מכון טמיר לפסיכותרפיה
כעס אינו אחד מהסימפטומים הרשמיים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אצל מבוגרים וגם לא אצל ילדים ונוער.
יחד עם זאת, מבוגרים רבים (18 ומעלה) הסובלים מההפרעה מתמודדים עם קשיים תמידיים בשליטה וניהול כעסים, בעיקר בהתפרצויות אימפולסיביות של כעס.
מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז הופכים לתוקפניים כתגובה אימפולסיבית למשהו שקורה - תסכול, הערה מעוררת או סטרס. מומחים חושבים שהתנהגות תוקפנית עשויה לנבוע מהימנעות מרגשות זועמים או פגועים. התוקפנות היא ניסיון להיפטר מהרגש השלילי ומשרתת כאסטרטגיה לוויסות רגשי.
למעשה קשיי ויסות רגשי, בפרט עם תגובת כעס, שכיחות מאוד בקרב אנשים עם הפרעות קשב וריכוז.
חשוב לדעת שאתם לא לבד בתחום הזה. כעס עשוי להצביע על הפרעה במצב הרוח אבל לעתים קרובות הוא רק חלק מהפרעת הקשב.
כך או כך, טיפול ב- ADHD יכול להועיל מאוד.
נועה רוזן, MSW, מטפלת בהפרעות קשב וריכוז בתל אביב
איך כעס משתלב עם ADHD אצל מבוגרים?
רופאים ופסיכולוגים מזהים ADHD בהתבסס על נטייה לחוסר קשב, בעיות ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות.
ואכן, יש כמה סימפטומים של ADHD הקשורים באופן הדוק יותר לכעס, בהם:
התנהגות אימפולסיבית
אנשים עם ADHD מתמודדים עם קושי בשליטה בדחפים, אימפולסיביות שעלולה להביא אותם לכדי תגובה כעסנית לא מקובלת.
היפראקטיביות
למתמודדים/ות עם ADHD יש ׳קוצים׳, כלומר קושי רציני להישאר ישובים במקום. הם נוטים להשתעמם בקלות, להפריע לשיחות באופן לא מותאם ולהתקשות למקד את הקשב. תסכול הדחפים הללו עשויים להוות מקור לכעס שעלול להתגלגל להתפרצות זעם.
שכחנות וחוסר קשב
מבוגרים וילדים עם ADHD מתמודדים כל הזמן עם קושי לעמוד בדדליינים, ניהול זמן ועמידה בתחומי אחריות.
התסכול הכרוני משכחה לשלם תשלומים, מאובדן מפתחות ומאתגרים יום-יוומיים אחרים עשוי להוביל את האדם לתחושת כעס.
לסיכום, מתמודדים/ות בוגרים עם ADHD יחד עם כעס חייבים להבין שהם ממש לא לבד.
התסמינים שלהם קשורים ישירות להפרעה ושבאמצעות שילוב נכון של טיפול ותמיכה חברתית ניתן לסייע להם להקל על הכעס ולמנוע את ההרס שהוא גורם.
מה גורם לכעסים ב-ADHD אצל מבוגרים?
הטריגרים לכך יכולים לכלול תסכול, חוסר סבלנות ואפילו הערכה עצמית נמוכה.
כמה מחקרים מצאו קשר בין תסמיני ADHD לכעס. למשל, מחקר מ-2014 על תלמידי מכללה מצא קורלציה בין הימצאותם של יותר תסמיני ADHD ליותר כעס כמצב וכתכונה.
כעס כמצב הוא התפרצות קצרה של כעס, בעוד שכעס כתכונה הוא נטייה אישיותית לכך.
מחקר מ-2020 השווה בין מבוגרים עם ADHD למבוגרים ללא האבחנה, ומצא ש-50.2% מהראשונים היו בעלי תנודות רגשיות, בהשוואה ל-5% בלבד מנטולי ה-ADHD. מבוגרים עם ADHD שדיווחו על תחושת כעס כילדים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לדווח על תנודות במצב הרוח לעתים קרובות. הדבר מרמז על קשר בין תנודות מצב רוח לבין כעס, וגם מציע שכעס אצל מבוגרים עם ADHD עשוי להתחיל בילדות.
עדי גודלמן, MSW, מטפלת בשליטה בכעסים עם מבוגרים, מכון טמיר תל אביב
כמה מהסיבות לכך ש-ADHD עשוי לגרום לאדם לכעוס:
שליטה נמוכה בדחפים
ADHD פוגע בתפקוד הניהולי, שהוא יכולתו של המוח לווסת רגשות, לתכנן פעילויות ולשלוט בדחפים. אנשים עם ADHD יכולים להתקשות בהרגעה עצמית כשהם כועסים או להיות יותר אימפולסיביים בביטוי כעס.
תסכול מתסמיני ה-ADHD
תסמיני ה-ADHD יכולים להקשות על הריכוז בעבודה או בלימודים, והדבר עשוי לתסכל. כמה מחקרים מצאו קורלציה בין תסמיני ADHD למידה רבה יותר של ביטוי כעסים בצורה שאינה הולמת. קשיי קשב – מחקר מ-2018 מצא שבקרב מבוגרים עם ADHD יש קורלציה בין שינויים בקשב ליותר כעס כתכונה, כנראה משום שחוסר תשומת לב יכול לתסכל או לגרום לאדם להרגיש מוסח ע״י דברים שמכעיסים אותו.
קשיים במערכות יחסים
מחקר מ-2014 מצא שיעורים גבוהים יותר של לקויות חברתיות בקרב תלמידי מכללה עם ADHD ביחד לכאלה שאינם. הקשיים במיומנויות החברתיות יכולים להקשות על היווצרות מערכות יחסים משמעותיות ועל ניהול קונפליקטים, מה שעלול להוות טריגר לכעס.
הטריגרים יכולים להשתנות מאדם לאדם, ולכן כדאי שהמטופל ינהל רישום שלהם.
הדבר יעצים את יכולתו להבין את הטריגרים ובכך להשיג שליטה טובה יותר על תגובותיו.
טריגרים נפוצים לכעס הקשור ל-ADHD בקרב מבוגרים כוללים תסכול וחוסר סבלנות (למשל במהלך עמידה בתור), התנהגות אימפולסיבית (למשל תגובת יתר לתחושת כעס רגעית), בעיות בזיכרון ובקשב העשויות לגרום לאדם להתמקד בתחושות חולפות ולתת להן כוח רב מדי, בעיות חברתיות ובמערכות יחסים (בעיקר תחושת דחייה או גינוי), השלכות של בעיות בתכנון ושל דדליינים שפוספסו (למשל פרויקט שלא הוגש בזמן) והערכה עצמית נמוכה.
ניהול כעס הקשור ל-ADHD
ADHD הוא מצב רפואי - אנשים אינם יכולים פשוט לפתור אותו בעצמם.
ואולם, שילוב נכון של טיפולים יכול להפך את הכעס לקל יותר לניהול.
כמה מהאופציות הן תרופות ממריצות ל-ADHD, תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה (כחלופה לממריצים בחלק מהמקרים), חיפוש אחר התאמות בלימודים ובעבודה (למשל סביבה נטולת הסחות או יותר זמן להשלמת פרויקטים), סדנה לניהול כעסים, שיעורי מיומנויות חברתיות, פסיכותרפיה (יעוץ אישי או משפחתי או יעוץ למערכות יחסים) ותכניות אימון קוגניטיביות-התנהגותיות שמלמדות גברים ונשים עם ADHD מיומנויות לניהול רגש בדרך להשגת מטרותיהם.
עזרה עצמית לניהול כעס למתמודדים עם ADHD
חלק מהאסטרטגיות שיכולות לעזור לאדם להתמודד עם כעס הן אלה:
לשים את הכעס בהקשר הנכון
כשאדם מרגיש לפתע גל של כעס, עליו להימנע מרומינציות על הכעס ופשוט להכיר בו ולעבור אל הרגש הבא.
תרגול ויזואליזציה
במיומנות ויזואליזציה נעזרים בדימיון כדי למקם את הקושי ולנהל אותו.
בהקשר של כעס, למשל, ניתן לדמיין את הכעס סגור בקופסה ואז לנשוף החוצה את כולו.
לעשות פעילות גופנית
מחקר עדכני מצא כי פעילות קרדיווסקולרית גבוהה יותר אצל מבוגרים עם ADHD קשורה עם פחות דיכאון, חרדה ומתח נפשי נתפס, וזה נכון במיוחד עבור מתמודדים עם תסמיני ADHD קלים יותר.
כושר נתפס גבוה יותר היה קשור עם פחות דיכאון, חרדה ומתח נתפס, הן עבור ADHD והן עבור קבוצות ביקורת.
לתרגל תגובה מועילה לכעס
הגישה המתאימה משתנה מאדם לאדם, אבל יש כאלה שמוצאים שנשימות עמוקות או מדיטציה עוזרות להם. ככל שאדם מתרגל יותר, כך הדבר יהיה לו קל יותר. יש לנסות לקחת 10 נשימות עמוקות בתגובה לכעס, עד שהדבר הופך לתגובה אוטומטית.
להתחייב להשהיית התגובה עד לרגיעה
לרבים עם ADHD ההתנהגות האימפולסיבית שהכעס גורם היא הרסנית מאוד ואף עלולה להוביל ליותר כעס. אלא שגם אם האדם אינו יכול לשלוט בכעסו – הוא יכול לשלוט בתגובות שלו.
לתרגל אסרטיביות שמונעת התפרצויות כעס
כעס הוא רגש אנושי נורמלי, והגיוני להרגיש אותו בתגובה לחוסר צדק, להתעללות או לתסכול. זיהוי טריגרים לכעס יכול לעזור לאדם לתרגל תגובות אסרטיביות.
זאת ועוד, יש גם אסטרטגיות שעוזרות להימנע מכעס ומהתפרצויות כעס אימפולסיביות, בהן:
-
חיפוש פסיכותרפיסט שיעזור לקדם הבנה טובה יותר של הכעס וניהולו. מטפל יכול לעזור לזהות טריגרים ספציפיים לכעס ולאמץ מנגנוני התמודדות בריאים יותר.
-
המנעות מוקדמת או עזיבה של מצבים בין אישיים שגורמים לכעס. אם אתם מריחים עימות באופק, תתרחקו.
-
הכרה בכך שכעס הוא רגש אנושי תקף ונורמלי מסייעת להבין שאין טעם לכעוס על עצמך על זה שאתה כועס.
-
להחליט מראש שדיבור על תסכול, בעיות במערכות יחסים ובעיות כרוניות אחרות יתקיים אך ורק רק במצב של רוגע.
-
במהלך ויכוח עם בן/בת זוג ניתן לבקש פסק זמן של 20 דקות ואז לשוב לדיון, אחרי ששני הצדדים רגועים יותר.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
25 במאי 2023
מקורות:
Ogrodnik, M., Karsan, S., & Heisz, J. J. (2023). Mental Health in Adults With ADHD: Examining the Relationship With Cardiorespiratory Fitness. Journal of Attention Disorders, 27(7), 698–708. https://doi.org/10.1177/10870547231158383
