כשמתחליפים לשעון חורף והימים מתקצרים, רבים מאיתנו מרגישים נפילה כזאת, מצב רוח ירוד, ואפילו צורך עז להתכרבל מתחת לשמיכה ולהישאר שם עד האביב. 

אבל איך יודעים אם מדובר בתחושת חורף חולפת, דיכאון עונתי (SAD), או דיכאון קליני רגיל?

דיכאון עונתי הוא תת-סוג של דיכאון מג'ורי, שבו אפיזודות דיכאון מתרחשות בתבנית עונתית.

לרוב, התסמינים מתחילים בסתיו או בחורף ונרגעים באביב או בקיץ. בניגוד לדיכאון רגיל, דיכאון עונתי קשור ישירות לשינויים עונתיים, במיוחד לירידה בחשיפה לאור טבעי.

איך להבחין בין דיכאון עונתי לדיכאון רגיל?

עונתיות

בדיכאון עונתי, הסימפטומים מופיעים בדיוק של שעון - כשהימים מתקצרים והקור משתלט, הם מתחילים לעלות לפני השטח, ואז עם בוא האביב והשמש הם נעלמים כמעט לחלוטין.

אבחונית, מדובר בתבנית עונתית שחוזרת על עצמה לפחות שנתיים ברציפות, כאילו לגוף יש "תוכנית חורף" שהוא מבצע ללא שליטה.

לעומת זאת, דיכאון קליני לא עונתי אינו כפוף לתכתיבים של עונות השנה. הוא יכול להגיע בכל זמן ובכל מקום, כמו אורח לא קרוא יכול להופיע בכל עונה בשנה גם כהשמש מחייכת בחוץ אך אינה מצליחה להרים את המצב הרוח.

שינה  

בדיכאון עונתי, שינה היא סוג של עוגן, עיר מקלט.

אנשים שסובלים מההפרעה נוטים לישון שעות רבות מהרגיל, לעיתים עד כדי כך שהשינה הופכת לדרך להתמודד עם היום.

הם יכולים לישון עשר שעות בלילה ועדיין להתעורר עייפים.

מצב זה נקרא היפרסומניה – יותר מדי שינה שמרגישה כאילו היא לא מספיקה.

לעומת זאת, בדיכאון רגיל הקושי הוא לעיתיןם הפוך:

אנשים רבים מתקשים להירדם, מתעוררים באמצע הלילה, או חווים שינה מקוטעת ולא מספקת (אינסומניה). ההבדל הזה יכול להיות סימן מובהק לזיהוי סוג הדיכאון.

תיאבון

אחת התופעות המעניינות בדיכאון עונתי היא החשק המוגבר לפחמימות – פתאום כל מה שמתחשק זה לחם טרי, עוגיות חמימות או פסטה עם רוטב עשיר.

אנשים שסובלים מדיכאון עונתי מדווחים על אכילה מופרזת, שיכולה להוביל לעלייה במשקל במהלך החורף.

זהו תהליך שמזכיר את הצורך "לצבור אנרגיה" לימים קרים, שנת חורף אנושית שמתבטאת כדיכאון.

בדיכאון קליני, לעומת זאת, התיאבון נוטה לדעוך. רבים חווים ירידה בתיאבון ובמשקל, ולעיתים אף תחושת חוסר עניין מוחלטת באוכל.

עייפות  

אפשר להגיד שעייפות קיצונית היא תו ההיכר של דיכאון עונתי.

כמעט כל מי שסובל מההפרעה מדווח על תחושת כבדות ועייפות עמוקה, כאילו כל פעולה דורשת מאמץ כפול.

אפילו משימות פשוטות כמו לצאת מהמיטה בבוקר מרגישות כמו לטפס מדרגות של כמה קומות.

בדיכאון רגיל קיימת עייפות, אך בדיכאון עונתי היא הרבה יותר דומיננטית, כמעט בלתי נפרדת מהחוויה הכללית של המצב.

התחושה הזו – של מאבק יומיומי באנרגיה שואפת לאפס – היא אחד המאפיינים המרכזיים שמבדילים את הדיכאון העונתי מול סוגי דיכאון אחרים.

חשוב לזכור, התחושות שאתם חווים הן אמיתיות ומשמעותיות, ואתם לא צריכים להתמודד איתן לבד.

התייעצות עם איש מקצוע יכולה לסייע להבין טוב יותר מה עובר עליכם ולהתאים את הטיפול הנכון שיחזיר לכם את האיזון ואת האור לחייכם – גם בעונת החורף האפרורית ביותר.

אל תהססו לפנות לעזרה – מגיע לכם להרגיש טוב.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

דיכאון עונתי (SAD) מזכיר במובנים רבים את תהליך שנת החורף (hibernating) של בעלי חיים, שבו הם מאטים את פעילותם כדי להתמודד עם תנאי הסביבה הקשים של החורף. בדומה לחיות שמתכנסות למנוחה ממושכת, גם אנשים עם דיכאון עונתי חווים ירידה משמעותית באנרגיה, תחושת עייפות עמוקה ורצון להתנתק מהעולם החיצוני.

זו יכולה להיות תגובה אבולוציונית אדפטיבית, הקשורה להסתגלות לשינויים בסביבה כמו ירידה בכמות האור, שמובילה להתנהגות המדמה "אצירת משאבים".

מהם קווי הדימיון?

אחת התופעות הבולטות בדיכאון עונתי היא שינה מוגברת. ממש כמו שחיות מעלות את מינון שעות המנוחה שלהן במהלך החורף, כך גם אנשים עם דיכאון עונתי נוטים לישון יותר – אך בניגוד לחיות, אצל בני אדם השינה אינה טוענת את הסוללה, והעייפות ממשיכה ללוות את היום כולו.

נוסף על כך, הצורך המוגבר באכילת פחמימות ואכילת יתר שמופיע בדיכאון עונתי מזכיר את המנגנון ההישרדותי של חיות שאוגרות שומן לקראת החורף, אם כי בעולם המודרני זה פחות פונקציונלי.

גם מבחינה חברתית, ההתנהגויות נראות דומות. כפי שחיות בשנת חורף מצמצמות אינטראקציות ומעדיפות להישאר במקומות בטוחים וסגורים, כך אנשים עם דיכאון עונתי נוטים להסתגר ולהתכנס פנימה, עם פחות רצון להשתתף בפעילויות חברתיות או לתקשר עם אחרים. כל זה קורה על רקע ירידה בכמות האור, שמשפיעה באופן ישיר על המנגנונים הביולוגיים המווסתים את השעון הביולוגי שלנו ואת רמות המלטונין, מה שיכול להוביל גם לשינויים במצב הרוח.

יש לפחות הבדל משמעותי אחד בין שנת חורף של בעלי חיים לדיכאון עונתי אצל בני אדם:

בעוד שנת חורף היא תהליך טבעי ובריא המאפשר לבעלי חיים לשרוד בתנאים קשים, דיכאון עונתי הוא הפרעה נפשית שמשפיעה לרעה על איכות החיים ודורשת התייחסות וטיפול. ההתנהגויות שמזכירות הסתגלות טבעית למעשה נובעות מחוסר איזון שגורם לתחושת כבדות, חוסר מוטיבציה ופגיעה כללית במצב הרוח.

אם אתה מרגיש שהתסמינים משפיעים משמעותית על איכות חייך, אל תתמודד לבד. דיכאון, עונתי או לא, דורש התייחסות מקצועית. מומלץ לדבר עם רופא או מטפל מוסמך שיאבחן את המצב ויעזור לך לבחור את הטיפול הנכון.

זכור – דיכאון עונתי אינו גזרת גורל. עם הטיפול המתאים, אפשר לעבור את החורף בשלום ולהחזיר את תחושת האיזון והחיוניות לחיים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

שמי נטלי, עובדת סוציאלית קלינית עם תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית מאוניברסיטת בר אילן. אני מטפלת בגישה אינטגרטיבית, עמיתת מכון טמיר בפרדס חנה ובבנימינה.

אני משלבת בעבודתי כלים טיפוליים מגוונים, מתוך התאמה אישית לצרכים ולמטרות של כל מטופל ומטופלת. 

במהלך השנים התמקדתי בגישות כמו טיפול דינמי, כלים קוגניטיביים-התנהגותיים (CBT), וטיפול בעזרת EMDR, ולמדתי רבות על נושאים כמו טראומה, ויסות רגשי, והפרעות התנהגות.

אני מטפלת בקליניקה בצעירים ובמבוגרים, וגם דרך פגישות אונליין. 

בעשור האחרון רכשתי ניסיון בעבודה עם בני נוער בסיכון במסגרות חוץ-ביתיות ובקהילה, בטיפול באמצעות שטח, בקבוצות פסיכודרמה, ובטיפולים קבוצתיים. 

במקביל, ליוויתי והדרכתי צוותי טיפול וחינוך ועבדתי עם מטופלים שמגיעים דרך קופות החולים, הרווחה, משרד החינוך, המשטרה ושירותי הביטחון.

בעבודתי אני מתמקדת בנושאים כמו בריאות הנפש, טיפול בחרדות, דיכאון, פוסט טראומה, התמודדות עם אובדניים ומשברי חיים. 

אני מלווה אנשים שמתמודדים עם חיפוש זוגיות, שאלות סביב זהות מינית ומגדרית, וצמתים תעסוקתיים וזוגיים. 

חשוב לי לעזור לאנשים בנקודות השבר שלהם ולתת להם כלים להמשיך הלאה בצורה מיטיבה יותר.

אני מאמינה שכל אדם הוא ייחודי, עם צרכים, אתגרים ורצונות משלו. אבל דבר אחד משותף לכולנו: הצורך בקשר. 

הטיפול הוא הזדמנות ליצירת קשר משמעותי שבו אפשר להניח את הרגשות והמחשבות שמטרידות אותנו, ללמוד על דפוסי היחסים שלנו, ולפתח כלים להתמודדות עם אתגרים.  

אני מאמינה בכוחות הפנימיים של כל אדם לצמוח ולהשתנות. בטיפול, אני שמה דגש על זיהוי הכוחות האלה, יחד עם המשאבים החיצוניים, ועוזרת למטופלים לגלות דרכים חדשות להתמודד עם המציאות. המטרה היא ליצור יחד תהליך של צמיחה שמבוסס על דיאלוג פתוח וקשוב.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

רוני בת 9 סובלת לעיתים מחרדות לגבי בריאותה, המלוות בהקאות על רקע פחד מאמבה ״אוכלת מוח״.

איך נדע האם יש כאן חרדה שיצאה לגמרי משליטה או פגיעה בבוחן המציאות שמעידה אולי על פסיכוזה?

האבחנה המבדלת בין דלוזיה לחרדה מתמקדת במספר הבדלים מרכזיים, הנוגעים למבנה המחשבה, תפיסת המציאות והיכולת להתמודד עם התכנים.

במקרה של רוני, החשש מהחיידק הטורף עשוי להיות ביטוי של חרדה, אך חשוב להבין לעומק את החוויה שלה כדי לשלול תכנים דלוזיונליים. 

נכתוב כאן תהליך חשיבה שמאפשר הדגמה, שאינו מחליף כמובן ייעוץ מקצועי. 

הנה ההבדלים המרכזיים שיכולים לעזור באבחנה:

בוחן מציאות

דלוזיה היא אמונה חזקה שאינה מעוגנת במציאות, ולרוב אינה ניתנת לשכנוע או הפרכה בעזרת עובדות (למשל, בפרנויה, אדם שמאמין שעוקבים אחריו למרות ראיות הפוכות). כלומר, אם רוני סובלת מדלוזיה סביר שתתקשה לזהות שהמחשבה אינה מציאותית.

במצבים של חרדה, המחשבה עשויה להיות מוגזמת או קטסטרופלית (למשל, חשש מוגזם ממחלות), אך רוני אמורה להיות מסוגלת לנהל מו״מ עם העובדות ולהכיר בכך שהפחד אינו רציונלי לחלוטין.

רמת החרדה והתגובה הגופנית

דלוזיה אינה מלווה תמיד בתגובות גופניות חזקות. האדם עשוי להיות יחסית רגוע ושלו עם אמונתו.

בחרדה, לעומת זאת, יופיעו לעיתים קרובות סימפטומים פיזיולוגיים (כמו דופק מהיר, הזעה, הקאות) המופעלים כתוצאה מתגובת חרדה גופנית.

יכולת להבין את המחשבה

דלוזיה: המחשבה נתפסת כעובדה בלתי ניתנת לערעור בעיני האדם. אין מודעות לכך שמשהו חריג במחשבה.

חרדה: במצבים רבים, האדם יודע שהפחד שלו לא רציונלי, אך מתקשה לשלוט בו.

תוכן המחשבה

תכנים דלוזיוניים עשויים להיות ביזאריים ולא מציאותיים, למשל המחשבה שהמוח נשלט על ידי חייזרים.

בחרדה, התכנים לרוב עוסקים באיומים מציאותיים מסוימים (כמו מחלות), אך בעוצמות לא פרופורציונליות.

איך להתייחס למקרה של רוני?

החשש שלה מאמבה אוכלת מוח נראה על פניו כקשור לחרדה, במיוחד עם הקאות – תגובה גופנית נפוצה בחרדה. 

אבל חייבים לבחון את זה לעומק ולשאול את השאלות הבאות:

• האם רוני מודעת לכך שהפחד שלה אינו לגמרי מציאותי?

• האם ניתן להרגיע אותה בעזרת מידע עובדתי, כמו הסבר על נדירות המצב?

• האם הפחד מתעורר במצבים מסוימים (למשל, אחרי צריכת חדשות)?

• האם יש טריגרים נוספים שמפעילים אצלה חרדות דומות?

דרכי סיוע, ייעוץ וטיפול

• מידע פסיכו-חינוכי: להסביר לרוני על אמבות אוכלות מוח, ולשים דגש על נדירות המצב.

• טכניקות להרגעה: ללמדו נשימות עמוקות, דמיון מודרך או תרגילים אחרים להפחתת חרדה.

• שיתוף ברגשות: לעודד אותה לדבר על מה היא מרגישה ועל הפחדים המלווים אותה.

• מניעת חשיפה למידע מעורר חרדה: למשל, להימנע מחשיפה לחדשות מפחידות או מידע לא מאומת.

• פנייה לטיפול רגשי: ייתכן שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכול לעזור לרוני ללמוד להתמודד עם מחשבות מעוררות חרדה.

אם התכנים נראים קשים מאוד לערעור או חורגים לחלוטין מהמציאות, מוזמנים להתייעץ איתנו, ובמידת הצורך נפנה להמשך אבחון מעמיק.

כידוע, הפרעת אישיות גבולית היא אחת ההפרעות המאתגרות והמורכבות ביותר לטיפול.

גבברים ונשים הסובלים מההפרעה חווים קשיים משמעותיים בוויסות רגשי, ביחסים בינאישיים, בתפיסה העצמית ועוד.

הם נוטים לחוות מצבי רוח קיצוניים המשתנים במהירות, חרדה עזה מנטישה, פגיעה עצמית, תחושות ריקנות והיעדר זהות עצמית יציבה.

הטיפול בהפרעה מאתגר במיוחד ממספר סיבות:

• ראשית, המטופלים מתקשים ליצור ולשמר קשר טיפולי יציב בגלל הקשיים ביחסים בינאישיים.

• שנית, הפגיעה העצמית מתבטאת לעיתים קרובות גם בקשר הטיפולי, שיודע תהפוכות.

• לבסוף, המטופלים חווים לעתים קרובות הפרעות נלוות כמו דיכאון, חרדה, או הפרעות אכילה, מה שמסבך עוד יותר את הטיפול.

הטיפול בהפרעת אישיות גבולית זכה להתפתחות משמעותית בעשורים האחרונים, כאשר מעבר לגישות  הפסיכודימיות והקוגניטיביות התנהגותיות המוכרות, התפתחו גישות נוספות שהוכיחו את יעילותן, למשל פסיכותרפיה ממוקדת העברה (TFP) שפותחה על ידי אוטו קרנברג, המתמקדת ביחסי ההעברה בין המטופל למטפל ומסייעת בפיתוח ייצוגים יציבים יותר של העצמי.

עוד פסיכותרפיה מוכחת לטיפול ב-BPD היא טיפול מבוסס מנטליזציה, של פונגי ובייטמן, המסייע למטופלים להבין טוב יותר את מצבם הנפשי ואת של אחרים ונמצא יעיל במיוחד בהפחתת התנהגות אובדנית ופגיעה עצמית.

המגמה כיום היא להתאים את הטיפול באופן אישי לכל מטופל תוך שילוב אלמנטים מגישות שונות ומתן דגש על בניית מיומנויות התמודדות מעשיות יחד עם שילוב תמיכה משפחתית וקהילתית בתהליך הטיפולי.

שתי גישות טיפול הראו תוצאות מבטיחות במיוחד בטיפול בהפרעה הן טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) וסכמה תרפיה.

הטיפול הדיאלקטי התנהגותי, שפותח על ידי מרשה לינהאן, מתמקד בלימוד מיומנויות לוויסות רגשי ובשילוב בין קבלה לשינוי.

סכמה תרפיה, מצד שני, מתמקדת בזיהוי וריפוי דפוסי חשיבה והתנהגות מוקדמים שהתפתחו בילדות.

מחקר הערכה חדש השווה ישירות בין שתי השיטות.

המחקר כלל 164 מטופלים שטופלו במרכז לטיפול יום בגרמניה, המתמחה במקרים מורכבים במיוחד.

המטופלים חולקו באקראי לשתי קבוצות וקיבלו טיפול במשך שנה וחצי, שכלל פגישה פרטנית ופגישה קבוצתית בשבוע.

התוצאות מפתיעות ומעודדות כאחד: 

שתי השיטות - סכמה תרפיה ו-DBT, הראו יעילות גבוהה בהפחתת תסמיני ההפרעה, שיפור בתפקוד הפסיכו-סוציאלי ובאיכות החיים.

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין השיטות, למעט בתחום הכעס, בו DBT הראה יתרון קל.

שיעורי הנשירה היו נמוכים יחסית (כ-23%) בשתי הקבוצות.

ממצאים אלו חשובים במיוחד כי הם מראים ששתי השיטות יעילות גם במקרים מורכבים עם הפרעות נלוות רבות.

הם מעניקים תקווה למטפלים ולמטופלים כאחד, ומרחיבים את אפשרויות הטיפול הזמינות.

מקורות:

Assmann, N., Schaich, A., Arntz, A., Wagner, T., Herzog, P., Alvarez-Fischer, D., Sipos, V., Jauch-Chara, K., Klein, J. P., Schweiger, U., & Fassbinder, E. (2024). The effectiveness of dialectical behavior therapy compared to schema therapy for borderline personality disorder: A randomized clinical trial. Psychotherapy and Psychosomatics, 93(4), 249-263. https://doi.org/10.1159/000538404

תחילת ההכשרה שלי בתחום הנפש הייתה דרך לימודי תואר ראשון במדעי ההתנהגות. המשכתי ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת אריאל בעבודה סוציאלית במסלול פרט ומשפחה ומיד לאחר מכן תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית. החלטתי להעמיק את הידע שלי בעולם הטיפול ולכן המשכתי ללימודי פסיכותרפיה פסיכודינמית במכון מגיד.

אני עובד עשור בתחום השיקום הפסיכיאטרי עם אוכלוסייה של מתמודדי נפש, המשתייכים למנעד רחב של הפרעות פסיכיאטריות. התחלתי כמדריך שיקום והתקדמתי למתאם טיפול, רכז אזור וכיום מנהל את מסגרת תל אביב והרצליה, וסגן מנהל מערך תחת דיור מוגן בסל שיקום. במסגרת הזו, אני מעביר ישיבות צוות והדרכות פרטניות לצוותים מקצועיים. כיום, לאחר סיום לימודי פסיכותרפיה, השתלבתי כמטפל במערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי שיבא. 

בנוסף, אני עובד כעובד סוציאלי במרכז הרפואי ע"ש שיבא. התחלתי את עבודתי במחלקה פנימית שבתקופת הקורונה הוסבה למחלקת הקורונה הראשונה בארץ.  הייתי מעורב בבניית פרוטוקולי עבודה עם מטופלים שפגשנו בתנאים שלא היו מוכרים לפני כן. בתקופה זו פגשתי מטופלים שהתמודדו עם חוויות של אי וודאות, אובדן שליטה , בדידות ופחדי מוות. העבודה לימדה אותי לטפל במטופלים על ערש דווי  ובמשפחות שחוו מוות של קרוב משפחה. העבודה עם אובדן ואבל הייתה ועודנה יום יומית. 

במסגרת השיקום האורתופדי אני מלווה מטופלים ובני משפחה שמתמודדים עם פגיעה ומוגבלות פיזית בעקבות אירועים טראומטיים ומחלות. הקרבה לתחום זה הטמיעה בי את ההבנה בנוגע לקשר העמוק בין גוף לנפש, ואת התהליכים הנדרשים לקבלת מוגבלות גופנית. בשנה האחרונה העבודה במחלקה מרוכזת בטיפול בחיילים שנפצעו בלחימה. תחום זה אפשר לי להתמקצע בעבודה עם טראומה ואובדן באופן שונה מאשר עם מטופלי הקורונה. העבודה דורשת הסתכלות על שיקום הזהות ומתן משמעות לאחר משברי חיים.

מסלולי ההכשרה והעבודה, אשר שילבו שיקום פסיכיאטרי לצד שיקום פיזי, גרמו לי להבין כי שילוב של גישות במגוון של אסטרטגיות עבודה, יאפשרו למטופלים למקסם את מלוא הפוטנציאל שלהם. לפיכך, ההסתכלות הטיפולית שלי נובעת ממודל ההחלמה תוך התמקדות בחוזקות ובכוחות. הראייה שלי היא מערכתית, כלומר אני רואה את המטופל כחלק ממערכת משפחתית וחברתית. אני מטפל בגישות פסיכודינמיות כמו גם בגישות ממוקדות וקצרות מועד. בטיפולים אני מתבונן מתוך גישה אינטגרטיבית ומתאים את הגישה והכלים הטיפוליים לכל מטופל באופן אישי.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

אני תמי בכר, פסיכותרפיסטית משולבת גישות.  למדתי פסיכותרפיה משולבת גישות בתוכנית תלת שנתית באוניברסיטת חיפה ו-MA בפסיכולוגיה חברתית עם התמחות ביחסים בין אישיים באוניברסיטת רייכמן.

אני עוסקת בטיפול בילדים, נוער ומבוגרים במסגרות ציבוריות ופרטיות  ומציעה טיפול פרטני, דיאדי והדרכת הורים.

אני מטפלת בקליניקה פרטית בהרצליה ,בכפר נוער עמית רזיאל, במכון לטיפול משפחתי המעניק שירותים למטופלי קופת חולים ובהדרכת הורים בגישת הסמכות החדשה. 

נסיוני כולל גם טיפול במרכז הורים-ילדים, שם טיפלתי בילדים בסיכון ובמשפחותיהם, ובמרכז מילם לייעוץ למשפחות של מתמודדי נפש. 

אני מאמין טיפולי

אני מאמינה שטיפול הוא מרחב בטוח ומקבל, שבו אפשר לעצור, להתבונן פנימה, ולגלות את הכוחות להתמודד עם אתגרי החיים. בתהליך הטיפולי אני רואה מסע משותף של גילוי עצמי וצמיחה, שבו אני מלווה את המטופלים מתוך הקשבה אמיתית ותמיכה מותאמת אישית.

בגישה האינטגרטיבית שלי אני משלבת בין שיח דינמי, עבודה עם אמנויות, משחק וכלים נוספים, מתוך הבנה שכל אדם מביא עמו עולם פנימי ייחודי. אני מתמחה בעבודה עם ילדים, בני נוער ומבוגרים, ומחזיקה בהכשרה בטיפול בטראומה ואירועי קיצון, וכן בהדרכת הורים בגישת הסמכות החדשה. בנוסף, במסגרת עבודתי במרכז הורים-ילדים, רכשתי ניסיון משמעותי בפסיכותרפיה ילד-הורה (CPP) עם ילדים אשר חוו טראומה במשפחה. 

אני שואפת לאפשר למטופלים לבטא את עצמם בדרכים שמתאימות להם, לחקור דפוסים, ולהתחבר לעוצמות וליכולות שלהם. המטרה שלי היא להציע מרחב שבו ניתן להרגיש מובן ונשמע, ולבנות יחד את הדרך לשינוי, לצמיחה ולחיים מלאי משמעות ואמונה בעצמך.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

רבקה זוהר

מטפלת קלינית (MSW) עם תואר שני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בייעוץ להתפתחות האדם מאוניברסיטת חיפה.

אני מתמחה בטיפולים דיאדיים וטריאדיים, המשלבים את ההורים במפגשים הטיפוליים, וכן בטיפול ובהדרכה הורית.

בעלת ניסיון בעבודה עם הגיל הרך, ילדים במסגרת תקשורת, התפתחות הילד, ובתחום בריאות הנפש עם בני נוער וצעירים. בעבודתי הציבורית כיום, אני מנהלת צוות פארא-רפואי ומטפלת בילדים על הרצף האוטיסטי.

חשוב לי לגשת לטיפול ללא שיפוטיות או תפיסות מוקדמות, על מנת לפגוש כל אחד ואחת במקום שבו הם נמצאים, להכיר ולהבין את הצרכים והייחודיות שלהם. הגישה שלי מבוססת על עבודה דינמית, המשלבת אמפתיה וכנות, ושואפת להעניק טיפול מעמיק, מכיל ומותאם אישית.

הגישה שלי בעבודה עם הורים שונה מהדרכת הורים קלאסית, והיא מכוונת לעזור להורים לזהות את הקונפליקטים העמוקים שלהם ואת החרדה שמתעוררת אצלם בתגובה לתסכולים של ילדיהם או לאתגרים האישיים שלהם בהורות. מדובר בתהליך מעמיק, הכולל זיהוי של העברות בין-דוריות והבנה כיצד להפריד בין עולמם הפנימי לעולמם של ילדיהם. תהליך זה מעניק להורים מודעות, יכולת לחשיבה אנליטית, ומשפר את תחושת השליטה שלהם במצבים שמעוררים חרדה, תסכול וחוסר אונים. עם המודעות הנרכשת, הם יכולים לשבור את מעגלי ההעברות הבין-דוריות וליצור מציאות משפחתית גמישה ומיטיבה יותר. תהליך כזה מצריך אמפתיה, אמון הדדי וכנות, לצד פתיחות מצד ההורים ונכונות להשתתף בתהליך משמעותי של צמיחה והעמקה רגשית.

הנפש שלנו היא אינסופית וייחודית, והבחירה שלי להתמקצע בהבנת נפש האדם והילד מחייבת אותי ללמידה והדרכה מתמדת. עברתי הכשרות בטיפול בטראומה ובהתערבויות הוריות, ורכשתי כלים לשילוב אמנות ומוזיקה בטיפול כדי להציע גיוון למטופלים שמתקשים לבטא את עצמם במילים או במשחק קלאסי. כמו כן, רכשתי ידע בביולוגיה-פיזיולוגיה שהרחיב את הבנתי על החיבור בין גוף לנפש, חקרתי את הקשרים המרתקים בין אם לתינוק והתפתחות התנהגות התינוק, ופיתחתי פרויקט שעוסק בבריאות הנפש של בני נוער וצעירים. גם כיום אני ממשיכה להעמיק בלימודים אנליטיים פרטניים וקבוצתיים מתוך שאיפה להמשיך לחקור ולהבין עוד על נסתרות הנפש.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

התמכרות להימורים היא אחת מהתמכרויות ההתנהגותיות העקשניות ביותר. 

היא משלבת דחף בלתי נשלט, תקווה לשינוי וריגוש אינטנסיבי, המניעים יחד את ההתנהגות ההרסנית.  

אחד הגורמים המעניינים שמחזקים את ההתמכרות הוא תופעת ה״כמעט ניצחון״, או Near Win . 

תחושה זו נוצרת כאשר אדם מרגיש שהיה קרוב מאוד לזכייה אבל החמיץ ברגע האחרון. היא פועלת כמעין חיזוק חיובי שמפעיל את מערכת התגמול במוח ומעודד המשך התנהגות מהמרת.  

מהי תופעת ה"כמעט זכיתי" ואיך היא מעודדת התמכרות?  

כמעט זכיתי הוא מצב שבו אדם מתקרב מאוד להשגת המטרה, ומפספס. למשל, ארבעה דובדבנים מתוך חמישה במכונת מזל - לראות את הארץ המובטחת ולא לזכות להיכנס.   

ויש יד מכוונת - מעצבים של אתרי הימורים ומכונות מזל מקפידים על עיצוב "מגרה": שימו לב לאלמנטים החושיים כמו צלילי אכזבה או בניית ציפייה דרך אפקטים חזותיים, שכולם נועדו להדגיש את תחושת ה"כמעט ניצחון" ולמשוך את המהמר לסיבוב נוסף.

ניצול האשליה ע״י תעשיית ההימורים

מחקרים מראים כי מצבים של "כמעט ניצחון" מייצרים תגובה מוחית חזקה, המפעילה את מערכת התגמול באמצעות שחרור דופמין – נוירוטרנסמיטר הקשור במוטיבציה ובהנאה. המוח מפרש את החוויה כ"הצלחה חלקית", מה שיוצר תחושת מתח וציפייה שמניעה את האדם לנסות שוב.

בתעשיית ההימורים מנצלים מנגנון זה בצורה מתוחכמת. מכונות מזל, לדוגמה, מתוכננות כך שיופיעו מצבי "כמעט ניצחון" בתדירות גבוהה.

במובן נוירולוגי, מצבים אלה יוצרים שחרור מוגבר של דופמין, בדומה למה שמתרחש בניצחון אמיתי. הקרבה להצלחה נתפסת על ידי המוח כאירוע משמעותי, מה שמגביר את תחושת המוטיבציה להמשיך לשחק.

השפעה זו אינה מקרית – היא מתוכננת בקפידה על ידי מעצבי משחקים בקזינו כדי לשמר את מעגלי ההתמכרות ולהגביר את היקף המשחקים.

איך זה עובד עלינו?

פי 2 דופמין ומוטיבציה מוגברת

 שחרור דופמין מעלה את הרצון לשחק שוב ושוב, מתוך תקווה ״להצליח בפעם הבאה". 

מצבים של "כמעט ניצחון" מייצרים תגמול כפול של דופמין – תגובה ראשונה להופעת גירוי מותנה (כמו התאמה של חלק מהסמלים במכונת מזל), ותגובה נוספת כאשר הגירוי אינו מתממש לזכייה מלאה. תופעה זו מקדמת התמכרות על ידי חיזוק חוזר.

חיזוק התנהגותי

תחושת "כמעט ניצחון" פועלת כחיזוק חיובי באמצעות מנגנון של התניה אופרנטית, כלומר החוויה של ״כמעט הצלחתי״ מגבירה את ההסתברות שההתנהגות תשוב על עצמה בעתיד.

גם כאשר התוצאה היא הפסד, המוח משחרר דופמין כתגובה להרגשת ההצלחה החלקית, מה שיוצר ציפייה לתגמול ומעודד המשך עתידי של משחקי הימורים.

המנגנון הזה מנצל את הנטייה האנושית ללמוד מהצלחות חלקיות ולשאוף לשחזר אותן, גם במחיר של חזרה על הפסדים.

מעגל התמכרות

הלולאה הפסיכולוגית פועלת כך שהמוח מפרש את ההפסד לא כאירוע סופי, אלא כשלב בדרך להצלחה אפשרית.

תחושת הקרבה לניצחון מעוררת ריגוש שמניע את האדם לנסות שוב, תוך התעלמות מהעלויות המצטברות ומחישובי השכל הישר.

הגבול המטושטש בין כישלון להצלחה יוצר אשליית שליטה, המחזקת את המחויבות להתמיד בהתנהגות הבעייתית.

מחקר שבחן התנהגות של צרכנים בקניות הראה כי משתתפים שחוו כמעט ניצחון בכרטיסי חיש-גד הוציאו יותר כסף על קניות לאחר מכן.  

מחקרים אחרים הראו שכמעט ניצחון מגביר מוטיבציה גם בתחומים אחרים – כמו מאמצים במטלות או דחף להשגת פרסים מיידיים, כגון שוקולד.  

טעות המהמר (Gambler's fallacy)

הטיה קוגניטיבית הידועה גם כטעות מונטה קרלו, מביאה אנשים להאמין בטעות שסדרת תוצאות משפיעה על הסיכויים של תוצאה עתידית, למרות שמדובר באירועים בלתי תלויים.

בהקשר שלנו, אחרי רצף הפסדים ברולטה, מהמר עשוי להרגיש ש״הניצחון אוטוטו מגיע״ כי היו כמה סיבובים של כמעט ניצחון. אמונה זו מבוססת על ההנחה המוטעית לפיה רצפי אירועים אקראיים חייבים "לתקן" את עצמם כדי לשקף ממוצעים כוללים.

הטיה זו מעוררת ביטחון יתר בניסיון להפוך על פניו רצף הפסדים, מה שמוביל לקושי לעצור או לווסת את ההתנהגות המהמרת. 

דוגמאות הממחישות תהליך קבלת החלטות לא רציונלית על בסיס הטיית המהמר:

• בקזינו, שחקני רולטה מאמינים שלאחר סדרת תוצאות של אדום, הסיכוי לשחור גדל, למרות שהתוצאה של כל סיבוב הינה בלתי תלויה באחרים.

• במרוצי סוסים: מהמרים בוחרים להמר על סוס "שלא ניצח זמן רב", מתוך אמונה ש"הניצחון מתקרב", גם כאשר הנתונים הסטטיסטיים אינם תומכים בכך.

השפעות ארוכות טווח של זכייה במקום השני  

תופעת ה"כמעט זכיתי" אינה משפיעה רק על המשך המשחקים אלא גם על התמכרות ארוכת טווח להימורים.  

המנגנון שמפעיל דופמין באופן מוגבר מגביר את הסיכון להתמכרות ומחזק דפוסי הימורים כפייתיים. התחושה ש״המכה קרובה״ עלולה להתל בשחקן ולהפוך אותו למהמר כפייתי, אדם המונע מהתקווה אינסופית לנצח, מתרסק כלכלית וחוזר שוב לכניעה לדחף.

כדי להתמודד עם השפעת ״כמעט זכיתי״ בתעשיית ההימורים, נדרשים צעדים מערכתיים ואישיים:  

חיזוק המודעות  

המהמר ״יודע״ שדרך ההימורים לא תוביל למילוי משאלותיו המובנות. יודע ועדיין נסחף אחר סיכוי קלוש, ספק, תקווה, המתבססים על ה״כמעט הצלחה״ או על הצלחות חלקיות מהעבר.

חשוב לעזור לו לראות את המציאות כהווויתה - לזהות את התחושות והתגובות הנלוות לרגעים המשכרים של ״כמעט״ ולהצליח לבחון באופן ביקורתי את הבחירות שלהם, במקום לפעול באימפולסיביות.

גישה זו מעודדת עצירה כדי להעריך מחדש את המצב ולהיחלץ מהמעגל ההתמכרותי.

הגברת קשב להטיות קוגניטיביות  

הימורים מייצרים תעתוע, שעבור אנשיםב מסוימים מחייב קשב להטיות קוגניטיביות ולתפיסות שגויות, כמו האמונה ש"כמעט ניצחון" מקרב להצלחה.

בהמשך להטיית מונטה קרלו, אליה התייחסתי קודם. הדרך הנכונה ביותר לעמוד מול עיוות קוגניטיבי זה תהיה לנשוך שפתיים לאחר הפסד של כמעט ניצחון ולהתעלם לחלוטין מהגשר הבלתי נראה שמחבר בין תוצאות העבר לבין ניבוי העתיד. כלומר, לעשות כל מאמץ כדי להימנע מהתייחסות לפספוס בסיבוב הנוכחי כחוליה בתוך שרשרת שאמורה להתכנס לממוצע.

ערנות להטיות אלו מאפשרת למי שמתעקש להנות מהימורים מעת לעת, לשמור על שליטה ותכנון מושכל וכך לצמצם את הסיכון להיסחפות קומפולסיבית.

טיפול מקצועי  

פסיכותרפיה בגישת CBT ו/או טיפול בגישת 12 הצעדים יכולים לסייע להפחית את התלות הרגשית בהימורים.  

במהלך טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לומדים ומתרגלים מיומנויות מבוססות רגש, חשיבה ותחושה, המסייעות בזמן אמת לנהל את הדחף להמר.

דוגמה למיומנות כזו ב-CBT היא גלישה על הדחף (Urge surfing) בה מתייחסים לדחף להמר כדימוי של גל. בתחילה, הדחף עולה ומתעצם, אך בדומה לגל, הוא גם שוכך עם הזמן. כדי לגלוש על הדחף, יש לזהות אותו בדיוק כשהוא מופיע, להתבונן בו ולתאר את החוויה בצורה לא שיפוטית, למשל: "אני מרגיש עכשיו דחף עז להמר, שאני חש דרך הזעה בידיים".

תרגול המיומנות מחזק את יכולתו של המהמר לעמוד מול הדחף ללא תגובה, עד שהוא נרגע וחולף.

לסיכום, למדנו שתופעת "כמעט זכיתי״ אינה רק פיתוי זמני; היא מנגנון פסיכולוגי חזק שמניע ומנציח התמכרות להימורים.  

אם אתם או יקיריכם מתמודדים עם התמכרות להימורים, חשוב לדעת שתחושת "כמעט זכיתי" והטיות כמו טעות המהמר יכולות להניע התמכרות בדרכים סמויות אך עוצמתיות.

במכון טמיר, אנו מציעים טיפול מקצועי שמסייע להבין את המנגנונים הללו, לשבור את מעגל ההתמכרות ולרכוש כלים להתמודדות עם הדחף ההרסני להמר.

צרו קשר עוד היום ונעשה סדר:

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

הכירו את המטפלים בהתמכרויות התנהגותיות במכון טמיר

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

נורית אלנהורן

MSW

מכון טמיר באר שבע

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

דנה בלקינד

MSW

מכון טמיר פרדס חנה

ד״ר אהרון שבי

MSW

מכון טמיר גדרה

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Clark, L., & Zack, M. (2023). Engineered highs: Reward variability and frequency as potential prerequisites of behavioural addiction. Addictive Behaviors, 140, 107626. https://doi.org/10.1016/j.addbeh.2023.107626

Farmer, G. D., Warren, P. A., & Hahn, U. (2017). Who "believes" in the Gambler's Fallacy and why?. Journal of experimental psychology. General, 146(1), 63–76. https://doi.org/10.1037/xge0000245

Hronis, A., & Tow, K. (2024, January 23). “Due for a win”: Thinking errors in gambling. Gambler's Help. Retrieved November 15, 2024, from https://gamblershelp.com.au/

Hronis, A., & Herron, N. (2024, January 11). Urge surfing – Tips on how to manage the urge to gamble. Gambler's Help. Retrieved November 15, 2024, from https://gamblershelp.com.au/

Wadhwa, M., & Kim, J. (2015). Can a Near Win Kindle Motivation? The Impact of Nearly Winning on Motivation for Unrelated Rewards Psychological Science, 26 (6), 701-708 DOI: 10.1177/0956797614568681

ולדי פירר

שלום, שמי ולדי פירר, אני מטפל אישי, זוגי וקבוצתי. 

עמית מכון טמיר בגני תקווה, מטפל בנשים וגברים, מבוגרים, זוגות ונוער (16+) בקליניקה פרטית.

אני בעל תואר שני לעבודה סוציאלית קלינית (MSW), מטפל בגישה פסיכודינמית ומשלב כלים פרקטיים לשיפור איכות החיים.

לאורך השנים רכשתי כלים מגוונים לטיפול פרטני וזוגי, כיום אני מתמחה בטיפול זוגי ומשפחתי מטעם אוניברסיטת בר אילן.

בנוסף, בעל הכשרות (PE, EMDR) בטיפולים ממוקדי טראומה וטיפול באנשים המתמודדים עם PTSD.

כמו כן, למדתי את גישת DBT, שעוזרת לאנשים המתמודדים עם קשיים בוויסות הרגשי וסובלים מהתפרצויות זעם, התמכרויות, קושי במערכות יחסים ובעיקר נוטים בביקורת ושיפוטיות עצמית.

כיום אני עובד במרפאה לבריאות הנפש רמת חן ומטפל במגוון רחב של קשיים, כולל טיפול באנשים המוכרים במשרד הביטחון וסובלים מסימפטומים של פוסט טראומה.

בעברי עבדתי במסגרות לנוער ומבוגרים, טיפלתי באנשים שהתמודדו עם קשיים אישיים, זוגיים ומשפחתיים, כולל:

• טיפול בהתמכרויות.

• אובדן ושכול.

• חרדה.

• דיכאון.

• מערכות יחסים מורכבות.

• שינויים חדים במצב הרוח.

• הדרכות הורים.

• קשיים בהורות.

• כעסים.

בנוסף, מטפל בזוגות שחווים משברים משמעותיים וצריכים לעשות עצירה ולהתבונן יחד בתקשורת ולבנות מסלול מחודש שמותאם לשניהם.

טיפול עבורי

פנייה לטיפול פסיכולוגי זהו מעשה אמיץ ונועז, ולא מעט אנשים אמביוולנטיים וחוששים לעשות את הצעד הזה. בטיפול, אנשים נחשפים למקומות רגישים בנפש וזה בהחלט יכול להרתיע. יחד עם זאת, כל אדם מחפש את המרחב הבטוח בו יכול להרגיש שהוא נראה, מובן ומקבל הכרה לחוויות טובות ופחות טובות שחווה במהלך היום יום.
אני מאמין בחשיבות הקשר האישי שנוצר בין אנשים המאפשר תחושת ביטחון ואותנטיות. תחושה זו מאפשרת התבוננות גם במקומות הכואבים והמעצבנים, וגם המרגשים והמציפים.

הנטייה הטבעית היא להתחמק מתחושות ורגשות לא נעימים. בטיפול מתאפשרת הזדמנות ללמידה איך לחיות לצדם ולהמשיך קדימה.

טיפול בשבילי הוא מסע מרתק לתוך עצמך שבעזרתו אפשר לשפר את איכות החיים. בטיפול, דרך התבוננות והצפה של הכוחות והחוזקות, לצד התייחסות והכרה בדפוסים הלא יעילים ללא שיפוטיות, אפשר להניע שינויים משמעותיים. 

עבודתי הטיפולית והניסיון שרכשתי הדגיש לי עד כמה משמעותי להתבונן בחוויה האישית של אדם ולהיות איתו בסיפור הייחודי שלו.

מכאן, בתהליך הטיפולי, חשוב לי להיות בהקשבה מלאה ולתת כבוד גם לחשש לעשות שינוי וגם לרצון לפרוץ קדימה. כל זאת מתוך אמונה שלמה שלאנשים יש כוחות שאינם מצליחים לראותם ואני כאן כדי להאיר אותם.

אני כאן עבורך. אשמח לקחת חלק במסע הייחודי שלך.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון: