הסתגלות ללימודים אקדמיים: כיצד לצלוח את האתגרים?

התחלה חדשה 

התחלת לימודים במוסד להשכלה גבוהה יכולה להיות חוויה מלחיצה עבור סטודנטים חדשים.

הלימודים האקדמיים מבטאים מעבר לחיים בוגרים ויציאה לדרך חדשה, ולכן מצריכים מהסטודנטים ללמוד כיצד להתמודד עם החוויות החדשות והשינויים.

כל סטודנט מסתגל בקצב שונה. תהליך זה נמשך עד לרכישת מעמד חברתי, התרגלות לתנאים ולקצב הלמידה, פיתוח מיומנויות חדשות, רכישת ניסיון אקדמי ועוד. 

לעיתים קרובות, בעיקר בשנה הראשונה ללימודים, סטודנטים חווים קשיי הסתגלות המשפיעים לרעה על תפקודם ועל הישגיהם האקדמיים, ולפעמים אף עלולים להוביל לנשירה מהלימודים. 

גורמים לקשיי הסתגלות

תהליך ההסתגלות של הסטודנט מצריך ממנו להתמודד באופן יום־יומי עם אתגרים. ישנם מגוון גורמים היכולים לתרום לקשיי הסתגלות למסגרת אקדמית, ביניהם:

• עזיבת הסביבה המוכרת: התחלת לימודים במוסד אקדמי פעמים רבות כוללת גם את עזיבת הבית והתרחקות מהסביבה הקרובה – מהמשפחה ומהחברים. המרחק מהסביבה המוכרת מצריך התמודדות עם אתגרים חדשים (כמו ניסיון ליצור חברויות) המלווים בגעגועים לבית ובתחושת בדידות.

• ביטחון עצמי מעורער: חוסר ההיכרות עם המסגרת האקדמית וחוסר הוודאות לגבי העתיד עלולים לערער את ביטחונו העצמי של הסטודנט. כמו כן, הוא עשוי לפקפק האם יוכל לעמוד לא רק בציפיות שלו מעצמו, אלא גם בציפיות של הוריו וחבריו. סביר כי במקרה זה הוא ירגיש צורך מוגבר בתחושת קבלה והכלה.

• לחץ ומתח: סטודנט חווה רמות גבוהות של לחץ אקדמי ומתח כשהוא מצופה לדרישות החורגות מיכולת התמודדותו,שמתבטא למשל בלחץ בתקופת המבחנים. תחושות אלו יכולות להשפיע לרעה על איכות הלמידה ועל הרווחה הנפשית והפיזית. תגובת הלחץ אינה תלויה רק בקיומו של גורם לחץ סביבתי, אלא גם באופן שבו הלחץ נתפס בעיני האדם וכיצד הוא בוחר להתמודד עם כך. 

• מאפיינים אישיותיים: לכל אדם ישנם מאפיינים אישיותיים שעשויים גם הם למלא תפקיד בהתמודדות עם אתגרים אקדמיים, כמו ביישנות ופחד מכישלון. מאפיינים אלו באים לידי ביטוי ברמות המוטיבציה, במידת האמונה העצמית וביכולת ההתמודדות של הסטודנט – וככל שהן נמוכות יותר, כך סביר שהאדם יתקשה להתמודד עם מצבים מלחיצים.

• עמדות שליליות לגבי שאר הסטודנטים: סטודנט אשר תופס את האחרים כתחרותיים, אנוכיים ושטחיים יתקשה ליצור קשרים חברתיים עם הסביבה, ובעקבות כך ייטה להרגיש בדידות וחוסר שייכות.

• יחסים שליליים עם הסגל האקדמי: כאשר סטודנט חש כי הסגל אינו תומך ואינו אכפתי, או שאיכות ההוראה ירודה – ישנו סיכוי גבוה כי הוא יחווה קשיי הסתגלות ללימודים. למעשה אינטראקציות חיוביות עם הסגל משפרות הסתגלות אקדמית.

• תקופת הקורונה: בתקופה זו הלמידה מתבצעת מרחוק והגורמים המובילים בשגרה לקשיי הסתגלות – מתגברים אף יותר. לא רק שהסטודנט נאלץ להתמודד עם אי־הוודאות והתחושות השליליות הקשורות בקורונה, אלא גם נדרש בשינוי שיטות הלמידה שהיה רגיל אליהן וייתכן שמתקשה ליצור קשרים חברתיים בעקבות הלמידה המקוונת. עקב כך, צפוי קושי במימוש צרכים פסיכולוגיים, כדוגמת שייכות חברתית, ועלולות לגבור תחושות של חרדה ובדידות.

אסטרטגיות התמודדות 

בעת הסתגלות ללימודים אקדמיים סטודנטים משתמשים במגוון אסטרטגיות התמודדות. ההתמודדות כוללת ביצוע ניסיונות קוגניטיביים והתנהגותיים לשינוי האירועים המאתגרים.

בני אדם שופטים האם סיטואציות הן חיוביות, שליליות או ניטרליות, וההערכה הקוגניטיבית משתנה בין אדם לאדם. כך, ייתכן שסטודנט אחד יתפוס מצב לחוץ כמאיים ושלא ניתן לשנותו, ואילו סטודנט אחר יתפוס את אותו מצב כאתגר שניתן לצלוח אותו ולהפיק ממנו תועלת.

ניתן לחלק את אסטרטגיות ההתמודדות לשתי קטגוריות:

• אסטרטגיות של פתרון בעיות: אסטרטגיות אלו מסייעות להסתגלות אקדמית ונועדו לפתור מצבים מלחיצים או לשנות רגשות שליליים. אסטרטגיות מסוג זה כוללות: תכנון, חיפוש תמיכה אינסטרומנטלית ורגשית, עידוד עצמי, מחויבות למשימות וכדומה. סטודנטים המפגינים סגנונות התקשרות בטוחים יותר – נוטים להציג אסטרטגיות התמודדות חיוביות יותר.

• אסטרטגיות של הימנעות: אסטרטגיות אלו נועדו למנוע התמודדות ממשית עם קשיים או עם רגשות שליליים. סטודנטים עם קשיי הסתגלות לימודיים נוטים להשתמש בעיקר באסטרטגיות אלו, אשר כוללות: נסיגה והתרחקות, התנתקות נפשית והתנהגותית, חלומות בהקיץ, הסחת דעת, הסתרת הקשיים מאנשים קרובים, האשמת אחרים ועוד. אסטרטגיות של הימנעות אינן טובות לסטודנטים, מכיוון שהן מעכבות השלמת משימות ומגבירות את המצוקה הרגשית.

השלכות פסיכולוגיות

סטודנטים רבים המתמודדים עם הסתגלות למוסד אקדמי נתקלים בקשיים אישיים, רגשיים, חברתיים ואקדמיים.

כאשר לא מתקיימת הסתגלות, האדם נוטה לחוות לחץ לאורך זמן, דבר הגורם לו לתשישות.

תהליך הסתגלות המלווה במתח נמצא קשור להתפתחות של מחלות גופניות ולתסמינים פסיכולוגיים, כדוגמת דיכאון, עצבות, חוסר תקווה, חרדה ואובססיביות.

בפרט, דיכאון עלול להתפתח בעקבות תחושת בדידות, נוירוטיות, חוסר בתמיכה משפחתית, קשיים חברתיים והערכה עצמית נמוכה. 

התמודדות 

במחקר שנערך ב־2016 בחנו עד כמה סטודנטים חדשים נמצאים בסיכון לקשיי הסתגלות.

נמצא כי למאפיין החוסן הייתה התרומה הגדולה ביותר לחיזוי ההסתגלות ללימודים.

בין סגנונות ההתמודדות החיוביים נמצאה פרשנות מחודשת חיובית, כלומר ניסוח חיובי של מצבים מלחיצים בסביבה חדשה. זאת, בעוד שאסטרטגיות הימנעות (כמו התנתקות התנהגותית) השפיעו לרעה על יכולת ההסתגלות.

תמיכה חברתית, למשל מבני משפחה ומחברים, ניבאה גם כן הסתגלות חיובית. לכן, לפי מחקר זה, על מנת שסטודנטים יוכלו להסתגל ללימודיהם – עליהם לרכוש אסטרטגיות התמודדות חיוביות, לפתח מאפייני חוסן ולהרחיב את התמיכה החברתית.

תמיכה פסיכולוגית עשויה להקל על הסתגלות של סטודנטים ללימודי השכלה גבוהה.

במסגרת של טיפול פסיכולוגי ניתן להתמקד בכמה היבטים:

• בהיבט הרגשי: חיזוק חוסן נפשי; שיפור הערכה עצמית; פיתוח מיומנויות של ויסות עצמי; חיפוש מניעים להשגת המטרות; חשיפה למיומנויות של הגדרת יעדים ומימושם; חיזוק יכולת עמידה בלחצים; הפחתת מתח והגברת תחושת רוגע.

• בהיבט הקוגניטיבי: הערכה מחודשת של מצבים; למידת אסטרטגיות לפתרון מצבים בעייתיים; תכנון יעיל של הזמן; פיתוח קשב ושיטות למידה יעילות.

• בהיבט החברתי: פיתוח ביטחון במצבים של תקשורת עם אדם זר; חיזוק יכולת ליצור מערכות יחסים חדשות; פיתוח כישורים להתנהגות מוצלחת בקונפליקט; גיבוש מיומנויות של הצגה עצמית; הגדלת תמיכה חברתית. 

מודעות הסטודנטים לגורמים לקשיי ההסתגלות חשובה להתמודדות עם המצב. פיתוח יכולות מתאימות ורכישת אסטרטגיות התמודדות חיוביות – יוכלו להקל על הסתגלות מוצלחת ללימודים.

בהצלחה!

כתיבה: 

צופית טסלר,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית,

מכון טמיר ת״א

מקורות:

Dyson, R., & Renk, K. (2006). Freshmen adaptation to university life: Depressive symptoms, stress, and coping. Journal of clinical psychology, 62(10), 1231-1244.‏

Freire, C., Ferradás, M. D. M., Valle, A., Núñez, J. C., & Vallejo, G. (2016). Profiles of psychological well-being and coping strategies among university students. Frontiers in psychology, 7, 1554.‏

Morozov, V., Mykhailenko, L., Falko, N., Puente, E. R., & Galaidin, A. (2017). Socio-Psychological Adaptation of the first-year Students of the economic University as a component of individual professional development in the context of cultural and educational space. Scientific Journal of Polonia University, 24(5), 98-106.‏

Nasr, N. E. A. (2020). Factors affecting adaptation to university life for new students in light of the Corona pandemic (descriptive study). PalArch's Journal of Archaeology of Egypt/Egyptology, 17(6), 13581-13604.‏ 

Rahat, E., & İlhan, T. (2016). Coping styles, social support, relational self-construal, and resilience in predicting students' adjustment to university life. Educational Sciences: Theory & Practice, 16(1), 187-208.‏