פסיכולוג קליני | מיהו פסיכולוג קליני ואיך מוצאים אחד/ת?

 

פסיכולוג קליני

 

מהי פסיכולוגיה קלינית?

מה עושה פסיכולוג/ית קליני/ות?

והיכן תמצאו אחד/ת

מדויק עבורכם?

 

 

אנשים רבים, שאינם באים מתחום הטיפול הנפשי, הולכים קצת לאיבוד בסבך ההגדרות השונות הקשורות לאנשי המקצוע מתחום הפסיכותרפיה:

פסיכולוג קליני, שיקומי, חברתי, חינוכי, רפואי, עובד סוציאלי קליני, מטפלים באומנות ועוד.

 

במכון טמיר בנינו מודל ייחודי לשיחת הכוונה והתאמה בין פסיכולוג למטופל.

בפיתוחה אנו משקיעים לאורך שנים, תוך תהליכי למידה והפקת לקחים שוטפים.

 

 

אם תרצו להתחיל טיפול פסיכולוגי ולקבל המלצה על פסיכולוג קליני בתל אביב, או המטפלים העמיתים שלנו בכל הארץ - אנחנו כאן בשבילכם.

 

 

אז קדימה, בואו נקרא:

 

 

מי נחשב פסיכולוג קליני?

 

ההגדרה ״פסיכולוג קליני״ מתייחסת להכשרתו המקצועית והאקדמית כאחד.

פסיכולוג קליני הוא מי שסיים דרך מפרכת למדי -

• תואר ראשון בפסיכולוגיה

• מבחן מתא"ם שכולל את כל הידע שנלמד במהלך התואר

• ראיונות קבלה (כולל המלצות, תיאור עצמי ותהליך מיון בשנערך בדרך כלל במקביל בכמה מגמות קליניות)

• לימודי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית באחד מהמסלולים המוכרים על ידי המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה)

• התמחות בפסיכולוגיה קלינית, שנמשכת לרוב 4 שנים - חלקה אשפוזית וחלקה מרפאתית. שתיהן מחייבות לרוב תור ובמהלכן מקובל לשלם שכר נמוך מאוד

• ובסוף ממתין הקינוח: מבחן ההתמחות

 

Rough... 

 

 

 

איפה לומדים פסיכולוגיה קלינית בארץ?

 

כיום ניתן ללמוד תואר שני או דוקטורט במסלול הקליני בכל האוניברסיטאות בארץ ובשנים האחרונות נפתחו מגמות קליניות חדשות במכללת תל אביב-יפו, במכללת רופין, במרכז הבין-תחומי בהרצליה ובמוסדות אקדמיים נוספים.

 

 

 

 

כמה זמן נמשכת ההתמחות של פסיכולוגים קליניים?

 

ההתמחות היא חלק מפרך במסע - המסיימים/ות את התואר השני נאלצים להמתין בתור למקום התמחות ולאחר שהתקבלו, עליהם לעבור ארבע שנות התמחות בחצי משרה ולעבור מבחן הסמכה.

 

במבחן ההסמכה (בחינת ההתמחות) נדרשים הפסיכולוגים המותשים להציג תיאור של מקרה קליני שבו טיפלו, יחד עם אבחון פסיכודיאגנוסטי, מול 3 בוחנים, פסיכולוגים קליניים מדריכים, ששואלים ובודקים את מידת הבקיאות של הנבחן.

 

רק לאחר שעברו את בחינת ההסמכה של משרד הבריאות הם יכולים להירשם כפסיכולוגים קליניים מומחים בפנקס הפסיכולוגים.

 

 

 

מה הם תחומי העיסוק של הפסיכולוג הקליני?

 

פסיכולוגיה קלינית עוסקת במחקר, סיווג, זיהוי וטיפול פסיכולוגי בבעיות נפשיות שונות, כמו הפרעות אישיות, הפרעות חרדה , התערבות וייעוץ במשברים, טיפול קשי הסתגלות, דיכאון, בעיות בזוגיות ועוד.

מטופלים פונים אל הפסיכולוג לשם קבלת טיפול באמצעות  פסיכותרפיה, קרי, טיפול נפשי שמבוסס על שיחות בין מטופל למטפל.

קיימים זרמים טיפוליים מגוונים והפסיכולוגים הקליניים בדרך כלל מטפלים על פי זרם מסוים או משלבים כלים אינטגרטיביים ממספר גישות טיפוליות. 

 

מה ההבדל בין פסיכולוג קליני לעובד סוציאלי קליני? <

 

 

 

אבחון והערכה

 

פסיכולוגים קליניים מאבחנים ילדים, בני נוער ומבוגרים באמצעות מגוון שיטות במטרה לזהות את הבעיות הספציפיות עמם הם מתמודדים.

 

שיטות ההערכה כוללות תצפיות, ראיונות אישיים, מבחנים להערכת אינטילגנציה ואבחונים מלאים ומקיפים להערכת האישיות. 

 

 

 

טיפול פסיכולוגי

 

פסיכולוגים קליניים עובדים כאמור עם מטופלים המתמודדים עם הפרעות נפשיות, רגשיות והתנהגותיות. 

 

לאחר סיום שלב ההערכה מתאים הפסיכולוג את הטיפול הנכון - אפשרות אחת היא לטפל במטופל בעצמם, ואפשרות אחרת היא להפנות את המטופל לעמית, שמתמחה באופן ספציפי בבעיה הנדונה - אנשי מקצוע אחרים בתחום בריאות הנפש.

 

בניגוד לפסיכיאטרים, לפסיכולוגים הקליניים אסור לרשום תרופות, אבל הם בהחלט המומחים בשימוש במגוון טכניקות פסיכותרפיות.

 

לדוגמא, פסיכולוגים קליניים משתמשים לעיתים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, המנתח את הקשרים בין מחשבות, רגשות והתנהגויות, כדי לקדם את המטופל לעבר יעדיו.

דוגמא נוספת היא טיפול דינמי, בו מתמקדת העבודה התרפויטית בלמידה על רבדים לא-מודעים הדורשים הכרה ועיבוד. 

 

 

 

 

תחומי ידע ספציפיים בפסיכולוגיה קלינית

 

פסיכולוגים קליניים מזוהים לרוב עם גישה טיפולית אחת או יותר. כדאי לקרוא ולהבין היטב על הזרמים השונים והשיטות בהן מוכשר הפסיכולוג לפני שפונים אליו, פשוט כי יש הבדל משמעותי בין הגישות. לדוגמא, יש הבדלי שמיים וארץ בין טיפול קוגניטיבי התנהגותי לבין  טיפול דינמי , על אף שפסיכולוגים קליניים מוסמכים ורשאים להציע טיפול פסיכולוגי בשתי הגישות.

 

מעבר לכך, יש פסיכולוגים קליניים שרוב ניסיונם וההתמקצעות שלהם מתמקדת בטיפול במבוגרים, בעוד שפסיכולוגים קליניים אחרים יתמקדו בילדים, בני נוער ואוכלוסיות סיכון המוגדרות לפי מאפיינים מגוונים.

 

חשוב לשאול על הרקע של המטפל, כי לניסיון המקצועי שנרכש בתחום הידע ולהכשרות הספציפיות יש משקל, השלכות ומשמעות רבים על הדרך בה תושגנה המטרות. 

 

 

מחקר

 

חלק מהפסיכולוגים הקליניים עוסקים גם במחקר, בדרך כלל כזה שיש לו חשיבות יישומית, כמו יעילות של שיטות טיפול, תהליכי שינוי, פיתוח או הערכה של תוכניות מניעה, תקפות ומהימנות של מבחנים, פסיכופתולוגיה התפתחותית ואפידמיולוגיה.

 

 בקישור הבא תוכלו לבדוק - האם הפסיכולוג/ית שלכם רשום/ה בפנקס הפסיכולוגים הארצי?

http://www.old.health.gov.il/oskimbbriut/Psiholog/index.asp

 

 

 

 

המסגרת הטיפולית (ה-setting)

 

טיפול פסיכולוגי מתקיים לרוב בקליניקה, בה נפגשים המטפל והמטופל לסשן טיפולי שאורך בדרך כלל 50 דקות.

 

יש שיטות של טיפול פסיכולוגי שמסגרת הטיפול מעט שונה: בפסיכואנליזה למשל, המטופל שוכב לסירוגין על ספה, בעוד שבטיפול קבוצתי יש מטופלים נוספים במעגל.

בטיפול באנליזה לקניאנית מסתיימת הפגישה ברגע מסוים, לפי החלטת המטפל. בטיפול cbt תידרש במקרים מסוימים יציאה לשטח, בעיקר כדי לחשוף את המטופל בהדרגתיות בפני סיטואציות מאיימות. בקיצור, קיימת שונות.

 

לאחר מפגש או מספר מפגשי הערכה, המכונים בשפה המקצועית 'אינטייק', נבנית ונכתבת תכנית טיפולית. לאורה של תכנית זו ינווט הקלינאי את התהליך הטיפולי במטרה להגיע לתוצאות, לשינוי. יש הרבה שיכול להשתנות לאורך הדרך המשותפת, אבל המטרה תמיד ברורה ונהירה, גם אם היא מתבססת על מושגים תיאורטיים עמומים למדי כמו 'לכידות העצמי' בפסיכולוגיית העצמי או ברורים מאוד כמו הכחדת פוביה בטיפול התנהגותי .

 

הפסיכולוג מתעד את סיכום המפגשים ברשומות רפואיות, אותן רשאי המטופל לקבל בסיום התהליך, זאת לפי ׳חוק זכויות החולה׳. 

המטופל משתף בתוכן שהוא מעוניין להביא לטיפול וביחד עם המטפל מתחילה חקירה (מלשון אקספלורציה) הדדית של עולמו הנפשי-פנימי של המטופל, מתוך מטרה לשפר את איכות חייו ולהביא לרווחה נפשית גדולה יותר.

בטיפול, חושף המטופל רבדים אישיים ואינטימיים והמטפל מחוייב חוקית ואתית לשמור על הדיסקרטיות של המטופל, לצד מחויבויות רבות אחרות.

 

מספר הפגישות לרוב אינו מוגבל אלא אם מדובר בשיטת טיפול קצרת מועד וממוקדת, בה נקבע משך הטיפול מראש, בדרך כלל בכדי להשיג מטרה ברורה ומוגדרת מראש.

 

האם פסיכולוג קליני צריך לעבור בעצמו טיפול פסיכולוגי? 

 

האם פסיכולוג קליני שעבר בעצמו טיפול פסיכולוגי מציע טיפול טוב יותר?

 

מעניין להתבונן בשאלה זו מכמה זוויות, למשל מנקודת התבוננות פסיכואנליטית ומנקודת הסתכלות התנהגותית-קוגניטיבית.

כמן כן, מעניין לשמוע מפסיכולוגים קליניים את הסיבות לכך שהתשובה האינטואיטיבית הרווחת לשאלה זו היא חיובית.

 

הפסיכולוג הקנדי לסלי גרינברג שרי גלר מאוניברסיטת טורנטו, מחברי הספר "הנוכחות הטיפולית", טוענים כי הטיפול העצמי וההשקעה של הפסיכולוג הקליני בעצמו וברווחתו משפיעים על יכולותיו ליצור ולפתח מערכת יחסים טיפולית טובה עם המטופל.

רק באמצעות איזון אישי ויציבות יוכלו פסיכולוגים טובים להיות נוכחים בתהליך באופן מלא ומועיל במהלך השעה הטיפולית והתהליך כולו.

 

 

איך מוצאים פסיכולוג קליני טוב?

 

הממ... 

 

פה יש נקודה קצת מורכבת:

 

למרות ההישגים יוצאי הדופן אליהם הגיעה הדיספלינה, לא פותחו כלים יישומיים נגישים דיים לניבוי התאמה מדויקת בין פסיכולוג למטופל.

לכן מוצאים עצמם מתעניינים רבים בטיפול פסיכולוגי תועים בחיפוש אחר המטפל הנכון - דרך המלצה מאדם מוכר, דרך אינדקסים של מטפלים באינטרנט או בהתבסס על אינטואיציה ותחושות בטן. 

 

למצוא מטפל טוב זה אתגר של ממש:

מישהו/י שאפשר ליצור אתו ברית טיפולית חזקה, שיהיה גם חם וגם חכם, שתהיה אתו כימיה משותפת ושיעמוד בטווח המחירים של המטופל.

וזה רק על קצה המזלג, הרי נדרשים גם ניסיון והתמחות בבעיה הספציפית, קרבה גאורגפית ושעה שבועית פנויה שמשותפת למטפל ולמטופל...

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון: 

 

8 ביולי 2023

  

 

 

 

 

 מוסדות מוכרים להתמחות בפסיכולוגיה קלינית - אתר משרד הבריאות < 

עדכון מסמך הליבה - ינואר 2020 - הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית <