תרגול מיינדפולנס בעבודה | קשיבות עם עובדים ומנהלים בארגונים

מיינדפולנס בארגונים

איך מיינדפולנס רלוונטי לעובדים?

מה הקשר בין מדיטציה ועבודה?

איך מיינדפולנס עשוי לשפר

את התפקוד שלי בעבודה?

 

 

מה זה מיינדפולנס?

מיינדפולנס היא שיטה נהדרת לשיפור היבטים רבים בחיים.

 

במקור, תכנית להפחתת לחצים מבוססת מיינדפולנס (MBSR) נהגתה על ידי ג'ון קבט זין ומיושמת כיום בעולם העבודה.

 

לשיטה אין שאיפות רוחניות, בודהיסטיות או מיסטיות. היא רק מתייחסת למדיטציה כאימון תודעה פשוט, שבוסס מחקרית, המציע סביבה בה ניתן ללמוד שיטות אפקטיביות להתמודדות והקלה על הגוף ועל הנפש שלנו.

 

הפניית הקשב כלפי פנים, מסייעת לנו להבין מה מתחולל בתוכנו, ולעתים לספק תשובות גם כאשר התחושה הראשונית היא של "אין מוצא". מצבים כאלה קורים לא פעם במקום העבודה, כאשר אנו מנסים להגיע להישג מסוים, או פועלים תחת לחץ וביקורת. כל התורה על רגל אחת היא להתאים את הפעולות שלנו למה שאנחנו באמת רוצים להשיג.

 

 

איך מיינדפולנס עובדת?

מיינדפולנס עוזרת בויסות התחושות והתגובות שלנו, ובהעלאת המודעות להתנהגות שלנו, דבר העומד במהותם של העיסוקים הטיפוליים כמו רופאים, עו"סים, פסיכולוגים, מטפלים הוליסטיים, מקצועות פרא רפואיים כמו פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, ועוד.

 

צוותים רפואיים היו אחד הקהלים הראשונים ליישום של תכנית מבוססת מיינדפולנס בעולם העבודה. זאת, שכיוון שמרבית הטעויות של רופאים לא נובעות מחוסר בידע, אלא מחוסר ריכוז. תרגול מיינדפולנס, מסייע בהפחתה משמעותית של שחיקה ומתח בקרב רופאים ובהפחתת מספר הטעויות מסכנות החיים.

 

עם זאת, אין ספק שגם בעלי עיסוקים אחרים מרוויחים מיתרונותיה של השיטה.

לפעמים, בעיקר כאשר עומס, לחץ ומתח בעבודה, אנחנו פועלים כל כך במהירות, ובלי לשים לב, באופן אוטומטי, ואז אנחנו עשויים לטעות או לא לשים לב להשלכות של הפעולות שלנו.

למשל, דיפלומטים ופוליטיקאים - למרות שמדובר בעיסוק במערכות אנושיות וחברתיות, במקצועות אלו פעמים רבות לא מביאים בחשבון את ה"אדם" עצמו. בעלי  מקצועות המעורבים במו"מ ותהליכי קבלת החלטות שמשפיעות על ציבור רחב, יכולים להתייעל ולהיתרם רבות מעבודה שהיא קשובה וממוקדת יותר, ושיפוטית פחות.

 

הרעיון בתרגול מיינדפולנס, הוא ההנחיות הפשוטות. ההנחיה, להתמקד בנשימה, וכאשר המחשבה לנודדת לחזור לנשימה, בלי שיפוטיות, היא הנחיה פשוטה ביותר – אך לפעמים קשה מאד לביצוע. המחשבה נודדת, ואנחנו רגילים, בטח בעולם העבודה להיות בעשייה (Doing). מה שהשיטה מבקשת מאיתנו הוא הפוך – לשהות ברגע, להיות נוכח כאן ועכשיו (Being).

 

בואו ניקח מצב, נפוץ למדי, שעליך לייצר או להציג תוצר כלשהו במקום העבודה.

החששות העיקריים במצב הזה, הוא לא לעמוד בדד ליין שהוצב, או להציג תוצאה לא מספקת.

בעזרת טכניקה של מיינדפולנס, ניתן להעריך על סמך חוויות העבר את טווח התגובות האפשריות למצב ואת האפקטיביות שלהן בפתרון המצב.

 

עבור אלו מאתנו הנוטים לשגות בדמיונות, או לחשוב באופן תדיר במחשבות כמו "מה היה קורה אם...", דפוס החשיבה הזה מחדד את החושים ומעורר את המודעות וההבחנה בין מה שאפשרי ובר פתרון לבין מה שלא ניתן לשינוי.

הטכניקה מציעה לעובדים, להקדיש כמה דקות ביום למדיטציה בה העובד מתבקש להתמקד בנשימה ולהבחין במה שמתחולל בתוך הגוף ומחוצה לו.

בנוסף, מציעה השיטה תרגול יומיומי ומתמשך סביב אירועים שגרתיים. למשל, לקחת שלוש נשימות לפני שעונים לטלפון במשרד או לבחור, בהתאם למצב הפנימי, שלא לענות. כך, מתפתחת מודעות שמקלה עלינו במעבר המתמיד בין מצבי קשב ופעילויות, שיכולות להוות מקור לחרדה ופחד מאובדן שליטה.

 

הרעיון המרכזי בשימוש במיינדפולנס במקום העבודה הוא לקטוע את רצף החיים האוטומטי, לעצור ולחשוב גם ברגעים שבהם הסביבה דורשת תגובה מהירה. השלווה שההקשבה הפנימית יוצרת, מחדדת את החושים ומאפשרת לקבל החלטות רציונאליות תוך הכרה במגבלותינו הסובייקטיביות.

 

העולם ההישגי והתחרותי של ימינו, הרגיל אותנו להלקות את עצמינו על חוסר הצלחה, כלומר להיות שיפוטיים לגבי עצמינו. ואילו שוב, השיטה מבקשת מאיתנו ההיפך – גם אם לא מצליחים להתמקד בנשימה, עלינו להרפות ולשחרר. בלי שיפוטיות. זה לא יעזור שנכעס או נרגיש אשמים או לא מוצלחים בתרגול. בנוסף, המטרה היא להתחיל ולתרגל זאת, כדי שלאחר מכן נוכל להרחיב את המיומנות שרכשנו בתרגול אל התפקוד שלנו בעבודה, ובמקומות אחרים בחיים.

 

מחקרים בתחו הנוירו-פסיכולוגיה, מראים כיצד מיינדפולנס משנה את המבנה הפיזי של המוח ומעבה חומר אפור באזורים הקשורים בקשב, עיבוד מידע, מהירות תגובה וזכרון. תרגול מיינדפולנס מאפשר להיות קשוב בצורה אקטיבית  לדברים שאנחנו בוחרים, ולא לתת דגש ומקום למה שלא. אפשר כך להפחית שיפוטיות ולתת לדברים לא רצויים, להשפיע עלינו פחות. להירגע מהר ולהתנתק ממחשבות מטרידות.

 

לא חייבים לשבת על כרית בתנוחת לוטוס כדי לתרגל מדיטציית מיינדפולנס, ניתן לתרגל מיינדפולנס גם תוך כדי הליכה ברחוב, נהיגה, הפסקת צהריים באמצע יום עמוס, פגישה, שיחה ועוד.  כל עובד יכול להתרם אפילו מכמה דקות של תרגול ביום, לשיפור מיומנויות העבודה שלו והרווחה האישית שלו, גם יחד.

 

 

מתי לא מתאים לתרגל מיינדפולנס בארגון?

 

כמו תמיד, אם אתם מתכננים פעילות רווחה או הדרכה לעובדים, חשוב לעשות את זה כמו שצריך.

אם הפעילות צולעת מראש, עדיף לפעמים לא להציע פעילות כזו. כלומר, ניתן לראות הצעות חלקיות ולא מאורגנות דיין כניסיון לצאת ידי חובה. 

בהקשר שלנו, חשוב להעביר לעובדים גם מידע פסיכו-חינוכי, רציונל תיאורטי, התייחסות לתועלות האישיות של העובד ועוד. 

לא מספיק להזמין מדריך/ה שינחה את הקבוצה.

עובדים ומנהלים עלולים להגיב בכעס ובציניות למחוות סמליות כאלה של תרגול מיינדפולנס, וזה חבל. 

 

 

רעיונות לתרגול מיינדפולנס בעבודה

 

מארשה לינהן, מפתחת שיטת הטיפול הדיאלקטית התנהגותית (DBT) והראשונה ששילבה מיינדפולנס בפרוטוקול קליני מבוסס ראיות, מציעה 15 רעיונות לתרגול מיינדפולנס, אותם ניתן ליישם בחיים האישיים וגם בחיי העבודה. הן מציעות להשתתף עם המודעות לחיבור שלנו עם היקום, בלי סיסמאות, וזה פשוט עובד:

 

מקד את הקשב שלך במקום בו הגוף שלך נוגע באובייקט (רצפה או אדמה, מולקולות האוויר, כיסא או משענת יד, סדיני המיטה והשמיכה, בגדיך ועוד).

 

נסה לראות את כל הדרכים בהן אתה מחובר ומתקבל על ידי האובייקט. חשוב על הפונקציות של האובייקט הזה ביחס אלייך. כלומר, חשוב מה האובייקט הזה עושה עבורך. חשוב כך על האדיבות שלו. חווה את התחושה של המגע באובייקט, ומקד את כל הקשב שלך באדיבות הזו עד שתחושה של היותך מחובר או אהוב או נתמך מתעוררת בלבך.

 

 

דוגמאות:

 

1. מקד את הקשב שלך בכפות רגלייך הנוגעות בקרקע. חשוב על האדיבות של הקרקע המחזיקה אותך למעלה, המספקת לך דרך ללכת ולקחת דברים אחרים, לא נותנת לך ליפול הרחק מהכל. מקד את הקשב שלך בגופך אשר נוגע בכיסא עליו אתה יושב. חשוב איך הכיסא מקבל אותך באופן מוחלט, מחזיק אותך, תומך בגבך, ושומר עלייך מפני נפילה על הרצפה. מקד את הקשב שלך בסדינים והשמיכה שעל מיטתך. חשוב על המגע של הסדינים המחזיקים אותך, מקיפים אותך ושומרים על החום והנוחות שלך. חשוב על הקירות בחדר. הם מונעים מהרוח, הקור והגשם להיכנס פנימה. חשוב על האופן בו הקירות מחוברים אלייך דרך הרצפה והאוויר שבחדר. חווה את החיבור לקירות שמספקים לך מקום בטוח לעשות בו דברים. לך לחבק עץ. חשוב על האופן בו אתה והעץ מחוברים. יש חיים בתוכך ובתוך העץ ושניכם מתחממים מהשמש, מוחזקים על ידי האוויר ונתמכים על ידי הקרקע. נסה לחוות את האהבה של העץ כלפייך על ידי כך שהוא מספק לך משהו להישען עליו, או מספק לך צל.

2. לרקוד לצלילי המוזיקה שאוהבים.

3. לשיר יחד עם המוזיקה שאתה מקשיב לה.

4. לשיר במקלחת.

5. לשיר ולרקוד בזמן צפייה בסרטון.

6. לקפוץ מהמיטה ולרקוד או לשיר לפני שמתלבשים בבוקר.

7. להתפלל (אם אתם דתיים או מסורתיים. לא בקטע מטיף).

8. הזמינו את הצוות לערב קריוקי.

9. להיזרק לתוך מה שאדם אחר אומר.

10. לצאת לרוץ, ולהתמקד רק בריצה.

11. לשחק במשחק ספורטיבי ולהיזרק אל תוך חווית המשחק (כן, זה מיינדפולנס...)

12. להפוך לספירת הנשימות: להיות רק "אחד" כשסופרים  1, להיות רק "שתיים" כשסופרים 2, וכך הלאה.

13. להפוך למילה מסוימת כאשר אתה אומר את המילה שוב ושוב, באיטיות.

14. ללכת לערב אימפרוביזציה, משחק חופשי בקבוצה.

15. ללכת לשיעור ריקוד.

 

 

הבנתם את הרעיון, נכון?

 

מיינדפולנס אינה מחייבת הוצאות כספיות או הקצאת זמן יקר.

יש עוד מיליון רעיונות (אם יש לך הצעות, ניתן להציע ב״תגובות״ ונפרסם).

 

 

נולדנו עם היכולת להיות קשובים.

עכשיו רק נתרגל קשיבות כדי לחיות יותר טוב.

 

בהצלחה!

צוות מכון טמיר  

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

 

כתיבה:

 

מירב פירק, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית 

יחד עם מומחי מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

 

העולם עוצר להתבונן. מתוך אתר כלכליסט, 30.5.2013. קרן צוריאל הררי: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3603732,00.html

 

 Hülsheger R. et al (2012). Benefits of mindfulness at work: the role of mindfulness in emotion regulation, emotional exhaustion, and job satisfaction. Journal of Applied Psychology 98(2)

 

Lyddy, C. J., & Good, D. J. (2016). Being While Doing: An Inductive Model of Mindfulness at Work. Frontiers in Psychology, 7, 2060