דילמה דיאלקטית היא מצב שבו המטופל נמשך לשני קצוות סותרים, כאשר כל ניסיון לבחור בצד אחד בלבד יוצר קונפליקט פנימי או מגביר את הסבל.
ב־DBT, לא מנסים "לפתור" את הדילמה אלא להחזיק את שני הקטבים, לאזן ביניהם, ולנוע מתוכם באינטגרציה.
לא מדובר בפשרה, אלא באינטגרציה חיה של ניגודים, מתוך הכרה בכך שהאמת מורכבת, משתנה ונושמת.
הבסיס הפילוסופי של דיאלקטיקה
DBT שואבת את הרעיונות הדיאלקטיים מהפילוסופיה ההגליאנית והבודהיסטית כאחת.
-
אצל הגל: כל רעיון (תזה) מוליד את ניגודו (אנטיתזה), והמפגש ביניהם יוצר סינתזה – אמת חדשה, רחבה יותר.
-
בבודהיזם: הסבל נוצר מהיאחזות בקצה אחד של המטוטלת. הדרך היא "האמצע".
הדיאלקטיקה הטיפולית שואפת לא להתקע באף קוטב – אלא לזוז ביניהם, ולמצוא חופש.
היישום ב־DBT
הדילמה הדיאלקטית המרכזית בטיפול היא:
"אני מקבל אותך כמו שאתה – ואני גם מאמין שאתה יכול להשתנות."
זו הדיאלקטיקה שבין קבלה רדיקלית ל־שינוי מחויב.
-
מטפלים שנשארים רק בקבלה – מחזקים קיפאון.
-
מטפלים שנשארים רק בשינוי – מחזקים בושה.
העוצמה נוצרת כששני הקולות נוכחים בחדר, בלי לוותר אחד על השני.
דוגמאות לדילמות דיאלקטיות נפוצות בטיפול
המטרות של חיבור לדילמות דיאלקטיות
- הרחבת המיכל הנפשי – היכולת להחזיק שני קולות סותרים מבלי להתפרק.
- שיפור ויסות רגשי – במקום להגיב בפיצול (כעס קיצוני / קיפאון), נוצרת גמישות.
- חיזוק היכולת לבחור – לא מתוך דחף, אלא מתוך ראייה שלמה של מורכבות.
- הפחתת בושה – כשהניגוד מוכר כלגיטימי, פחות צורך בהסתרה או בהאשמה.
טכניקות מעשיות בדרך לדילמות דיאלקטיות
-
שיקוף דיאלקטי: המטפל נותן תוקף לשני הצדדים. לדוגמה:
"אני שומע אותך אומר שאתה ממש רוצה עזרה – ושבאותו רגע אתה לא יכול לשאת קרבה. זה נשמע מתסכל, אבל גם מאוד אנושי." -
שאלות דיאלקטיות:
-
מה הצד השני של התחושה הזאת?
-
מה היה קורה אם לא היינו ממהרים להכריע?
-
-
תרגיל ה"גם וגם" – ניסוח דילמות בצורה שאינה סותרת אלא מחזיקה:
"גם אני כועס – וגם אני דואג." -
מיינדפולנס לניגודים – מדיטציות שמאפשרות לשבת בתוך קונפליקט רגשי בלי לפתור אותו.
אם כך, דילמה דיאלקטית אינה חוסר יציבות אלא יציבות שמכירה במורכבות.