לחיות עם בן/ת זוג שסובל מדיכאון | זיהוי, התמודדות ודרכי טיפול

התמודדות עם דיכאון בזוגיות

 

זוגיות בה אחד הצדדים מתמודד.ת עם הפרעה נפשית היא מאתגרת לכל המעורבים. 

 

 

המצב הדיכאוני מביא את האדם שאתם הכי אוהבים להסתפק בהצבת יעדים צנועים יותר מאלה שהורגלנו בהם: 

 

 הוא מבקש לשרוד את החיים, פשוט לעבור אותם בשלום, למצוא כל יום מחדש סיבות טובות דיין להמשיך, להרגיש שבחוץ מבינים כי כוחותיו אינם כתמול שלשום, להשתחרר מהמבט השיפוטי של החברה סביב, לקוות שיבינו שלפעמים כל מה שמתאים לו זה לבד, שייקלטו שדברי עידוד חלולים מכבים אותו ושחשיבה חיובית רלוונטית בעיקר עבור מי שמצב הרוח שלו יכול להיות חיוב. הוא מייחל שיעזרו לו להרגיע את הבושה ואת האשמה הבוערות בו בפנים, שיחכו לו עד שיחזור, באיפוק מדויק, בלי לכבות את האור. 

 

כאשר בן או בת הזוג בדיכאון, התסמינים עמם הוא מתמודד יכולים להפוך לגורם מפתח שמשנה את המשוואה המקורית בה נוסדה מערכת היחסים.

במצב כזה מאותגר ונפתח מחדש ״החוזה הזוגי״ הלא כתוב, עליו חותמים שני הצדדים בתחילת הקשר. 

 

גם במערכות יחסים בהן דיכאון של אחד הצדדים נוכח ומדובר בה כבר מבראשית, תקופה בה בן.ת הזוג נכנס לדיכאון מכבידה על הצד השני - רגשית, תפקודית, הורית, אינטימית, כלכלית. 

 

 

במאמר זה נחשוב על דרכים

לצאת מהתהליך הזה מחוזקים ואוהבים יותר.

 

מומלץ לקרוא אותו יחד.

 

 

איתן טמיר, MA,

ראש המכון (ובן זוג)

 

 

דיכאון  

 

קשה לראות פרטנר נאבק בכאב נפשי בלתי נסבל. 

 

במצבים מסוימים דיכאון של בן זוג מעורר הזדהות ואפילו 'הידבקות':

 

למשל, מחקר מצא כי בני זוג אמפתיים נוטים יותר לחוות תסמיני דיכאון כאשר בני הזוג שלהם סובלים מדיכאון.

מאידך, בני זוג אמפתיים עם פרטנרים לא דיכאוניים סובלים מפחות תסמיני דיכאון. 

אמפתיה מדויקת יכולה להיות מאוד מועילה לתפקוד חברתי ולבריאות הנפשית, אבל לפחות לפי מחקר הזה נראה שככל שהאמפתיה הזוגית מדויקת יותר כך הבריאות הנפשית גרועה יותר (Brown et al, 2023).

 

זאת ועוד, מחקר אורך בו נאספו נתונים לאורך 12 שנים עקב אחר האופן בו תסמיני הדיכאון של זוגות משתנים לאורך זמן.

התוצאות חשפו ארבעה דפוסים ברורים של שינוי בתסמינים, כך שתסמיני הדיכאון של זוגות נוטים להישאר עקביים יחד או להתפתח באותו כיוון (Zsófia et al, 2022).

 

 

במצב של דיכאון, בן הזוג עשוי להפגין כמה תסמינים, או חלק מהם:

 

  • לבכות או להיראות כעוס.

  • לאבד אנרגיה או עניין בפעילויות - נדבר על אנהדוניה בהמשך המאמר. 

  • לאבד ריכוז, קשב או מיקוד - נפגעת אפילו היכולת לעקוב אחר העלילה בסדרה שאתם צופים בה יחד. 

  • לישון המון או או מעט מדי.

  • לשתות יותר אלכוהול או לצרוך סמים יותר מבעבר.

  • לאבד עניין בסקס.

 

 

אולי זה נשמע מובן מאליו, אם כי לפעמים זה מיטשטש: 

האדם שנכנס לאפיזודה דיכאונית הוא אותו איש או אשה בו התאהבתם. 

 

עולות בעיות חדשות אבל המשמעות המעשית של דיכאון היא החרפה של קשיים קיימים במציאות קודרת יותר. 

 

זה קשה, אפילו קשה מאוד, ועם זאת השינוי זמני.

בשוך הסערה תפגשו שוב את האהוב שלכם, אותו אחד, עם מבנה אישיות דומה. 

 

 

לפני שקופצים לעשייה ומציעים פתרונות, חשוב לדעת שבהחלט ניתן לטפל בדיכאון, אך לא ניתן לעקור אותו מהשורש.

 

 

נדבר תחילה על זוגיות עם דיכאון ואח"כ נכיר דרכים יעילות להתמודד נכון: 



 

מאפיינים של זוגיות עם דיכאון

 

כמו בכל דבר אחר, ידע מעניק שליטה ומפחית חוסר ודאות.

 

כיוון שדיכאון משפיע על אנשים באופנים שונים, חשוב לברר עם הפרטנר מה הוא חווה. 

  

כאשר עוברים אבחון פסיכודיאגנוסטי מתאים, או לפחות הערכה קלינית אצל פסיכולוג קליני / פסיכותרפיסט, מתגברת ההבנה לגבי העובדות הבסיסיות ולגבי השפעתו הייחודית של הדיכאון על הפרטנר, בזמן ובקשר הספציפיים. 

 

 

כמה דברים שעוברים על הפרטנר שלך וחשוב להכיר:

 

 

אנהדוניה 

 

בדיכאון חסרים זרימה ספונטנית, סקרנות לדברים חדשים וחיפוש טבעי אחר התרגשות.

 

ההתרחקות מהנאה ומההתחקות אחריה שכיחה מאוד במצבי דיכאון ומכונה אנהדוניה.

 

העניין הוא שאתם עלולים להתחיל חוש דחויים ולחשוד שבן הזוג כבר לא אכפת מכם.

 

 

סטיגמה

 

איכשהו, מצב של דיכאון מעורר עדיין בושה. קשה לדבר עליו וקשה יותר לחיות איתו. 

 

ההפרעה הזו אפופה בעננה סטיגמטית, למרות שברור לכל בר דעת שדיכאון הוא מחלה לכל דבר (מעניין להסתכל על רשימה מעודכנת של הגורמים שמובילים לפריצת דיכאון).  

 

 

התנהלות כלכלית

 

למילה depression באנגלית יש משמעויות סמנטיות מובחנות - depression זה גם הפרעה נפשית וגם שפל כלכלי. 

 

במחקר מעניין שפרסמו, הבהירו חוקרים מבוסטון את המכנה המשותף בין שתי המשמעויות:

הם הראו כי ניהול משק בית משותף עם בן/ת זוג הסובל מדיכאון קשור בפגיעה פיננסית (Greenberg et al, 2023).

 

 

המחקר השווה בין שני סוגים של מערכות יחסים זוגיות - 

 

  • בקבוצה הראשונה השתתפו 1,700 מבוגרים בלי סימפטומים של דיכאון, החולקים משק בית משותף עם מבוגרים עם דיכאון. 

  • בקבוצה השניה לקחו חלק 15,300 מבוגרים ללא דיכאון, שחיו עם בני זוג לא דיכאוניים.

 

התוצאות מלמדות כי לבני הזוג בקבוצה הראשונה הייתה הכנסה שנתית נמוכה משמעותית בהשוואה לקבוצה השניה.

בני הזוג של הסובלים מדיכאון דיווחו גם על איכות חיים נמוכה יותר, קושי מאתגר במציאת עבודה והיעדרות גבוהה יותר ממקום העבודה. 

 

 

לא הכל שחור

 

מחקר עדכני חושף ממצאים המאתגרים אמונות ארוכות שנים לגבי האופן בו מתמודדים.ות עם דיכאון תופסים את החיים (Jerome et al, 2023).

בסוף, המסקנה של המחקר היא שדיכאון לא אומר שבן הזוג שלך רואה כל היבט בחייו דרך עדשה שלילית.

באופן מפתיע, משתתפים רבים דיווחו על שביעות רצון ביחסים אישיים קרובים.

אלה חדשות מצוינות עבור בני זוג שלפעמים מרגישים שיקיריהם רואים הכל שחור. 

לורן ג'רום מאוניברסיטת לונדון, שהובילה את המחקר, מדגישה כי בעוד שחלק מהיבטי חיים, כמו בריאות גופנית וכספים, נתפסו בצורה שלילית יותר על ידי אנשים עם דיכאון, מערכות יחסים - במיוחד עם המשפחה ועם אלה שהם חיו איתם - היו נקודת אור.

 

 

מה זה אומר עבורך?

 

זה מדגיש את הערך וההשפעה של התמיכה שאת/ה מספק.

מערכת היחסים שלכם יכולה באמת להיות מרחב חיובי, אפילו טיפולי. 

כמובן שזה לא אומר שאתם אמורים לטפל בבן זוג שלכם, אבל חשוב לדעת שיש תקווה לחיים טובים מהכיוון של חיבור זוגי. 

  

 

יותר עידוד פחות עצות

 

טיפול עוזר להרבה אנשים לשפר תסמיני דיכאון, כך שייתכן ותנסו לדחוק בו לראות מטפל.

אך אמירות כמו ״אתה צריך ללכת לטיפול״ או ״אתה צריך עזרה״ עלולות רק להחמיר את המצב.

 

דיכאון יכול לגרום למשימות פשוטות להיראות כאילו לא ניתן להתגבר עליהן.

חיפוש מהיר באינטרנט עשוי להיראות לכם פשוט, אבל אדם שמצוי בערפל הדיכאון יכול להיות מוצף רק מהמחשבה על כך.

 

במקום זאת, נסו לשאול ״חשבת אולי לדבר עם מישהו?״.

אם הוא פתוח לרעיון, הפכו את התהליך לפחות מבהיל ע״י שתציעו עזרה במציאת מטפל, בקביעת פגישה ובליוויו למפגש-שניים.

 

אם הפרטנר כבר נמצא בטיפול, זכרו שהדבר יכול לקחת זמן ושלא כל הגישות עובדות עבור כולם.

תמיד אפשר לשאול איך הדברים מתקדמים, אבל אין ללחוץ על הפרטנר לנסות גישות אחרות.

 

 

צרו סביבה רגשית מתקפת

 

זאת ועוד, בד״כ הניסיון לדחוף לשינויים בסגנון החיים אינו עוזר.

 

הימנעו מאמירות כמו ״אתה צריך להתאמן יותר״, ״צא החוצה, תפוס קצת שמש, זה יעשה לך להרגיש יותר טוב״ או ״אם תאכל אוכל יותר בריא, המצב רוח שלך ישתפר״.

זה עוזר, אבל לא באמת מקל על דיכאון.

 

העצה שלכם, לא משנה עד כמה היא מגיעה ממקום טוב, יכולה ליצור אצל הפרטנר רושם שאתם באתם לא מבינים מה הוא עובר.

במקום זאת, נסו לעוד אותו לעשות משהו ביחד אתכם, באמצעות אמירות כמו ״אני מרגיש קצת חסר מנוחה, בוא נצא להליכה ביחד״ או ״אחלה מזג אוויר. למה שלא נאכל ביחד צהריים בחוץ?״.



 

לקבל שלא תמיד הדברים יקרו כמתוכנן

 

דיכאון יכול להקשות אפילו על עשיית דברים שהאדם באמת רוצה לעשות, וייתכן שהפרטנר לא תמיד ירצה לעקוב אחר התכניות.

 

אפשר להבין זאת כשבמהלך חופשה שחיכיתם לה זמן רב כ״כ הפרטנר מבלה בגלילה בטלפון בזמן שאתם נהנים מהנוף.

 

אתם עשויים להרגיש פגועים כשהוא מבלה את יום ההולדת שלכם בשינה או שוב לא יכול להגיע לארוחת ערב עם ההורים שלכם.

אולי אפילו הבחנתם שהוא מאבד עניין בדברים שאתם בד״כ עושים ביחד, למשל לדבר על היום שעבר, להכין ארוחות או לעשות סקס.

 

טיפול יכול לעזור לחדש את האנרגיה ועמה את טעם החיים, אבל בינתיים הציעו חמלה במקום ביקורת ע״י תיקוף רגשות הפרטנר.

במקום ״אתה כבר לא מבלה איתי בכלל״, נסו לומר ״עצוב לי שאתה לא יכול לבוא לקולנוע הערב. אני מבינה שאין לך אנרגיה כשאתה מרגיש כ״כ רע. אולי נזמין וולט ונצפה בסרט בבית?״.

 

אם אתם מוטרדים ממה שחברים שלכם יחשבו על זה שאתם כל הזמן באים לבד, אל תגידו משהו שהפרטנר לא אישר לכם להגיד.

אפשר לחשוב מראש על ניסוח, לגיטימי להשאיר דברים מסוימים בבית.

 

 

תקשורת זוגית

 

דיכאון מתודלק הרבה פעמים ע״י עיוותי חשיבה ודפוסי חשיבה שליליים.

 

הפרטנר עשוי להגיד דברים כמו ״אני לא מצליח בכלום״, ״אני יכול להיעלם ממש עכשיו ולאף אחד לא יהיה אכפת״, ״אני בטח כ״כ משעמם.

אני לא יכול להבין למה אתה רוצה לבלות איתי״ או ״אני לעולם לא ארגיש טוב יותר״.

מובן שתרצו מיד להבטיח לפרטנר שהאמונות הללו שגויות לגמרי, אבל אי אפשר להוציא מישהו מדיכאון באמצעות דיבורים, ולכן הדבר יכול לפעמים להביא לתוצאה מאוד לא רצויה.

למשל, הפרטנר עשוי להתעקש ולטעון שאתם רק מנסים לגרום לו להרגיש יותר טוב, או להיסגר ולהפסיק לשתף אתכם בתחושותיו.

 

במקום לנסות להפריך את מחשבותיו השליליות, נסו לתקף את התחושות מבלי להסכים איתן, ואז הסיטו בעדינות את תשומת הלב לחוזקות ולתכונות החיוביות שלו, ע״י אמירות כמו ״אני יודע שאתה מרגיש מיואש בגלל שהטיפול לא עוזר מיידית"

 

אתה משקיע מאמץ רב כדי להרגיש יותר טוב, ואני מעריץ את הנחישות שלך״.

״אני מבין שהדיכאון גורם לך להרגיש לבד, אבל אני כאן איתך״.

״אני מבינה שלאחרונה אתה לא מרגיש כמו עצמך, אבל אתה עדיין אתה וואני זאת אני. נעבור את זה ביחד״.



 

לדבר על כאב נפשי וחשיבה אובדנית

 

אל תפחדו לשאול את הפרטנר אם יש לו מחשבות אובדניות.

יש אנשים שפוחדים לחלוק מחשבות כאלה עם קרובים, עם חשש בסיסי שהמחשבה תגשים ותתרום להגברת הסיכון האובדני.

 

זה לא נכון.

 

אם תשאלו ישירות תתנו לו להבין שהוא יכול להיות אתכם כן ואותנטי.

אם אין לו מחשבות אובדניות, אין סיכוי שהן יעלו פתאום בגלל ששאלתם.

 

 

קחו זמן לעצמכם

 

טבעי לחלוטין לרצות לעזור ולעשות כל מה שביכולתם כדי להקל על הפרטנר, אבל לא יהיה לכם הרבה להציע אם תזניחו את הצרכים הבסיסיים שלכם.

 

כל בן/זוג צריך זמן ומשאבים כדי לדאוג לעצמו, אחרי הכל אתם לא לא אבא ולא אמא של הפרטנר והוא גם לא ילד.

 

אם תתעדפו את הצרכים שלו על חשבון אלה שלכם, תמצאו את עצמכם בנקודה זו או אחרת מתוסכלים, מוצפים וכעוסים.

התשה ומתח יכולים להוביל לשחיקה ואפילו למצב בו תחוו בעצמכם תסמיני דיכאון.

 

 

המפתח לשמירה על בריאות נפשית הוא פרקטיקות של טיפול עצמי:

 

  • הקצו מספיק זמן לשינה טובה.

  • אכלו ארוחות סדירות ומאוזנות.

  • פנו זמן לפעילות גופנית.

  • מצאו זמן לא לעשות כלום.

  • תהנו מתחביבים.

  • חדדו את המודעות הרגשית ואת הקשיבות דרך מדיטציה, כתיבת יומן או אמנות כלשהיא.

  • צרו איים רגועים שלכם עם חברים ומשפחה.

 

דאגה לבריאות הפיזית והמנטלית גם מעודדת את הפרטנר לעשות  אותו דבר.

גם אם הפרנטר יחליט להצטרף אליכם לאימונים בתקופת ניסיון בחדר כושר, התקדמתם עוד צעד לעבר המטרה.

 

ויש מחקרים מעניינים על זה:

למשל יש מחקר שהעלה כי כאשר אחד מבני הזוג סובל מדיכאון, בן הזוג השני עושה יותר התנהגויות בישיבה (Siwa et al, 2023).

הכוונה היא לישיבה או שכיבה בעת ביצוע פעילויות שונות, לרבות זמן ישיבה בעבודה וזמן ישיבה על המחשב, צפייה בטלוויזיה ועוד פעילויות פנאי. 

 

אז היידה לזוז.

 

 

הציבו גבולות והישארו נאמנים אליהם

 

קשיים עם גבולות מצויים כנראה בסיס כל הפרעה נפשית, כולל בדיכאון.

 

חשוב להתרחק מכניסה לתפקיד טיפולי במערכת היחסים.

בן זוג אמור לטפל, לא להיות בעצמו מטפל. 

 

זהו והגדירו את קווי המתאר שמאפשרים שילוב בין נפרדות לאהבה. 

 

 

פנו לעזרה מקצועית

 

כולם זקוקים לחסד ולתמיכה חברתית, גם אתם וגם בן האהוב הדיכאוני.

לכן, מערכות יחסים מחוץ הזוגי פותחות מרחב חיוני ומאוורר כשהפרטנר בדיכאון.

 

אפשר לנשום

 

דיכוי רגשות יכול לבודד אתכם ולהותיר אתכם במאבק לניהול הסערה הרגשית, אבל חברים קרובים ובני משפחה יכולים להקשיב ולהציע תמיכה.

החמלה והתיקוף שלהם יכולים לענות על כמה מהצרכים הבסיסיים שלכם ולהיות בעלי השפעה חיובית על רווחתכם.

 

בקבוצת תמיכה למטפלים עיקריים, נפגשים מספר אנשים שמתמודדים גם הם עם ליווי אדם יקר שסובל מקשיים נפשיים.

השתתפות במעגל שבועי כזה יכול להיות מענה מצוין. 

קבוצות תמיכה זו אפשרות מצוינת כיוון שהן מצציעות אוניברסליות - ההבנה המקלה שמה שחשבתי שהוא רק שלי מוכר ומקבל מילים על ידי אחרים. 

 

בנוסף, בקבוצה ניתן לשתף בתנאי סודיות טיפולית במצבו הנפשי של הפרטנר.

זה בד״כ חלק מההסכם הקבוצתי.

 

שווה גם לדבר עם מטפל מנוסה בטיפול בדיכאון.

מערכת יחסים עם אדם שסובל מדיכאון אינה דבר קל ואף פעם לא מזיק לחזק את מיומנויות ההתמודדות שלכם ולתרגל אופני תקשורת חדשים.

 

במקרים מסוימים תוכלו גם לפנות לטיפול זוגי שיעזור לכם לצלוח את מערכת היחסים יחדיו.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

  

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מומחים לטיפול בדיכאון לפי יישובים

 

תל אביב 

ירושלים

באר שבע

חיפה

אשקלון

אשדוד

רחובות נס ציונה

ראשון לציון

מודיעין מכבים רעות

חולון

רמת גן

פתח תקווה

ראש העין

אריאל

קריית אונו

הרצליה

כפר סבא

רעננה

נתניה

חדרה, קיסריה ופרדס חנה

זכרון יעקב

צפון הארץ וכרמיאל

נהריה

 

ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית, פנים אל פנים או אונליין.

 

 

 

מקורות:

 

Brown, C. L., Grimm, K. J., Wells, J. L., Hua, A. Y., & Levenson, R. W. (2023). Empathic Accuracy and Shared Depressive Symptoms in Close Relationships. Clinical Psychological Science, 11(3), 509–525. https://doi.org/10.1177/21677026221141852

 

Csajbók, Z., Štěrbová, Z., Jonason, P.K. et al. Variation in depressive symptom trajectories in a large sample of couples. Transl Psychiatry 12, 206 (2022). https://doi.org/10.1038/s41398-022-01950-w

 

Greenberg, P., O'Callaghan, L., Fournier, A.-A., Gagnon-Sanschagrin, P., Maitland, J., & Chitnis, A. (2023). Impact of living with an adult with depressive symptoms among households in the United States. Journal of Affective Disorders. Advance online publication. https://doi.org/10.1016/j.jad.2023.12.040

 

Jerome, L., McNamee, P., Matanov, A., Bird, V., & Priebe, S. (2023). Which life domains are people with major depression satisfied or dissatisfied with? An individual patient data meta-analysis. Journal of affective disorders, 338, 459–465. https://doi.org/10.1016/j.jad.2023.06.037

 

Siwa, M., Kulis, E., Banik, A., Szczuka, Z., Boberska, M., Wietrzykowska, D., Knoll, N., DeLongis, A., Knäuper, B., & Luszczynska, A. (2023). Associations between depressive symptoms and sedentary behaviors in dyads: Longitudinal crossover effects. Mental Health and Physical Activity, 24, 100501. https://doi.org/10.1016/j.mhpa.2022.100501

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024