סימנים ותסמינים של בולימיה אצל מתבגרים
בולימיה נרבוזה היא סוג של הפרעת אכילה המאופיינת באפיזודות חוזרות ונשנות של בולמוס אכילה ולאחר מכן התנהגות שמנסה לפצות על כמות המזון המוגזמת שנצרכה.
בולימיה כוללת טיהור באמצעות הקאות, צום, אימון יתר או שימוש לרעה במשלשלים ומשתנים כדי למנוע עליה במשקל.
המעגל של אכילת יתר ולאחר מכן טיהור יכול להיות כפייתי, ובמובנים מסוימים זוהי הפרעת אכילה שדומה להתמכרות לסמים.
ליאת היא נערה שמדברת על הכל, עם אחיה המבוגר בשנתיים, עם שתי חברות טובות שהיא ממש גלויה אתן ועם בן הזוג של אמה, עמו נוצר קשר קרוב שעזר לליאת להרגיש שיש הורה קשוב בבית. רק על סוד אחד היא שומרת מכל משמר - הסיפור שלה עם בולימיה. היא מקפידה על הסתרה של כל הרמזים המעידים, ״מנקה את הזירה״ ומכחישה כשמישהו בסביבה קולט שהיא חותכת לשירותים אחרי המנה העיקרית. התהליך החל כטכניקה פשוטה לטיפול מהיר במצבים של אכילת-יתר, התקפי בינג׳ שעוררו בליאת רגשות אשם ודרשו מבחינתה פתרון מיידי. כמו רוב המתבגרות ליאת עסוקה בדימוי הגוף שלה ותמיד האמינה שהיא שוקלת יותר ממה שמתאים לה. קצת פידבקים ציניים מאמ שלהא, הרבה סדרות בנטפליקס ש״מזריקות״ בקביעות את ״המסרים התרבותיים המתבקשים״ והתרשמות אישית שלה מול המראה, שכמעט אף פעם לא עוררה בה שביעות רצון.
מהי השכיחות של בולימיה בקרב בני נוער?
השכיחות העולמית של מקרי בולימיה אצל נשים צעירות מוערכת בסביבות 1% עד 3% (תלוי במדינה).
אצלנו, לפי נתוני העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה, לא פחות מ-400,000 ישראלים סובלים מהפרעות אכילה.
בד״כ מדובר במתבגרות ונשים צעירות בטוחח הגילים 12-30, רבות מהן מתמודדות עם בולימיה.
כמו במקרה של ליאת, קשה לדעת מה בדיוק הסטטיסטיקה של הפרעת אכילה זו, כי רבות מהבולימיות מסתירות בקנאות את התסמינים.
מחקר אירופאי מצא שביטוי של תסמיני הליבה של אנורקסיה ובולימיה קיים אצל עד 12% מהנשים במהלך חייהן.
רוב הסובלות מבולימיה הן נשים, אבל גברים בהחלט עלולים גם הם להתמודד עם ההפרעה, בעיקר מאוכלוסיית להטב״ק.
הפרעת אכילה זו יכולה להיות להתעורר בעקבות מתח, דיאטה לא יעילה וכניסיון להתמודד עם רגשות כואבים או דימוי גוף לקוי.
התנהגויות טיהור הופכות את הבולימיה להפרעה שמזיקה מאוד לגוף.
הורים,
אם יש לכם חשש כלשהו שהנער או הנערה שלכם סובלים מבולימיה, פנו להערכה מקצועית אצל הרופא או עם איש/אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש.
אתייחס לכמה סימנים מעידים שיעזרו לכם לזהות האם המתבגר/ת בבית מתמודד עם בולימיה, ברמות שונות של חומרה:
סימנים ודגלים אדומים
אם אתם עדים לאחד או יותר מהתסמינים הבאים, יש סיבה לדאגה וכדאי לפנות לגורם מקצועי:
-
זלילת כמות גדולה מאוד של מזון בפרק זמן מוגבל, יותר ממה שרוב האנשים היו אוכלים בדרך כלל, המכונה אכילת בינג׳ (״binge eating״).
-
חוסר יכולת לשלוט או להפסיק לאכול ברגע שמתחיל בולמוס אכילה.
-
המשך אכילה גם כאשר הם שבעים.
-
התייחסויות תכופות לגבי משקל הגוף או צורתו, אצל המתבגר/ת ואצל אחרים בסביבתו.
-
רגשות אשמה, בושה או חרדה הקשורים לאכילה, דימוי גוף או משקל.
-
דחיית מזון מהגוף לאחר אכילת -תר כדי להימנע מעלייה במשקל וכניסיון להחזיר את תחושת השליטה.
-
דילוג על ארוחות או ביצוע דיאטות קיצוניות כדי 'לפצות' על אכילה או אכילת יתר.
-
פחד קיצוני מעליה במשקל.
-
שימוש בסוכריות למניעת ריח פה לאחר הקאות במטרה להסתירם.
-
חוסר שביעות רצון בלתי סביר מגודל הגוף או צורתו.
-
שימוש בכדורי דיאטה או משתנים להורדה במשקל.
-
הימצאות זמן רב בשירותים, בדרך כלל על מנת להקיא.
-
פעילות גופנית מוגזמת, בזמנים או מקומות לא מותאמים, או אפילו כאשר חולים או פצועים.
התערבות מוקדמת משפרת את הסיכויים להחלמה מוצלחת של בני נוער מהפרעת אכילה.
ייתכן שיהיה קשה להתמודד עם סימני הבולימיה אצל בני הנוער, אך חשוב להיות ערניים כדי להבטיח שדפוסי האכילה של ילדכם תקינים. יכול להיות מועיל עבורכם לשוחח עם הרופא שלכם על הפרעות אכילה, הסימנים שניתן להבחין בהם ודרכים אפשריות לעזור.
סיבוכים של בולימיה בקרב בני נוער
בולימיה יכולה להיות בעלת השפעה הרסנית על בני נוער.
חשוב להבין את ההשפעות המזיקות של בולימיה על הגוף והנפש. אמנם ניתן להגיע להחלמה מלאה מההשפעות הפיזיות של בולימיה, אך ההשפעות המנטליות והרגשיות יכולות להימשך כל החיים.
להלן ההשלכות הבריאותיות העיקריות של בולימיה:
-
חוסר איזון מינרלי או אלקטרוליטי.
-
פעולת מעיים לא תקינה.
-
הרס של אמייל השן.
-
כלי דם שבורים בעיניים.
-
אנמיה.
-
מצבי רוח משתנים או דיכאוניים.
-
בעיות הורמונליות.
-
סחרחורות.
-
עייפות.
-
קרע בדופן הוושט בגלל הקאות.
-
דום לב.
-
מוות.
בולימיה היא מצב בריאותי חמור שיכול להיות בעל השלכות בריאותיות משמעותיות.
התערבות אבחונית וטיפולית מוקדמת יכולה לסייע במניעת רבות מהתוצאות השליליות הללו ומגבירה את סיכויי ההחלמה.
אם הבחנתם בתסמינים של בולימיה אצל המתבגר/ות בבית, דברו איתנו על על אפשרויות הטיפול.
ישנם גם משאבים מקוונים שיכולים להציע עצות ומשאבים, כולל האגודה הלאומית להפרעות אכילה (NEDA).
טיפולים בבני.ות נוער המתמודדים עם בולימיה
בנוסף לחשיבות ההיכרות עם בולימיה נרבוזה בקרב מתבגרים, מחקרים עדכניים מציעים פרספקטיבות חדשות על אפשרויות טיפול יעילות.
נראה שהמאמץ להתאים טיפולים לסגנון החיים והצרכים הייחודיים של הנערים והנערות הסובלים מההפרעה נושא תוצאות:
התערבות משפחתית מספקת תמיכה חשובה במהלך הטיפול בבולימיה, כאשר מעורבות הורית משפרת את התוצאות טיפוליות.
למשל, טיפול רב-משפחתי לבולימיה Multi-Family Therapy (MFT-BN) שהותאם למתבגרים משפר את התמיכה המשפחתית, מפחית חרדה, דיכאון ותסמיני הפרעות אכילה ומפחית את שיעור הנשירה מהתהליך הטיפולי (Stewart et al., 2019).
גם פרוטוקולים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי שעברו התאמה ייחודית למתבגרים עם בולימיה, מראים יעילות בהפחתת סימפטומים של התקפי אכילה המלווים בהקאה.
השילוב של פרקטיקה קוגניטיבית התנהגותית חיוני במיוחד במקרים בהם מעורבות המשפחה מאתגרת. במצבים כאלה טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) המותאם למתבגרים עם BN נמצא מועיל (Grell & Le Grange, 2019).
זאת ועוד, מחקר היתכנות שבחן טיפול קוגניטיבי רגשי אינטגרטיבי עבור מתבגרים - Integrative Cognitive Affective Therapy for Adolescents (ICAT-A) - הראה תוצאות מבטיחות עבור מתבגרים המאובחנים עם בולימיה או עם תסמינים סאב-קליניים. רוב המשתתפים נענו להתערבות והראו הפחתה משמעותית בתסמיני הפרעת האכילה (Lebow et al., 2022).
מעניין שתגובה מוקדמת חיובית לטיפול בבולימיה אצל בני ובנות נוער היא מדד חשוב להצלחתו, כאשר ירידה בתדירות ההקאות והבינג'ים במפגשים הראשונים של הטיפול יכולה לנבא תוצאות חיוביות יותר בסיומו (Matheson et al., 2020).
גם מחויבות משחקת תפקיד חשוב - מתבגרים עם מוטיבציה גבוהה יותר לשנות את התנהגויות האכילה הכפייתיות הראו התייחסות בריאה יותר כלפי הפרעות אכילה עד סוף הטיפול, ללא קשר לסוג הטיפול. עם זאת, מוטיבציה לא השפיעה ישירות על התוצאות ההתנהגותיות של בולימיה (Gorrell & Le Grange, 2019).
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
פגישה טלפונית קצרה
עם מתאמת טיפול -
להרשמה (ללא עלות)
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
שיחת הכוונה לטיפול ומטפל
עם מתאמת בכירה -
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
עדכון אחרון:
3 בפברואר 2024
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
מקורות:
Dalley, S. E., Bron, G. G., Hagl, I. F. A., Heseding, F., Hoppe, S., & Wit, L. (2019). Bulimic symptoms in a sample of college women: Disentangling the roles of body size, body shame and negative urgency. Eating and Weight Disorders - Studies on Anorexia, Bulimia and Obesity. https://doi.org/10.1007/s40519-019-00771-z
Gorrell, S., & Le Grange, D. (2019). Update on treatments for adolescent bulimia nervosa. Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America, 28(4), 537–547. https://doi.org/10.1016/J.CHC.2019.05.002
Gorrell, S., Kinasz, K., Hail, L., Bruett, L. D., Forsberg, S., Lock, J., & Le Grange, D. (2019). Rituals and preoccupations associated with bulimia nervosa in adolescents: Does motivation to change matter? European Eating Disorders Review, 27, 323–328. https://doi.org/10.1002/erv.2664
Hail, L., & Le Grange, D. (2018). Bulimia nervosa in adolescents: Prevalence and treatment challenges. Adolescent Health, Medicine and Therapeutics, 9, 11–16. https://doi.org/10.2147/AHMT.S135326
Lebow, J., Sim, L., Wonderlich, S., & Peterson, C. (2022). Adapting integrative cognitive-affective therapy for adolescents with full and subthreshold bulimia nervosa: A feasibility study. European Eating Disorders Review: The Journal of the Eating Disorders Association. https://doi.org/10.1002/erv.2946
Matheson, B. E., Gorrell, S., Bohon, C., Agras, W. S., Le Grange, D., & Lock, J. (2020). Investigating early response to treatment in a multi-site study for adolescent bulimia nervosa. Frontiers in Psychiatry, 11, Article 92. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2020.00092
Nagl, M., Jacobi, C., Paul, M., et al. (2016). Prevalence, incidence, and natural course of anorexia and bulimia nervosa among adolescents and young adults. European Child & Adolescent Psychiatry, 25(8), 903–918. https://doi.org/10.1007/s00787-015-0808-z
National Eating Disorders Association. (n.d.). Bulimia nervosa. https://www.nationaleatingdisorders.org/bulimia-nervosa/
National Institute of Mental Health. (2018). Eating disorders: About more than food. https://www.nimh.nih.gov/health/publications/eating-disorders
Stewart, C. S., Baudinet, J., Hall, R., Fiskå, M., Pretorius, N., Voulgari, S., Hunt, K., Eisler, I., & Simic, M. (2019). Multi-family therapy for bulimia nervosa in adolescence: A pilot study in a community eating disorder service. Eating Disorders, 29, 351–367. https://doi.org/10.1080/10640266.2019.1656461
Vo, M., Lau, J., & Rubinstein, M. (2016). Eating disorders in adolescent and young adult males: Presenting characteristics. Journal of Adolescent Health, 59(4), 397–400. https://doi.org/10.1016/j.jadohealth.2016.04.005