מהי נבואה שמגשימה את עצמה? על הקסם של אפקט פיגמליון

 

מהי נבואה שמגשימה את עצמה?

 

נבואה שמגשימה את עצמה (self-fulfilling prophecy), המכונה גם אפקט פיגמליון, היא תופעה פסיכולוגית לפיה תפיסה בתודעתו של האדם עשויה לשנות את המציאות. התופעה נחקרה החל משנות ה-40 של המאה הקודמת, בעיקר בפסיכולוגיה החברתית. הכוונה במחשבה שמגשימה את עצמה היא לחיבורים, אמונות, אסוציאציות שהאדם חשב עליהן, מבלי שניסה לנבא את העתיד לקרות, אשר לבסוף התממשו במציאות.

 

האמונה כי בכוחה של מחשבה סובייקטיבית לשנות מציאות אובייקטיבית מוכרת לכולנו:

בחלימה בהקיץ, בתפילה, בחלומות, או בתחושה המוזרה שאנחנו פוגשים פתאום אדם שלא ראינו המון זמן רק כי קפץ לא מכבר לתודעתנו.

יש מי שרואה בכך צירופי מקרים אקראיים ויש מי שמנסה לחקור את "השפה האנרגטית" החמקמקה שמשפיעה על אירועים אישיים וחברתיים.  

עד לרף מסוים, בכל אופן, האמונה שביכולתנו להשפיע על אירועים חיצוניים באמצעות תהליכים פנימיים נחשבת תקינה, אך ברמות גבוהות יותר עלולה לבטא חשיבה מאגית וסימפטומולוגיה של OCD (כמו OCD דתי), ובמקרים חריפים יותר גם מחשבות שווא. גם בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית מתהוות ומתקיימות אמונות מוזרות, חלקן רוחניות, חלקן דתיות, לעיתים טקסיות, שבכוחן לחבל באיכות החיים ובתפקוד של האדם החושב אותן. ולבסוף, אצל פרנואידים קיים מעגל מחשבות חשדני והרסני שתורם לעיתים להנצחת אירועים על בסיס עיסוק מופרז בהם (למשל, אדם שטוען ש"כולם מדברים עלי", עלול לגרום לאחרים באמת לדבר עליו...).

 

 

״לעתים קרובות, אנשים פועלים בדרך

שמעוררת את התגובות המדויקות להן ציפו״

 

סטיבן מיטשל. פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המוכרת לנו

 

 

אם אתם מרגישים שהגיע הזמן לפנות לאיש/ת מקצוע, מוזמנים לפנות אלינו להכוונה לקראת ייעוץ פסיכולוגי.

 

 

איך נבואה שמגשימה את עצמה עובדת?

 

יש העוסקים בכוחה של המוטיבציה, טוענים למימד מאגי ונסתר כלשהו, שהמציאות היא פסיבית ומושפעת לחלוטין מנבואה או מחשבה של האדם. אחרים, מדברים על כך שמחשבה משפיעה על התנהגות ובכך יוצרת מציאות, כלומר חשיבה טורדנית שלילית וחרדתית למשל, תיצור התנהגות דומה שתוביל בדיוק לאותה תוצאה מרתיעה ממנה חרד האדם. בדומה לכך, יש הטוענים כי האדם מתנהג בהתאם למתרחש בעולמו הפנימי, גם ברמה שאינה מודעת, וכך גורם לאירועים סביבו "להתרחש באופן ידוע מראש".

לפי הגישה בה מחזיקים מרבית אנשי המקצוע בטיפול פסיכולוגי, כיצד לאדם יש שליטה על המתרחש בחייו?

 

 

נדגים בעזרת דוגמאות פשוטות:  

 

 

נבואה שמגשימה את עצמה וחרדה חברתית

 

אדם הסובל מחרדה חברתית מרגיש במרבית המקרים כי אינו מסוגל להתנהל ביעילות בסביבה חברתית, למשל, שהוא אינו מסוגל לעמוד מול קהל, ועצם המחשבה מעוררת בו חרדה משתקת. כך, הוא מחזק את ההמנעות ומנציח אותה, הוא אינו יוצר לעצמו הקשרים לתרגול כישוריו החברתיים וכאשר הוא נאלץ בכל זאת לבחון אותם מול המציאות - הם אינם מפותחים ולכן מאכזבים אותו ויוצרים בדיוק את המצבים מהם חרד. במקרה זה, נבואתו כלפי עצמו גרמה לו לפחד, להפסיק "להתנהג", כלומר להימנע ממצבים חברתיים, וכך כשהוא נקלע אליהם - מחשבתו אכן הגשימה עצמה, הוא לא ידע כיצד להתנהל ביעילות במצב חברתי אליו נקלע.

 

 

נבואה שמגשימה את עצמה וביטחון במערכת יחסים

 

ברמות קיצוניות, בעיקר כאשר קיימות בהיסטוריה האישית התנסויות בין-אישיות טראומטיות ומעוררות חרדה, מוצבים מראש חשדות לגבי יחסים בין-אישיים או קשרים רומנטיים. במידה ונפגענו מאוד במערכות יחסים קודמות, מתעוררות מחשבות ואמונות מחבלות לגבי ההיתכנות של מערכת יחסים שיוויונית והדדית. במקרה כזה, הזהירות וההססנות שנוצרו על בסיס פגיעויות מציאותיות, הופכות לנבואה שמגשימה את עצמה ומותירות אותנו בודדים.

 

 

 

אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי -

יָבֹא לִי

 

-- איוב ג כה

 

 

מחקרים על התופעה  

 

כיום, ברור ביותר כוחה של המחשבה על התנהגותו של האדם וכך גם על המתרחש בחייו - חוקרים מתחום הפסיכולוגיה מבינים יותר ויותר עד כמה לאדם שליטה על חייו ועל גורלו, על הקריירה שלו, על מצבו החברתי, הכלכלי והמשפחתי, לטוב ולרע. לכן, כה ברור מדוע יש חשיבות עליונה לפרידה מ"נבואות זעם" ולשחרור מחשבות מטרידות הגורמות לאדם להימנעויות וכך יוצרות בדיוק את המצבים הלא יעילים מהם הוא חושש.

 

 

נבואה שמגשימה את עצמה וחוסר מזל בחיים

 

באופן אירוני, הספרות המקצועית מלמדת כי האמונה שאינך בר מזל נוטה להיות משאלה שמגשימה את עצמה.

כך יוצא שאדם המתאפיין בהיותו ביש גדא הוא כנראה מי שמגשים אמונה מוקדמת על היותו נטול מזל.

 

באופן לא מפתיע, אנשים עם הערכה עצמית נמוכה נוטים יותר לחשוב שאינם שווי ערך לאחרים ולכן לעתים קרובות יימנעו מפעילויות שניתן לשפר באמצעותן עמדות ולהתקדם.

יש לציין כי הנטייה להשוואה חברתית פוחתת עם הגיל. יכול להיות שהסיבה לכך היא שככל שאנו מתבגרים מתגברת הנטייה להעריך את עצמנו יותר על בסיס ביצועי העבר, ופחות על השוואה בהווה. 

 

 

פיגמליון בשינה

 

מחקר מעניין בחן את את הקשר בין סיוטים לבין כמה משתנים: 

פחד משינה, עוררות ביולוגית וקוגניטיבית לפני השינה, מתח במהלך היום ואיכות השינה.

המחקר עקב אחר נשים הסובלות מסיוטי לילה כרוניים לאורך חודש וגילה כי משתתפות שהביעו מידה גבוהה יותר של פחד לגבי פגיעה באיכות השינה דיווחו על יותר סיוטים (Dumser et al, 2022).

נראה שגורמים אחרים לסיוטים משפיעים פחות בהשוואה לחשש שמא תיפגע השינה. 

 

 

אפקט פיגמליון בכיתה

 

 

רוזנטל וג'ייקובסון היו הראשונים שבחנו את השפעתו של מידע ותפיסה מוקדמים על תהליכים הוראתיים והצלחה אקדמית של תלמידים במערכת החינוך.

 

החוקרים הדהימו את הפסיכולוגיה ומדעי החברה במחקר פורץ דרך שפורסם ב-1969 - הם מצאו כי תלמידים שמוריהם ידעו על התפתחות קוגניטיבית איטית יותר שצפויה להתרחש בשנת הלימודים הבאה בקרב תלמידים מסוימים, אכן העניקו להם ציונים גבוהים יותר לקראת תום שנת הלימודים.

 

מה מלמד "אפקט רוזנטל" על יחסי מורה-תלמיד והצלחה אקדמית? 

האם יתכן שגורמים חיצוניים עלולים/עשויים לגרום למחנכים לטפח/להתאייש מתלמידים ללא הצדקה אובייקטיבית?

למרות שהוטחה ביקורת על המתודולוגיה של המחקר, היה בבשורה שהוא הביא עמו מספיק עניין כדי לבחון את אפקט הפיגמליון בהוראה במחקרים מבוקרים, ואכן, מחקרים חשובים בנושא, שפורסמו החל משנות השבעים, לימדו על משתנים מקדימים שגורמים להטיה באמונות המורים לגבי סיכויי ההצלחה של תלמידים, דעות קדומות של המורים (כמו מוצא עדתי ודתי), ציפיות מוקדמות להצטיינות, מגדר (מבנות מצפים יותר) ומעמד חברתי (מי יצליח יותר? בן של פרופסור או בן של פועל?). 

 

סוג אחר של נבואה שמגשימה את עצמה עולה מתוך מחקר מעניין מ-2022 מלמד כי ציפיות של סטודנטים לגבי מידת השעמום או העניין בהרצאות בהן הם משתתפים מנבאות לא רע את תפיסת השעמום באותן הרצאות.

עצם הציפייה שההרצאה תהיה משעממת מביאה אנשים בסופו של דבר להרגיש משועממים יותר.

 

 

מחשבה יוצרת מציאות

 

 

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Health Psychology מעלה כי האופן שבו אנחנו תופסים פעילות גופנית לא פחות קריטי מהפעילות עצמה.

 

המחקר מעלה כי אנשים שמאמינים כי הם מתאמנים פחות מאחרים, מתים מוקדם יותר - בלי קשר לרמת הפעילות הגופנית הממשית.

 

מהצד השני, נבואה שמגשימה עצמה יכולה לעבוד גם הפוך, לטובת האדם. מי שבטוח בעצמו ובכוחותיו, פחות חושש לשאוף גבוה ולקחת סיכונים, נרתע פחות מכישלונות ואינו נמנע מניסיונות, מגביר את סיכויו להגיע גבוה יותר ממי שלא ניסה. כך, רגשותיו ואמונותיו של האדם ביחס לעצמו הביאו אותו להתנהגות מסוימת שהגבירה את ההסתברות להצלחה. גישה זו, כמובן, אינה מדברת על הגשמה מאגית של מחשבה או נבואה, כי אם על היגיון בסיסי של התנהגות - "אני מתנהג בהתאם לרגשותיי והתנהגותי משפיעה על המתרחש בחיי".

 

 

פיגמליון בטיפול נפשי

 

פסיכולוגים קליניים ומטפלים רבים יודעים לספר על השיפור המיידי במצבו של מטופל במהלך המפגשים הראשונים.

קיימות אפילו עדויות על שיפור לאחר מפגש ההערכה המקדים עם המטפל ועל יעילות מוגברת של תכנית טיפולית לבני נוער מכורים, בסביבה מחקרית טבעית, בה גייסו החוקרים את ההורים בכדי שייתרמו לביסוס אמונה מקדימה אצל ילדיהם המתבגרים. ניתן לקרוא כאן עוד על השפעות אפקט פלסבו על טיפול פסיכולוגי.

 

נבואה המגשימה עצמה מגדירה קשר הגיוני וברור בין קוגניציה (מחשבה, אמונה, הכרה) להתנהגות ולכן מסייעת מאוד למטופלים (ולמטפלים) להבין את חלקם באתגרי החיים עמם הם מתמודדים. אם אנחנו מחזיקים את הרעיון הזה בראש, נוכל לפתח יכולת לזהות אילו חלקים במחשבתנו ובהתנהגותנו מזיקים פוגעים בנו, ובמיוחד בנקודות המועדות מהן אנחנו הכי חוששים. זו יכולה להיות החוליה הראשונה בתהליך טיפולי מעצים ומיטיב.  

 

לסיום, הסתייגות - 

נבואות לא תמיד מגשימות את עצמן. לפעמים הן קורסות את תוך עצמן ומציתות בדיוק את ההיפך.

 

התופעה מכונה נבואה המזימה את עצמה:

 

אם תשאלו אנשי מפתח שנרשמו בדפי ההיסטוריה כאחראים לטראומות הכי גדולות שלנו בעת החדשה, תפגשו הכחשה גורפת: אלי זעירא, ראש אמ"ן, חשב ש"הסבירות למלחמה נמוכה" עד השעה 8 בבוקר, יום כיפור 6.10.1973. 

6 שעות לאחר מכן פתחו צבאות מצרים וסוריה במתקפת פתע משולבת על ישראל.

זעירא לא רק חשב, הוא גם אמר, המליץ וברא מציאות מתוך מחשבה עקבית (שנקראה בהמשך "הקונספציה"), בשיא הביטחון שיתף זעירא בנבואתו ואף הגיש אותה במשיכת כתפיים לגולדה ודיין.

אילו הייתה מחשבתו, נבואתו, מגשימה את עצמה, היו נחסכים נהרות של דם ואלפי משפחות הרוסות.

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון: 

 

6 בינואר 2023 

  

 

 

 

מקורות:

 

Beckham, E. E. (1989), Improvement after evaluation in psychotherapy of depression: Evidence of a placebo effect?. J. Clin. Psychol., 45: 945-950

  

Boardman, C. R., & Sonnenberg, A. (2014). Magical Thinking. Clinical and Translational Gastroenterology, 5(11), e63

 

Dumser, B., Werner, G. G., Ehring, T., & Takano, K. (2022). Symptom dynamics among nightmare sufferers: An intensive longitudinal study. Journal of Sleep Research, e13776. https://doi.org/10.1111/jsr.13776

  

Jussim L. Teacher expectations: Self-fulfilling prophecies, perceptual biases, and accuracy. Journal of Personality and Social Psychology. 1989;57:469–480

  

Madon, S., Scherr, K. C., Spoth, R., Guyll, M., Willard, J., & Vogel, D. L. (2013). The Role Of The Self-Fulfilling Prophecy In Young Adolescents’ Responsiveness To A Substance Use Prevention Program. Journal of Applied Social Psychology, 43(9), 1784–1798

  

Merton RK. The self-fulfilling prophecy. Antioch Review. 1948;8:193–210

  

The Psychology of Thinking about the Future. Edited by Gabriele Oettingen, A. Timur Sevincer, and Peter M. Gollwitzer, 2018. Guilford press

  

Segerstrom, S.C. (2005). Optimism and immunity: Do positive thoughts always lead to positive effects? Brain Behavior and Immunity, 19, 195–200. Crossref, Medline, Google Scholar

  

Speybroeck, S., Kuppens, S., Van Damme, J., Van Petegem, P., Lamote, C., Boonen, T., & de Bilde, J. (2012). The Role of Teachers’ Expectations in the Association between Children’s SES and Performance in Kindergarten: A Moderated Mediation Analysis PLoS ONE, 7(4), e34502 

  

Sternberg, E. (2011). A self‐fulfilling prophecy: linking belief to behavior. Ann N Y Acad Sci. 2011 Oct;1234:98-9

 

Rosenthal R, Jacobson L. Pygmalion in the classroom. The Urban Review. 1968;3:16–20

 

Tam KYY, Van Tilburg WAP, Chan CS. Whatever will bore, will bore: The mere anticipation of boredom exacerbates its occurrence in lectures. Br J Educ Psychol. 2022 Sep 22. doi: 10.1111/bjep.12549. Epub ahead of print. PMID: 36148478.

 

Willard J, Madon S, Guyll M, Spoth R, Jussim L. Self-efficacy as a moderator of positive and negative self-fulfilling prophecy effects: Mothers’ beliefs and children’s alcohol use. European Journal of Social Psychology. 2008;38:499–520

  

Zahrt, O. H., & Crum, A. J. (2017). Perceived physical activity and mortality: Evidence from three nationally representative U.S. samples. Health Psychology, 36(11), 1017-1025