טיפול בגילוי אדפטיבי (Adaptive Disclosure) לטראומה מוסרית

מהו טיפול בגילוי אדפטיבי

(Adaptive Disclosure therapy)?

טיפול בגילוי אדפטיבי (Adaptive Disclosure therapy) הוא שיטת פסיכותרפיה חדשנית, שנועדה להתמודד עם פגיעות וטראומות פסיכולוגיות שקשורות לשדה הקרב, כולל טראומה מוסרית. 

טראומה זו, שנקראת גם פציעה מוסרית (Moral Injury) היא מצב נפשי שמופיע אחרי שנחשפים לאירוע שמאתגר בצורה קיצונית את המשאבים הנפשיים שלנו. 

הרבה פעמים פציעה מוסרית מתרחשת בהקשר צבאי, למשל אצל חייל שהרג אזרחית שירתה למוות בחבר שלו, או חייל שירה למוות בחבר פצוע קשה מהפלוגה שלו, כדי לגאול אותו מייסוריו. 

הטיפול החדש שפותח לוקח בחשבון את התרבות הצבאית ובינתיים יש לו תוצאות ראשוניות חזקות בהפחתה של תסמיני PTSD, דיכאון והערכה פוסט-טראומטית שלילית, ועלייה בצמיחה הפוסט-טראומטית. 

תהליך עיבוד הטראומה

עיבוד של טראומה דורש 3 שלבים: 

1. ייצוב וביטחון.

1. עיבוד טראומה.

1. אבל, חיבור מחדש והשתלבות מחדש.

 את אותו דבר אפשר להחיל על פציעה מוסרית (כל הפציעות המוסריות הן טראומטיות, אבל לא כל טראומה היא פוגענית מוסרית). 

בשביל לטפל בפציעה מוסרית צריך בשלב הראשון ליצור לנפגע סביבה בטוחה, עם הנחיה פסיכו-חינוכית ששופכת אור על ההשלכות והגורמים לפציעה הנפשית ומתן כלים כמו טכניקות רגיעה ומיומנויות התמודדות, למשל מיינדפולנס. אם מדובר על טיפול קבוצתי, בונים גם יחסים אוהדים בין חברי הקבוצה. 

בשלב השני אפשר להשתמש בגילוי אדפטיבי, בצורה הבאה: לבקש מהמטופל לשתף את החוויה הקשה שלו בכל מפגש בשביל ״עיבוד קוגניטיבי חם״ ואז להמשיך לניסוי שבו המטופל ״מדבר״ עם מישהו שיעזור לו להתקדם (למשל הקורבן, איש צוות בכיר או דמות טובת לב). בטיפול בקבוצה חברי הקבוצה משתפים את הסיפורים שלהם במשך כמה מפגשים וחושפים את מה שמכביד עליהם, בקצב שלהם. הסיפורים יכולים להיות של פציעה מוסרית אחת או סדרה של פציעות. לפני שמשתפים, כל אחד צריך להגיד מה הוא צריך מהקבוצה, למשל ״אל תגידו לי שזה בסדר, כי זה לא״. חברי הקבוצה תומכים בכל משתתף, לפעמים שואלים שאלות כדי להבין, לפעמים אומרים שהם היו עושים אותו הדבר, ולפעמים אפילו אומרים ״שמע, זה ממש גרוע, אבל אני עדיין אוהב אותך״. באופן כללי השלב הזה תומך ומחבר.

 השלב השלישי הוא של תיקון והשתלבות מחדש, והקונספט של תיקון מוסרי נשזר בו באופן ממשי, אחרי שהייתה בו נגיעה קלה בשלב הראשון ונגיעה יותר רצינית בשלב השני. 

הרעיון הוא שהמטפל צריך ליצור איזון בין ההבנה של יכולת הרוע של האדם ליכולת שלו לגדול מהחוויה ולהמשיך לחיות חיים משמעותיים. 

תיקון מוסרי

לעשות דברים שאדם יודע בלבו שהם ״טובים״ או ״נכונים״ ומקרבים אותו להיות מי שהוא רוצה להיות – זה אחד הדברים שהטיפול מתמקד בהם, כלומר לטוות את מעשי התיקון המוסרי בתוך הפציעה המוסרית והבעיות העכשוויות בחיי המטופל (למשל אלימות או כעס מוגזמים במהלך הקרב – לתרגל שליטה בכעסים; פגיעה שקשורה לילדים – להשתדל להיות אבא יותר טוב; דיכאון – המטופל צריך לטפל בעצמו יותר טוב).

ההיבט המרכזי של תיקון מוסרי הוא שכל פעולה שהמטופל בוחר מקרבת אותו למי שהוא רוצה להיות עד להגעה למבנה של טיפול בקבלה ומחויבות (ACT).

גם בטיפול קבוצתי וגם באינדיבידואלי כדאי שהמטפל יבדוק בתחילת כל מפגש מה המטופל עשה במהלך השבוע שחלף מבחינת תיקון מוסרי וישוחח איתו על איך זה קירב אותו למי שהוא רוצה להיות. אפשר לעזור לו לזהות איך הוא רוצה לתקן ולהמשיך הלאה. בקבוצה, אפשר לתת משימות: לכתוב מכתב לאדם טוב לב או מכתב התנצלות או פיוס, ואחרי זה לשתף את המכתבים, מה שדומה להתנסויות שקורות בטיפול הגילוי האדפטיבי האינדיבידואלי שלהם.

בסוף, במפגש הקבוצתי או האישי האחרון מעבדים את החוויה ומדגישים המשך צמיחה של תיקון מוסרי. הזמנים האלה מרגשים מבחינת הטיפול ב-PTSD: יש הבנה טובה יותר איך לטפל ב-PTSD שנגרם בשדה הקרב, ובמיוחד בפציעות מוסריות שהן היבט של טראומה כזאת, אבל עוד נדרש מחקר בנושא.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון: 

12 בדצמבר 2023

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון,

לשעבר מנחה צוותים מקצועיים בעמותת נט"ל, 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Litz, B. T., Lebowitz, L., Gray, M. J., & Nash, W. P. (2016). Adaptive disclosure: A new treatment for military trauma, loss, and moral injury. The Guilford Press.

Litz, B. T., Rusowicz-Orazem, L., Doros, G., Grunthal, B., Gray, M., Nash, W., & Lang, A. J. (2021). Adaptive disclosure, a combat-specific PTSD treatment, versus cognitive-processing therapy, in deployed marines and sailors: A randomized controlled non-inferiority trial. Psychiatry research, 297, 113761. https://doi.org/10.1016/j.psychres.2021.113761

Ter Heide, F. J. J., & Olff, M. (2023). Widening the scope: defining and treating moral injury in diverse populations. European journal of psychotraumatology, 14(2), 2196899. https://doi.org/10.1080/20008066.2023.2196899