מכון טמיר לפסיכותרפיה
המונח נאו-סקסואליות (Neo-Sexuality) נטבע על ידי ג'ויס מקדוגל (Joyce McDougall), פסיכואנליטיקאית וכותבת משפיעה, כאמצעי לשיח והתבוננות מחודשת בצורות מגוונות של מיניות.
הרעיון נועד לספק המשגה אלטרנטיבית למונחים מסורתיים כמו "סטייה" או "פרוורסיה", שלרוב נתפסים כבעלי מטען שיפוטי ושלילי.
מקדוגל חיפשה דרך להתבונן במיניות, החורגת מהנורמות השולטות, אך נותרת עדיין בתחום היחסים המוסכמים והמקובלים בין מבוגרים, באופן שמאפשר הקשבה קלינית נייטרלית ולא שיפוטית.
עקרונות מרכזיים של נאו-סקסואליות
-
נייטרליות והימנעות משיפוטיות: המונח נועד להרחיק את המטפל מהנטייה לנורמטיביות שיפוטית ולאפשר למטופל מרחב בטוח לחקור את מיניותו ללא פחד מביקורת.
-
יצירתיות כחלק ממיניות: נאו-סקסואליות מדגישה את הפן היצירתי במיניות. במקום להכניס את המטופל מראש לקטגוריות אבחוניות מוגדרות, המטפל והמטופל מנסים להבין יחדיו את המשמעות של תרחישי המיניות עבור האדם.
-
חקר התרחיש המיני: התהליך הטיפולי מתמקד בשחזור ופענוח של משמעות העלילה המינית בתפיסת המטופל, מבלי להיתפס יתר על המידה בתיוג או בקטגוריזציה הנורמטיבית.
במאמר שכתבה לור בונפון-טורט (Laure Bonnefon-Tort), מוצג מקרה של מטופלת צעירה שסבלה מקשיים מיניים, תופעה שהוגדרה על ידה כ"הפרעת מיניות". למרות שהייתה מחוזרת מאוד על ידי גברים, היא חוותה נתק רגשי ותחושת חוסר נוכחות והיעדרות רגשית בזמן קיום יחסי המין.
המיניות שלה הצטמצמה למרחב מנטלי מבודד בו דמיינה תרחישים אותם היא חווה כמגעילים ומטרידים – תרחישים בהם היא נכנעת לגברים זקנים, מלוכלכים ומעוררי סלידה. ככל שהפנטזיה עוררה בה יותר גועל, כך היא מצאה את עצמה מגורה יותר מינית.
האישה חשה שהיא כלואה בתסריט חזרתי המושפע מכוחות חיצוניים. היא רצתה להשתחרר מהמיניות הכפויה הזו, שחוותה כמשפילה, ולבנות מערכת יחסים אינטימית עמוקה יותר עם גבר.
נאו-סקסואליות מזמינה את המטפל להתמקד לא רק בתיאור הפנטזיות, אלא בהבנת משמעותן והקשרים הפסיכולוגיים שלהן. זהו תהליך של שחרור מכבלי הנורמות במטרה לאפשר טיפול ודיאלוג עמוקים, כאלה שמסייעים למטופל להשתחרר ממגבלותיו ולמצוא חיבור חדש למיניות.