סינכרוניסיטי Synchronicity | הסבר ׳צירופי המקרים׳ לפי קרל יונג

סינכרוניות (Synchronicity) לפי יונג  

קרל יונג שם לב לנוכחותם של אירועים שקשורים אלו באלו באופן שלא ניתן להסבר אובייקטיבי. 

התפיסה המקובלת היא שהמוח מייצר את התודעה, אבל קשה לדעת:

מה אם המוח מהווה בעצם פילטר לתודעה כלשהי שמגיעה מבחוץ? 

מה זה Synchronicity?

כל אחד יודע מה זה סינכרוניסיטי, לא מדובר פה על מושג פסיכואנליטי עמום ומורכב.

Synchronicity מתייחסת לאותם ׳צירופי מקרים׳ מוזרים, שקשה שלא לייחס להופעתם הבו-זמנית משמעות רוחנית נסתרת.

למשל, אם אתם חושבים על מישהו שלא פגשתם המון זמן...

אפילו לא ממש חושבים, אלא פוגשים איזה רסיס מחשבה שמהבהב לרגע בראשכם.

והנה, למחרת אתם פוגשים אותו בקניון... 

בקליניקה, למשל, מופיעים באופן מפתיע בתקופות שונות, ״מקבצי מטופלים״, בעלי מאפיינים דומים. גברים בגיל העמידה למשל.

כך גם לגבי תמות משמעותיות אחרות שהדהדו בחיי האישיים בזמנים מסוימים.

נדמה שהתמות הללו ״זימנו״ אלי מטופלים שפגשו היבטים שונים בהם יכולתי לסייע, או שהטרידו את מנוחתי. 

נשמע רוחני?

כן.

מיסטי?

בהחלט כן.

בר-הוכחה מדעית?

אין סיכוי.

למעשה יש אפילו מונח בפסיכולוגיה, שנקרא אפופניה (Apophenia), שנועד לתאר חיבור סובייקטיבי בין דפוסים בתוך מידע אקראי או חסר-משמעות.

מחקר מ-2023 מלמד על קשר בין אפופניה לבין אמונה בתאוריות קונספירציה (Hartmann & Müller, 2023).

איך אפשר להסביר סינכרוניסיטי? 

אירועים שמאפיינים סינכרוניסיטי הם אמנם אקראיים -  הם מתרחשים ללא זיקה סיבתית, אבל יונג נכנס לעובי הקורה וכדרכו הפך כל אבן כדי להבין מה פשר הדבר.

בניגוד לגישה האמפירית של הפסיכואנליזה, שוויתרה לבסוף בחוסר אונים על המדעיות הטהורה, יונג יצא לחקור את הפסיכולוגיה הפרה-נורמלית.

יונג נדלק על רעיון הסינכרוניות כאשר עבד עם מטופלת שהטיפול שלה נתקע.

בראייתו הפרשנית, היא נטתה לרציונליות מופרזת, מה שלא איפשר לה לעבוד באנליזה על עיבוד והטמעת חומרים לא-מודעים.

באחד הלילות, בין הפגישות הטיפוליות, חלמה המטופלת התקועה על חרק שנקרא חרפושית זהב - סטוניה אאורטה.

היא שיתפה את יונג בתוכן החלום במהלך הפגישה הפסיכואנליטית (תוכן חיוני וחשוב בפסיכואנליזה).

למחרת היום, בעוד יונג ישוב לו בחדרו, הופיעה החרפושית המדוברת, הפעם לא בחלום אלא במציאות, תוך שהיא ניטחת בחלון הקליניקה של יונג.

יונג תפס את החרפושית ונדהם מצירוף המקרים.  

את תופעת הסינכרוניסיטי, אותה תיאר וחקר, קישר יונג אל הארכיטיפ, שלדעתו מתאר תהליכי גילוי אובייקטיביים, בעולם הפיזי, לצד תהליכי גילוי סובייקטיביים, מתוך היקום הפסיכולוגי.

בהמשך הדרך, בשנת 1930, כתב יונג יחד עם חתן פרס הנובל, וו פאולי, ספר על תופעת הסינכרוניות -  Synchronicity: An Acausal Connecting Principle. 

סינכרוניסיטי בטיפול נפשי ובחיי היום יום

סינכרוניסיטי נמצאת כל הזמן בפסיכותרפיה - כל מטפל מנוסה יודע שאירועים המתרחשים בחיי המטופל ומדווחים במהלך המפגשים, מהדהדים לעיתים קרובות בחייהם שלהם.

מטפלים רבים, גם כאלה שרחוקים מלהיות ׳רוחנים׳, מודעים להתקבצויות של מקרים טיפוליים בקליניקה, בדיוק בנושאים פסיכולוגיים שמעסיקים אותם.

אבל סינכרוניסיטי אינה שמורה רק למרחב הקליני:

קיימים אינספור מצבים אישיים ובין-אישיים, בהם אנחנו ׳מקבלים מידע׳ ממקורות לא ברורים.

מרתק להסתכל עליהם, ללמוד, לשאול ולא לרפרף הלאה.

בימינו, בעידן הפוסט-פוסט מודרני, השיח על אירועים סינכרוניים כבר לא נשמע פרא-נורמלי, ובטח לא ׳לא נורמלי׳.

רק תחשבו כמה תעוזה ויצירתיות נדרשו מיונג להציע את ההסברים הללו בעשור השלישי של המאה הקודמת... 

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון 

עדכון אחרון: 

21 ביוני 2023  

מקורות:

לח, א. (2020). מגיפת הקורונה - ביטוי עכשווי של ארכיטיפ חורבן האנושות: מה נוכל ללמוד מהמיתולוגיה?. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3953

Hartmann, M., & Müller, P. (2023). Illusory perception of visual patterns in pure noise is associated with COVID-19 conspiracy beliefs. I-Perception, 14(1). https://doi.org/10.1177/20416695221144732