מהו טיפול CBT ממוקד טראומה? | Trauma-focused CBT

 

TF-CBT כטיפול ל- PTSD 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד טראומה (TF-CBT) הוא סוג של טיפול CBT שנועד לסייע לילדים, בני נוער, מבוגרים ומשפחות להתמודד עם ההשלכות הפסיכולוגיות של טראומה נפשית.

במקור, TF-CBT פותח במטרה לעזור לילדים ולמתבגרים שחוו התעללות מינית, אבל עם השנים הורחב הפרוטוקול המקורי לשיטת פסיכותרפיה יעילה ומבוססת ראיות שמתאימה לכל אדם שחווה טראומה אישית או לאומית, חד פעמית או חוזרת. 

 

טיפול TF-CBT מועבר כפסיכותרפיה פרטנית, צמודת פרוטוקול, שנמשך 12-20 פגישות שבועיות של שעה (תלוי גם באדם ובצרכים הספציפיים שלו), כטיפול קו ראשון ב-PTSD.

 

 

הפרוטוקול הבסיסי של CBT ממוקד טראומה כולל 3 שלבים:

 

• התייצבות.

• ניסוח נרטיב הטראומה ועיבודו.

• אינטגרציה וגיבוש.

 

 

טכניקות טיפול קוגניטיבי התנהגותי מיושמות כך שהמטופל יזהה ויבין את דפוסי החשיבה השליליים או המעוותים, ואת ההתנהגויות התגובתיות הנובעות מהם.

אתגר טיפולי מרכזי ותוצאתי הוא לשנות את המחשבות וההתנהגויות הללו.

 

לעיתים משולבים גם אלמנטים של טיפול משפחתי בגישת TF-CBT.

כאשר המטופל הוא ילד או מתבגר שחווה טראומה כאלימות במשפחה התעללות או אובדן של אדם אהוב, ההורה לוקח הרבה פעמים חלק במפגשים (בתנאי שאינו פוגע בטראומה). 

גם הילד וגם ההורה לומדים לעבד טוב יותר את רגשותיהם, לתקשר זה עם זה ולפתח מיומנויות התנהגותיות וקוגניטיביות.

 

 

היבטי ליבה של TF-CBT כוללים למשל - 

 

• פסיכו-חינוך.

• לימוד טכניקות הרפיה.

• עיבוד קוגניטיבי של הטראומה.

• טיפול משפחתי (למשל מפגשי ילדים-הורים).

• בניית מיומנויות, בדגש על מניעה שניונית. 

 

 

המעבר של טיפול בטראומה מתרופה לשיחה

 

עד שנת 2013, היו מעט עדויות להבדל בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכותרפי עבור מתמודדים/ות עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית. 

 

אחד השינויים המהותיים והעדכניים בטיפול ב-PTSD הוא העדפה של טיפול פסיכותרפי על פני טיפול תרופתי.

ואכן ההנחייה באשר לטיפול בפוסט טראומה היא להעניק טיפול פסיכותרפי ממוקד כמענה ראשוני ולעיתים מתמשך. 

 

השינוי המדובר התרחש על רקע שתי סקירות מטא-אנליזה נרחבות, שהשוו "ראש בראש" בין היעילות של טיפול תרופתי בטראומה לבין טיפול פסיכותרפי מבוסס-פרוטוקול, ובחנו את התוצאות.

בטיפול פסיכותרפי צמוד-פרוטוקול, המטפל משתמש בפרוטוקול שמנחה אותו במהלך הטיפול, כדי לוודא שכל הנושאים הרלוונטים לסוגיית הטראומה יקבלו מענה. 

שימוש בפרוטוקול בטיפול בטראומה הוא הקו המנחה להענקת הטיפול. 

 

בשני מחקרים אלו, נמצא שפסיכותרפיה לבדה הביאה לידי הפחתה ארוכה יותר בסימפטומים והפחתה בסיכוי של תופעות לוואי שעשויות להתעורר כאשר ישנו שימוש ממושך בטיפול תרופתי.

 

מחקרים נוספים בתחום הראו כיצד טיפול ממוקד-בטראומה צמוד פרוטוקול כמו PE,  EMDR ו - CPT, מציג הפחתה מתמדת בסימפטומים של פוסט טראומה לאחר השלמה של בין 12 ל16 פגישות שבועיות (של שעה). 

 

שלושת סוגי טיפול אלו מהווים את הבסיס למחקר בטיפולים ממוקדי-טראומה, אך סוגים נוספים של טיפולים פסיכותרפיים ממוקדים וצמודי פרוטוקול כמו למשל טיפול קוגניטיבי לפוסט טראומה (CBT ל PTSD),

טיפול בחשיפה לנרטיב (NET - Narrative exposure therapy) וטיפול חשיפה בכתיבה (Written Exposure), נמצאו גם הם כיעילים.

 

בכל השיטות הללו, היעילות הגבוהה ביותר הייתה לטיפול פרטני ולא קבוצתי. מחקר עדכני מדגיש שטיפול מקוון יוכל גם הוא להיות אפקטיבי במידה דומה לטיפול פנים אל פנים. שימוש בפרוטוקול שמנחה ומבנה את הטיפול הוצג גם כאן וגם בעבר כמשפר את תוצאות הטיפול - גם בהיבט של דבקות ונוכחות בתוכנית הטיפולית וכן מאפשר להפחית את הסימפטומיים לאורך זמן, אל מול טיפול שאינו ממוקד פרוטוקול. 

 

טיפול צמוד-פרוטוקול אינו מגביל את המטפל או מפחית מהמקצועיות שלו - למעשה, הוא מאפשר לו להבטיח שיכלול בטיפול את כל האספקטים של הטראומה ויוכל לגשת אליהם בצורה שיטתית. בנוסף, טיפול זה כולל משימות מבוססות -ראיות, שניתנות למטופל במהלך השבוע ועליהן הוא יכול לעבוד בין הפגישות.

 

מבין המחקרים שנעשו על שיטות הטיפול החדשות יותר, חשיפה בכתיבה הראתה תוצאות טובות מאוד וכן נמצאה כשיטת טיפול שקל יותר להתמיד בה. זאת במיוחד עבור אנשים שלומדים טוב יותר "דרך חוויה". שיטה זו מאפשרת לנרטיב הכתוב של המטופל יחד עם הטיפול ההתנהגותי להיות הכלי שמוביל לשיפור. זאת לעומת סיפור הטראומה באופן ורבלי וחזרתי כמו שנעשה בטיפול PE. 

   

 

שיעור הנשירה ב-CBT ממוקד טראומה

 

מטה-אנליזה שבחנה שיעורי נשירה של מטופלים במהלך טיפולים פסיכולוגיים מבוססי מחקר בטראומה, מצא כי 18% מהמטופלים ב-TF-CBT לא מצליחים להיעזר בטיפול עד סופו (Varker et al, 2021).

 

כפי שניתן לראות בטבלה, שיעור הנשירה של TF-CBT נמצא במקום טוב באמצע.

יחד עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שכמו בכל טיפול שדורש מהמטופל להתחבר ולהיחשף לאימת הטראומה גם כאן קיימת מגבלה.

 

 

 

 

אילו טיפולים נמצאו יעילים ל-PTSD?

 

עיקר התמיכה המחקרית לטיפולים ב-PTSD נמצאה עבור הגישות הבאות, הן כמפגשי פנים אל פנים והן כטיפול אונליין:

 

• טיפול עיבוד קוגניטיבי - CPT

• טיפול EMDR - טיפול בטראומה המתבסס על תזוזות עיניים

• טיפול בחשיפה לכתיבה - WET

• טיפול בחשיפה לנרטיב - NET

• טיפול PE - חשיפה הדרגתית / ממושכת

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

14 בדצמבר 2023

 

  

 

 

 

מקורות:

 

Cohen, J. A., & Mannarino, A. P. (2015). Trauma-focused Cognitive Behavior Therapy for Traumatized Children and Families. Child and adolescent psychiatric clinics of North America, 24(3), 557–570. https://doi.org/10.1016/j.chc.2015.02.005

 

Ferguson, S. (2021, December 22). How trauma-focused CBT can help children heal. Psych Central. https://psychcentral.com/blog/cognitive-behavioral-therapy-best-to-treat-childhood-trauma

 

Kar N. (2011). Cognitive behavioral therapy for the treatment of post-traumatic stress disorder: a review. Neuropsychiatric disease and treatment, 7, 167–181. https://doi.org/10.2147/NDT.S10389

 

Kredlow, M. A., Szuhany, K. L., Lo, S., Xie, H., Gottlieb, J. D., Rosenberg, S. D., & Mueser, K. T. (2017). Cognitive behavioral therapy for posttraumatic stress disorder in individuals with severe mental illness and borderline personality disorder. Psychiatry research, 249, 86–93. https://doi.org/10.1016/j.psychres.2016.12.045

 

Lee, D. J., Schnitzlein, C. W., Wolf, J. P., Vythilingam, M., Rasmusson, A. M., & Hoge, C. W. (2016). PSYCHOTHERAPY VERSUS PHARMACOTHERAPY FOR POSTTRAUMATIC STRESS DISORDER: SYSTEMIC REVIEW AND META-ANALYSES TO DETERMINE FIRST-LINE TREATMENTS. Depression and anxiety, 33(9), 792–806. https://doi.org/10.1002/da.22511

 

Schrader, C., & Ross, A. (2021). A Review of PTSD and Current Treatment Strategies. Missouri medicine, 118(6), 546–551. 

 

Sloan, D. M., Marx, B. P., Bovin, M. J., Feinstein, B. A., & Gallagher, M. W. (2012). Written exposure as an intervention for PTSD: a randomized clinical trial with motor vehicle accident survivors. Behaviour research and therapy, 50(10), 627–635. https://doi.org/10.1016/j.brat.2012.07.001

 

Varker, T., Jones, K.A., Arjmand, H.-A., Hinton, M., Hiles, S.A., Freijah, I., Forbes, D., Kartal, D., Phelps, A., Bryant, R.A., et al. (2021). Dropout from guideline-recommended psychological treatments for posttraumatic stress disorder: A systematic review and meta-analysis. J. Affect. Disord. Rep., 4, 100093. https://doi.org/10.1016/j.jadr.2021.100093