פסיכולוגיה שיקומית | מה בעצם עושים הפסיכולוגים/ות השיקומיים?

 

מהי פסיכולוגיה שיקומית? 

 

פסיכולוגיה שיקומית היא תת-התמחות בפסיכולוגיה, העוסקת בהשלכות הרגשיות והקוגניטיביות של מגבלות פיזיות, קוגניטיביות, נפשיות וחברתיות.

פסיכולוגים שיקומיים עובדים במחלקות שונות בבתי חולים, בתי חולים פסיכיאטריים, מרכזי שיקום תעסוקתיים, מסגרות שיקומיות לדיור חוץ ביתי, בתי ספר חינוך למיוחד, פרקטיקה פרטית ועוד.

 

 

המלחמה בעזה ואלפי הפצועים בקרבות מעלים אל התודעה את ההיבטים הפסיכולוגיים בתהליך השיקום המפרך מי שחוו טראומה פיזית ונפשית בלחימה. הקשר ההדוק בין המצב הפסיכולוגי והגופני של מטופלים מעניק משנה תוקף לחשיבות התמיכה הפסיכולוגית בתהליך החלמתם. לפסיכולוגים תפקיד מרכזי בצוות השיקומי, כמטפלים בגישות הטיפוליות השונות לטיפול בטראומה ואובדן. בפני הפצועים ונפגעי הטראומה ניצבים אתגרים כבירים במאבק לחזרה לחיים הנורמליים, המלווים כל העת ע"י הדרכה ותמיכה פסיכולוגית לאורך תהליך השיקום. 

 

 

כחלק מתפיסת העולם השיקומית, העבודה נעשית תוך שיתוף פעולה עם הצוות הטיפולי (פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאיות תקשורת, עו"ס, פסיכיאטרים ועוד) ובמידת הצורך, עם גורמים משמעותייים בסביבת המטופל, כמו בני המשפחה ומסגרות שונות העוסקות בשיקום. במסגרת זו, נעשית חשיבה הוליסטית, שמטרתה לראות את המטופל במלואו ותחת סיטואציות מגוונות.

 

הפסיכולוג/ית השיקומיים מעניקים למטופלים ליווי, שמטרתו היא לסייע בהתמודדות עם המצב המשברי והשלכותיו. ליווי זה עשוי לכלול טיפול נפשי שממוקד בעיבוד האובדנים וההשלכות של המצב הרפואי והסתגלות למציאות חדשה. כמו כן, נעשים תהליכי הערכה, בעקבותם ניתן מענה ספציפי לקשיים ברמה המקצועית/ תעסוקתית, האישית והבין אישית.

 

פסיכולוג שיקומי עובד גם עם אוכלוסיות בעלות קשיים קוגניטיביים (למשל- פגיעות ראש/ לקות התפתחותית מולדת) וכחלק מעבודתו עורך אבחון נוירופסיכולוגיים מקיפים וכן טיפולים קוגניטיביים. מטרתם של אלו, היא לקבל תמונה מעמיקה של השלכות הפגיעה המוחית על התפקוד של האדם ולתת המלצות שיסייעו לאדם להשתלב בחיי היום יום בצורה הטובה ביותר.

 

דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת בהפרעות חרדה, מכון טמיר ת״א

 

היבטים מחקריים

 

פסיכולוגים שיקומיים עוברים מסלול הכשרה, שלרוב כולל גם עבודת תיזה ולאחריו עשויים גם להמשיך ללימודי דוקטורט. 

 

תחומי המחקר, כמו היבטי הטיפול, הינם מרובים ובאופן כללי עשויים להיות קשורים לבחינת יחסי הגומלין בין המוח להתנהגות.  בין אלו, ניתן לכלול:

 

• השפעות של מצבים נפשיים על התפקוד המוחי והקוגניטיבי

• השלכות של התערבויות שונות על התפקוד הקוגניטיבי (למשל- טיפול קוגניטיבי, טיפול פסיכולוגי, פעילות גופנית קבועה וכד').  

• השלכות של מצבים פיזיים על התפקוד המוחי, כמו למשל- מחלות שונות, הריונות. 

• השלכות של טיפולים תרופתיים על התפקוד המוחי, כמו למשל- טיפול כימותרפיה והקרנות, טיפולים פסיכיאטריים שונים ועוד. 

 

 

כמו כן, קיים תחום מחקר העוסק במבחנים נוירופסיכולוגיים הכולל:

 

• תיקוף מבחנים קיימים 

• בניית מבחנים חדשים

• השוואה בין מבחנים שונים הנמצאים בשימוש 

 

עוד, עוסקים בבחינת ההיבטים הנפשיים של התמודדות עם מצבים פיזיים שונים- של המטופלים ובני משפחתם. 

היכן לומדים פסיכולוגיה שיקומית בישראל?

 

• אוניברסיטת חיפה. 

• אוניברסיטת בן גוריון.

• המרכז האוניברסיטאי ביהודה ושומרון.

• המכללה האקדמית תל אביב יפו.

• האוניברסיטה העברית בירושלים.

• אוניברסיטת בר אילן.

 

  

ידע ייחודי הנדרש לתחום

• הכרות עם מצבים נפשיים שונים שהינם תגובתיים למגבלות הפיזיות והבנה של חשיבותם לתהליכי ההתמודדות הנפשית של המטופל.

• הכרות עם מבחנים נוירופסיכולוגיים ופסיכודיאגנוסטיים לשם הערכה מעמיקה וכוללנית של התפקוד הקוגניטיבי והנפשי. בהתאם לכך, נדרשת הבנת מבנים אנטומיים והשלכות של פגיעה בהם על התפקוד הקוגניטיבי וההתנהגותי של האדם.

• הכרות עם מסגרות שיקומיות, זכויות וזכאויות של מתמודדים עם לקויות שונות.  

• הכרות מעמיקה עם מצבי מוגבלות שונים ומחלות כרוניות, הבנה ויכולת לביצוע הדרכות וליווי של משפחות ושל צוותים רפואיים.  

  

 

אוכלוסיות

 

פסיכולוגים שיקומיים עובדים לרוב עם אנשים שחייהם השתנו בפתאומיות או שנולדו עם לקות פיזית או מחלה כרונית.

 

אלו עשויים לכלול אנשים בכל שלבי החיים, החל מילדות ועד לזקנה, אשר מתמודדים עם:

 

• פגיעות ראש טראומטיות.

• אירועים מוחיים.

• פגיעות חוט שדרה.

• פציעות אורתופדיות.

• כאבים כרוניים.

• הזדקנות.

• מחלות לב.

• לקויות למידה.

• לקויות מולדות למיניהן.

 

ועוד...

 

מעצם תפיסת העולם ההוליסטית, העבודה הטיפולית נעשית הן עם המטופל ובמידת הצורך גם עם הגורמים הטיפוליים המעורבים במצבו (בני משפחה, צוות רופאים, צוות פארא רפואי וגורמים משמעותיים  נוספים בסביבת המטופל).

 

רדיוס הפעילות של הפסיכולוגית השיקומית חופף עם מרחבי ידע פסיכותרפויטיים סמוכים, למשל:

 

• נוירופסיכולוגיה - יותר ממומחים אחרים בבריאות הנפש נוירופסיכולוגים נוטים להציע נתונים קוגניטיביים אובייקטיביים יותר, הכוללים סקירה של מאפיינים רגשיים והתנהגותיים בעת הערכת מטופלים במצבי חולי או פציעה. 

• פסיכולוגיה רפואית.

• פסיכיאטריה שיקומית.

 

 

 דר׳ נועם זילברמן, פסיכולוגית בהתמחות שיקומית

 

 

סוגיות טיפוליות

 

פסיכולוגים שיקומיים עוסקים במתן מענה למצבים בהם אנשים מתמודדים עם מגבלה, אשר עשויה להיות מולדת או כזו שהופיעה באופן מפתיע במהלך החיים וכן עשויה להיות אקוטית או כרונית.

 

במהלך טיפול זה, כמו במפגשים טיפוליים רבים, נעשה תהליך של עיבוד רגשי.

פעמים רבות עולות תימות משותפות, בניהן- התמודדות עם תחושת השבר והאובדן וחוסר הוודאות הנלווה אליה, התייחסות לשינויים בתפקוד השגרתי של האדם (כמו המיקום שהאדם תפס בתוך המעגל המשפחתי, מיקומו התעסוקתי, החברתי, האישי ועוד) ובתוך כך להשלכות של זה על התפיסה, הדימוי העצמי והדימוי הגופני. כמו כן, ישנו עיסוק בגורמים שהובילו להופעת המגבלה.

 

לעיתים, בעקבות העיסוק בתימות אלו, או עקב ההתמודדות עם הטראומה, עשויות להופיע תגובות תואמות למצב, כמו תגובה פוסט טראומטית, תגובות אבל (למשל, בהתאם למודל האבל של אליזבת קובלר רוס (Kubler-Ross, 1969)  דיכאון, חרדה ועוד.

בחלק מהמצבים, ישנה חשיבות רבה להופעתן של אלו.

כך למשל, דיכאון עשוי להצביע על מודעות למורכבות המצב ובעזרתו ניתן להגיע להשלמה עם המגבלה.

 

תגובות אחרות, כמו חרדה שמפריעה לתפקוד או תסמיני פוסט-טראומה, דורשות התמודדות טיפולית מתאימה, במטרה לסייע לאדם לחזור לשגרת חיים תקינה.

 

 

רונה לוזיה טימן, פסיכולוגית בהתמחות שיקומית

 

 

מטרתו של הטיפול הפסיכולוגי- שיקומי, היא לסייע ולעודד את האדם להסתגלות וקבלה של המצב הפיזי עימו הוא מתמודד.

 

בתוך כך, יש חשיבות לסייע לאדם להשיב את הדימוי העצמי שהתערער או לסייע בבניה של דימוי עצמי חיובי (כתלות במהות הפגיעה).

 

כמו כן, נעשים תהליכים שמטרתם לקדם השתלבות והשתלבות מחודשת, בהיבטים של יחסים בין אישיים-חברתיים/ זוגיים, תעסוקה, תחומי עניין ועוד. הסתגלות, תתבטא לבסוף בקבלה של המגבלה ויצירה של תפיסה אינטגרטיבית של האדם נוכח המציאות עימה מתמודד.

 

כמובן, שעל אף שקיימת קבלה, רגשות של אובדן, עצבות ואכזבה, עשויים להיות נוכחים בחייו של האדם כל הזמן, אך מידת העוצמה והשפעתן על התפקוד,היא שמעידה על תהליך הסתגלות מיטיב.

 

סוגיה טיפולית נוספת שקיימת בקרב אנשים שמתמודדים עם אירועים משני חיים, היא צמיחה פוסט טראומטית (2006, Calhoun& Tedeschi). 

 

מדובר ביכולת של האדם להיות פתוח לאפשרות של שינויים פסיכולוגיים ותפקודיים חיוביים בעקבות הטראומה שעבר.

תהליך זה לעיתים מתרחש באופן עצמאי ולעיתים באמצעות ליווי טיפולי המסייע בכך.

צמיחה פוסט טראומטית עשויה להתבטא ביצירת תעדוף חדש בסדרי העדיפויות שהיו קיימים עד כה, בחירה בהעמקה של קשרים בין אישיים משמעותיים, בחינה מחודשת של תחומי עיסוק ועניין ועוד.

 

 

ראיון עם הילה אבישי כהן, פסיכולוגית בהתמחות שיקומית

 

הילה אבישי כהן, MA, פסיכולוגית בהתמחות שיקומית,

מכון טמיר בנס ציונה

 

 

מאיה שרון שוחחה עם הילה אבישי כהן על הפרקטיקה של הפסיכולוגיה השיקומית:

 

 

מהן המטרות של טיפול פסיכולוגי שיקומי? 

 

המטרות מגוונות, החל מליווי ותמיכה במסגרת הסתגלות למצב גופני חדש, דרך מציאת זהות ומשמעות נוכח שבר בתחושת לכידות ורציפות החיים ותחושת העצמי. הכוונה היא לגיוס כוחות ולתפקוד במציאות החיצונית.

אתגר נוסף הוא הסתגלות למגבלה או למחלה ולהשלכותיה, ברמה הרגשית והפיזית, כולל סיוע במקרים של דיכאון, חרדה ופוסט טראומה, הן מהפציעה עצמה והן מחוויות האשפוז.

טיפול שיקומי יכול לכלול גם התמודדות עם סוגיות ספציפיות יותר, כמו כאבים נוירופתיים, מחלות שקופות והיעדר לגיטמציה מהסביבה.

 

עוד מטרות שכיחות:

 

סיוע בעיבוד היבטיים חברתיים במפגש של הנכות, מגבלה עם הסביבה.

 

• שיקום מיני.

• שיקום תעסוקתי.

• חיבור למקורות תמיכה.

 

באופן כללי אדם עם נכות מגבלה הוא אדם שמגיע עם חייו, מורכבותו האישיותית ונסיבות חייו ונפגש במגבלה, נכות, מחלה שמשנה את תפקודו ואת האופן בו תופס את עצמו.

הפגיעה מייצרת תזוזות ושינויים לצד שברים וקיטועים בתחושת העצמי והעתיד לבוא. טיפול שיקומי עוסק באינטגרציה, איחוי ועיבוד של משמעויות אלו והפיכה של הנכות לאירוע כחלק ממעגל החיים.

לרוב מטופלים יחצו את החיים מרגע הפגיעה ומטרתנו לסייע בעיבוד החוויה והמורכבות שמציפה לצד יצירת תחושת המשכיות ורצף בזהותו של המטופל.

 

 

איך עוזרים למטופלים להתגבר על תסכול או ייאוש נוכח כשלונות או התקדמות איטית?

 

קשה לענות על שאלה זו באופן רחב כי תקיעות בטיפול עולה הרבה פעמים ולעיתים היא חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי. בטיפול פסיכולוגי שיקומי מתייחסים לתקיעות כמו לכל נושא טיפולי. כלומר בהעמקה, תוך מחשבה על המטופל, התמודדותו והקשר הטיפולי בין הפסיכולוג לבינו. נושאים של תסכול וייאוש קיימים תמיד בסטינג שיקומי ובמקרה הצורך ניתן דגש ממוקד בהתאם לקושי הספציפי.

 

תהליך שיקומי יעבור לרוב דרך נקודת שבר משמעותית שתציף מורכבויות כאלו ואז קצב ומטרות הטיפול יותאמו לכך.

 

 

בתור פסיכולוגית שיקומית מהם תחומי ההתמחויות שלך? ולמי מתאים טיפול מסוג זה?

 

אני מתמחה בטיפול באוכלוסיה לאחר פציעות, מחלות או קשיים נוירולוגים - אירועים מוחיים, פגיעות חוט שדרה (אנשים עם נכות בגפה תחתונה או כלל הגוף), מחלות ניווניות שונות, פרקינסון, הפרעות תנועה, גידולים בעמוד שדרה וראש ובכלל בטיפול באנשים ובני משפחתם לאחר סרטן או מחלות פיזיות. בנוסף מטפלת במטופלי עם פיברומיאלגיה, תסמונת ארהלס דלנוס eds, ותסמונות סומטיות נוספות.

 

 

כל מטופל מגיע עם צרכים שונים, האם הטיפול הפסיכולוגי השיקומי מותאם באופן ייחודי לכל מטופל? אשמח לדוגמאות

 

כל טיפול מותאם לסוג הפגיעה, גיל, קשיים תפקודיים ויכולות שפתיות וקוגנטיביות, סגנון המטופל וסיבת הפנייה שלו. אני מגיעה מאוריינטציה דינמית ומתאימה כלים מעולומות נוספים כמו cbt, טיפולים ממוקדי רגש, טכניקות מהגל שלישי כמו act מיינדפולנס וכו'.

  

 

האם הטיפול יכול להתאים גם לבני המשפחה, אשר מספקים תמיכה למטופל בתהליך השיקום?

 

בוודאי ואפילו לעיתים מחייב כאשר הפגיעה משמעותית ובן המשפחה הוא זה שנוטל בעומס הטיפול.

 

בנוסף, כלל המשפחה עוברת שינוי ומשבר בחייה בעקבות פגיעה במצבו הגופני של אחד/ת מחבריה. 

 

ישנה גם חשיבה של התמיכה המשפחתית תמיד- גם בגלל שלרוב אני מטפלת בנכויות קשות תמיד יש קונפליקטים של תלות מול עצמאות מול חודרנות של הסביבה הקרובה.

 

לכן בוודאי.

  

 

להרחבת הידע 

 

פודקאסט ״פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים״

 

 

 

כתיבה:

 

אלינור אמסלם- דוידוביץ', MA,

פסיכולוגית בהתמחות שיקומית, מכון טמיר בנס ציונה

 

 

 

עדכון אחרון:

 

12 בפברואר 2024

 

 

 

מקורות:

 

Calhoun, L. G., & Tedeschi, R. G. (2006). Expert companions: posttraumatic growth in clinical practice. In R. G. Calhoun & R. G. Tedeschi (Eds.), Handbook of posttraumatic growth: Research and practice (pp. XX-XX). Lawrence Erlbaum Associates.

 

Handbook of Rehabilitation Psychology. Edited by R. G. Frank & T. R. Elliott. Retrieved from https://www.amazon.com/Handbook-Rehabilitation-Psychology-Lisa-Brenner/dp/1433829851

 

Kubler-Ross, E. (1969). On death and dying. New York: Macmillan.

 

Perrin, P. B., & Kratz, A. L. (2024). Inaugural editorial: Rehabilitation Psychology. Rehabilitation Psychology, 69(1), 1-3. https://doi.org/10.1037/rep0000539