מכון טמיר לפסיכותרפיה
"היסחפות המטפל"
בטיפול פסיכולוגי מבוסס ראיות
מהי היסחפות המטפל?
היסחפות המטפל (Therapist drift) הוא מונח המתאר סיטואציה שכיחה בטיפולים פסיכולוגיים מבוססי-מחקר, בה מטפל מתקשה להיצמד לטכניקות ולעקרונות הייחודיים של שיטת הטיפול שנבחרה עבור המטופל, או שהוא מתרחק (במודע או שלא) מהמטרות הקליניות שהוגדרו בין הצדדים בעת ניסוח החוזה הטיפולי ותכנית הטיפול.
התופעה נחשבה בעייתית בעיקר בשיטות טיפול תחת המטריה של פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית, שיעילותן נחקרה היטב בהקשר של מענה ספציפי עבור הפרעות ספציפיות ושקווי המתאר שלהן מפורטות בצורה תיאורית ומדויקת עבור המטפל שהוכשר בהן.
למה המטפל נוטה להיסחף?
הסחפות המטפל נובעת ממגוון סיבות:
היסחפות המטפל עשויה לנבוע ממגוון גורמים:
חוסר ידע או הכשרה בלתי מספקת עלולים להוביל לסטייה מפרוטוקולים מבוססי ראיות, גם עמדות שליליות כלפי מחקר מדעי עלולות לגרום להתעלמות מממצאים עדכניים.
חרדה של המטפל או חוסר ניסיון קליני עשויים להוביל לחוסר ביטחון ביישום שיטות טיפול ספציפיות. גורמים כמו גיל המטפל, אוריינטציה תיאורטית, יכולת חשיבה ביקורתית ותכונות אישיות משפיעים אף הם על נטייתו להיצמד או לסטות מהפרוטוקול הטיפולי.
כשירות תרבותית מוגבלת עלולה להוביל להתאמות לא מתאימות, בעוד שקושי בניהול העברה נגדית עלול לגרום לסטיות מהמסלול הטיפולי המתוכנן.
חשוב לזכור שלעתים מה שנראה כהיסחפות עשוי להיות למעשה שיפוט קליני מדויק, כזה שמותאם לצרכיו הייחודיים של המטופל.
גמישות מסוימת בטיפול עשויה להיות מועילה ואף הכרחית להצלחתו.
סימנים להיסחפות המטפל
קיימים מספר סימנים שניתן לשים לב אליהם:
ראשית, בתחילת כל טיפול יש לקבוע את התוצאה הרצויה ועל מה שמים את מירב ה"פוקוס", כך ששני המשתנים הללו יהיו ברורים לשני הצדדים. במידה וזזים מהמוקד הטיפולי המקורי, יש לזהות, להתייחס, להבין מהן הסיבות ולהתאמץ לחזור אל התלם. אין זה אומר ש׳אסור לדבר׳ על נושאים נוספים, אך הם אמורים להיות רלוונטיים למטרה המרכזית של הטיפול.
סימן נוסף הינו כאשר המטפל נסוג ונמנע ממגע עם תכנים קשים שמתגלים בטיפול. העבודה הטיפולית צריכה לחקור דפוסים עמוקים, משמעויות ודרכי התמודדות. טיפול אינו תהליך נוח.
סימן שלישי של היסחפות מתרחש כאשר המטפל מנסה לפתור עבור המטופל את בעיותיו. הכל נעשה מכוונה טובה, אבל תפקיד המטפל אינו להביא פתרונות ישירים למטופל, אלא לעזור לו להבין אותם או לבנותם בכוחות עצמו, על פי עולמו שלו, ולאור תכנית הטיפול והמטרות הראשוניות שהוגדרו בתחילת התהליך.
מאמץ לזהות ולכוון לפתרונות קונקרטיים מזמין יציאה מהמסלול הטיפולי.
הסתייגויות
המציאות היא שאין עדויות עקביות ליתרון של גישה טיפולית אחת על פני אחרות בטיפול בהפרעות ספציפיות, תופעה המכונה "אפקט הדודו".
הקשר הטיפולי ומאפייני המטפל משחקים את התפקיד החשוב ביותר בתוצאות הטיפול. ואכן, ההבדלים האינדיבידואליים בין מטפלים מסבירים באופן עקבי שיעור משמעותי מתוצאות הטיפול הנפשי.
בנוסף, מחקרים עדכניים מציעים שמה שנתפס כ"היסחפות" עשוי לעתים לייצג שיפוט קליני מדויק לגבי התאמת הטיפול או שינוי שלו עבור מטופל מסוים בזמן נתון.
למעשה, גמישות במידת ההיצמדות לפרוטוקול קשורה באופן חיובי לתוצאות הטיפול, הן במדדים סימפטומטיים והן במדדים תפקודיים.
בהמשך לכך, כל טיפול טומן בחובו אלמנטים בלתי צפויים, מה שמעלה את הצורך בגמישות ובפתיחות מצד המטפל. היכולת של המטפל "לא לפעול" ולהיות פתוח למה שעולה, במקום להיצמד בנוקשות לפרוטוקול, עשויה להיות מיומנות חיונית בפסיכותרפיה.
קיימת חשיבות רבה להתאמת הטיפול למאפיינים האישיים של המטופל, מעבר לאבחנה הספציפית. במצבים בהם המטפל מתחשב בהעדפות האישיות, בצרכים הייחודיים ובמאפיינים האינדיבידואליים של המטופל בעת בחירת הטיפול והתאמתו, תוצאות הטיפול משתפרות.
לכן, גמישות מסוימת בגישה הטיפולית, המאפשרת התאמה אישית, עשויה להיות מועילה ואינה משקפת בהכרח 'היסחפות שלילית׳.
הימנעות מהיסחפות
על מנת למזער את הסיכויים להיסחפות בטיפול, מומלץ למטופל לנהל שיחה פתוחה עם המטפל לפני תחילת הטיפול
חשוב לברר באילו גישות המטפל מוכשר ומהם יתרונותיהן, וכן לשאול על אמונתו באינטגרציה בין גישות טיפול שונות.
כדאי לדון בהתאמת הגישות לבעיות וקשיים ספציפיים, ולבקש מידע על הראיות הקליניות התומכות בשיטה.
ניתן לשאול כיצד המטפל מתעדכן במידע מחקרי חדש ומה למד לאחרונה על הסימפטומים הרלוונטיים. חשוב לברר אם המטפל נוהג ללכת להדרכה קלינית וכיצד הוא מעריך את התקדמות הטיפול.
בנוסף, כדאי לשאול על אופן התאמת הטיפול לצרכים האישיים של המטופל ועל התמודדות המטפל עם מצבים הדורשים גמישות בטיפול.
שיחה ישירה כזו תסייע ליצור בסיס של אמון והבנה הדדית, ותאפשר למטופל להעריך את התאמת המטפל והגישה הטיפולית לצרכיו.
מטפל טוב מרגיש מספיק בטוח בכדי להתדיין עמך בפתיחות לגביהן.
לומר שלום למטפל
טיפול פסיכולוגי אינו תמיד עובד. לפעמים הוא עובד אבל מיצה את עצמו והגיעה השעה להמשיך הלאה.
להיפרד מהמטפל זה תהליך לא פשוט. אנחנו פונים לטיפול ומדברים על הכל, על תכנים שאין אנו מספרים לאף אחד אחר, וזה יוצר מערכת יחסים קרובה, אישית ואינטימית. אך יש לזכור כי לא משנה כמה אתה מרגיש קרוב למטפל שלך, זוהי מערכת יחסים מקצועית, שירות בתשלום שנועד לקדם את מטרותיך.
הכי חשוב - שתף את המטפל. זה עשוי לעזור להשיב את הטיפול לדרך המלך או לקבל החלטה משותפת על סיום, ולעבוד על פרידה פסיכולוגית נכונה (שיכולה לתרום לך המון).
מטפלים יודעים לקבל פידבק ויש להם נכונות לשינוי.
אם אתה שוקל להיפרד, העלה באופן ענייני את הרגשתך שהטיפול פחות יעיל עבורך ושאתה שוקל לסיימו.
ממש חשוב להיות פתוח לדיון שיעלה, סביר שהמטפל יעלה נקודות חשובות שלא ראית לפני כן.
כתיבה:
אופיר ברגמן פרי, MA,
מאבחנת לקויות למידה
איתן טמיר, MA, ראש המכון
עדכון אחרון:
23 ביוני 2024
מקורות:
Storck, T. (2024). The "Uncommon" Factor in Psychotherapy and the Role of Negative Skills: Why and How Psychoanalysis Offers an Important Contribution for Mental Health Practice Today. Journal of Contemporary Psychotherapy. https://doi.org/10.1007/s10879-024-09617-x
Waller (2009). Evidence-based treatment and therapist drift. Behaviour Research and Therapy 47(2):119-27 · November 2008
Waller & Tyrner (2016). Therapist drift redux: Why well-meaning clinicians fail to deliver evidence-based therapy, and how to get back on track. Behaviour Research and Therapy, Volume 77, February 2016, Pages 129-137
Wisniewski, L et al (2018) Therapists' self-reported drift from dialectical behavior therapy techniques for eating disorders. Eating Behaviors, Volume 28, January 2018, Pages 20-24
Yonatan-Leus, R., & Tishby, O. (2024). Responsiveness and clinical judgment as an alternative to drifting: A narrative update. Journal of Contemporary Psychotherapy. https://doi.org/10.1007/s10879-024-09765-6