מכון טמיר לפסיכותרפיה
דכדוך בחגים
כתיבה:
פסיכולוגית בהתמחות קלינית,
מכון טמיר ת״א
תקופת החגים נתפסת בדרך כלל כזמן מהנה ומרגש, שמעורר תחושות של חום, שמחה ושייכות.
התקופה מאופיינת בחופש מהעבודה ומהלימודים, וזו הזדמנות להיפגש עם קרובי משפחה וחברים, לצד קיום מסורות משפחתיות ואכילת מאכלים מיוחדים.
עם זאת, עבור אנשים מסוימים תקופת החגים עלולה לעורר לחצים ולגרום לרגשות חרדה, עצבות ודכדוך.
מצב זה מכונה "בלוז תקופת החגים" (Holiday Blues).
עבור אנשים אלו גם פעילויות פשוטות (כמו בישול וסידור הבית) עשויות להיות קשות לביצוע, והמחויבויות הקשורות לחג, הכוללות מפגשים משפחתיים, נתפסות בתור התמודדויות מאתגרות.
גם אלו שאוהבים את החגים יכולים לחוות דכדוך בתקופה הזו עקב מגוון סיבות.
אנשים המאובחנים עם פסיכופתולוגיה בכלל ודיכאון קליני בפרט – חשופים אף יותר לחוות דיכאון בחג ומצבם הרגשי עלול להחמיר.
תסמינים של דכדוך בחגים
דכדוך בחגים מתבטא בעיקר בתחושת עצב מתמשכת המתחילה בתקופת החגים. התחושה עשויה להשתנות בין אדם לאדם בעוצמה ובמשך הזמן.
תסמינים נוספים מתבטאים בשינויים בתיאבון או במשקל, קשיי שינה ועייפות, קשיי ריכוז, עצבנות, תחושות של חוסר ערך או אשמה, לחץ, דאגה, חרדה וחוסר יכולת לחוות הנאה מפעילויות שבעבר היו מהנות (אנהדוניה).
גם ילדים עלולים לחוות דכדוך ולחץ בחגים.
בקרב ילדים התסמינים עשויים להיות למשל התנהגויות המבטאות עצבנות, כמו כסיסת ציפורניים, תלונות פיזיות, כגון כאבי ראש וכאבי בטן וגם רגרסיה התנהגותית, שיכולה להתבטא למשל בהרטבת לילה.
מה גורם לדכדוך בחגים?
סיבות שונות יכולות לגרום לדכדוך בחגים, ביניהן:
ציפיות לא מציאותיות
כאשר לאדם יש ציפיות ותקוות מוגזמות וגבוהות מדי מהחג והן לא מתממשות – נוצר פער בין איך שהוא מצפה שהחג יהיה לבין האופן שבו החג מתנהל בפועל, ובעקבות כך הוא עלול להתאכזב ולחוש דכדוך ועצב.
הדכדוך מתעצם כשהפרט מחזיק באמונה שכולם מבלים בחג ומנהלים מערכות יחסים משפחתיות אוהבות ותומכות, בעוד שהוא מרגיש שאצלו החג נחווה באופן שלילי יותר. בעידן הרשתות החברתיות ההשוואה הזו לאחרים מתעצמת אף יותר.
בנוסף, הציפייה לכך שהחג יהיה מושלם ומהנה באופן בלתי רגיל מובילה לתכנון משימות רבות ולהשקעת מאמצים מרובים, אשר גורמים למתחים וללחצים.
קשיים משפחתיים
חגיגות ותוכניות משפחתיות עלולות להיות מורכבות עבור משפחות מסוימות, למשל עקב גירושין או עבור מי שאיבד בן משפחה אהוב שעימו חלק את החגים. מצבים אלו עשויים להוביל לגעגועים לעבר ולעורר רצון לחזור בזמן.
במקרים אחרים, ייתכן שהחגים מאלצים לקיים מפגש עם בני משפחה או מכרים, שמערכת היחסים עימם אמביוולנטית. בעקבות הציפייה למפגש והמפגש עצמו – מתעוררות תחושות לא נעימות, כמו חרדה.
בדידות
יש אנשים המרגישים בודדים בחג מכיוון שאינם יכולים לבלות עם המשפחה והחברים, למשל עקב תקופת הקורונה.
בפרט, אנשים שאינם בקשר עם בני משפחה או חברים עשויים לחוות בדידות עזה שמגבירה את העצב.
יחד עם זאת, עבור אנשים מסוימים, שהעובדה שבחג הם מוקפים בבני משפחה מעוררת בהם תחושות של שונות, חוסר נוחות ובדידות.
-
חוסר שינה: לוח זמנים קדחתני של תקופת החגים יכול להוביל לחוסר שינה, אשר מגביר את הלחץ והדכדוך.
-
שתיית אלכוהול ואכילת יתר: לעיתים אנשים פונים למנגנוני התמודדות לא בריאים כדי להתמודד עם דכדוך בחגים. אולם, שתייה מופרזת של אלכוהול ואכילת יתר עלולות להפוך את תסמיני הדכדוך להיות משמעותיים אף יותר.
-
לחץ כלכלי: החג דורש השקעת כספים, למשל עבור ארוחת החג, קישוט הבית וקניית מתנות למכרים. אנשים עם קשיים כלכליים מרגישים בתקופת החג מתח כלכלי ועקב כך מתאפיינים במצב רוח ירוד.
-
הרהור על השנה החולפת: החגים מציינים שנה חדשה שמתקרבת, ולכן אנשים נוטים להרהר על השנה שחלפה, למתוח ביקורת עצמית ואף לחוות רגשות של חרטה וכישלון. ייתכן שהם חושבים על מה היו מטרותיהם ומה תכננו להשיג, ומכיוון שלא עמדו בציפיותיהם הם יחושו עצבנות ותסכול.
בסקר שנערך בשנת 2014 נמצא שבעוד שרוב האנשים דיווחו במהלך החגים על תחושות של אושר, אהבה ומצב רוח חיובי, תחושות אלו לוו לעיתים קרובות בעייפות, מתח, עצבנות ועצב.
38% מהאנשים דיווחו כי רמת הלחץ שלהם עלתה במהלך תקופת החגים, כאשר בין גורמי הלחץ העיקריים היו: חוסר בזמן, מחסור בכסף ולחצים סביב מתן מתנות והתכנסויות משפחתיות.
כיצד ניתן להתמודד עם דכדוך בחגים?
כאשר האדם יהיה מודע לכך שתחושות של דכדוך, עצב ולחץ עלולות להופיע לקראת החגים, אז הוא יהיה מוכן יותר להתמודד עם מצבו הרגשי.
מתן תשומת לב לתחושות האלו והבנת הגורמים להן – יאפשרו לשלוט על הגורמים הללו לפני שהם ישפיעו עליכם.
-
טיפול רגשי עשוי לסייע לפתח מיומנויות לניהול מתחים ולקדם תקשורת ויחסים טובים.
-
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מאפשר לזהות דפוסי חשיבה שליליים התורמים לתחושות של עצב ודיכאון, ולהחליף מחשבות אלו במחשבות מועילות יותר.
תוכלו לנסות ליישם בחייכם דרכי התמודדות נוספות:
-
למדו לומר "לא" – תקופת החגים טומנת בחובה התחייבויות ואירועים רבים, אין צורך למלא את לוח הזמנים בכל אירועי החג. חשבו האם יש לכם זמן ומשאבים עבור האירועים השונים והימנעו מהתחייבויות יתר.
-
מצאו זמן לעצמכם – בין כל המחויבויות, השקיעו מדי יום זמן עבורכם כדי להירגע ולעשות דברים שאתם אוהבים ושיעשו לכם טוב.
-
התעמלו באופן קבוע – ביצוע פעילות גופנית, גם אם קצרה, מסייעת בהעלאת קצב הלב ומשחררת אנדורפינים המשפרים את מצב הרוח.
-
הגדירו ציפיות מציאותיות מהחג – חשוב לשמור על ציפיות מציאותיות מתקופת החגים. ניתן להיעזר בכתיבת רשימה של הציפיות שיש עבור תקופה זו ולנסות לחשוב אילו שינויים ניתן לבצע על מנת להפחית עומס ומתח (למשל לבצע קניות מספיק זמן מראש ולהתחלק במאכלים שכל אחד מביא). כחלק מכך, למדו לדעת לבקש ולקבל עזרה.
החג לא חייב להיות מושלם כדי להיות מיוחד...
נסו ליהנות מהרגעים הקטנים.
מקורות:
Cherry, K. (2021). What are the Holiday Blues? Verywellmind.
Fassler, D. (2011). Articles on holiday stress and children.
Hendry, E. (2014). This is what Holiday Stress really looks like. Diane Rehm Blog.
Hodas, G. R. Holiday Blues: How to Recognize and Overcome It.
Mansbacher, J. (2012). Holiday depression is real. Pediatrics for Parents, 28(5-6), 22-23.
Purdie, J. (2019). How to Deal with Stress and Depression during the Holidays. Healthline.
Sansone, R. A., & Sansone, L. A. (2011). The christmas effect on psychopathology. Innovations in clinical neuroscience, 8(12), 10-13.