הפרעת אישיות אנטי-חברתית | אתגר זוגי ומשפחתי

 

 

בחרנו תשובות לשאלות חשובות שיעזרו לבני משפחה להבין טוב יותר את מהות הפרעת האישיות האנטי-חברתית

 

• מהי הפרעת אישיות אנטי-חברתית?

 

• איך לעזור לבן משפחה עם הפרעת אישיות אנטי-חברתית?

 

• מהם התסמינים של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית?

 

• עד כמה ההפרעה נפוצה?

 

• מהם הגורמים להפרעת אישיות אנטי-סוציאלית?

 

• איך ניתן לטפל בהפרעת אישיות אנטי-חברתית?

 

• אילו טיפולים תרופתיים זמינים עבור הפרעת אישיות אנטי סוציאלית?

 

 

 

מהי הפרעת אישיות אנטי-חברתית?

 

הפרעת אישיות אנטי-חברתית, הידועה גם כהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, היא מצב נפשי המאופיין בדפוס מתמשך של התעלמות מזכויות של אחרים והפרתן.

ההפרעה מופיעה לרוב בילדות או בגיל ההתבגרות ונמשכת אל תוך הבגרות.

אנשים אנטי סוציאליים נוטים להפגין התנהגות חסרת אחריות, נצלנית ומניפולטיבית, ללא תחושת אשמה או חרטה.

השלכותיה ניכרות בתחומי חיים רבים, כולל יחסים משפחתיים, עבודה, לימודים, שירות צבאי וזוגיות.

בין ההתנהגויות האופייניות ניתן למצוא עבריינות, חוסר יציבות תעסוקתית, ניצול הזולת למטרות רווח אישי, וקושי לשמור על מערכות יחסים קרובות.

הם נוטים לדחות סמכות, מתנגדים למוסכמות חברתיות וובודקים את גבולות ההתנהגות המקובלת.

 

 

איך לעזור לבן משפחה עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית?

 

דברו איתנו או עם אנשי מקצוע אחרים בבריאות הנפש המתמחים בהפרעה זו, אנחנו כולים לספק הכוונה ואסטרטגיות טיפול מתאימות.

ההתמודדות עם בן משפחה הסובל מהפרעה זו יכולה להיות מאתגרת, וללא תמיכה מקצועית, עלולה להיות מתסכלת, שוחקת ומתישה רגשית.

 

חשוב להבין כי מדובר בהפרעה מורכבת, ולעיתים קרובות, האדם עצמו אינו מודע להשפעת התנהגותו על סביבתו או שאינו רואה צורך בטיפול. אנשי מקצוע יכולים להדריך את בני המשפחה כיצד לגשת בצורה מיטבית לאדם עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, להציב גבולות בריאים ולשמור על רווחתם האישית תוך כדי תמיכה.

 

חשוב לא לפספס תחלואה נלווית, כלומר הפרעות קומורבידיות כמו התמכרויות, דיכאון או חרדה, שעלולות להחמיר את ההתנהגות האנטי-חברתית.

טיפול בהיבטים אלו, יכולים למנף את המוטיבציה של המטופל גם אם הוא מסרב לטפל ישירות בהפרעת האישיות, וזה יכול להביא להקלה מסוימת ולשיפור בתפקודו היומיומי.

תמיכה משפחתית עקבית, יחד עם סיוע מקצועי טוב, עשויה להגדיל את הסיכוי לשינוי חיובי ולהפחתת הדפוסים הפוגעניים.

 

 

 

מהם התסמינים של הפרעת אישיות אנטי-חברתית?

 

לפי ה-DSM-5, אבחנת ההפרעה דורשת קיומם של לפחות שלושה מתוך שבעה מאפיינים פתולוגיים, בהם:

 

• רמאות

• אימפולסיביות

• תוקפנות

• פזיזות

• חוסר אחריות

• חוסר אמפתיה

• חוסר חרטה

 

האבחנה ניתנת רק מגיל 18 ומעלה, ובתנאי שנמצאו סימנים מוקדמים של הפרעת התנהגות לפני גיל 15. כמו כן, יש לשלול סכיזופרניה או מאניה כגורמים אפשריים להתנהגות.

התסמינים משתנים בחומרתם – חלקם כוללים שקרים ומניפולציות, בעוד שאחרים עלולים להתבטא במעשים פליליים חמורים כגון תקיפות אלימות, אונס או רצח.

 

 

תסמינים של הפרעת אישיות אנטי-חברתית בקרב 1,422 משתתפים בסקר אפידמיולוגי לאומי על אלכוהול ומצבים נלווים

קריטריונים בילדות

תסמין	שכיחות (%)
בריונות	47%
התחלת קטטות	26%
שימוש בכלי נשק מסוכנים	28%
אכזריות כלפי אנשים	35%
אכזריות כלפי בעלי חיים	15%
גניבה עם עימות	2%
כפיית פעילות מינית על מישהו	0.2%
הצתה מכוונת	13%
ונדליזם מכוון	32%
פריצה לרכוש של אחרים	32%
שקרים תכופים	43%
גניבה בלי עימות	76%
שוטטות לילית	29%
בריחה מהבית	30%
היעדרות תכופה מבית הספר	41%

קריטריונים בבגרות

תסמין	שכיחות (%)
התנהגות לא חוקית חוזרת	83%
רמאות והונאה	49%
אימפולסיביות	54%
רגזנות ותוקפנות	73%
פזיזות	71%
חוסר אחריות מתמשך	87%
היעדר חרטה	51%

 

 

מקור: מבוסס על Risë B. Goldstein ואחרים, Journal of Nervous and Mental Disease, 2006.

 

 

 

מהי שכיחות ההפרעה?

 

מחקרים בארצות הברית ובאנגליה מצביעים על כך ש-2-5% מהאוכלוסייה הבוגרת עומדים בקריטריונים להפרעת אישיות אנטי-חברתית. השכיחות בקרב גברים גבוהה פי 2 עד 7 מאשר בנשים.

ברוב המקרים, ההפרעה אינה מופיעה לבד, אלא יחד עם הפרעות נלוות כמו התמכרויות, הפרעות מצב רוח, חרדה, הפרעות קשב וריכוז (ADHD), הימורים פתולוגיים והפרעות אישיות נוספות, כגון הפרעת אישיות גבולית ונרקיסיסטית. שיעורי ההתאבדות בקרב הלוקים בהפרעה גבוהים משמעותית מהממוצע.

 

 

 

מהם הגורמים להפרעת אישיות אנטי-סוציאלית?

 

מקור ההפרעה הוא שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. מחקרים מצביעים על מרכיב תורשתי, אך המנגנון המדויק של הורשת ההפרעה עדיין אינו מובן במלואו.

 

 

גורמים סביבתיים משמעותיים כוללים:

 

• התעללות בילדות

• הורות לא עקבית

• חינוך לקוי

• יחסים בעייתיים עם בני הגיל

 

 

אנשים עם הפרעה זו חווים יותר היסטוריה של התעללות בילדותם, ולמרבה הצער רבים משחזרים דפוסים אלו כלפי ילדיהם. בכך הם מנציחים העברה בין-דורית של אלימות והתנהגות פוגענית.

קיימות גם תיאוריות לפיהן ההפרעה נובעת מהפרעה נוירו-התפתחותית, תת-עוררות כרונית או עיבוד קוגניטיבי פגום.

מחקרים ביוכימיים מציעים תפקיד אפשרי לנוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין ולהורמון טסטוסטרון, הידועים בהשפעתם על תוקפנות ואימפולסיביות.

 

 

 

איך ניתן לטפל בהפרעת אישיות אנטי-חברתית?

 

הטיפול בהפרעת אישיות אנטי-חברתית הוא אתגר משמעותי, אך אינו בלתי אפשרי. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ממשיכים לחפש שיטות יעילות לסייע לאנשים עם ההפרעה, על אף שמעט מאוד טיפולים מבוססי-ראיות פותחו עבורה.

קיימת דעה לפיה אנשים עם הפרעת אישיות אנטי-חברתית אינם מסוגלים ליצור קשר טיפולי אמיתי, אבל ממצאים חדשים מערערים על הנחה הזו. מתברר כי בתנאים הנכונים – עם טיפול מובנה היטב, מסגרת ברורה ומטפלים מנוסים – גם אנשים בעלי מאפיינים אנטי-חברתיים קיצוניים מסוגלים לפתח ברית טיפולית משמעותית. קיימת אמנם ספקנות תיאורטית בנוגע לאפשרות של קשר טיפולי יציב עם מטופלים כאלה, אך מחקרים שנערכו בקרב עברייני מין ואלימות חמורה מצביעים על פוטנציאל ממשי לשינוי. השאלה אינה האם קשר טיפולי אפשרי, אלא באילו תנאים הוא הופך לאפקטיבי. 

 

 

השיטות העדכניות ביותר כוללות שילוב של תרופות להפחתת תוקפנות ועצבנות עם פסיכותרפיה המתמקדת בהיבטים הקוגניטיביים והמוסריים של ההפרעה.

 

בין השיטות שנבדקו:

 

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

• טיפול מבוסס מנטליזציה

• ניהול כעסים

• פסיכו-חינוך

• הראיון המוטיבציוני

 

חלק מהמטפלים מאמינים כי ההפרעה אינה ניתנת לטיפול, אך מסקנה זו עלולה להיות מוקדמת מדי, בשל היעדר מחקר מקיף בנושא.

 

 

 

אילו טיפולים תרופתיים זמינים עבור הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית?

 

 

נכון להיום, אין תרופות שאושרו על ידי ה-FDA לטיפול ישיר בהפרעה.

 

עם זאת, תרופות מסוימות משמשות להפחתת תוקפנות, עצבנות והתנהגות אימפולסיבית. בין התרופות שנמצאות בשימוש:

 

• ליתיום ומייצבי מצב רוח אחרים

• תרופות נוגדות דיכאון

• תרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות

 

 

התגובה לטיפול התרופתי משתנה – חלק מהמטופלים חווים שיפור, בעוד שאחרים אינם מראים כל שינוי משמעותי.

 

במקרים רבים, תרופות משמשות לטיפול בהפרעות נלוות, כמו דיכאון, חרדה או הפרעה דו-קוטבית.

יש להימנע משימוש בבנזודיאזפינים, בשל פוטנציאל ההתמכרות הגבוה שלהם, וכן מתרופות ממריצות לטיפול ב-ADHD, שעלולות להחמיר התנהגויות אנטי-חברתיות. חלופות בטוחות יותר כוללות:

 

• בופרופיון

• קלונידין

• אטומוקסיטין

 

הטיפול מתקיים עם פסיכיאטר מבוגרים.

 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

   

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

  

 

  

 

מקורות:

 

Black, D. W., & Kolla, N. J. (Eds.). (2022). Textbook of antisocial personality disorder. American Psychiatric Association Publishing. https://doi.org/10.1176/appi.books.9781615373239

 

Black, D. W. (2022). Special report: Antisocial personality disorder—The patient in need often overlooked. Psychiatric News, 57(12). https://doi.org/10.1176/appi.pn.2022.12.12.20

 

Goldstein, R. B., Grant, B. F., Ruan, W. J., Smith, S. M., & Saha, T. D. (2006). Antisocial personality disorder with childhood- vs adolescence-onset conduct disorder: Results from the National Epidemiologic Survey on Alcohol and Related Conditions. Journal of Nervous and Mental Disease, 194(9), 667–675. https://doi.org/10.1097/01.nmd.0000235793.10041.1d