מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהי הפרעת מצב רוח דו-קוטבית?
הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית, או בשמותיה האחרים - הפרעה ביפולרית, מאניה-דפרסיה, היא מנעד של הפרעות מצב רוח המאופיינות בהתקף מאני/היפומאני אחד לפחות, כאשר לרוב ישנן גם תקופות של דיכאון מאג'ורי.
ההפרעה מסווגת לתת סוגים - סוג 1 וסוג 2 - הנבדלים בעיקר באופיין של תקופות ה-"HIGH" הרגשי ובפן התפקודי בתקופות אלה.
ההפרעה יכולה להתבטא באפיזודות מאניות, היפומאניות, דכאוניות וכן מעורבות. עוצמת האפיזודות ותקופות הרמיסיה שביניהן משתנה בין מטופלים.
מרבית המטופלים יתייצגו בתחילת ההפרעה עם דיכאון מאג'ורי, אך יש כאלה שיחוו אפיזודות מאניפורמיות בלבד - אולם זהו מיעוט המקרים.
השכיחות של ההפרעה עדיין נחקרת, אך לפי המחקרים עומדת על בין 1 ל-3 אחוזים מהאוכלוסיה.
רגע, רגע, מה זה מאניה בכלל?
אפיזודה מאנית היא אפיזודה של שבוע לפחות, שבה נצפה שינוי משמעותי במצב הרוח - מרבית הזמן מצב הרוח מרומם או עצבני, יחד עם עלייה משמעותית באנרגיה.
ישנם תסמינים נוספים שצריכים להתקיים במקביל - למשל ירידה בצורך בשינה, לחץ ושטף דיבור, תחושת גדלותיות ועוד. האפיזודה המאנית מלווה בפגיעה תפקודית ויכולה גם לכלול בין היתר תסמינים פסיכוטיים או התנהגויות מסוכנות (אך כמובן שלא מדובר בכל המקרים).
אפיזודה היפומאנית דומה בתסמינים, אך לפי ספר האבחנות (DSM-5-TR) משכה עשוי להיות קצר יותר, והפגיעה התפקודית אינה חמורה כמו באפיזודה מאנית.
אפיזודה היפומאנית גם אינה כוללת תסמינים פסיכוטיים.
במקרים של מאניה/היפומאניה על רקע הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית, הרקע להתפתחות האפיזודה לא נגרם בשל שימוש בסמים או מצב גופני אחר. לדוגמה - סמים ממריצים (למשל קוקאין) יכולים לגרום לתסמינים מאניפורמיים, אך כאמור הרקע לכך הוא שימוש בסם ולא הפרעה נפשית.
מהו דיכאון מאג'ורי?
למרות שאנשים רבים חווים דכדוך במהלך חייהם, דיכאון מאג'ורי הוא מצב חמור מכך, ולא כל ירידת מצב רוח שאדם חווה היא בהכרח מה שקלינאים יגדירו "דיכאון".
דיכאון מאג'ורי מוגדר כתקופה של שבועיים לפחות, שבה יש ירידת מצב רוח משמעותית מרבית היום או ירידה בהנאה ובעניין, המלוות בתסמינים נוספים, כגון שינויים בשינה, תחושת כבדות ועייפות, שינויים בתאבון, בריכוז ועוד. לעתים אנשים שחווים דיכאון מאג'ורי עשויים לפתח מחשבות יאוש, חוסר תקווה ואובדנות.
דיכאון מאג'ורי יכול להיות יוניפולרי (כלומר - להתקיים לבדו, ללא אפיזודות מאניפורמיות) או כחלק מהפרעה אפקטיבית דו-קוטבית (דיכאון ביפולרי).
הטיפול בדיכאון יוניפולרי לרוב אינו דומה לטיפול בדיכאון ביפולרי (על כך - בהמשך הדף).
גם פה, כפי שצויין בפסקה הקודמת, האפיזודה הדכאונית לא נגרמת על רקע שימוש בסמים או מצב גופני אחר.
מדוע מתפתחת הפרעת מצב רוח דו-קוטבית?
כמו במקרים רבים בבריאות הנפש, הנושא עדיין נמצא במחקר.
הסיבות יכולות לכלול גנטיקה וגורמים פסיכולוגיים וסוציאליים.
במחקרי תאומים, לדוגמה, נמצא סיכון מוגבר לפתח את ההפרעה בתאומים מונוזיגוטיים (בשפה פשוטה יותר - תאומים "זהים") לעומת דיזיגוטיים (תאומים "לא זהים"), אולם התאימות לא היתה מאה אחוזים ועל כן ככל הנראה ישנם גם גורמים סביבתיים התורמים להתפתחות ההפרעה.
איך מטפלים?
הטיפול בהפרעה תלוי בסוג התסמינים באפיזודה הנוכחית ועוצמתם.
לא כל החמרה בהפרעה אפקטיבית דו-קוטבית דורשת בהכרח אשפוז, ולעתים אף יש עדיפות לטיפול במסגרת אמבולטורית המוכרת למטופל/ת.
שינוי במצב הרפואי דורש התייעצות עם פסיכיאטר/ית מטפל/ת, על מנת לשקול צורך בשינוי תרופתי, אשפוז או חלופות טיפוליות אחרות.
ישנם מקרים שבהם לא יהיה מנוס מאשפוז במחלקה פסיכיאטרית, למשל עקב קושי באיזון תרופתי אמבולטורי, העדר מערכות תמיכה, צורך בהגנה על המטופל או סביבתו וכו'.
הטיפול התרופתי באפיזודה מאנית יכול להעשות באמצעות מייצבי מצב רוח (ליתיום), תרופות אנטי-אפילפטיות בעלות מרכיב מייצב (למשל חומצה וולפרואית) ונוגדי פסיכוזה (למשל אריפיפרזול, הלופרידול ועוד).
מרבית המייצבים והתרופות אנטי-אפילפטיות דורשים ניטור מעבדתי של רמות בדם ומאפיינים מעבדתיים נוספים (למשל ספירת דם וכימיה).
הטיפול באפיזודה דיכאונית יכול לכלול גם הוא טיפול מייצב/אנטי-אפילפטי (למשל התרופה למוטריג'ין) ונוגדי פסיכוזה (למשל quetiapine, המוכר בשם סרוקוול).
השימוש בנוגדי דיכאון ממשפחת ה-SSRI שנויה במחלוקת במטופלים המאובחנים עם הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית, עקב החשש ממעבר חד בין דיכאון למאניה תחת הטיפול.
בכל מקרה ההמלצה בספרות היא לא לתת תרופות אלה לבדן במטופלים עם הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית, אלא לשלבן עם תרופה בעלת אפקט מייצב ולנטר היטב את המצב הנפשי.
חלק מהאפיזודות יחלפו עם טיפול בתרופה אחת, לעתים יידרש שילוב וישנם גם מקרים בהם המצב ידרוש חלופות אחרות - למשל טיפול בנזעי חשמל. לכל תרופה פרופיל תופעות לוואי משלה.
לרוב ההפרעה דורשת גם טיפול אחזקתי בתקופות של רמיסיה, על מנת למנוע הישנות של מצב מאניפורמי/דכאוני ותנודות קיצוניות בין מצבי הרוח.
כאמור אחת ההמלצות החשובות ביותר למתמודדים עם ההפרעה היא להיות במעקב פסיכיאטרי רציף, כאשר לעתים ניתן גם לשלב טיפול פסיכותרפיה (לצורך הגברת התובנה או התמודדות עם תסמיני ההפרעה) והליך שיקומי.
כל המידע במאמר זה מתייחס לתרופות להפרעה אפקטיבית דו-קוטבית במבוגרים (מעל 18).
תרופות ניתנות ע״י רופא בהתאם להתוויות של משרד הבריאות. המידע המוצג כאן אינו מחליף בשום מקרה התייעצות עם רופא.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
פגישה טלפונית קצרה
עם מתאמת טיפול -
להרשמה (ללא עלות)
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
שיחת הכוונה לטיפול ומטפל
עם מתאמת בכירה -
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
כתיבה:
פסיכיאטרית מומחית למבוגרים
מקורות:
Suppes, T. (2022). Bipolar disorder in adults: Clinical features. UpToDate. Retrieved September 20, 2022, from https://www.uptodate.com/contents/bipolar-disorder-in-adults-clinical-features
Stovall, J. (2021). Bipolar disorder in adults: Epidemiology and pathogenesis. UpToDate. Retrieved September 20, 2022, from https://www.uptodate.com/contents/bipolar-disorder-in-adults-epidemiology-and-pathogenesis
Stovall, J. (2022). Bipolar mania and hypomania in adults: Choosing pharmacotherapy. UpToDate. Retrieved September 20, 2022, from https://www.uptodate.com/contents/bipolar-mania-and-hypomania-in-adults-choosing-pharmacotherapy
Shelton, R. C., & Bobo, W. V. (2022). Bipolar major depression in adults: Choosing treatment. UpToDate. Retrieved September 20, 2022, from https://www.uptodate.com/contents/bipolar-major-depression-in-adults-choosing-treatment
Bobo, W. V., & Shelton, R. C. (2021). Bipolar major depression in adults: Efficacy and adverse effects of antidepressants. UpToDate. Retrieved September 20, 2022, from https://www.uptodate.com/contents/bipolar-major-depression-in-adults-efficacy-and-adverse-effects-of-antidepressants