מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהי שיטת אימגו?
Imago Relationship Therapy, היא שיטת טיפול זוגי שפותחה ע"י ד"ר הארויל הנדריקס בשנות ה-80 ומאז נמצאת בשימוש הולך ומתרחב.
IMAGO היא שיטת טיפול זוגי מוכרת, כשיטה של פסיכותרפיה, טיפול נפשי בגישה אינטגרטיבית, המשלבת בשיטת הטיפול יסודות משיטת ה-CBT , מעולם הפסיכואנליזה, מתיאוריית ההתקשרות, מגישת פסיכולוגיית העצמי ופסיכולוגיית האגו.
טל אמריליו, מטפלת זוגית בגישת אימגו, קיבוץ מגל
איך זה להיות בטיפול אימגו?
את שיטת אימגו פגשתי לראשונה כסטודנט בן 24.
הגעתי עם בת זוגי דאז, שנינו סטודנטים צעירים באוניברסיטה שמחפשים מענה לקשיים הזוגיים שלנו.
הרבה אהבה והרבה בלבול.
נפגשנו בהתחלה לשני מפגשים עם פסיכולוגית קלינית בחיפה, אבל התחושה הייתה שזה לא זה.
איכשהו, דרך הפרקטיקום של הפרטנרית שלי, בלימודי עבודה סוציאלית, שמענו על סדנה לזוגות במרכז למשפחה בהדר, בהנחיית אירית וולשטיין-פלג, ונכנסנו לטיפול אימגו קבוצתי עם 6 זוגות אחרים.
החשש הראשוני לגבי שיתוף אחרים בקשיים זוגיים, בקבוצה של אנשים לא מוכרים, חלף חיש מהר.
החוויה הייתה בלתי נשכחת.
לכולם.
יהלומית (יהלי) סימיונוביץ׳, מטפלת בגישת אימגו בחיפה והקריות
'אימגו' הוא אוסף חוויות מהיחסים המשמעותיים שחווינו בחיינו, בעיקר בשנות הילדות, כאשר לרוב ההורים הם דמויות מפתח בכך. ההנחה המרכזית עליה מושתת השיטה היא שה'אימגו' של האדם היא שמובילה אותו לבחירת בן זוג ספציפי, באופן שאינו מודע. השיטה מניחה כי אנו בוחרים בני זוג בעלי תכונות אופי משמעותיות עבורינו, שהופיעו או לחילופין חסרו אצל דמויות חשובות מן העבר, במטרה להגיע לתיקון ולצמיחה, הן אישית ונפשית והן של מערכת היחסים. אנו בעצם מחפשים בן זוג מסוים, באופן לא מודע, המזכיר לנו תמונה מוכרת כלשהי.
לפי השיטה, קשיים בזוגיות קשורים במאבקי כוח ובחוסר סיפוק מהזוגיות מצד שני בני הזוג, הקשורים לצרכים שלא מולאו. קשיים אלה מאפיינים במידה כזו או אחרת כל קשר זוגי, אך לעיתים הקשיים מביאים לעלייה ולצמיחה ולעיתים- להרס של הזוגיות. שיטת 'אימגו' מתמקדת בהפיכת מאבקי הכוחות והמשקעים שמקשים על הזוגיות לכאלה שמניעים את הזוגיות לצמיחה חיובית.
מטרת הטיפול בשיטת 'אימגו' היא ללמד את בני הזוג להכיר במאבקי כוחות, בביקורת ובמשקעים שעולים מצד בני הזוג כבקשות לשינוי מצידם, ודרך הקשבה ודיאלוג פתוח להפוך את המכשול למעצים.
ראיון עם מטפלת בשיטת אימגו
שיחה עם גלי דבי, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית בפתח תקווה, בקליניקה עמיתה של מכון טמיר.
מראיינת:
שירלי גבאי
גלי דבי, מטפלת זוגית בגישת אימגו, פתח תקווה
הי גלי! כמה מילים על עצמך מבחינה מקצועית?
הי. אני עוסקת כבר 12 שנים בטיפול זוגי ומשפחתי.
לאחר התואר השני בעבודה סוציאלית התחלתי מסלול לימודים של טיפול זוגי ומשפחתי, ובמקביל התמחיתי בעבודה עם משפחות. מאז אני עובדת בטיפול זוגי ומשפחתי. לאורך השנים טיפלתי במספר תחנות לייעוץ זוגי. חשוב לי לעבוד במקביל גם כשכירה כי אני מאמינה שזו המקצועיות.
יש לי ניסיון עם כל סוגי האוכלוסיה, מאסירים משוחררים, בריאות הנפש, מכורים לשעבר ועד דוקטורים ומנהלי חברות. התחיתי ספציפית בשיטת האימאגו במשך שנתיים.
זה בדיוק מה שרציתי לשאול, על שיטת האימאגו. תוכלי לספר לי על השיטה?
אימאגו היא שיטת התקשרות, שיטה טיפולית מאוד ספציפית לשיפור תקשורת בין אנשים. השיטה מדגישה היבטים ייחודיים, למשל שפת גוף, או ניסוח של מילים ובחירתן. מטפל אימאגו הוא מאוד אקטיבי. מבחינתי, אנינ מצד אחד אקטיבית ומצד שני אני משאירה מקום לעבודה גם לזוג.
הרציונל הטיפולי הוא לבנות ולייעל את היכולת הזוגית לתקשר ולדבר. בעצם, אין טיפול בו אני לא נעזרת באימאגו בצורה זו או אחרת.
התהליך ממש מעניק לזוגות מיומנויות - קודם כל איך לדבר על תסכול - מקום בו זוגות רבים 'נופלים' - וגם להחזיר את ההערכה ההדדית ליחסים.
מחקרים מלמדים שכדי שתהיה שביעות רצון בקשר נדרשת הערכה גבוהה יותר מביקורתיות.
אני עובדת באמצעות השיטה הזו גם עם משפחות, כמו גם בטיפול דיאדי הורה-ילד. אני מאוד מתאימה את אופן העבודה שלי למשפחה, למטופלים, אני לא עובדת עם כולם באותו האופן.
איך בעצם שונה האימאגו מטיפול זוגי או משפחתי קלאסי?
מושיבים את בני הזוג אחד מול השני ועובדים בדרך מאוד מסוימת. יש כל מיני סוגים של משפטים ודיאלוגים באימאגו, בני הזוג מביאים את התכנים של הדיאלוגים ואני מכוונת אותם לאופן בו רצוי להתחיל את המשפט, איך להעמיק ולהתחבר למקום הרגשי ועוד.
זה עובד מאוד חזק.
יש לך דוגמא אופיינית?
קודם כל, זה מתחיל בדבר הכי טריוויאלי - להזמין את בן הזוג לשיחה, להגיד לו: "הייתי רוצה לדבר איתך על..." ולתת כותרת, נניח, לדוגמא: "הייתי רוצה לדבר איתך על זה שאתה חוזר מאוחר בלילה, האם אתה פנוי עכשיו?" כך מוזמן בן הזוג לבחור האם הזמן מתאים עבורו או שהוא מרגיש שהדיאלוג טעון מדי עבורו כרגע.
הנחת העבודה היא שכדי שאדם יהיה מסוגל להקשיב נדרשת בדיקה של הטיימינג.
דוגמא נוספת: לפעמים אנחנו נורא מוצפים, זקוקים לאוזן הקשבת של בן הזוג, כי בחוויה האישית הנושא בוער ודחוף. לצערנו בדיוק שם זה מתפוצץ, כיוון שבני אדם אינם פנויים לדבר על כל נושא רגשי בכל רגע נתון.
לעומת זאת, אם הפרטנר יודע שהוא קבע מראש לדבר, נניח מחר בשעה 16:00 קבענו לשבת ולדבר על הקושי לגבי חזרתו הביתה מאוחר בלילה, הוא כבר יגיע מעמדה אחר, הוא כבר פנוי יותר רגשית.
בשיטה הזו יש בעצם את תפקיד המיכל – שהוא זה שמקשיב, שזה התפקיד המאתגר, ויש את השני שהוא בתפקיד השולח – הוא זה שמדבר. המטפלת מדריכה את שניהם ועושה הרבה עבודה עם המיכל, על איך להקשיב ואיך לשקף, כל הזמן צריך לשקף.
בנוסף, אני עוזרת עם התקשורת "מה שהכי קשה לי בזה" , "איך שאני מרגיש לגבי זה".
זה על רגל אחת...
יחסי אימגו בטיפול זוגי – ממצאים מחקריים
במחקר שהשווה בין 200 זוגות שטופלו בשיטת אימגו במהלך סדנה אינטנסיבית לעומת זוגות בקבוצת ביקורת נתמכה יעילות השיטה: מדדים של טיב התקשורת הזוגית שנלקחו מיד בתום הסדנא וכן שלושה חודשים לאחר מכן הצביעו על שיפור ניכר ביכולות התקשורת ובהבעת האמפתיה ההדדית. אימאגו נבחנה גם במקרים בהם מתמודדים בני הזוג עם הפרעות קשב וריכוז, ונמצאה יעילה ומסייעת.
עבודה נוספת בחנה את יעילות השיטה באמצעות מחקר קליני מבוקר שהשווה בין זוגות שהשתתפו בטיפול אימגו לאורך 12 פגישות לבין זוגות בקבוצת ביקורת. בני הזוג בקבוצת הניסוי דיווחו על שיפור, מובהק סטטיסטית, בשביעות הרצון בקשר.
טיפול זוגי בגישת אימגו ברחובות <
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
שייקו ברדווין, פסיכולוג,
שירלי גבאי, MSW,
גלי דבי, MSW, מטפלת בגישת אימאגו
יחד עם מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
3 בינואר 2024
מקורות:
Nathan C. Gehlert, Christopher D. Schmidt, Victoria Giegerich & Wade Luquet (2017) Randomized Controlled Trial of Imago Relationship Therapy: Exploring Statistical and Clinical Significance, Journal of Couple & Relationship Therapy, 16:3, 188-209
Robbins, C. A. (2005), ADHD couple and family relationships: Enhancing communication and understanding through Imago Relationship Therapy. Journal of. Clinical Psychology, 61: 565-577