מכון טמיר לפסיכותרפיה
טיפול בהפרעות אכילה - מדריך
טיפול פסיכותרפי, כלומר שיחות, הן אמצעי קליני מרכזי בטיפול בהפרעות אכילה. הוא מתמקד בגורמים ההתנהגותיים, הפסיכולוגיים והחברתיים התורמים למצבים אלו ומשמרים אותם.
הפרעת אכילה היא מצב נפשי מורכב המשפיע על הדרך בה אנו מתייחסים לאוכל, למשקל ולדימוי הגוף שלנו. היא יכולה להתבטא באכילת יתר או בהגבלת אכילה קיצונית, ובלי טיפול מתאים, היא עלולה להפוך למסכנת חיים. אבל - וזה חשוב במיוחד - החלמה מהפרעת אכילה היא אפשרית בהחלט עם הטיפול הנכון.
טיפולים פסיכולוגיים בהפרעת אכילה
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מוגבר (CBT-E)
מה חשוב לדעת לפני שמתחילים טיפול בהפרעת אכילה?
כשמחליטים לפנות לטיפול בהפרעת אכילה, עולות הרבה שאלות:
-
איזה טיפול יתאים לי?
-
איך בוחרים מטפל?
-
כמה זה עולה?
חשוב להבין שיש כמה אפשרויות טיפול, וההחלטה תלויה במצבכם האישי ובסוג ההפרעה.
יש כמה סוגי טיפול עיקריים:
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נחשב ליעיל במיוחד בטיפול בבולימיה ובהפרעת אכילה כפייתית.
הוא עוזר לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים סביב אוכל ודימוי גוף.
טיפול דינמי, לעומת זאת, מתמקד בשורשים העמוקים יותר של ההפרעה ובקשרים המשפחתיים המוקדמים.
למתבגרים, טיפול משפחתי (FBT) מראה תוצאות טובות במיוחד.
בבחירת מטפל, חפשו מומחה עם ניסיון ספציפי בהפרעות אכילה.
אל תהססו לשאול על הניסיון, הגישה הטיפולית, ואיך הם רואים את תהליך השיפור.
חשוב שתרגישו בנוח עם המטפל - זה קריטי להצלחת הטיפול.
לגבי העלויות - יש כמה אפשרויות.
דרך קופות החולים, הטיפול ניתן בעלות מופחתת או בחינם במרפאות ציבוריות להפרעות אכילה.
הביטוחים המשלימים מכסים במקרים רבים חלק מעלות הטיפול הפרטי, ובכלל זה טיפול בהפרעות אכילה.
הטיפול יכול להתקיים במסגרות שונות:
טיפול פרטני במרפאה ציבורית, טיפול יום אינטנסיבי, או במקרים מורכבים - אשפוז במחלקה להפרעות אכילה (כמו בתל השומר או ברמב״ם).
רשימת מרפאות ציבוריות לטיפול בהפרעות אכילה בכל הארץ <
לפעמים צריך לנסות כמה גישות או מטפלים עד שמוצאים את ההתאמה הנכונה. זה בסדר גמור ואפילו צפוי.
כדי להיות יעילים בעניין הזה מוזמנים.ות לשיחת התאמה אישית אתם.ן מוזמנים לעשות איתנו במכון טמיר (ראו בסיום).
איך מטפלים בהפרעות אכילה?
חוקרים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים, עבדו ועודם עובדים לאורך שנים לקביעת הטיפולים היעילים ביותר להפרעות אכילה, שבחלקם נעשה שימוש נרחב, בעולם ובישראל.
כל שיטה מציעה מענה ייחודי למורכבות הרגשית והנפשית של המתמודדים, בדיוק כפי שההפרעה עצמה מורכבת משכבות שונות של קושי.
תהליך ההתקדמות בטיפול בהפרעות אכילה מצריך סבלנות מיוחדת, שכן המעבר מהישענות על אוכל כמקור נחמה להתקשרות טיפולית משמעותית הוא מסע עדין שמתפתח בקצב שלו.
| שם הטיפול | תיאור קצר |
|---|---|
| טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מוגבר (CBT-E) | גישה טיפולית מותאמת אישית שממוקדת בגורמים המשמרים את הפתולוגיה של אנורקסיה. |
| טיפול דינמי | טיפול פסיכודינמי המתמקד בניתוח יחסים ותכנים לא מודעים לצורך הפחתת סימפטומים של בולימיה. |
| טיפול מבוסס משפחה (FBT) | שיטה שמדגישה את תפקיד המשפחה בתהליך ההחלמה, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער, ומיועדת לטיפול באנורקסיה ובולימיה. |
| טיפול בין אישי (IPT) | מתמקד בשיפור מערכות יחסים לצורך הפחתת סימפטומים של בולימיה והפרעת אכילה כפייתית (BED). |
| טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) | מתמקדת בשיפור יכולות ויסות רגשי כדי להפחית אפיזודות של אכילה בולמוסית בהפרעת אכילה כפייתית (BED). |
| ניהול קליני נתמך מומחה (SSCM) | שיטה המשולבת של ניהול קליני עם תמיכה פסיכולוגית לצורך חזרה לתזונה נורמלית ומניעת הישנות באנורקסיה. |
Gina I. Costandache, Oana Munteanu, Andra Salaru, & Bianca Oroian. (2023). An overview of the treatment of eating disorders in adults and adolescents: pharmacology and psychotherapy. Advances in Psychiatry & Neurology, 32(1), 40-48. doi:10.5114/ppn.2023.127237
טיפול CBT בהפרעות אכילה
סקירות מחקרים קפדניות מלמדות כי טיפול CBT הוא הטיפול המוביל בתוצאותיו להפרעת בולימיה בקרב מבוגרים, אם כי עדיין פחות ממחצית מהמבוגרים שמשלימים את הטיפול מחלימים מההפרעה ומתמידים בכך לאורך זמן.
גישה משופרת יותר של הטיפול, CBT-E, נראית מבטיחה כבעלת אפקט טיפולי טוב יותר.
גם טיפול תרופתי נוגד דיכאון ובנוגדי פסיכוזה (זיפרקסה, או זאפה, - Olanzapine, Zyprexa, Zappa - נמצאה תורמת לעליית משקל באנורקסיה) ופסיכותרפיה בין אישית (IPT) מציגות יעילות ושיפור בטיפול בהפרעות אכילה, אולם היתרון הברור יותר הוא לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי משופר – CBT –Enhanced
גישת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית, מורכבת ממשפחה של שיטות המציעות למטופלים כלים וטכניקות מבוססי מחקר ופרוטוקול טיפולי מוגדר, המתמקדים בהווה, חותרים להשגת המשימה הטיפולית שהוגדרה, קצרים יחסית ומתבססים על שיתוף פעולה בין המטפל למטופל תוך מתו דגש לקשר המתמיד בין מחשבה-רגש-פעולה. בתחילת הדרך פותחה שיטת CBT-BN, וריאציה קוגניטיבית-התנהגותית שנועדה לטפל במתמודדות עם בולימיה.
לאור התנסויות בשדה ובמחקרים קליניים פותחה בהמשך שיטת CBT-E, גרסא משופרת שמיועדת לטפל בפסיכופתלוגיה של הפרעות אכילה ולאו דווקא בהפרעת אכילה ספציפית.
CBT-E נחשב "משופר" (enhanced) כיוון שהוא משלב מגוון אסטרטגיות ופרוצדורות טיפוליות, בראייה טרנסדיאגנוסטית עדכנית. השיטה אינה מתייחסת רק לתסמינים "פנימיים" של ההפרעה, אלא מרחיבה את טווח השפעתה למאבק עם מכשולים "חיצוניים", כאלה שאינם מצויים בליבת ההפרעה, כמו נטיה לפרפקציוניזם, הערכה עצמית נמוכה וקשיים בינאישיים. הטיפול מותאם לפורמולציה האישית של תהליכים שמשמרים את ההפרעה אצל מטופל ספציפי, והטיפול מתקיים באופן פרטני במסגרת רב-מקצועית מרפאתית.
לטיפול יש שתי רמות אינטנסיביות:
CBT-E בעצימות נמוכה - למטופלים שאינם בתת משקל משמעותי (BMI מעל 17.5), יתקיימו 20 פגישות על פני 20 שבועות.
CBT-E בעצימות גבוהה - למטופלים עם תת-משקל חמור יותר, סף האבחנה לאנורקסיה נרבוזה, הטיפול יכלול 40 טיפולים למשך 40 שבועות. הזמן הארוך יותר מוקדש להתמודדות עם מאפיינים קליניים של מוטיבציה נמוכה לשינוי, תת-אכילה ותת משקל.
ל- CBT-E ישנה גם גרסה המותאמת למטופלים צעירים יותר, וכן למטופלים מאושפזים או הנמצאים באשפוז יום.
טיפול CBT אונליין להפרעות אכילה
התערבות דיגיטלית התנהגותית קוגניטיבית (CBT) הכוללת אימון אישי תורמת להפחתת כמה תסמינים של הפרעות אכילה בקרב סטודטיות, כך פורסם באוגוסט 2020 ב- JAMA Network Open.
סטודנטיות שקיבלו את הפרוטוקול של CBT הדיגיטלי דווחה הפחתה ניכרת יותר במחשבות או אמונות שליליות שקשורות לאכילה ובתדירות של אכילה מוגזמת, זאת בהשוואה לנשים שהופנו לטיפול רגיל בשירות הפסיכולוגי לסטודנטים באוניברסיטה.
תכנית ההתערבות האינטרנטית נקראת Student Bodies–Eating Disorders - SB-ED.
המשתתפות בה קיבלו גישה לתוכנית CBT לעזרה עצמית במשך שמונה חודשים, בליווי מאמן אישי. SB-ED, כולל מודולות שמלמדות מיומנויות כמו שיפור דימוי הגוף, ויסות רגשי, התייחסות להתנהגות כפייתית של בדיקת גוף ואתגור מחשבות שליליות. התוכנית כוללת גם כלים לתכנון ארוחות, ניטור עצמי ויומן אישי. המאמנים סיפקו משוב ותמיכה קבועים באמצעות צ'אט בתכנית.
טיפול פסיכודינמי
עולם המחקר מספק לנו תובנות מעניינות על הטיפול הפסיכודינמי בבולימיה. מחקרים השוואתיים שבחנו את יעילותו מול הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מצאו ששתי הגישות מובילות לשיפור משמעותי - הן בתסמיני הפרעת האכילה עצמה והן בסימפטומים נפשיים נלווים.
עם זאת, נמצאו הבדלים מעניינים בקצב ההתקדמות. בעוד שמטופלים שקיבלו CBT חוו שיפור מהיר יותר בסימפטומים המרכזיים של בולימיה, הטיפול הפסיכודינמי הוביל לתוצאות דומות אך בקצב איטי יותר. במבט ארוך טווח, שתי השיטות הוכחו כיעילות באופן דומה בתהליך ההחלמה מבולימיה, כאשר ל-CBT היה יתרון קל בהפחתת תדירות התקפי הזלילה וההתנהגויות המטהרות.
חשוב להדגיש שבחירת סוג הטיפול המתאים צריכה להתבסס על מכלול הצרכים האישיים של המטופל ולא רק על תוצאות המחקרים הכלליות. לכל אדם מסע החלמה ייחודי משלו, והתאמת הטיפול לאישיותו ולנסיבות חייו היא קריטית להצלחת התהליך.
טיפול משפחתי בהפרעות אכילה
טיפול משפחתי, (Family-Based Treatment (FBT, הוא גישת פסיכותרפיה מבוססת מחקר שמציעה נקודת מבט מערכתית על הפרעות אכילה, תוך התייחסות להפרעה כסימפטום משפחתי דינמי שמיוצג על ידי אחד/ת מחבריה.
לטיפול משפחתי יישומים רבים שפותחו עבור הפרעות נפשיות ייחודיות, כאשר ספציפית בהקשר שלנו מדובר בפענוח הדינמיקה המשפחתית, במטרה להבין כיצד לעזור לבני ובנות נוער עם בולימיה ואנורקסיה.
הגישה המשפחתית, או המערכתית, רואה דינמיקות משפחתיות שונות באנורקסיה ובבולימיה:
-
המשפחה האנורקטית נוטה יותר לנוקשות ולשליטה.
-
המשפחה הבולימית מתאפיינת כיותר כאוטית ופחות יציבה.
הטיפול המשפחתי בבולימיה נמשך בערך 20 פגישות ומומלץ לקיימו במסגרת של אשפוז יום, בו נוכח ומשתתף צוות רב-מקצועי מיומן.
ההורים נתפסים כסוכני שינוי המרכזיים בתהליך שמטמיעים את השינוי עם המתבגרת בבית.
בתחילת התהליך הטיפולי נדרש פיקוח הורי על הרגלי אכילה, מניעה ומעקב אחר התנהגויות ההיטהרות המכוונות של הנערה, כאשר יחד עם ה"משטור" שואף הטיפול לשקם את הסמכות ההורית בהדרכת הורים מקבילה.
כאשר מסתמנת שליטה בתסמינים האקוטיים של ההפרעה, ניתן דגש לבניית אוטונומיה נורמטיבית אצל הנערה, מתקיים חקר מעמיק שנועד לחשוף דפוסים משפחתיים בעייתיים ומזוהים איזורי אשמה במטריקס המשפחתי, בעיקר כזו המוטחת כלפי ההורים.
הטיפול המשפחתי באנורקסיה נמשך 15-20 פגישות ופועל ברציונל דומה.
טיפול DBT להפרעות אכילה
טיפולים נפשיים, כמו CBT בהפרעות אכילה שמלווה בטיפול תזונתי, אינם מצליחים להביא תמיד לשינוי מהותי.
במקרים מורכבים של הפרעות אכילה, נמצא שטיפול DBT עשוי להיות מענה תרפויטי יעיל ביותר.
מהו טיפול DBT?
על קצה המזלג:
טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) משתמש בטכניקות של ויסות רגשי, עמידות בפני מצוקה, יעילות בין-אישית והגברת הקשיבות (mindfulness).
בתוך התהליך הטיפולי, שמתקיים במקביל בקבוצה ובמפגשים פרטניים, נע המטופל על ציר גמיש בין קבלה לבין שינוי.
על אף ששתי העמדות הללו נראות מנוגדות זו לזו, המטופל לומד להכיל את שתיהן בו זמנית.
הניסיון שהצטבר במחלקות להפרעות אכילה בבתי החולים המובילים בארץ, כמו סורוקה בב״ש וזיו בצפת, מראה כי שילוב טיפול DBT במערך הטיפולי הכוללני מהווה נקודת מפנה משמעותית בדרך.
הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT) משלב מפגשים אישיים וקבוצתיים ומציע זווית ראייה מעניינת:
הוא מניח כי הפרעת אכילה היא ניסיון של המטופלת, גם אם ניסיון לא יעיל, לטפל בעצמה. זו הנחה מעניינת ומתקפת, שיכולה לתת כוחות. צריך להחליף אסטרטגיה.
DBT נמצא יעיל עבור מטופלים שמתמודדים עם המון סוגים של קשיים נפשיים על ספקטרום הוויסות הרגשי, למרות ששיטת הטיפול פותחה במקור עבור מתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית ולאחר זמן מה הותאמה לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (Bipolar disorder). בחלוף השנים אומצה שיטת DBT גם להפרעות נוספות, בהן חווה המטופל קושי בוויסות רגשי, ביניהן הפרעות אכילה.
הטיפול מציע כלים מעשיים להתמודדות עם רגעי משבר רגשי - בין אם מדובר בהתקפי אכילה הנובעים מחרדה, או בהימנעות מאכילה כניסיון להשיג שליטה - על ידי לימוד מיומנויות הרגעה אפקטיביות שמחליפות את ההתנהגויות ההרסניות.
לומדים יחד לחיות חיים שראוי לחיותם.
טיפול ACT בהפרעת אכילה
טיפול בגישת קבלה ומחויבות (ACT) מציע זווית מרעננת להתמודדות עם הפרעות אכילה. במקום לנסות לשנות את המחשבות או הרגשות הקשים - כמו חרדה, בושה או כאב - הגישה מלמדת את המתמודדים לקבל אותם כחלק טבעי ובלתי נמנע מהחיים, תוך התמקדות בשינוי ההתנהגות בפועל.
המסע הטיפולי ב-ACT מתחיל בזיהוי הערכים שלנו - מה באמת חשוב לנו בחיים, מעבר להתעסקות באוכל ובמשקל. מתוך הבנה זו, מפתחים יחד עם המטפל מטרות ופעולות שמקדמות אותנו לעבר חיים מלאי משמעות, גם כאשר שהרגשות הקשים עדיין נוכחים.
מחקר עדכני מחזק את היעילות של גישה זו: נשים שעברו סדרה של תריסר מפגשי ACT הראו הפחתה משמעותית בתסמיני הפרעת האכילה, שהחזיקה גם שנתיים אחרי סיום הטיפול, זאת בהשוואה לקבוצת ביקורת.
פסיכותרפיה בין אישית להפרעות אכילה (IPT-ED)
פסיכותרפיה בין-אישית (IPT), היא שיטה טיפולית קצרת מועד ומבוססת מחקר שהראתה יעילות טיפולית רבה בטיפול בדיכאון ובהפרעות נוספות.
IPT מתמקדת בדפוסים של יחסים בין אישיים מחיי המטפל, בסוגיות ספציפיות ורלונטיות בחייו ובממשק בינן לבין הסוגיה הקלינית אליה נדרש הטיפול.
IPT-ED
פסיכותרפיה בין-אישית המותאמת להפרעות אכילה מציעה כיוון ייחודי שמאיר את הקשר בין יחסים בין-אישיים לבעיות אכילה.
בשונה מגישות המתמקדות ישירות באוכל, דימוי גוף ומשקל, טיפול זה מתבונן על האופן שבו מערכות יחסים משפיעות על דפוסי האכילה.
הגישה הוכיחה את יעילותה במיוחד בטיפול בבולימיה ובהפרעת אכילה כפייתית (BED), כאשר היא מסייעת למטופלים לזהות ולשנות דפוסים בין-אישיים שמזינים את ההפרעה.
הטיפול מתקדם בשלבים מובנים, תוך התאמה ייחודית לאתגרים הספציפיים של הפרעות אכילה.
חשוב לציין שבעוד שהטיפול מראה תוצאות מבטיחות במקרים רבים, המחקר על יעילותו בטיפול באנורקסיה עדיין בראשיתו, ולכן במקרים אלה מומלץ לשקול גישות טיפוליות אחרות שנחקרו יותר.
טיפול פסיכולוגי משולב עם תזונאית - SSCM
קיימת כיום הסכמה מקצועית רחבה על החשיבות של טיפול בהפרעות אכילה באמצעות צוות רב-מקצועי.
מעבר לפסיכולוגית קלינית ופסיכיאטר, חשובה עד מאוד תרומתה של תזונאית שמומחית בטיפול בהפרעות אכילה.
מטרות של ייעוץ דיאטני מטבולי
-
פיקוח על מצבה הגופני של החולה ולבקר אותה כדיי לאתר סיכונים למוות או נזקים בלתי הפיכים.
-
העלאה הדרגתית של מספר הקלוריות בדיאטה של האנורקטית וזיהוי הרכב המזון שיעודד הפחתה של בולמוסי הזלילה אצל הבולימית.
-
הקניית הרגלי אכילה נכונים למטופלות, כמו ארוחות מסודרות ומגוונות.
חשוב שהפסיכולוגית תעודד את המתמודדת להשתתף בייעוץ דיאטני-מטבולי.
לעיתים, מעורבות התזונאית מהווה תנאי הכרחי לטיפול הפסיכולוגי:
במקרה של סירוב מוחלט של המטופלת לפנות לייעוץ דיאטני, מטפלים רבים בהפרעות אכילה נוטים להפסיק את הטיפול הפסיכותרפי.
הגברת היענות ומוטיבציה באמצעות כמה ערוצי טיפול
מטופלות רבות שמתמודדות עם הפרעות אכילה אינן רוצות לבוא לטיפול.
מעניין שהמטופלות האנורקטיות והבולימיות, שנוטות להתקשות לעמוד על דעתן, מצליחות דווקא במקרה של טיפול בהפרעת האכילה. רבות מצליחות לשמור על סרבנות טיפולית איתנה ועיקשת. יתכן שכך מתאפשר ביטוי במרדנות ואוטונומיה.
נוכחות של יותר מאיש צוות בודד מאפשרת בחירה גמישה יותר של ערוץ טיפולי, עמו ניתן לעבוד עם המטופלת.
זה יכול להיות קריטי בתחילת הדרך, ואחרי ביסוס קשר אחד, ניתן להוסיף בפחות מאמץ את הערוצים האחרים.
טיפול קבוצתי בהפרעות אכילה
בחלק מתוכנית הטיפול בהפרעות אכילה, באשפוז פסיכיאטרי או במכוני טיפול רב-מקצועיים, משלבים טיפול פרטני עם טיפול קבוצתי. טיפול קבוצצתי בהפרעות אכילה מראה תוצאות יפות במחקרים ומומלץ לטיפול בשל יתרונותיו הייחודיים.
טיפול קבוצתי מאפשר למטופלות הסובלות מהפרעות אכילה לספר ולעבד נרטיב שונה מהנרטיב השולט הזהות הקיימת, של מתמודדת עם אנורקסיה, בולימיה, או BED.
קבוצות טיפול בהפרעות אכילה עובדות בדרך כלל כ'קבוצות רכבת', בהן משתתפות מצטרפות ועוזבות לאור מצבן הטיפולי.
קבוצות 12 הצעדים לטיפול בהפרעות אכילה
קבוצות 12 הצעדים ב-AA, אלכוהלויסטים אנונימיים, אבל מאז צאתה לאור פותחו עוד ועד גרסאות של התכנית, שנועדו לסייע לאוכלוסיות ייעודיות שמתמודדות עם התמכרויות או התנהגויות מתמכרות.
בהקשר של הפרעות אכילה, ידועה בישראל קהילת חברי גריישיט אנונימיים (גש"א) וקבוצת 12 הצעדים של OA (אכלנים כפייתיים אנונימיים).
הנרטיב של הפרעות אכילה בקבוצת ביבליותרפיה
מבלי משים, הפרעת האכילה מגלמת בקרבה סיפור פנימי שלם: מחשבות ואינטראקציות רבות שמנחות את המטופלות מה מותר לאכול, עם מי אפשר לדבר, איך לחשוב על עצמנו.
קריאת טקסטים ספרותיים בקבוצות ביבליותרפיה מאפשרות האנשה, דרכה ניתן ביטוי לתחושות ורגשות חשובים שעולים מתוך הקריאה בטקסט: הברווזון המכוער, בת הים הקטנה, האחים גרין, אליס בארץ הפלאות, הקוסם מארץ עוץ, הדייג ודג הזהב ועוד.
שיח קבוצתי על יחסי הורים, מתבגרים ואכילה
הטקסט הכתוב מציע מרחק בטוח לגעת במקומות כואבים בנפש, שקשה יותר לגעת בהם בשיחה ישירה.
למשל, שיח על קונפליקטים קשים עם ההורים:
קבוצה טיפולית בהפרעות אכילה תיעזר בסיפור מורכב, כמו "העץ הנדיב", תוך שהמטופלות מתבקשות לכתוב סוף אלטרנטיבי, פרי דימיונן, לסיפור.
ב"עץ הנדיב" הילד בא בדרישות תובעניות לעץ, עד שלא נותר לו שום דבר לתת. לאחר הקריאה מתעורר כעס על הילד, ומכאן מתפתח שיח קבוצתי יקר ערך על יחסי הורים ילדים. ישנן מטופלות שמזדהות עם העץ, שעסוק כל העת בתחושת זכאות, בעוד מטופלות אחרות מוצאות עצמן מזדהות עם הילד, שבא בדרישות לעץ, אותו ניתן להמשיג כדימוי לגופן הסובל.
האם הפרעת אכילה יכולה לחזור אחרי טיפול?
שאלה מורכבת, ודווקא בגלל זה חשוב להתייחס אליה בכנות ובגובה העיניים.
מטפלת מנוסה במכון טמיר סיפרה לי שכשמדברים עם מטופלות על תהליך ההחלמה, היא נמנעת מהמילה "ריפוי".
למה? כי "ריפוי" מרמז על סיום מוחלט, כאילו יום אחד פשוט נתעורר וכל הבעיות ייעלמו. במציאות, החלמה היא לא קו סיום – אלא דרך מתמשכת. היא בנויה מצעדים קטנים של שינוי והרגלים חדשים.
בטיפול אין קסמים. מה שיש זו עבודה קשה – בנייה שיטתית של כלים להתמודדות. מדובר על למידה של דרכים חדשות להישאר על המסלול גם כשהחיים מערערים.
ומה קורה אם נופלים אחורה?
הישנות יכולה לקרות.
השאלה מה עושים כשזה קורה:
1. מודעות ואומץ להכיר בכך – לא להשתיק, לא להסתיר, לא להתבייש.
2. שיתוף וקבלת תמיכה– לפנות למטפלת, לחבר קרוב או לבן משפחה שמבין ותומך. כפי שלמדת, זה לא משהו שצריך לעבור לבד.
3. חמלה עצמית – זאת לא אשמתך. החלמה כוללת עליות וירידות, וזה בסדר.
4. חזרה לכלים שעזרו בעבר – זה יכול להיות כתיבת יומן, תרגילי נשימה, אימון גופני או שיחה עם חברה. מה שעובד הולך.
בסופו של דבר, השאלה האם אפשר להחלים "לגמרי" פחות חשובה מהשאלה איך אפשר לחיות חיים טובים ומלאים, גם עם כאבים הכרחיים.
החיים לא חייבים להיות מושלמים – רק אמיתיים ומשמעותיים. ואם כך, דיינו.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -
עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
מקורות:
Costandache, G. I., Munteanu, O., Salaru, A., Oroian, B., & Cozmin, M. (2023). An overview of the treatment of eating disorders in adults and adolescents: pharmacology and psychotherapy. Postepy psychiatrii neurologii, 32(1), 40–48. https://doi.org/10.5114/ppn.2023.127237
Fogelkvist, M., Gustafsson, S. A., Kjellin, L., & Parling, T. (2020). Acceptance and commitment therapy to reduce eating disorder symptoms and body image problems in patients with residual eating disorder symptoms: A randomized controlled trial. Body Image, 32, 155–166. https://doi.org/10.1016/j.bodyim.2020.01.002
Kass, A. E., Kolko, R. P., & Wilfley, D. E. (2013). Psychological treatments for eating disorders. Current opinion in psychiatry, 26(6), 549–555. https://doi.org/10.1097/YCO.0b013e328365a30e