נשיכת לחיים כפייתית | תסמינים, גורמים וטיפול

 

 

בחללים האינטימיים של הפה מתרחשת לפעמים דרמה שקטה:

שתי לסתות תועות פוגשות את רקמת הלחי הפנימית בתנועה חזרתית, כמעט טקסית.

קשה לומר אם זה מרגיש מודע, אוטומטי, או באמצע, אבל מדי פעם הנשיכה הופכת ללעיסה ומסתיימת בצווחת כאב המלווה בקללה חרישית. 

 

"נשיכת לחיים" היא סוג של התנהגות חזרתית ממוקדת בגוף (BFRB - Body-Focused Repetitive Behavior), המכונה בשפה הרפואית Morsicatio Buccarum.

היא יכולה להיות מתסכלת, די מביכה וגורמת כאב פיזי, לפצעים בחלל הפה ולרגשות אשמה ובושה.

 

רבים מהסובלים מהתופעה מרגישים לבד בהתמודדות ואינם מודעים לכך שמדובר בתופעה נפוצה וברת טיפול.

במאמר זה נעזור לך להבין את תופעת נשיכת הלחיים ונלווה אותך בצעדים הראשונים לקראת טיפול. 

נסקור את הגורמים להתפתחות התופעה, נבחן את השפעתה על חיי היומיום, נציג את דרכי הטיפול נתמכות המחקר, ונספק הכוונה מעשית לבחירת מטפל מתאים.

 

המטרה שלנו היא להעניק לך כלים להבנת המצב ולחשיבה משותפת על מענה. 

 

 

 

נשיכת לחי פנימית  - הרגל או הפרעה נפשית?

 

נשיכת לחיים (Cheek Biting) היא התנהגות חזרתית הממוקדת בגוף, בה האדם נושך באופן מכוון או לא מודע את החלק הפנימי של הלחיים, השפתיים או הלשון. 

התופעה משתייכת לקבוצת התנהגויות הידועה כ-BFRB (Body-Focused Repetitive Behaviors), ויש לה מקום של כבוד לצד התנהגויות דומות כמו תלישת שיער (טריכוטילומניה), חיטוט בעור וכסיסת ציפורניים כפייתית.

 

 

כדי לדעת אם אתה נושך לחיים, סמן אילו מהתסמינים הבאים מוכרים לך:

 

• □ כסיסה או נשיכה חוזרת של החלק הפנימי של הלחיים.

• □ נשיכה חזקה שלעתים גורמת לדימום או לפציעות.

• □ תחושת הקלה או סיפוק זמני בעת הנשיכה.

• □ נשיכת לחיים בזמני דחק, חרדה או ריכוז מוגבר.

• □ נשיכת אזורים שנפגעו בעבר, כלומר יצירת מעגל של פציעה וריפוי חוזרים.

• □ קושי בהפסקת הנשיכה למרות רצון או ניסיונות חוזרים.

• □ המשכת הנשיכה למרות הכאב או אי-הנוחות.

• רגשות בושה, אשמה או מבוכה בנוגע להתנהגות.

• □ הסתרת ההתנהגות מאחרים או הימנעות מפעילויות חברתיות בגללה.

 

 

את חומרת נשיכת הלחיים ניתן לסווג לפי הקריטריונים הבאים:

• קלה: נשיכה מדי פעם, ללא פגיעה משמעותית ברקמות או בתפקוד היומיומי.

• בינונית: נשיכה תכופה יותר, יצירת פצעים קטנים, תחושת אי-נוחות, והשפעה מסוימת על איכות החיים.

• חמורה: נשיכה אינטנסיבית וקבועה, יצירת פצעים עמוקים, דימום, צלקות, כאב משמעותי, ופגיעה בתפקוד היומיומי והחברתי.

 

באופן כללי, אם ההתנהגות גורמת לנזק פיזי ו/או מצוקה נפשית משמעותית, או שהיא מפריעה לתפקוד היומיומי שלך, כדאי לשקול פנייה לעזרה מקצועית.

 

אבחנה מבדלת ממצבים דומים

 

חשוב להבחין בין נשיכת לחיים לבין מצבים אחרים:

 

• נשיכה מקרית: לעתים אנשים נושכים את הלחי שלהם בטעות בזמן האכילה. זוהי תופעה נורמלית שאינה נחשבת ל-BFRB.

• ברוקסיזם (חריקת שיניים): מצב בו אנשים חורקים שיניים או לוחצים אותן זו על זו, בעיקר בשינה.

• הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD): למרות שיש דמיון מסוים, BFRB אינם נחשבים להפרעה טורדנית-כפייתית קלאסית, אם כי לעתים יכולים להופיע במקביל.

• התנהגות של פגיעה עצמית: נשיכת לחיים שונה מהתנהגויות של פגיעה עצמית מכוונת שמטרתן להקל על מצוקה רגשית.

 

נשיכת לחיים אצל ילדים

 

נשיכת לחיים אצל ילדים היא לעיתים קרובות התנהגות פסיכוגנית לא מודעת, הנגרמת על רקע מגוון רגשות.

מדובר בפציעה עצמית קלה (factitial injury) שיכולה להופיע כתגובה לגירויים אורליים, או כניסיון למשוך תשומת לב מבני משפחה או מטפלים. ברוב המקרים, ההתנהגות נעלמת עם הזמן, אך במצבי לחץ, כמו תקופות מבחנים או מעבר דירה, היא עלולה להחמיר.

 

לרוב, ההרגל עובר מבלי שיהיה צורך בטיפול, אך במקרים מסוימים, בעיקר כאשר מופיעים נגעים כרוניים שאינם מחלימים, נדרש טיפול מקצועי, הכולל ייעוץ, טכניקות הרפיה ולעיתים שימוש במגנים אורליים למניעת פציעות נוספות.

 

 

 

גורמים

 

כשאנחנו מתבוננים בשאלה מדוע אנשים מפתחים את הרגל נשיכת הלחיים, אנחנו נכנסים למסע מרתק בנבכי המוח והנפש. למעשה, אין תשובה אחת פשוטה - זוהי מעין פאזל שחלקיו נחשפים באופן שונה אצל כל אדם.

הגוף והמוח מנגנים יחד סימפוניה עדינה של גנטיקה וסביבה ותורשה. 

בדיוק כפי שירשנו את צבע העיניים או את המפרצים בשיער מההורים, כך אנחנו יורשים נטיות לדפוסי התנהגות. כשמסתכלים על משפחות שלמות, רואים דפוסים דומים של התנהגויות חזרתיות - אצל אמא זה יכול להיות כסיסת ציפורניים, אצל אבא זו משיכה בזקן, ואצלך - נשיכת לחיים. 

 

ישנם אנשים שהעולם החושי שלהם פועל בעוצמה אחרת. כמו רדיו שהווליום שלו מכוון חזק מדי, הם חווים רגישות יתר למרקמים, צלילים, או רעשים ספציפיים. עבור אחרים, העוצמה הזו דווקא נמוכה מהנורמה, ותמיד חסר להם איזה גירוי נוסף. שני הקצוות הללו יכולים להוביל להתנהגות חזרתית של נשיכת הלחי,  המשמשת כדרך להרגיע גירוי יתר, או לספק גירוי חסר.

 

בעולם הרגשי והנפשי, נשיכת לחיים היא לעתים קרובות שחקנית משנה בסיפור גדול יותר. דמייני לעצמך יום עמוס במיוחד בעבודה - הלחץ מצטבר, המתח עולה, ואז, כמעט בלי לשים לב, את מוצאת את עצמך נושכת את הלחי. באופן מוזר, יש בפעולה הזו מעין הקלה, רגע קצר של שחרור. הגוף שלך למד שזו דרך לווסת מתח רגשי נקודתי, אולי גם להתרכז. עם הזמן, כמו שביל שנסלל בעקבות הליכה חוזרת באותו מסלול ביער, המוח יוצר "קיצור דרך" נוירולוגי - כל פעם שאת בלחץ, המוח פונה אוטומטית לנשיכת הלחי.

אצל רבים, שעמום הוא טריגר מפתיע. כשהמוח אינו מגורה מספיק, הוא מחפש משהו להתעסק בו. מחקרים מראים שמתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח התנהגויות חזרתיות כמו נשיכת לחיים. המוח שלהם ׳על טורים׳, תמיד מחפש גירויים סביבתיים, ומוצא מרגוע בתחושה הפיזית של הנשיכה.

הסביבה שבה אנחנו חיים משפיעה אף היא. תקופות מאתגרות בחיים - מעבר דירה, גירושין, חתונה, או לחץ בעבודה - יכולות להיות זרז שמצית את ההתנהגות או מגביר אותה.

 

 ילדים לעתים לומדים התנהגויות על ידי חיקוי - ראו הורה או אח כוסס ציפורניים והתחילו לנשוך לחיים. אפילו סביבה תרבותית של הישגיות יתר או תחרותיות עלולה ליצור את רמות המתח הדרושות להתפתחות ההרגל.

חשוב להבין שאצל כל אדם, המפה הזו נראית שונה. אצל חלקנו, הגורמים הביולוגיים חזקים יותר; אצל אחרים, הגורמים הרגשיים דומיננטיים יותר. 

כשמטפל מומחה עוזר לך לשרטט את המפה האישית שלך, מתגלה נתיב ברור יותר לשינוי ולתיקון.

 

 

 

ההשפעה על חיי היומיום

 

כשנשיכת לחיים הופכת להרגל קבוע, היא משתלבת בחיי היומיום שלנו באופן שלעתים איננו מודעים לו עד שאנחנו מתחילים לחוש בהשלכותיה. זה הרבה יותר מסתם הרגל מטריד - זו התנהגות שעלולה לצבוע את החוויה היומיומית בגוונים של מצוקה.

 

בפן הגופני, החיים עם נשיכת לחיים משעמם להתרגל לתחושת כאב מתמיד בפה. דמייני לעצמך את הפעולות הפשוטות והמובנות מאליהן - לתת ביס בתפוח, לקחת לגימה ממשקה חם, או אפילו לחייך בהתלהבות - כל אלה יכולים להפוך למקור של כאב צורב. הפצעים הקטנים שנוצרים בחלל הפה נפגשים תדיר עם תבלינים, מלח או חומציות שבמזון, ויוצרים תחושת צריבה המלווה כל ארוחה. עם הזמן, הרקמה בלחי עשויה להתעבות ולהצטלק, יוצרת מעין "פיתוי" מתמיד לנשיכה נוספת. ישנם אנשים שמפתחים אפילו בעיות במפרק הלסת מהמתח המתמיד או מהתנועות החוזרות של הלסת.

 

ברובד הרגשי, אנשים שנושכים לחיים חווים דיאלוג פנימי מתיש. "למה אני לא מצליח להפסיק?", "מה יקרה אם מישהו ישים לב?", "איזה אדם מבוגר עדיין עושה דברים כאלה?" - אלו מחשבות שרצות בראש ומזינות תחושות של בושה, אשמה ותסכול. יש משהו בודד במיוחד בהתמודדות עם הרגל שקשה להסביר לאחרים. התחושה שאתה פוגע בעצמך בצורה שאינך שולט בה יכולה לכרסם בביטחון העצמי ולצבוע את האופן שבו אתה תופס את עצמך.

 

במעגל החברתי, ההשפעה יכולה להיות עדינה אך עמוקה. אולי את מוצאת את עצמך מדברת פחות בפגישות, מחייכת בשפתיים סגורות בתמונות, או נמנעת מלהשתתף בארוחות חברתיות כשהפה כואב במיוחד. ייתכן שפיתחת הרגלים של הסתרה - יד שמכסה את הפה בזמן דיבור, או נטייה להסתובב לצד השני כשמישהו מתקרב אליך. הבידוד הזה עלול להתגבר כשאתה משוכנע שאתה היחיד שמתמודד עם הבעיה הזו, מבלי לדעת שזו תופעה נפוצה הרבה יותר ממה שחושבים.

 

בחיי היומיום, ישנה גם פגיעה בתפקוד. האנרגיה המנטלית המושקעת בניסיון להימנע מהנשיכה, או לחילופין בעיסוק המתמיד בה, גורעת מהריכוז במשימות חשובות. עבור רבים, זה כמו אפליקציה שרצה ברקע ומגזלת משאבים יקרים מהמעבד. בישיבה חשובה, במקום להקשיב למה שנאמר, חלק מתשומת הלב מוקדש למאבק הפנימי: "אני מרגיש שאני מתחיל לנשוך... אני מנסה להפסיק... אני תוהה אם מישהו שם לב..."

כפי שסיפרה מנהלת פרויקטים אחת: "בהתחלה זה היה משהו שקרה רק בישיבות מתוחות. היום זה מלווה אותי בכל מקום - בנהיגה, בצפייה בטלוויזיה, ואפילו בשיחות עם חברים. הלחיים שלי כואבות כל הזמן, ואני נמנעת מארוחות עסקיות כי אכילה הפכה להיות מכאיבה. המשפחה שלי כבר שמה לב ל'משהו המוזר' שאני עושה עם הפה, וזה רק הגביר את המודעות וההתעסקות שלי בזה. לפעמים אני מרגישה כאילו ההרגל הזה גנב ממני חלקים מהחיים, ואני משתוקקת להשיב לעצמי את החופש והנוחות שאיבדתי."

 

מתי הזמן הנכון לפנות לטיפול?

 

התמודדות עם נשיכת לחיים לבד יכולה להיות מאתגרת, ולפעמים עזרה מקצועית היא הדרך הטובה ביותר להשיג שינוי משמעותי. הנה כמה סימנים שמעידים שהגיע הזמן לפנות לטיפול:

סימנים שכדאי לפנות לעזרה מקצועית

 

• נזק פיזי: אם הנשיכה גורמת לפצעים עמוקים, דימום, זיהומים חוזרים או צלקות.

• השפעה על בריאות הפה: אם נוצרו בליטות, כיבים או שינויים ברקמת הפה שאינם נרפאים.

• כאב משמעותי: כאשר הכאב מפריע לפעולות יומיומיות כמו אכילה, דיבור או שינה.

• ניסיונות כושלים להפסיק: אם ניסית להפסיק בכוחות עצמך מספר פעמים ללא הצלחה.

• מצוקה רגשית: כאשר ההתנהגות גורמת לחרדה, דיכאון, בושה או פוגעת בדימוי העצמי.

• השפעה על יחסים: אם נשיכת הלחיים משפיעה על חייך החברתיים, המשפחתיים או האינטימיים.

• הפרעה לתפקוד: כשההתנהגות פוגעת ביכולתך לעבוד, ללמוד או להתרכז.

 

התמודדות עם חששות מפני טיפול

 

רבים נמנעים מפנייה לטיפול בשל חששות שונים. הנה כמה חששות נפוצים והתייחסות אליהם:

 

• "זו בעיה קטנה מדי לטיפול": אין בעיה "קטנה מדי" אם היא גורמת לך סבל או מפריעה לחייך. מטפלים מקצועיים מטפלים במגוון רחב של בעיות, וטיפול מוקדם עשוי למנוע החמרה.

• "אני צריך להיות מסוגל להתגבר על זה לבד": BFRB אינם עניין של רצון או כוח רצון בלבד. הם קשורים למנגנונים נוירולוגיים והרגלים מושרשים שלעתים קרובות דורשים התערבות מקצועית.

• "המטפל יחשוב שאני מוזר": מטפלים מקצועיים מכירים היטב את תופעת ה-BFRB ורואים אותה כבעיה לגיטימית שניתן לטפל בה.

• "הטיפול יהיה יקר/ארוך/לא יעיל": קיימות גישות טיפוליות מבוססות ראיות עם אחוזי הצלחה גבוהים ב-BFRB. ישנן גם אפשרויות טיפול בעלויות שונות, כולל דרך קופות החולים.

 

סיבוכים אם לא מטפלים

 

בלי התערבות מתאימה, נשיכת לחיים עלולה:

 

• להחמיר עם הזמן ולהפוך לאוטומטית יותר.

• לגרום לנזק גופני מצטבר, כולל צלקות והפרעות בתפקוד הפה.

• להוביל למצוקה נפשית מתמשכת.

• להתפתח להתנהגויות נוספות הממוקדות בגוף.

 

בואו נראה מה עושים:

 

 

טיפולים פסיכולוגיים בנשיכת לחיים

 

הטיפול בנשיכת לחיים מתבסס על גישות מוכחות מחקרית, המותאמות לגורמים הספציפיים של ההתנהגות, תוך התחשבות בצרכים האישיים. 

 

הנה סקירה של הגישות הטיפוליות העיקריות:

 

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא אחת הגישות המובילות לטיפול בנשיכת לחיים. בגישה זו המטפל והמטופל עובדים יחד כצוות חקירה לגילוי החיבורים העדינים בין מחשבות, רגשות והתנהגויות. הטיפול מתחיל בהבנה עמוקה של הרגעים שבהם אתה נוטה לנשוך את הלחי – אולי בזמן ריכוז בעבודה, ברגעי לחץ בפקקים, או דווקא בשעות הפנאי מול הטלוויזיה. המטפל יעזור לך לזהות את המחשבות האוטומטיות שחולפות בראשך לפני ובמהלך הנשיכה, כמו "אני חייב ליישר את הבליטה הזו" או "רק עוד נשיכה אחת ואפסיק". בהדרגה תלמד לאתגר את המחשבות האלה ולהחליף אותן במחשבות מאוזנות יותר. חלק מרכזי בטיפול הוא פיתוח דרכים חדשות להתמודד עם מתח וחרדה – אולי נשימות עמוקות, לחיצה על כדור לחץ או שתיית מים קרים. הטיפול גם כולל תרגול הדרגתי של מצבים שבהם אתה בדרך כלל נושך את הלחי, תוך למידה להתנגד לדחף ולהרגיש את אי-הנוחות שחולפת עם הזמן.

 

Habit Reversal Training (HRT)

 

אימון להיפוך הרגלים הוא שיטה ממוקדת במיוחד שפותחה עבור התנהגויות חזרתיות כמו נשיכת לחיים. דמיין את זה כמו למידה מחדש של תגובות אוטומטיות של הגוף. בטיפול זה, המטפל יעבוד איתך תחילה על פיתוח מודעות מדויקת - לא רק לרגע הנשיכה עצמה, אלא לסימנים המקדימים אותה: אולי תחושת מתח בלסת, דחף להזיז את הלשון לכיוון הלחי, או אפילו מחשבה מסוימת שחולפת. השלב המשמעותי הבא הוא פיתוח "תגובה מתחרה" - פעולה שפשוט אינה מאפשרת לך לנשוך את הלחי. למשל, הידוק השפתיים, הרפיית הלסת באופן מכוון, או לחיצת הלשון כנגד החך. תתרגל את התגובה הזו יום-יום, בתחילה במצבים קלים ובהדרגה במצבים מאתגרים יותר. המטפל יעזור לך גם לבנות מערכת תמיכה - אולי בן/בת זוג שיכול להזכיר לך ברכות כשאתה נכנס לדפוס הישן, או שימוש באפליקציה לניטור ההתקדמות. רבים מדווחים על תחושת התעצמות כשהם רואים את ההתקדמות המספרית - מעשרות פעמים ביום לאירועים בודדים, ולבסוף להיעלמות כמעט מוחלטת של ההרגל.

טיפול בקבלה ומחויבות 

 

טיפול בקבלה ומחויבות (ACT) מציע גישה קצת שונה ומעניינת לטיפול בנשיכת לחיים.

במקום להילחם בכוח על שליטה בדחפים, הטיפול מזמין את המטופל לשנות את היחס כלפי הדחפים.

המטופל הנושך לומד לזהות את הדחף, לקבל את קיומו, בלי שיפוטיות, כמו שמביטים בעננים החולפים בשמיים.

המטפל עוזר לפתח דרכים להיות נוכח ברגע הזה - עכשיו - להרגיש את הכיסא שאתה יושב עליו, האוויר שאתה נושם, ולהבחין בדחף כתחושה נפרדת ממך.

הטיפול מתמקד בזיהוי וחיבור עם ערכים שחשובים לך בחיים - בריאות, מערכות יחסים, או התפתחות אישית - ובניית מחויבות לפעולות שמקרבות אותך לעבר הערכים הללו.

כך, במקום להקדיש אנרגיה למלחמה בנשיכת הלחיים הכפייתית, אתה מסיט את תשומת הלב למשהו שונה. ואכן, מטופלים בגישת ACT מגלים שככל שהם פחות נאבקים בדחף, וככל שהם יותר מחוברים למה שבאמת חשוב להם, באופן טבעי, הנטייה לנשוך את הרקמות הרכות בפה מאבדת מעוצמתה ומשכיחותה.

 

 

 

טיפול תרופתי

 

למרות שאין תרופה ייעודית לטיפול בנשיכת לחיים, במקרים מסוימים ניתן לשקול עם פסיכיאטר טיפול תרופתי כחלק מהטיפול הכולל:

 

• מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI): עשויים לסייע כאשר יש תסמינים נלווים של חרדה או דיכאון

• תרופות נוגדות חרדה: יכולות לסייע בהפחתת המתח והחרדה שמגבירים את הדחף לנשיכה

• תרופות המשפיעות על מערכת הגלוטמט: נחקרות כטיפול אפשרי ב-BFRB.

 

חשוב להדגיש שטיפול תרופתי יעיל ביותר כשהוא משולב עם פסיכותרפיה, ויש לשקול אותו בהתייעצות עם פסיכיאטר בעל ניסיון ב-BFRB.

 

 

 

איך בוחרים את המטפל המתאים?

 

 

בחירת המטפל המתאים היא שלב קריטי בדרך להתמודדות מוצלחת עם נשיכת לחיים. מטפל מתאים יכול להוביל לתוצאות משמעותיות, בעוד שבחירה לא מתאימה עלולה להוביל לתסכול ולעיכוב מיותר. 

מומלץ לשים דגש על מספר קריטריונים שיסייעו לך לקבל טיפול מדויק ויעיל:

 

 

1. ניסיון בטיפול ב-BFRB

חשוב לבחור מטפל שמכיר היטב את תחום ההתנהגויות החזרתיות הממוקדות בגוף (BFRB) ומבין את המנגנונים הפסיכולוגיים והנוירולוגיים שמפעילים אותן. במכון טמיר ישנם מטפלים עם ניסיון ממוקד בטיפול בנשיכת לחיים ובהתנהגויות דומות, כמו כסיסת ציפורניים וטריכוטילומניה.

 

 

2. התמחות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

גישת ה-CBT מתמקדת בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים, וכוללת כלים פרקטיים להתמודדות עם דחפים והתנהגויות אוטומטיות. מטפלים המתמחים ב-CBT יכולים לעזור לך ללמוד כלים כמו Habit Reversal Training (HRT), טיפול ACT ותרגולי מיינדפולנס שיכולים להחליף את הדפוס האוטומטי של נשיכת הלחיים.

 

 

3. תמיכה בילדים, בני נוער ומבוגרים

במכון טמיר ישנו צוות מיומן שמציע טיפול מותאם לכל גיל. ילדים ובני נוער זקוקים לעיתים לטכניקות מיוחדות, המשלבות משחק, יצירה ותרגילים מעשיים, בעוד שמבוגרים עובדים ד״כ עם טיפול ורבלי ממוקד וקצר מועד.

 

 

 

מה עכשיו?

הצעד הראשון הוא שיחת ייעוץ קצרה עם ראש המכון. 

 

במהלך השיחה:

 

• נבין יחד את עוצמת והיקף הבעיה.

• נאתר את הטריגרים שמובילים לנשיכת הלחיים.

• נבחן האם קיימים קשיים רגשיים נוספים שדורשים מענה.

• נציע לך מסלול טיפול מותאם אישית שמתבסס על הידע המחקרי העדכני ביותר.

 

הפגישה הראשונית אורכת כ-20 דקות, ומעניקה לך הזדמנות לקבל הכוונה מקצועית וממוקדת.

 

 

למה דווקא אצלנו?

 

• התאמה אישית: צוות מטפלים רב-תחומי ומנוסה, עם בחירה קפדנית של המטפל המתאים ביותר עבורך.

• ניסיון: מאות מטופלים עברו אצלנו תהליכים טיפוליים מוצלחים בהתמודדות עם BFRB.

• נגישות וזמינות: אפשרות לשיחות זום או לפגישות בקליניקות שלנו ברחבי הארץ.

 

    

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

 ֿ

 

 

מקורות:

 

Bhatia, S. K., Goyal, A., & Kapur, A. (2013). Habitual biting of oral mucosa: A conservative treatment approach. Contemporary clinical dentistry, 4(3), 386–389. https://doi.org/10.4103/0976-237X.118357

 

Moritz, S., Penney, D., Ahmed, K., & Schmotz, S. (2022). A Head-to-Head Comparison of Three Self-Help Techniques to Reduce Body-Focused Repetitive Behaviors. Behavior modification, 46(4), 894–912. https://doi.org/10.1177/01454455211010707

 

Okumuş, H. G., & Akdemir, D. (2023). Body Focused Repetitive Behavior Disorders: Behavioral Models and Neurobiological Mechanisms. Beden Odaklı Tekrarlayıcı Davranış Bozuklukları: Davranış Modelleri ve Nörobiyolojik Mekanizmalar. Turk psikiyatri dergisi = Turkish journal of psychiatry, 34(1), 50–59. https://doi.org/10.5080/u26213