האם סטודנטים לפסיכולוגיה
חייבים ללכת לטיפול?
כתיבה:
מור צח מוכתר, בוגרת MA בפסיכולוגיה חינוכית
סטודנטים ללימודים טיפוליים (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, תרפיה באומנות וכו') שואלים פעמים רבות, את עצמם ואחרים -
״האם כדאי שבמהלך הכשרתי כפסיכולוג/ית קליני/ת, אתנסה בעצמי בטיפול פסיכולוגי״?
מדוע מומלץ שפסיכולוגים בהכשרה יפנו לטיפול פסיכולוגי?
רבים מרגישים שהחוויות שהם עברו בחייהם והתהליך הפנימי שעברו עם עצמם הביאו אותם למקום שמאוד מכיר את החלקים הכואבים של עצמם ושהם לא מרגישים צורך בפניה לטיפול.
אז מדוע בכל זאת, לדעתי, כן מומלץ שסטודנטים בפסיכולוגיה / בתחום טיפולי יפנו לטיפול?
הנה 5 נקודות עיקריות:
צריך לחוות טיפול ממקור ראשון כדי להבין את החוויה של מטופל בטיפול נפשי
אמירה שסטודנטים צעירים רגילים לומר היא "אני לא צריך להיות הורה כדי שאוכל להעניק הדרכת הורים מקצועית", וזה אכן נכון, אך אי אפשר לומר זאת על חווית הטיפול. מטפל מקצועי חייב לעבור טיפול בעצמו על מנת שיוכל לשים את עצמו בנעלי המטופל ולהבין איך זה מרגיש להיות בכורסא השניה:
-
איך זה מרגיש להיכנס לקליניקה זרה ולפתוח את הלב מול אדם זר?
-
איך זה מרגיש כשמציעים לך כוס מים או כשאתה מתלבט אם לבקש או להישאר צמא?
-
איך זה להיות אדם שמבקש עזרה פסיכולוגית ומוכן לסמוך ולבטוח באדם מולך שהוא יחזיק, יתקף וישמור עליך מעצם תפקידו?
אז נכון, פורמלית אתה לא חייב לחוות בעצמך דיכאון קליני כדי לטפל באדם המתמודד עם דיכאון ולא הכרחי שתהיה הורה לילדים כדי להעניק הדרכת הורים מקצועית. אלא שהמציאות הקלינית והניסיון מלמדים:
התהליך שמטפלים עוברים כמטופלים, על כלל הרגשות, המחשבות והתחושות שעולים, יעצבו אותם כאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.
החווייה הסובייקטיבית כמטופל מרחיבה את הפרספקטיבה של פסיכותרפיסטים, הרבה מעבר לתיאוריה, והיא זו שבונה את הזהות המקצועית של המטפל.
אנחנו רגישים יותר
אין ספק שכולנו עוברים אירועים לא פשוטים בחיינו, אך יש משהו באנשים שבוחרים בתחום הטיפול שרגיש יותר לאירועים / תכנים האלו ואותה תכונה של רגישות מביאה איתה את הצורך בעיבוד חוויות העבר.
גם אם אתה בטוח שהכל אצלך מעובד ושאין לך באמת צורך בוער לפתוח ולעבד סוגיות סגורות, תופתע כמה אתה יכול להפתיע את עצמך.
טיפול פסיכולוגי יאפשר לך ללמוד מהן הנקודות העיוורות, מה הגנות האופי שלך ומה עומד מאחוריהן.
בהמשך לכך- זו הזדמנות לחוות בעצמנו בדיוק את מה שאנחנו מבקשים מהמטופלים שלנו לעתיד. יש שיגידו: "אין סוף ליכולת שלנו להכיר את עצמנו מחדש", זה נכון, אבל כשאנחנו בוחרים במקצוע בו אנו מצפים מהאדם שמולנו לפתוח את נבכי נשמתו ולעשות חקירה פנימית שיכולה להיות מאוד לא פשוטה עבורו, מן הראוי שנעשה זאת גם אנחנו בעצמנו.
העברה והעברה נגדית
כן, אנחנו שומעים על זה מכל הכיוונים והדגש שקיים על המושגים האלו בתהליך ההכשרה הוא רב, אך כאשר אנו מטפלים באנשים עולים בנו רגשות ותחושות שחשוב להעמיק בהם בטיפול על מנת שנוכל להפריד בין מה שעולה בנו לבין מה שעולה מהמטופל, תכנים שהדרכה פעמים רבות לא מאפשרת להיכנס לעומקם, ולכן טיפול ישלים את התכנים שעולים בהדרכה ויאפשר להגיע למודעות גדולה יותר באשר לתהליכי ההעברה וההעברה הנגדית שעולים בטיפול ובעצם להבין "מה שייך לנו ומה שייך למטופל".
לעבד, לעבד, לעבד
תהליך ההכשרה בטיפול נפשי מאוד עמוס, לחוץ ומעורר תחושות רבות של פנטזיות הצלה, אכזבה בעקבות ציפיות גבוהות מעצמנו, הצפה רגשית בעקבות תחושות שמטופלים מעלים בנו או אפילו תכנים שאנו לומדים בשיעורים שמזכירים לנו חוויות שאנו או אחרים קרובים לנו עברו בחייהם.
בשל כך יש חשיבות בפניה לטיפול על מנת לעבד את התכנים שעולים.
״נאה דורש נאה מקיים״
כדאי שנחיה בעצמנו לפי ערכים הקרובים לאלה שאנו ממליצים עליהם למטופלים שלנו -
לאכול טוב, להזיז את הגוף לישון מספיק, לצאת לחופש לפעמים ועוד.
אחת האפשרווית הכי טובות היא להצטרף לקבוצת עמיתים של מטפלים/ות בבריאות הנפש.
קבוצה כזו יכולה להעניק מערכת תמיכה מקצועית עם חברים וחברות למקצוע, מי שיכולים להבין ולהתייחס לאתגרים הייחודיים של הפרקטיקה הטיפולית.
7 התלבטויות לפני התחלת טיפול פסיכולוגי / מור צח מוכתר <
ובעונת הנדידה האביבית שעוברת על ארצנו - איך להתמודד עם ילד שפוחד מפרפריםֿ?
טיפול פסיכולוגי לסטודנטים המתמודדים עם מוגבלויות <