאפיינים בחומרת פסיכופתולוגיה גבוהה יותר, הכוללת עוינות מוגברת, חשדנות והפרעות בחשיבה (Spera et al, 2021).

 

מחקר אחר הראה ש-23% מהמבוגרים הצעירים שסבלו מהתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים התמודדו  גם עם הפרעת קשב (Zulauf et al, 2014).

עוד מתועד שם כי הסבירות להתמכרות פתולוגית גבוהה פי 2 אצל מתמודדים עם ADHD וגבוהה פי 4 אצל מתמודדים עם ADHD המתלווה בהפרעת התנהגות. 

 

מחקר פיני מצא כי למתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז קיים סיכון גבוה פי 4 לפתח בבגרותם התמכרות לסמים ולאלכוהול, ללא קשר לשאלה האם הראו גם תסמינים של הפרעות התנהגותיות (Mustonen et al, 2023).

 

המומחים לא סגורים על הסיבות המדויקות שעומדות מאחורי הקשר הזה, אבל יש כמה תאוריות הקושרות בין ADHD לשימוש בחומרים.

 

התכונות של ADHD, לרבות אימפולסיביות, בעיות בשיפוט ואתגרים בביה״ס, עשויות להגביר את הסבירות להתחיל להשתמש בחומרים; 

קיים קשר גנטי כלשהו בין ADHD לסיכון לפתח הפרעת התמכרות.

אנשים החיים עם ADHD עשויים לחוש פיתוי לנסות סמים פסיכואקטיביים לטיפול עצמי בתסמיני ADHD. 

 

בנוסף להסברים אפשריים אלה, מוחותיהם של אנשים עם ADHD והפרעת התמכרות עשויים לחלוק מאפיינים מבניים דומים, כולל קליפת מוח מצחית ומוח קטן בעלי נפח מצומצם יחסית.

 

 

בנוסף, נראה שעישון סיגריות אצל ילדים ומתבגרים עם ADHD, מהווה Gateway drug ומגביר את הסבירות לפתח הפרעות התמכרות בהמשך. 

למשל, יש מחקר המלמד כי למעלה מ-50% מהמתבגרים שמעשנים סיגריות ויש להם ADHD מפתחים הפרעת התמכרות כמבוגרים צעירים (Biederman et al, 2006).

מחקר זה מציע כי יתכן והסיבות לממצא הזה הן נוכחות של חברי קבוצת הגיל שמעשנים סיגריות יחד עם שימוש בחומרים אחרים ו/או שהשימוש בניקוטין פוגע בהתפתחות המוח. 

 

נראה שלילדים שמקבלים טיפול ל-ADHD בגיל צעיר יותר יש סבירות נמוכה יותר לפתח הפרעות התמכרות ביחס לאלה שמתחילים בטיפול מאוחר יותר. 

זאת ועוד, טיפול בבעיות נפשיות, כמו חרדה ודיכאון, שלעתים קרובות מתקיימים לצד ADHD, הוא חיוני ויכול להפחית את סיכויו של המטופל לפתח את ההפרעה. 

 

 

מומחים מחשיבים את תכונות האישיות הבאות המאפיינות ADHD ככאלה הקשורות להתמכרות: 

 

• אימפולסיביות.

• התנהגות של חיפוש אחר גמול.

• חרדתיות ואָפקט שלילי לרבות רגשות כמו כעס, אשמה, פחד ובוז.  

 

 

תכונות אלה משותפות גם לאישיות המתמכרת, אבל אינן מסבירות את הסיבות השוכנות בבסיס הקשר בין התמכרות ל-ADHD.

 

גורמי סיכון

 

 גורמי סיכון נפוצים להתמכרות כוללים:

 

• היסטוריה משפחתית של שימוש בחומרים.

• הורים המשתמשים בעצמם בחומרים או שהם מחזיקים בעמדות חיוביות בנוגע לחומרים ממכרים.

• בעיות בסמכות ההורית.

• דחייה משפחתית על רקע אוריינטציה מינית או זהות מגדרית.

• חברים המשתמשים בחומרים.

• חוסר חיבור רגשי לבי״ס.

• אתגרים בהישגים האקדמיים.

• ניצול מיני בילדות.

• בעיות נפשיות.

 

חשוב לציין שבעוד ש-ADHD מציב כמה אתגרים אפשריים, יש לו גם כמה בונוסים וחוזקות הגלומות במצב אורגני זה. 

 

 

סימנים של התמכרות

 

מכל מקום, לא משנה מהו החומר שעל הפרק, לעתים קרובות סימני ההתמכרות דומים. 

 

ה-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) מצהיר שהתמכרות מתרחשת כשלפחות 2 מהתסמינים הבאים נוכחים משך 12 חודשים: 

 

• נטילת חומרים במהלך תקופה ארוכה ובמנות גבוהות יותר מהנדרש.

• תשוקה עיקשת או מאמצים כושלים לצמצם או לשלוט בצריכת החומרים.

• הקדשת זמן רב מאוד להתארגנות בהשגת החומר, לשימוש בו ולהתאוששות מהשפעותיו.

• דודא או תשוקה עזה להשתמש בחומרים

• שימוש חוזר ונשנה בחומרים שגורם לבעיות במילוי מתחייבויות בעבודה, בלימודים או בבית.

• שימוש מתמשך בחומרים חרף בעיות חברתיות או בינאישיות מתמשכות או חוזרות שנגרמות או מוחמרות ע״י השימוש בחומרים.

•  ויתור או הפחתה בפעילויות חשובות.

• שימוש חוזר ונשנה בחומרים במצבים מסוכנים פיזית.

• שימוש מתמשך בחומרים חרף מודעות לבעיות פיזיות או פסיכולוגיות מתמידות או חוזרות שהחומרים עשויים להיות הגורם להן או להחמרתן.

• צורך להגדיל באופן מתמשך את כמות החומרים כדי להגיע להשפעה הרצויה.

• השפעה פחותה באופן ברור בשימוש מתמשך באותה כמות של חומר

• חוויית גמילה כאשר לא משתמשים בחומר. 

 

 

עד כמה תרופות להפרעות קשב ממכרות?

 

רופא עשוי לרשום תרופות סטמולנטיות כמו מתילפנידאט (ריטלין) או אדרל (אטנט) כטיפול למתמודדים עם ADHD.

תרופות ממריצות אלה עוזרות להתמקד, להגביר קשב ולשלוט ברגשות ואינן אמורות להוביל להתמכרות או לניצול לרעה כל עוד נוטלים אותן לפי הנחיות הרופא.

 

אבל אליה וקוץ בה - 

התרופות המועילות עלולות להוביל בעצמן להתמכרות, בעיקר כאשר משתמשים בהן מסיבות שאינן רפואיות, כחומר ממריץ שמאפשר להישאר ערניים כדי ללמוד או לעבוד. 

אבל רשמית מתייחסים אליהן כחומרים נרקוטיים וזה לא מקרי. כל מתמודד עם הפרעת קשב הנוטל ריטלין או תרופות דומות, מכיר את ההבעה המחמירה של הרוקח, כולל הדרישה לזיהוי אישי עם תעודה. 

כאשר נוטלים אותן במינון מתאים, כחלק מתכנית טיפול רפואי, הסיכון לפתח התמכרות לתרופות ADHD פוחת, אבל טיפול בתרופות נרקוטיות להפרעות קשב חושף את המטופל בפני סיכון מוגבר לפתח תלות עד לרמה של הפרעת התמכרות לסטימולנטים, או Stimulant use disorder (StUD). 

 

 

האגודה האמריקאית לרפואת התמכרות והאקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של התמכרות פרסמו בנובמבר 2023 הנחיות מקצועיות לניהול StUD. מסמך מקיף זה משלב היבטים כמו מניעה, גמילה, מזעור נזקים, תרופות, טיפולים פסיכו-סוציאליים והתערבות כאשר קיים חשש להרעלה. 

 

 

 

טיפולים

 

יש מגוון טיפולים יעילים בהתמכרויות וניתן לחשוב יחד על הערכת אפשרויות הטיפול הטובות ביותר. 

לשם כך המטפל ישקול את מצבו הספציפי של המטופל, לצד הפרעת הקשב, או כל בעיה רפואית, נפשית המתקיימת במקביל. 

 

עבור רבים, ההמלצה תהיה על  שילוב בין תרופות לפסיכותרפיה. 

 

תרופות יכולות לעזור לשלוט בתשוקה לחומרים, להקל על תסמיני גמילה ולמנוע חזרה לשימוש בחומר. 

טיפול פסיכותרפי מסייע למתמודדים להבין טוב יותר את מניעיהם לשימוש בחומרים, לחזק את ההערכה העצמית שלהם, ללמוד ולתרגל מנגנוני התמודדות בריאים ולתת מענה לבעיות נפשיות נוספות. 

 

לכל אחד נבנית תכנית התערבות תפורה אישית, בהתאם בנסיבות.

טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי, תכניות אינטנסיביות במרפאות חוץ, טיפול בהוסטל שיקומי וכמובן וקבוצות תמיכה כמו ״אלכוהוליסטים אנונימיים״ או ״מכורים אנונימיים״. 

ברמות חומרה גבוהות היא תכלול אשפוז במוסד גמילה, שותפות בקהילה טיפולית בבה חווים סביבה נטולת חומרים ממכרים,

  

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביב / אונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

 

  

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון:

 

25 בנובמבר 2023

 

 

 

 

 

מקורות:

 

American Society of Addiction Medicine & American Academy of Addiction Psychiatry. (2023, November). Stimulant Use Disorder. Retrieved from https://www.asam.org/quality-care/clinical-guidelines/stimulant-use-disorders

 

Biederman, J., Monuteaux, M. C., Mick, E., Wilens, T. E., Fontanella, J. A., Poetzl, K. M., Kirk, T., Masse, J., & Faraone, S. V. (2006). Is cigarette smoking a gateway to alcohol and illicit drug use disorders? A study of youths with and without attention deficit hyperactivity disorder. Biological Psychiatry, 59(3), 258–264. https://doi.org/10.1016/j.biopsych.2005.07.009

 

Davis, C., Cohen, A., Davids, M., & Rabindranath, A. (2015). Attention-deficit/hyperactivity disorder in relation to addictive behaviors: a moderated-mediation analysis of personality-risk factors and sex. Frontiers in Psychiatry, 6, 47. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2015.00047

 

DeMaria P. A., Jr. (2016). Cannabis Use Disorders and ADHD. Journal of Addiction Medicine, 10(1), 70. https://doi.org/10.1097/ADM.0000000000000184

 

Gujska, J. H., Silczuk, A., Madejek, R., & Szulc, A. (2023). Exploring the Link Between Attention-Deficit Hyperactivity Disorder and Cannabis Use Disorders: A Review. Medical Science Monitor: International Medical Journal of Experimental and Clinical Research, 29, e939749. https://doi.org/10.12659/MSM.939749

 

Loflin, M., Earleywine, M., De Leo, J., & Hobkirk, A. (2013). Subtypes of attention deficit-hyperactivity disorder (ADHD) and cannabis use. Substance Use & Misuse, 49(4), 427-434.

 

Mak, W., Webb, D., Sutherland, C., & Hirsh, A. (2022). Role of stimulant replacement therapy in treating stimulant use disorders: Within the context of the COVID-19 pandemic. Canadian Family Physician, 68(2), 109–111. https://doi.org/10.46747/cfp.6802109

 

Molina, B. S. G., Howard, A. L., Swanson, J. M., et al. (2018). Substance use through adolescence into early adulthood after childhood-diagnosed ADHD: findings from the MTA longitudinal study. Journal of Child Psychology and Psychiatry, and Allied Disciplines, 59(6), 692-702. https://doi.org/10.1111/jcpp.12855

 

Mustonen, A., Rodriguez, A., Scott, J. G., Vuori, M., Hurtig, T., Halt, A. H., Miettunen, J., Alakokkare, A. E., & Niemelä, S. (2023). Attention deficit hyperactivity and oppositional defiant disorder symptoms in adolescence and risk of substance use disorders-A general population-based birth cohort study. Acta Psychiatrica Scandinavica, 148(3), 277–287. https://doi.org/10.1111/acps.13588

 

Spera, V., Pallucchini, A., Carli, M., et al. (2021). Does cannabis, cocaine and alcohol use impact differently on adult attention deficit/hyperactivity disorder clinical picture? Journal of Clinical Medicine, 10(7), 1481

 

Zulauf, C. A., Sprich, S. E., Safren, S. A., & Wilens, T. E. (2014). The complicated relationship between attention deficit/hyperactivity disorder and substance use disorders. Current Psychiatry Reports, 16(3), 436. https://doi.org/10.1007/s11920-013-0436-6