מצוקה פרי-טראומטית | בין כאב ופחד מיידי להשלכות ארוכות טווח

מצוקה פרי-טראומטית (Peritraumatic Distress) היא חוויה רגשית, קוגניטיבית ופיזיולוגית המתעוררת במהלך או מיד לאחר חשיפה לאירוע טראומטי. חוויה זו מתבטאת במגוון תגובות, כגון פחד עז, תחושת אובדן שליטה, חוסר אונים, בלבול או ניתוק מהמציאות. לצד התגובות הרגשיות, עשויות להופיע גם תסמינים פיזיולוגיים של חרדה, כמו דופק מואץ, הזעה, תחושת חנק או רעד. מדובר לא רק בתגובה מיידית לסכנה, אלא בתהליך שבו אדם מפרש ומעבד את החוויה הטראומטית בזמן התרחשותה.

מצוקה פרי-טראומטית נחשבת למרכיב מרכזי שיכול לנבא התפתחות של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) או קשיים נפשיים נוספים בהמשך הדרך. מחקרים הראו כי עוצמת המצוקה בזמן האירוע קשורה באופן מובהק לסיכון להתפתחות תסמינים פסיכולוגיים ארוכי טווח.

בעוד שמופע סימפטומטי כזה נחשב כתגובה נורמטיבית למדי למצבים לא נורמליים, היא נוטה להיות מושפעת ממגוון גורמים, ובהם תכונות אישיות, היסטוריה של חשיפה לטראומה, מידת הפתאומיות של האירוע והיקף התמיכה החברתית הזמינה. 

מבחינה אבחונית, תופעה נפשית זו קשורה לקריטריון A2 של PTSD, כפי שהוגדרה ב-DSM-III-R, אך בהמשך הוסרה מהאבחנה ב-DSM-V.

מצוקה פרי-טראומטית אחרי המתקפה האיראנית

מחקר שבחן את ההשלכות הפסיכולוגיות של מתקפת הטילים והמל"טים האיראנית על ישראל באפריל 2024 יכול לתת לנו המחשה די טובה של מצוקה פרי-טראומטית (Ben David et al, 2025).

החוקרים העלו בחכתם כי בחלוף חמישה ימים ממועד המתקפה, 41% מהנשאלים חוו רמות קליניות של מצוקה פרי-טראומטית. הביטויים המרכזיים היו תגובות פיזיולוגיות (כמו קשיי שינה) ושימוש מוגבר במידע חדשותי. זאת ועוד, ממצאי המחקר הדגישו כי המצוקה הייתה קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות PTSD, וכי אין קשר בינה לבין חשיפה טראומטית שקדמה לאירוע. 

כמו באירועים ביטחוניים שכולנו מכירים, צרכנו באינטנסיביות מידע תקשורתי, במאמץ להשיב שליטה ולהבין את מידת הסיכון האישי, עבורנו ועבור קרובינו בסביבה. עם זאת, פעולה זו רק הגבירה את המצוקה הרגשית. לדוגמה, אדם שישב בקרבת מקלט בליל האירוע חווה נדודי שינה כתוצאה מהמתח, והמשיך לחפש מידע במדיה החברתית (כמו טלגרם או רשת X). 

תגובה רגשית זו מדגימה היטב את המאפיינים של מצוקה פרי-טראומטית, שנמצאה כמחמירה את הסיכון ל-PTSD בעתיד.

חרדה פרי-טראומטית במחקר

• גורמים תורמים: פסיכופתולוגיה קודמת (כמו PTSD עקב מתקפת 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל אחריה),

• קשיי שינה ושימוש במדיה: נמצאו כגורמים מרכזיים המגבירים את הסיכון למצוקה פרי-טראומטית.

• תפקיד המדיה: אף שרוב המשתתפים דיווחו כי צריכת חדשות עזרה להם, שימוש מוגבר נמצא קשור לתוצאות פסיכולוגיות שליליות.

• חשיבות הגילוי המוקדם: המחקר מדגיש כמה חשוב לזהות תגובות וסימפטומים לאחר חשיפה לאירועים טראומטיים, כדי לספק סיוע נפשי מתאים ולמנוע השלכות חמורות יותר בהמשך.

מצוקה פרי-טראומטית והפרעת דחק אקוטית

הפרעת דחק אקוטית (Acute Stress Disorder, ASD) ומצוקה פרי-טראומטית הן שתי תופעות פסיכולוגיות המתרחשות סביב אירועים טראומטיים, אך מייצגות שלבים ומאפיינים שונים בתגובה הנפשית: בעוד שמצוקה פרי-טראומטית מתארת את החוויה המיידית, הסובייקטיבית, של פחד, בלבול ותגובות פיזיולוגיות עוצמתיות במהלך האירוע או מיד לאחריו, הפרעת דחק אקוטית מופיעה בימים או שבועות שלאחר מכן, עם סימפטומים מובחנים הכוללים חודרנות, הימנעות, עוררות יתר ודיסוציאציה.  

מצוקה פרי-טראומטית נחשבת לסמן מקדים להתפתחות PTSD ולתופעות פסיכולוגיות אחרות, אך כאמור אינה מוגדרת כהפרעה קלינית בפני עצמה.

לעומת זאת, הפרעת דחק אקוטית היא אבחנה רשמית ב-DSM-5, והיא מוגבלת לזמן של עד 30 ימים אחרי האירוע הטראומטי. אם הסימפטומים נמשכים מעבר לכך, הם יכולים להתפתח ל-PTSD.  

הבדל נוסף טמון במטרות האבחון והטיפול. מצוקה פרי-טראומטית משמשת ככלי זיהוי מוקדם של אנשים בסיכון גבוה, הפרעת דחק אקוטית דורשת טיפול פסיכולוגי מיידי, לעיתים קרובות באמצעות CBT ממוקד טראומה או טכניקות הרפיה.  

בסופו של דבר, שני המצבים משקפים את האופן בו אנשים מגיבים לסכנה קיצונית ולחוסר שליטה, כל אחד בשלב אחר של התהליך הטראומטי.

הבנת ההבדלים והקשרים בין התופעות מאפשרת זיהוי טוב יותר של מצבים נפשיים מורכבים, לצד פיתוח אסטרטגיות התערבות מותאמות אישית.

כאב פרי-טראומטי

כאב פרי-טראומטי מתייחס באופן ספציפי לכאב פיזי שאדם חווה במהלך או זמן קצר לאחר האירוע הטראומטי.

מדובר בכאב מוחשי, גופני, שעשוי להיגרם כתוצאה מפגיעה פיזית כמו חתך, שבר או חבלה. לעומתו, מצוקה פרי-טראומטית היא תגובה רגשית ופיזיולוגית רחבה יותר, הכוללת מרכיבים כמו פחד, חרדה, דופק מואץ, הזעה, ותחושות של אובדן שליטה.

הבחנה זו בין כאב פיזי לבין מצוקה רגשית אינה תמיד ברורה בשטח, כי לעיתים קרובות הן מתקיימות זו לצד זו במהלך אירוע טראומטי ומייד אחריו. לדוגמה, אדם שנפצע במהלך תאונה עשוי לחוות גם כאב פיזי עז וגם תחושות רגשיות ופיזיולוגיות עוצמתיות, כמו פחד ודופק מהיר.

מחקרים על כאב פרי-טראומטי עקב התעללות בילדים רלוונטיים במיוחד אחרי שובם של הילדים החטופים בעזה. 

ילדים שהתמודדו עם התעללות פיזית מתארים לעיתים קרובות תחושות כאב עזות, לצד קושי למקד את הכאב או להבחין בינו לבין תחושות רגשיות המלוות את האירוע. למשל, תחושה של כאב "שורף" המלווה בפחד ובאובדן תחושת שליטה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות: 

Ben-David, B. M., Bressler, T. E., Ring, L., Shimon-Raz, O., & Palgi, Y. (2025). Trauma echoes: Factors associated with peritraumatic distress and anxiety five days following Iranian missile attack on Israel. European Journal of Psychotraumatology, 16(1), Article 2446070. https://doi.org/10.1080/20008066.2024.2446070

Bunnell, B. E., Davidson, T. M., & Ruggiero, K. J. (2018). The Peritraumatic Distress Inventory: Factor structure and predictive validity in traumatically injured patients admitted through a Level I trauma center. Journal of anxiety disorders, 55, 8–13. https://doi.org/10.1016/j.janxdis.2018.03.002

Thomas, É., Saumier, D., & Brunet, A. (2012). Peritraumatic distress and the course of posttraumatic stress disorder symptoms: a meta-analysis. Canadian journal of psychiatry. Revue canadienne de psychiatrie, 57(2), 122–129. https://doi.org/10.1177/070674371205700209

Tsur, N., Talmon, A., & Shemesh, N. (2024). Peritraumatic Pain in Child Maltreatment: A Systematic Literature Review. Trauma, violence & abuse, 25(3), 1725–1736. https://doi.org/10.1177/15248380231194069