רבים מאתנו מתלבטים האם לפנות לטיפול פסיכולוגי.
לפי ההיגיון הפשוט, אם אנחנו אחראים מספיק לפנות לרופא כשאנו סובלים מכאב גופני, מן הראוי שנאזור כוחות לפנות ל"מומחי הנפש" - פסיכולוגים - כאשר אנו סובלים מכאב נפשי.
אך המציאות במקרה דנן מורכבת יותר.
למעשה, הנתונים מראים ש-86% מהאנשים נוטים לדחות פניה לאיש מקצוע עד שפורץ משבר של ממש.
אצלנו במכון טמיר מתקבלות מדי יום עשרות שיחות של מתעניינים, שמבקשים לקבל המלצה על פסיכולוג בתל אביב, בחיפה, בירושלים, באר שבע ועוד, או המלצה על מטפל בסקייפ / זום ועם עמיתינו באיזורים נוספים בארץ.
מתוך ההיכרות היומיומית עם הלבטים והחששות, כתבנו מאמר זה.
ישנן סיבות מגוונות להמנעותם של רבים לפנות לפסיכותרפיה וייעוץ פסיכולוגי מקצועי.
אנו מציינים כאן כמה, אם יעלו בך רעיונות נוספים, ניתן להוסיף בתגובות:
-
מה מקשה לפנות לטיפול פסיכולוגי?
-
מה החששות?
-
מה מחזק את ההיסוסים?
התלבטויות בפניה לטיפול פסיכולוגי
בעבר, רבים חששו לפנות לפסיכותרפיה ולטיפול פסיכולוגי בגלל הסטיגמות, ההבניות התרבותיות והתייחסותה של החברה כלפי המושג 'טיפול נפשי':
"מה יחשבו עלי?"
"זה יפגע לי בתדמית"
"אני לא נורמלי"
אלו רק חלק מהמחשבות שעברו בתודעתם של אנשים ששקלו טיפול והפחד ממחירי הסטיגמה של "משוגע", "חולה נפש", או "פסיכי", גרם לרבים להימנע מפנייה לפסיכולוג ולוותר על טיפול נפשי מקצועי.
לשמחתנו, המודעות השתפרה פלאים וההסכמה הנרחבת על חשיבות של טיפול פסיכולוגי גברה, בגיבוי ראיות מדעיות וטיפולים מבוססי ראיות.
גם התרבות הרחבה הנחילה לנו שפע לגיטימציה בסדרות ובסרטים, בהם מיוצג הטיפול הפסיכולוגי כחלק משגרה נורמטיבית של התפתחות אנושית. יתירה מכך, טיפול החל להיתפס כשירות יוקרתי, כמותרות של חברי המעמד הבינוני והגבוה, עבור אלו שיכולים להרשות לעצמו ליווי וסיוע מקצועיים באיכות הטובה ביותר (תפיסה שתרמנו בה את שני הסנט שלנו עם המהפיכה החברתית של טיפולים פסיכולוגיים במסגרת מכון טמיר).
ואף על פי כן, למרות המודעות הגוברת והזמינות הגבוהה של אנשי מקצוע טובים, רבים עדיין חוששים מפנייה לפסיכולוג קליני.
ליקטנו כמה מהסיבות המצויות בבסיסה של המנעות זו:
חשש מחשיפה של 'תכנים כבדים' בטיפול
לכל אחד יש מזוודה משלו.
כולנו התמודדנו בחיינו עם קשיים, אובדנים ומשברים.
חלקנו סבלו יותר וחלקנו פחות, אבל חשוב להבין שהמדדים של כאב נפשי נותרו סובייקטיביים לחלוטין. הפסיכולוגיה לא הצליחה עדיין לאמוד אותם אובייקטיבית, ולכן מצוקה נפשית נחווית כרצינית וכואבת עד מאוד עבור כל אדם שחווה אותה בזמן אמת.
המחשבה על שיתוף הכאב הזה בפני אדם לא מוכר, בסביבה לא מוכרת, נשמעת מחרידה ומטרידה למדי. אחרי הכל, טיפול פסיכולוגי טוב הוא לא תהליך קליל, מדברים בו על הכל וזוכים להתייחסות אותנטית וחקרנית בניסיון למצוא את הדרך לשינוי.
מתקדמים בקצב שלך
ובכן, חשוב לדעת שמטפל אחראי ומנוסה יודע להוביל תהליך הדרגתי, כזה שמתחשב ומותאם לקצב והצרכים המנטליים של כל מטופל ספציפי.
מטפל מקצועי יידע מתי לבקש מהמטופל לספר או להרחיב על אירוע מסויים ומתי מוקדם (או לא מומלץ כלל) לחשוף אותו.
אי התאמה בין המטופל למטפל - אין חיבור, אין כימיה, אין וויב טוב...
כימיה בין בני אדם היא פקטור נוסף שהפסיכולוגיה לא פענחה עד הסוף.
יש מצבים בהם בני אדם פשוט לא מתחברים זה לזה. תקראו לזה אנרגיה חיובית, כימיה טובה מול כימיה גרועה ועוד.
הנקודה היא שההיבט של איכות היחסים הטיפוליים הכרחי וחשוב מאין כמותו, תנאי יסודי להצלחת הטיפול שנחקר רבות ונקרא הברית הטיפולית.
התכווננות לצרכי המטופל
מטפל טוב, פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני, יודע להתאים את עצמו לצרכים של המטופל.
גם כאשר אין כימיה, הוא ייעזר בכלים מקצועיים העומדים לרשותו כמנוף לקידום התהליך וביסוס הקשר הטיפולי.
למשל, אם המטופל מעורר במטפל כעס, שעמום או תסכול, האחרון מוכשר היטב כיצד לחבר בין תחושותיו לבין התרחשויות מקבילות שמתקיימות בחייו של המטופל, או בחיי המטפל. בטיפול דינמי מכונה תופעה זו העברה נגדית והיא מהווה מאיץ מצוין לעבודה טיפולית תוצאתית.
מטפלים שאינם פסיכולוגים / פסיכותרפיסטים מוסמכים
אנו חיים בתקופה אינטנסיבית שמביאה עמה משאלה לסיפוקים מהירים.
גם הפסיכולוגיה התאימה את עצמה לרוח התקופה, באמצעות פיתוח ובדיקה מתמדת של טיפולים קצרי מועד וממוקדי מטרה.
עם זאת, לא מעט אנשים מאמצים פתרון קל ונוח יותר בפנייה עם מצוקתם הנפשית למציעי שירותים שלא עברו הכשרה מתאימה בבריאות הנפש: קואוצ'רים / מאמנים, מטפלים בתחום הרפואה המשלימה ובעלי הכשרה רוחנית שלא עברו את מבחנה של התקפות האמפירית.
ברוב המקרים זו עזרה מבורכת, אבל כאשר קיימת בעיה נפשית ברורה, המקור הנכון לסיוע הוא איש מקצוע מוסמך שהוכשר לטפל בבריאות הנפש.
אל תתפתו לפתרונות קלים
כמו בכל מקצוע רציני, קיים הבדל עצום בין מי שלמד קורס של 3 חודשים לבין איש מקצוע שהוסמך, הודרך והתמחה לאורך שנים במוסדות אקדמיים רציניים.
במכון טמיר יש תכנית התמחות להכשרת פסיכולוגים קליניים.
צריך לראות איזו דרך ארוכה ומושקעת עוברים המתמחות והמתמחים לאורך 4 שנות ההכשרה.
בושה, מבוכה וחרדה בכניסה לקשר אישי עם אדם זר
המטפל הנפשי, כגורם חיצוני ו'אובייקטיבי', אינו שופט או מבקר את המחשבות או ההתנהגויות שלכם. להיפך, הוא מאפשר לכם סוף סוף לעבד אותן בצורה עמוקה, בסביבה בטוחה, בצורה שלא ניתן לרוב לקיימה עם אדם קרוב.
יחד עם זאת, חלק מרכזי מתהליך הפסיכותרפיה מתבסס על הקשר בין המטפל למטופל.
קשר חיובי וחזק ישפיע לטובה על איכות הטיפול ואיכות התהליך שהמטופל יעבור (ולכן המלצה חמה היא למצוא מטפל שניתן לסמוך עליו ולהתמיד בטיפול - שני גורמים הכרחיים לטיפול מוצלח).
בטיפול דינמי מושם דגש על פענוח תהליכים לא-מודעים ביחסים הטיפוליים, מה שמאתגר ומתריע לעיתים לשתף באמירות כלפי המטפל. רגשות, דעות ומחשבות כלפי המטפל עשויות להפתיע אותנו בעוצמתן, ולעיתים קרובות כלל לא היינו מודעים אליה.
משק כנפי ההיסטוריה
ביחסים הטיפוליים מתקיימים, במקביל, משחק ומציאות.
מצד אחד מדובר בשני אנשים אמיתיים שמדברים על תכנים אמיתיים.
אבל מצד שני התכנים והרגשות שעולים בחדר משקפים תמונה היסטורית עמוקה בה מוקרנים דפוסים מממערכות היחסים של המטופל עם דמויות מוקדמות בחיים, בעיקר אמא ואבא.
באמצעות פרשנות (אינטרפטציה), המטפל הדינמי יסב את תשומת לבנו לאירועים ב"כאן ועכשיו" (היחסים הטיפוליים בהווה) שמשחזרים אירועים מ"שם ואז" (טראומות לא פתורות שמהדהדות מיחסי העבר).
טיפול פסיכולוגי אינו בראש סדר העדיפויות
עבודה, לימודים, זוגיות, מכון כושר, סדרות בנטפליקס...
לכולנו יש כל כך הרבה דברים חשובים לעשות.
למי בכלל יש זמן לעצור את הכל ולקבל תמיכה נפשית?
איכשהו, במירוץ החיים אנו נוטים לעיתים למקם את עצמנו אחרונים ברשימת העדיפויות והמשימות האינסופית, כך שלא מפתיע שרוב הזמן אנחנו לא מגיעים כלל למונח הזה בתחתית הרשימה, טיפול פסיכולוגי.
טיפול פסיכולוגי טוב שווה את המאמץ
החיים קצרים מכדי להישאב לתוך 'לופ' של עשייה אוטומטית. אם אתם מבינים שהקשיים הנפשיים חוזרים על עצמם, ואתם רוצים שינוי, אל תוותרו על עצמכם!
אין גיל מאוחר מדי בכדי לעשות שינוי פסיכולוגי משמעותי בחייכם: טיפול נפשי נועד לשרת כל אוכלוסיה במעגל החיים - מטיפול פסיכולוגי לילדים ועד פסיכותרפיה לקשישים.
שאלה לגבי הצורך בטיפול פסיכולוגי
גברים ונשים רבים מסתקרנים לגבי טיפול אבל לא משוכנעים אם הם באמת "צריכים" אותו. זאת דילמה מצוינת ששוה להתעכב עליה.
כדי לפנות לעזרה נפשית ולהשקיע בה זמן, כסף ואנרגיה, נדרשת מספיק מצוקה נפשית על מנת לבקש סיוע.
מתי מגיע הזמן הנכון לעשות זאת?
האם נכון יותר לדחות את הפניה לזמן משבר?
יש עוד שאלות...
לא כל אדם צריך טיפול נפשי
טיפול פסיכולוגי נועד לעזור לאנשים בעלי מוטיבציה לשינוי. המוטיבציה הזו צומחת על רקע של מצוקה נפשית, קשיי תפקוד, חרדות, דיכאון, אובדן ועוד מגוון הפרעות נפשיות.
מצד שני, טיפול ממוקד וקצר מועד נועד לשרת את המתמודדים עם קשיים פחות קשים, והוא נמצא יעיל ומתאים ממי שמחפש הכוונה בחיים, עזרה בקבלת החלטה או בכל נושא ספציפי ונקודתי אחר שניתן "לפרק" בתהליך ייעוצי קצר ויעיל. הטיפול הפסיכולוגי מתאים גם למי שמרגישים שאבדה דרכם, אבל באותה מידה גם עבור מי שרוצה לפרוק את אשר על לבו, או לפתור דילמה שקשה לפותרה עצמאית.
רבים מאתנו לא מודעים ליכולת האדירה שלנו להתגבר ולהתמודד עם קשיים:
לאורך החיים סביר שעברת קשיים שבמבט לאחור נראו בלתי נסבלים. אבל המציאות מראה שעם רוב הקשיים שאנו נתקלים אנו מצליחים להתמודד באמצעות חוסן נפשי, תמיכה רגשית מבני משפחה, בני זוג וחברים, או אפילו עם ספר לעזרה עצמית או סרטון מעורר מוטיבציה ביוטיוב.
היתרון הגדול בטיפול פסיכולוגי הוא היותו מסגרת בטוחה שמאפשרת לעבד חומרים מורכבים בליווי מטפל מקצועי.
לסיכום אצטט את גנדי:
"דברים טובים קורים למי שמחכה,
אך דברים טובים יותר קורים
למי שקם והולך להשיג את מה שהוא רוצה".
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
פגישה טלפונית קצרה
עם מתאמת טיפול -
להרשמה (ללא עלות)
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
שיחת הכוונה לטיפול ומטפל
עם מתאמת בכירה -
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
שאלות נוספות שעשויות לעניין אותך: