מכון טמיר לפסיכותרפיה
מקבץ מחקרים על הפסיכולוגיה של אבהות
-
במדינות מתפתחות, עם הכנסה נמוכה ובינונית, הפער בין הכנסות ההורים גבוה בהשוואה למדינות מפותחות. תפקידו של האב גדל בעקביות לאורך העשורים האחרונים, נגישות האבות קשורה בתוצאות התפתחותיות חיוביות אצל הילדים.
-
אבות ממלאים תפקיד משמעותי בפעילות הגופנית של ילדיהם. מחקר שפורסם במאי 2020 מלמד כי פעילות גופנית עשויה להיות הקשר חשוב של מעורבות אבהית, לטפח יחסי אב-ילד ולחזק את האבהות עצמה.
-
נשים שגדלו עם אבא תומך וחם מראות תגובות מסתגלות ובריאות יותר בהתמודדות עם לחצי היום יום, גם כאלה שאינם קשורים כלל למשפחתן. לפי מחקר חדש, רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ בגוף) שלהן הרבה יותר נמוכות באירועים סטרסוגניים, זאת בהשוואה לנשים שגדלו במערכת יחסים כאוטית עם האב.
-
מחקר מלמד כי היכולות האקדמיות של ילדים ניתנות לניבוי מוקדם לאור יכולותיו של אבא. בנוסף, אבות משקיענים ואיכפתיים משפיעים לטובה על השורה התחתונה - תוצאות הציונים של ילדיהם בבית הספר, בחטיבה, בתיכון ובבגרות הצעירה הרבה יותר גבוהים. מחקרים רבים מעידים על כך שסיגנון אבהות מטפח ופעיל קשור לתפקוד אינטלקטואלי משופר, לצד יכולות מילוליות והשגיות אקדמית אצל בני נוער.
-
מחקר עדכני מלמד על ההשלכות של הריונות לא מתוכננים על בריאות הנפש. המחקר מעלה כי במצבי הריון לא מכוון מצויים אבות בסיכון גבוה פי 2 לפתח דיכאון ובעיות נפשיות אחרות, כשההשפעות נמשכות עד שנה לאחר הלידה. הממצא הזה משתנה ברחבי העולם, כאשר מדינות בעלות הכנסה נמוכה בסיכון גבוה יותר.
-
בשנות הגיל הרך, אבות מבלים שיעור גבוה יותר של זמן מתוך שעות הפנאי 'אחד על אחד' עם ילדיהם. בהשוואה לאמהות, הם מתמקדים בעיקר באינטראקציות משחקיות, מחקר מלמד כי הילדים לומדים באינטראקציות משחקיות אלו עם אבא, כיצד לווסת התנהגויות ורגשות.
-
"פעולות מכוונת-תינוקות" - מחקר מאשתקד מלמד כי אבות, ממש כמו אמהות, מתווכים לתינוק התנהגויות חדשות באמצעות פעולות המכוונות לתינוק (אינטראקטיביות, התפעלות, חזרה מתלהבת על מילים, "קול תינוקי" שמדייק לצרכי התינוק, ועוד). לפי המחקר, אבות קרובים יותר פיזית לתינוק, ואילו אמהות מביעות את עצמן רגשית טיפה יותר, אבל בגדול, הדימיון הרבה יותר ברור מהשוני!
-
על פי ג'ון בולבי (1988), כפי שתפקיד האם ידוע כמשמעותי בילדות המוקדמת והתפתחות הילד בעתיד כך גם תפקיד האב יכול לשמש באופן דומה, אם כי זה אינו נפוץ ברוב התרבויות. בולבי ממשיך וטוען שבמרבית המשפחות תפקיד האב הוא שונה: סביר שהאב ישמש עבור הילד דמות משחקית ואקטיבית באופן פיזי יותר מהאם ואף עשוי להיות הדמות המועדפת על הילד מבחינת משחק.
-
גרוסמן (2002) מצא כי סגנון המשחק של האב (רגיש, מאתגר או אינטראקטיבי) קשור למודל ההתקשרות שלו עצמו עם הוריו ונמצא כנבא טוב להתקשרותו של ילדו לטווח הארוך.
-
לפי פילד (1979) אבות עוסקים יותר במשחק ופחות בהחזקת הפעוטות שלהם. עם זאת, נמצא כי אבות המתפקדים כמטפלים עיקריים מביעים הרבה יותר חיוכים, הבעות פנים מצחיקות וחיקוי קולי בהשוואה לאבות שהם מטפלים שניוניים. כל זאת בהשוואה להתנהגות האם.
-
בראון ושות' (2012) מצאו כי מעורבות ורגישות של אבא מנבאים התקשרות בטוחה עם בנו בן ה- 3. עוד נמצא כי כאשר רגישותו של האב הייתה נמוכה, מעורבותו שימשה מנבא מדויק יותר להתקשרות בטוחה.
עדכון אחרון:
25 בספטמבר 2023
כתיבה:
איריס צח, MA,
פסיכולוגית בהתמחות התפתחותית
פסיכולוגית בהתמחות חינוכית
מקורות:
Pears, K.C., Kim, H.K., Capaldi, D., Kerr, D.C., & Fisher, P.A. (2012). Father-Child Transmission of School Adjustment: A Prospective Intergenerational Study. Developmental Psychology
Brown, G. L., Mangelsdorf, S. C., & Neff, C. (2012). Father Involvement, Paternal Sensitivity, and Father-Child Attachment Security in the First Three Years. Journal of Family Psychology : JFP : Journal of the Division of Family Psychology of the American Psychological Association (Division 43), 26(3), 421–430
Byrd-Craven, J., Auer, B.J., Granger, D.A., & Massey, A.R. (2012). The father-daughter dance: The relationship between father-daughter relationship quality and daughters' stress response. Journal of Family Psychology, 26 (1), 87-94
Bowlby, J. (1958). The nature of the childs tie to his mother. International Journal of Psychoanalysis, 39, 350-371
Field, T. (1978). Interaction behaviors of primary versus secondary caretaker fathers. Developmental Psychology, 14(2), 183-184
Grossmann, K. , Grossmann, K. E., Fremmer‐Bombik, E. , Kindler, H. , Scheuerer‐Englisch, H. and Zimmermann, A. P. (2002), The Uniqueness of the Child–Father Attachment Relationship: Fathers’ Sensitive and Challenging Play as a Pivotal Variable in a 16‐year Longitudinal Study. Social Development, 11: 301-337
Lopez e ak (2022). Father involvement and early child development in a low-resource. Social Science & Medicine. Volume 302, June 2022, 114933. https://doi.org/10.1016/j.socscimed.2022.114933
Neshteruk CD, Jones DJ, Skinner A, Ammerman A, Tate DF, Ward DS. Understanding the Role of Fathers in Children's Physical Activity: A Qualitative Study. J Phys Act Health. 2020;17(5):540‐547. Published 2020 May 1
Pears, K.C., Kim, H.K., Capaldi, D., Kerr, D.C., & Fisher, P.A. (2012). Father-Child Transmission of School Adjustment: A Prospective Intergenerational Study. Developmental Psychology
Rutherford, M.D., & Przednowek, M. (2012). Fathers show modifications of infant-directed action similar to that of mothers. Journal of Experimental Child Psychology, 111 (3), 367-378
Schaffer, H. R., & Emerson, P. E. (1964). The development of social attachments in infancy. Monographs of the Society for Research in Child Development, 1-77
Smith, I., O'Dea, G., Demmer, D. H., Youssef, G., Craigie, G., Francis, L. M., Coles, L., D'Souza, L., Cain, K., Knight, T., Olsson, C. A., & Macdonald, J. A. (2023). Associations between unintended fatherhood and paternal mental health problems: A systematic review and meta-analysis. Journal of affective disorders, 339, 22–32. https://doi.org/10.1016/j.jad.2023.06.065
http://nccic.acf.hhs.gov/poptopics/fatherinvolvement.html
