מצווה להיות שמח בפורים- האמנם? | עינת סוקול

מצווה להיות שמח בפורים- האמנם?

מאת עינת סוקול,

עו"סית קלינית;

פסיכותרפיסטית בגישה אינטגרטיבית

ועמיתת מכון טמיר ברחובות

" אני פורים אני פורים שמח ומבדח..."

חג פורים הוא חג שמסמל בדת היהודית רגשות של צהלה ושמחה ורבים מאיתנו רואים בו כסיבה למסיבה וכהזדמנות לחגיגה, לשחרור ולפורקן. בנוסף, הוא מאפשר למלא את הצורך בשינוי,  ביציאה מהשגרה, מהמוסכמות ומהעצמי המוכר וכניסה לדמות אחרת (שאולי גם מגלמת משאלת לב כמוסה).

אך יצא לכם לחשוב פעם על המסר שבפורים "מצווה להיות שמח"?

על פניו, ברור ומובן שכולנו שואפים להרגיש מאושרים ושמחים. אך האם המרדף אל האושר אכן מייצר תחושה אמיתית של אושר ושמחה?

האם ניתן להכריח אדם עצוב ומדוכדך להיות שמח ביום מסוים גם אם באותו היום או השבוע הוא עבר משבר רגשי או שפשוט מצב הרוח שלו ירוד ללא סיבה?!

יצא לכם לתהות מה דרישה כזאת יכולה לעשות לאדם או לילד כזה?

בתרבות הישראלית, עם הרקע ההסטורי הטראומטי של השואה ומציאות החיים הלא פשוטה של האיום הבטחוני, יש רצון לחוש הקלה ולהשתחרר מהכאב, החרדה והסבל.

בתרבות המודרנית והקפיטליסטית שבה אנו חיים, נוכחים שפע ובאשליה שהכל אפשרי והכל בר-השגה במיידי, מה שיוצר מרדף אחר האושר.

זוהי למעשה פנטזיה להרגיש תחושה טוטאלית של אושר מבלי לחוות כל כאב או סבל.

אך האם זו אכן ההגדרה של אושר?

לא בהכרח.

תחושת אושר לרוב נוצרת מתוך תחושת סיפוק ומשמעות ביחד עם הנאה וההגעה אליה מתרחשת מתוך תהליך אקטיבי.

לאחרונה, מבינים יותר ויותר כי ככל שהמרדף אחר האושר מתגבר, כך גוברת תחושת התסכול והדכדוך.

באופן אבסורדי, דווקא השחרור ממרדף זה והיכולת לחיות בכאן ועכשיו הם אלה שמאפשרים חיים או רגעים מלאי משמעות, סיפוק והנאה.

אז למה חשוב לאפשר לילד או לאדם להיות היכן שנמצא? גם אם היום פורים ומצב הרוח שלו ירוד?

קודם כל, ובמיוחד אצל ילדים, חשוב ללמד אותם כיצד להיות קשובים לתחושות ולרגשות שלהם.

למשל, אם הם שבעים, אין צורך לסיים מהצלחת.

או אם הם עצובים, לתת מקום לעצב ולאחר מכן לנסות למצוא דרכים לווסת את הרגש הלא נעים.

רק באופן הזה הם ילמדו כבוגרים להיות יציבים מול לחצים חברתיים, להיות נאמנים לקול הפנימי שלהם, לדעת לבטא את הצרכים שלהם, להבין מה הייעוד שלהם ולממש אותו, ולהצליח לחיות חיים מלאי סיפוק ומשמעות.

כמו כן, זו בדיוק הדרך שתאפשר לכם לייצר איתם קשר שמבוסס על אמון שבו, גם כמתבגרים הם יוכלו ואף ירצו לפנות אליכם, לשתף אתכם ובמיוחד לסמוך עליכם שתהיו שם עבורם וקשובים לצרכיהם האמיתיים. זו הדרך לייצר קשר משמעותי ומיטיב עם ילדיכם.

אז האם חשוב לכם יותר שהילד יגיע לגן כשהוא מחופש אך כעוס, כי היום פורים וכל הילדים מתחפשים ושמחים, או שעדיף לאפשר לו להיות היכן שנמצא ולבחור מה מתאים לו?

כמובן שאין אמת אחת וכל הורה יחליט בסופו של דבר מהי האמת שלו ושל ילדיו.

אך בכל מקום שיש דילמה שכזאת, חשוב לזכור את החשיבות של העצמת היכולת להיות קשובים לעצמינו ולקול הפנימי שלנו.

אין דרך אחת. ולעיתים נבחר להיות קשובים לקול הסביבתי. גם זה בסדר. אך חשוב שבחירה זו תהיה לאחר ששאלנו את עצמינו -

מה אני חושב?

מה אני מרגיש?

ומה אני רוצה?

אז מאחלת לכל אחד ואחת מכם/ן, שבחג פורים הזה תשאלו את עצמכם האם אני מרגיש/ה שמח/ה ברגע זה ואם התשובה לכך תהיה שלילית, תתנו לעצמכם חיבוק גדול של קבלה וחמלה.

שיהיה חג פורים מלא בהקשבה, באהבה ובשמחה מבפנים! 

עינת