הכשלה עצמית: למה אנשים לא מצליחים להתממש?

חבלה עצמית:

איך זה שאנשים לא מצליחים

לממש את הפוטנציאל שלהם?

כתיבה: 

צופית טסלר,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית,

מכון טמיר ת״א

מהי אסטרטגיה של הכשלה / חבלה עצמית?

"יכולתי להצליח במבחן, אבל דחיתי את הלימודים עד לרגע האחרון".

"יכולתי לקבל ציון טוב בעבודה שהגשתי, אבל ביליתי לפני ההגשה הרבה זמן עם חברים שלי".

"יכולתי להצליח בריאיון, אבל נרדמתי יום לפני בשעה מאוחרת והיו חסרות לי שעות שינה". 

"יכולתי לבצע את המשימה כמו שצריך, אבל לא היה לי זמן אליה כי הייתי עסוק בהרבה פעילויות".

משפטים אלה מתארים התנהגויות של אסטרטגיית "הכשלה עצמית" (Self-handicapping), משום שהן מקטינות את סיכויי האדם להצליח במשימות הישגיות וגורמות לו להגיע לביצועים נמוכים. התנהגויות אלו מספקות עבורו הסבר לביצועים גרועים במשימות שבוחנות יכולת, למשל במבחנים ובראיונות קבלה. 

כאשר אדם משתמש באסטרטגיה של "הכשלה עצמית" הוא למעשה יוצר מכשולים לביצוע משימות שהוא דווקא מייחס להן חשיבות. אנשים שמשתמשים באסטרטגיה זו נוטים להתאפיין בחששות מפני כישלון ובאמצעות שימוש באסטרטגיה הם מנסים למנוע השלכות שליליות שעלולות להיות לכישלונותיהם.

כך, באמצעות "הכשלה עצמית" האדם מפחית לקיחת אחריות על כישלונות – הוא יוצר תירוצים ומאשים גורמים חיצוניים בכישלונותיו, במקום להודות שייתכן שהכישלונות נובעים מגורמים פנימיים, כמו יכולות נמוכות או חוסר כישרון.

אילו התנהגויות מבטאות ״הכשלה עצמית״?

כישלונות בביצועים יכולים להיות תוצאה של פעולה (כמו השתכרות לילה לפני ריאיון) או של חוסר מעש (למשל אי למידה למבחן). מדובר בפעולות ובבחירות שהאדם מבצע כדי שיוכל לתרץ את הכישלון העתידי. הן מתרחשות לפני ביצוע המשימה או באותה עת שהמשימה מתקיימת.

מגוון רחב של התנהגויות ונטיות מהוות דוגמאות ל"הכשלה עצמית", כגון: בילויים עם חברים, דחיינות, חוסר מאמץ, שימוש בסמים ובאלכוהול, חוסר שינה, חרדת מבחנים ומעורבות יתר בפעילויות רבות.

לדוגמה, דחיינות היא התנהגות שמבטאת "הכשלה עצמית". שכן, אנשים המאופיינים עם דחיינות מקדישים זמן מועט לביצוע משימות מאתגרות ומשקיעים זמן רב יותר בביצוע פעילויות מהנות ומשימות חלופיות.

כך, כאשר הם לא מצליחים במשימות – הם יכולים להצדיק זאת בחוסר זמן מספק ולא ביכולות ירודות או באינטליגנציה נמוכה. 

סיבות לשימוש ב״הכשלה עצמית״

חוקרים טוענים כי ישנן סיבות רבות המובילות אנשים להשתמש באסטרטגיה של "הכשלה עצמית".

מניע עיקרי לשימוש באסטרטגיה זו הוא הגנה על הערכה עצמית. אנשים עם הערכה עצמית נמוכה נוטים לא להיות בטוחים בכישוריהם ולחשוש מביצועים ירודים, ולכן משתמשים ב"הכשלה עצמית" במטרה להסתיר את חסרונותיהם. האסטרטגיה משמשת כאמצעי להגן על הערכתם העצמית בעיני עצמם ובעיני אחרים. 

אנשים המשתמשים באסטרטגיית הכשלה עצמית נוטים להתאפיין בחמלה עצמית נמוכה ובביקורתיות עצמית גבוהה, ולחשוש מכך שאנשים בסביבתם שופטים אותם (לדוגמה קבוצת השווים). השימוש באסטרטגיה זו מסייע לאדם להשפיע על תפיסותיהם של אחרים לגביו ולהסיט את תשומת ליבם מיכולותיו ומהאינטליגנציה שלו. זאת, בכך שהוא מתמרן אותם ומספק עבורם סיבות לביצועיו הגרועים. 

במחקרים נמצא כי גם אנשים עם הערכה עצמית גבוהה נוטים להשתמש ב"הכשלה עצמית", מתוך שאיפה לשפר את הערכתם העצמית ולהאדיר את עצמם. שכן, אם הם יצליחו במשימותיהם על אף השימוש בהתנהגויות של "הכשלה עצמית" – הם יוכלו להסיק שהם מוכשרים ואינטליגנטיים, והערכתם העצמית תגבר.

גורם נוסף שיכול להוביל אנשים להשתמש באסטרטגיה של "הכשלה עצמית" הוא סגנון הורות. אדם עשוי לאמץ אסטרטגיה זו אם בתור ילד הוא גדל בסביבה לא בטוחה שבה קיבל מהוריו מסרים לא ברורים לגבי הצלחות וכישלונות ובנוגע להשגת מטרות. למשל, כאשר הורים משבחים את הילד מבלי שברור לו האם זה נובע מביצועיו או מאהבה ללא תנאים – הוא עלול לחוות חוסר ודאות לגבי השבחים ולפקפק ביכולותיו.

״הכשלה עצמית״ בלימודים

אסטרטגיה של "הכשלה עצמית" שכיחה מאוד במסגרות אקדמיות, משום שסטודנטים מתמודדים ללא הרף עם ביצוע משימות הבוחנות את האינטליגנציה שלהם ואת יכולותיהם הלימודיות, ומציגות אותן גם לאחרים (לדוגמה לסטודנטים, למרצים ולהורים).

מכיוון שבמסגרות אקדמיות סטודנטים נמדדים על ביצועיהם, ישנם סטודנטים החוששים מפני קבלת הישגים ירודים ומתחושות של נחיתות וחוסר יכולת, ולכן משתמשים ב"הכשלה עצמית". סטודנטים אלו נוטים להתאפיין בהערכה עצמית נמוכה, בחוסר ביטחון לגבי יכולותיהם, ברמות חרדה גבוהות, בהרגלי לימוד לא טובים ובהישגים לימודיים נמוכים. 

דוגמה לאסטרטגיה של "הכשלה עצמית" באקדמיה היא סטודנט שנשאר ער עד שעה מאוחרת בלילה שלפני מבחן. לאחר מכן, הוא יוכל להציג את הסיבה לחוסר הצלחתו במבחן בחוסר שעות שינה, ולהסתיר אינטליגנציה נמוכה או יכולות לימודיות ירודות.

במחקר בתחום שביצעו ד"ר אקר ועמיתיו נמצא כי סטודנטים עם פרפקציוניזם שאינו מסתגל נטו להיות עם יכולות לימודיות ירודות, הישגים נמוכים ולהשתמש רבות ב"הכשלה עצמית". החוקרים הסבירו זאת בכך שסטודנטים אלו נוטים להגדיר סטנדרטים לא מציאותיים מעבר ליכולותיהם, ולכן לא מאמינים ביכולתם להצליח וחווים פחד וחרדה מפני ביצוע טעויות ואי עמידה ביעדים. לפיכך, על מנת להגן על הערכתם העצמית וכדי לא להיתפס כחסרי יכולת – סטודנטים פרפקציוניסטים עשויים להשתמש בהתנהגויות של "הכשלה עצמית".

השלכות של ״הכשלה עצמית״

בטווח הקצר לאסטרטגיה של "הכשלה עצמית" עשויים להיות יתרונות, שכן היא מסייעת לאדם לשמור על חשיבה חיובית על עצמו ולהסיט תשומת לב שלילית של אחרים לגבי יכולותיו הנמוכות, ובכך מגנה על הערכתו העצמית.

כמו כן, אנשים המשתמשים באסטרטגיה זו נוטים לחוש פחות חרדה וכמעט לא מתמקדים בפחד מפני חוסר הצלחה במהלך ביצוע משימות, מכיוון שכבר יש להם הסבר לכישלון.

עם זאת, בטווח הארוך ל"הכשלה עצמית" ישנן השלכות שליליות והיא עלולה לפגוע באדם.

במחקרים נמצא כי "הכשלה עצמית" קשורה למחשבות אוטומטיות שליליות, תחושת מסוגלות עצמית ירודה, רווחה נפשית נמוכה, מוטיבציה פנימית מופחתת לביצוע משימות, הרגלי למידה ועבודה נמוכים, קשיים בניהול זמן, ביצועים ירודים, תוצאות אקדמיות נמוכות, מצבי רוח שליליים, לחץ, חרדה ודיכאון. בהקשר האקדמי ייתכן שההישגים הירודים ישפיעו בהמשך לרעה גם על סיכויי קבלה ללימודים מתקדמים ועל סיכויי קבלה לעבודה. כל אלו עלולים להוביל לכך שהאדם לא יצליח במשימותיו ולא יממש את הפוטנציאל שלו. 

כך, אומנם "הכשלה עצמית" עשויה להיות יעילה לאדם בטווח הקצר, אולם היא פוגעת בהערכתו העצמית לאורך זמן. האדם אף עלול לפתח תפיסות שליליות לגבי עצמו, כדוגמת חוסר מסוגלות עצמית, ולהאמין שיש לו מאפיינים אישיותיים בעייתיים, כמו עצלנות וחוסר יעילות.

התמודדות עם ״הכשלה עצמית״

שימוש באסטרטגיה של "הכשלה עצמית" מוביל ל"מעגל קסמים" – האסטרטגיה מובילה להישגים נמוכים יותר, וכך נוצר צורך רב יותר בשימוש באסטרטגיה זו, וחוזר חלילה. כדי לעצור את המעגל של הנסיגה בביצועים ולמנוע את ההשלכות השליליות שיש ל"הכשלה עצמית" – חשוב להפחית שימוש באסטרטגיה זו. לשם כך, יש להבין ולהכיר טוב יותר את המצבים שמעודדים את האדם להשתמש ב"הכשלה עצמית" ולהפחית את הצורך בשימוש בכך.

מכיוון שאנשים נוטים להשתמש באסטרטגיית "הכשלה עצמית" בעקבות הטיות קוגניטיביות שיש להם בנוגע ליכולותיהם ולאופן שבו אחרים תופסים אותם – ניתן להתמקד בהטיות אלו בטיפול נפשי.

טכניקות של CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) יכולות לסייע בשינוי עמדותיו ואמונותיו של האדם באמצעות בחינת מחשבות אוטומטיות שליליות והחלפתן במחשבות הסתגלותיות יותר.

ישנה חשיבות לכך שהטיפול יתמקד בהיבטים מחשבתיים והתנהגותיים על מנת שהאדם יוכל לשנות את הרגליו ויצליח לממש את הפוטנציאל שלו.

מקורות:

Akar, H., Dogan, Y. B., & Üstüner, M. (2018). The Relationships between Positive and Negative Perfectionisms, Self-Handicapping, Self-Efficacy and Academic Achievement. European Journal of Contemporary Education, 7(1), 7-20.

Barutçu Yıldırım, F., & Demir, A. (2020). Self-Handicapping Among University Students: The Role of Procrastination, Test Anxiety, Self-Esteem, and Self-Compassion. Psychological reports, 123(3), 825-843.

del Mar Ferradás, M., Freire, C., Rodríguez, S., & Piñeiro, I. (2018). Self-handicapping and self-esteem profiles and their relation to achievement goals. Anales de psıcologıa/Annals of psychology, 34(3), 545-554.‏

Kearns, H., Forbes, A., & Gardiner, M. (2007). A cognitive behavioural coaching intervention for the treatment of perfectionism and self-handicapping in a nonclinical population. Behaviour Change, 24(3), 157-172.

Urdan, T., & Midgley, C. (2001). Academic self-handicapping: What we know, what more there is to learn. Educational Psychology Review, 13(2), 115-138.